תגית: פלישה לאדמות מדינה

עבריינים מהכפר מר'אר פלשו לאדמות מדינה סמוך למושב חזון, והחלו בהקמת שכונה חדשה ובלתי חוקית. ועדות התכנון המקומיות מטילות את האחריות אחת על השניה, ובהיעדר סיוע משטרתי חברת נתיבי ישראל מנהלת משחקי 'חתול ועכבר' עם העבריינים, שפורצים וגונבים את מעקה הבטיחות בכביש המוביל לאתר

חברת נתיבי ישראל חושפת טפח ממאבקי שליטה והטלת אחריות הדדית בין ועדות מקומיות לתכנון ובניה בגליל, בחסותן הולכת ומוקמת שכונה בלתי חוקית על אדמות מדינה ליד הכפר מר'אר.

לפני כשנה וחצי הבחין רכז השטח שלנו בתחילתן של עבודות עפר על אדמות מדינה שבין הכפר מרא'ר למושב חזון. על מנת להגיע לאתר העבודות, פרצו העבריינים את מעקה הבטיחות בכביש הגישה למושב, באופן המסכן את הנוסעים.

עם תחילת העבודות פנתה המחלקה המשפטית שלנו בפניה דחופה לוועדה המקומית לתכנון ובניה מרום הגליל, לרשות מקרקעי ישראל ולחברת נתיבי ישראל, בדרישה לנקוט צעדי אכיפה כנגד הפלישה לאדמות המדינה, כמו גם מול הסכנה הבטיחותית.

הפניות מטעמנו לא נענו, עד שלאחרונה הוצאנו מכתב התרעה בטרם נעתור לבית המשפט. בעקבות ההתרעה שיגרה חברת נתיבי ישראל מכתב תשובה נדיר בחריפותו, בו היא חושפת את אזלת היד והתנערות הרשויות ומשטרת ישראל בטיפול בפרשה.

עוד צוין בתגובת נתיבי ישראל, כי גם התלונה שהגישה נתיבי ישראל למשטרה, בצירוף תיעוד ממצלמות וידאו שהוצבו במקום בניסיון לאתר את פורעי החוק ולהעמידם לדין, כלל לא טופלה.

בעקבות חוסר המעש של הועדות המקומיות, הוציאה לשכת התכנון המחוזית צווי הריסה כנגד המבנים, שביצועם מתעכב כעת בשל צו בית משפט. בינתיים – הבניה במקום נמשכת באופן מואץ. בחודשים האחרונים נבנים במהירות שלושה שלדים של וילות מפוארות.

העבריינים מנצלים את הטלת האחריות ההדדית, וממשיכים לבנות בחסות ההליך המשפטי שמונע כעת את פעולות האכיפה. אנו דורשים ממשטרת ישראל, רשות מקרקעי ישראל והוועדות לתו"ב גליל מזרחי ומרום הגליל לפעול במיידי ובאופן משותף כדי לעצור באופן מיידי את העבודות ולהפסיק את בזיון החוק.

סכסוכי שכנים, פלישה לאדמות מדינה, בניה בלתי חוקית ובעיות תכנוניות הם רק חלק מהבעיות סביב חוסר הסדרת המקרקעין באיזור הכפרים הדרוזים בגולן. אנחנו קוראים להשלים את ההליך שיקדם את כלל האיזור

רוב מוחלט של המקרקעין במדינת ישראל (לא כולל אזור יהודה ושומרון), הוסדרו לאורך השנים במרשם המקרקעין, ונרשמו על שם בעליהן: אדמות בבעלות המדינה (93%) ואדמות בבעלות פרטית (6.6%).

אחוזונים בודדים המתרכזים ברובם בשני גושים, טרם הוסדרו: באיזור משולש באר שבע-ערד-דימונה, מתנהלת עדיין המחלוקת המוכרת בין חלק מהבדואים למדינת ישראל, סביב כ-650,000 דונמים שטרם הוסדרו. בצפון רמת הגולן, הסיפור מוכר הרבה פחות וגם פשוט יותר לפתרון.

בשנת 1981 סיפחה מדינת ישראל לשטחה את הגולן, והחילה עליו את ריבונותה וחוקיה. מאז מופו רוב המקרקעין ברמה, וכמקובל, סומנו ונרשמו באמצעות גושים וחלקות. רישום המקרקעין נעצר במרחק מה מהתחום הסובב את מג'דל שמס, מסעדה, עין קינייה ובוקעתא, שלא רצו לשתף פעולה עם השלטון הישראלי גם בהיבט זה.

התפוררותה הכמעט סופית של שכנתנו הצפונית, סוריה, הציף מחדש לאחרונה את סוגיית הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. בניגוד לרוב הגדול של בני העדה הדרוזית, השומר על קשר אמיץ עם מדינת ישראל ומוסדותיה, הדרוזים תושבי הגולן, המונים כ-22,000 נפש, מקיימים מאז מלחמת ששת הימים מערכת יחסים מתוחה עם מדינת ישראל. בבסיסה עמד הערפל המדיני ששרר במשך עשרות שנים מעל רמת הגולן, והחשש כי בכל הסדר מדיני בין המדינות, יימסרו שטחים אלו לידי סוריה שתפגע בהם על נאמנותם לישראל.

היום כבר ברור גם לכל מי שפקפק בכך בעבר, כי ארבעת הכפרים הדרוזים יישארו בריבונות ישראלית. עובדה זו מעלה את הצורך לבצע לאלתר את הליך הסדרת המקרקעין באיזור.

צעד קריטי לקידום האיזור 

לבד מהדרישה הבסיסית, המתחייבת מכללי המנהל התקין, לפיה יש לקיים את דרישות חוק המקרקעין בכל שטחי מדינת ישראל באופן שיוויוני ומקצועי, הרי שהעדר הסדר מקרקעין באזור זה גורם לשורת בעיות: סכסוכים פנימיים בקרב התושבים בנוגע לבעלות על קרקעות; פגיעה אפשרית של מדינת ישראל בזכות הקניין של תושבים; תופעת פלישה למקרקעין לא מוסדרים, או לאדמות מדינה; בניה לא חוקית על אדמות מדינה; פלישה לשטחי יער ושמורות טבע ועוד.חוסר הבהירות בנוגע לבעלות על קרקעות מהווה כר נרחב להתפתחות סכסוכים משפטיים ותביעות בעלות, שדורשים את זמנה היקר של מערכת המשפט.

המשך המצב הקיים מהווה גם מקור בלתי נדלה לבעיות תכנוניות בתוך היישובים הדרוזים בשל סכסוכי קרקעות, ולבנייה חסרת אופק תכנוני. מצב זה פוגע בראש ובראשונה בתושבים עצמם ובזכותם לקבלת שירותים, ורק יחריף ככל שיעבור הזמן.

בשלהי דצמבר 2013, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1052 העוסקת בקידום תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 – 2017. התוכנית גובשה במשרד ראש הממשלה, ובשיתוף עם משרדי הפנים, האוצר, החינוך, התחבורה, הרווחה, הבריאות, השיכון, הכלכלה והתיירות, ועלותה הכוללת עומדת על כ-210 מליון ₪.

השנים הקרובות, עתידות להוות 'זריקת מרץ' עבור היישובים הדרוזים בגולן. העצמתם המתבקשת, בפרט בתחום התכנון, הבניה והפיתוח, דורשת באופן טבעי לקדם לאלתר השלמה מהירה ועקבית של הסדרת המקרקעין במרחב.

המצב כפי שהוא כיום מהווה קטסטרופה של ממש, הפוגעת גם בתושבים עצמם. אנו קוראים לממשלה לממש את ריבונותה בשטח, 35 שנה לאחר שהחליטה על כך. יש לפעול בהקדם כדי לסיים את המציאות הקיימת בצפון הרמה, ולקדם את תהליך ההסדר והרישום, כנדרש.

הטמעה מלאה של הנורמות המקובלות במדינת ישראל בתחום חוקי הבניה והתכנון ביישובים הדרוזיים בגולן, יאפשרו את הסדרת התשתית הציבוריות במקומות אלו לרווחת תושביהן, ויקדמו את פיתוחם והפיכתם ליישובים צומחים ומשגשגים.

חשיפה: עשרות צימרים הוקמו בניגוד לחוק בשטחים חקלאיים של כפרי הדרוזים למרגלות החרמון. למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם רגבים לרשויות האכיפה, הבניה בשטח נמשכת. על רישוי עסק, ופיקוח בטיחותי ותברואתי, בכלל אין מה לדבר.

צימר פסטורלי בתוך מטע מלבלב למרגלות החרמון, יכול להשמע כמו פתרון מצוין עבור מי שמחפש חופשה שקטה עם נוף מדהים, אולם לא כל מי שמגיע לכפר הצימרים ב'עמק היעפורי' הפסטורלי מודע לכך שהצימרים שצצו במקום כפטריות אחרי הגשם, נבנו בניגוד לחוקי התכנון והבניה.

לפני כשנה פנה עורך הדין שלנו, בועז ארזי, לוועדה המקומית לתכנון ובניה 'מעלה חרמון', בדרישה לנקוט צעדי אכיפה והרתעה כנגד עברייני בנייה מהכפרים הדרוזים, שביקשו לעשות הון קל ובנו צימרים על אדמה חקלאית בניגוד לחוק.

מעבר לעובדה כי מדובר בהפרה בוטה של דיני התכנון והבניה, הרי שמאחר ומדובר בבית עסק, והואיל ולא ניתן להפעיל עסק במבנים לא חוקיים – ברור היה כי מדובר גם בעבירה על חקיקת רישוי העסקים. בנוסף, רישיון העסק – שאיננו קיים – מצביע על היעדרם של תנאי בטיחות ותברואה הנדרשים מאתרי לינה ואירוח, לשם שמירה על ביטחונם של המתארחים במקום.

צפו בכתבה ששודרה בחדשות מבט של הערוץ הראשון: 

מעבר לבעיה הנקודתית של הפרת החוק הבוטה בבניית הצימרים מחוץ לגבולות תכנית המתאר של היישוב מג'דל שמס, הרי שהבניה הבלתי חוקית הנפוצה בכפרי הדרוזים ברמת הגולן, מהווה תמרור אזהרה של אובדן הריבונות וסממן של מסמוס שלטון החוק באיזור.

נייר העמדה "עולים רמה" שפירסמנו לפני כעשרה חודשים, מלמד על העובדה כי עשרות אלפי דונמים בסביבת היישובים הדרוזיים בגולן לא עברו מעולם רישום מקרקעין. שוב ושוב מולידה מציאות זו כאוס תכנוני, מעצימה סכסוכי קרקעות בין התושבים, מגבירה את הבנייה הבלתי חוקית ואת הפלישות לאדמות מדינה.