בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

הגשנו לבג"צ בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי בגין המשך הפגיעה במבנה ההיסטורי סמוך למעלה לבונה

בפנייתה לבית המשפט הגבוה לצדק ביקשנו להוציא צו ביניים וכן צו ארעי נגד העבריין הפלסטיני שהשתלט על ח'אן לובן ובונה במקום תוך פגיעה חמורה במתחם. מדובר במקום בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית וכל פגיעה במבנה ובסביבתו עלולה להיות בלתי הפיכה.

נגד האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, ונגד רשויות האכיפה שמגלות במקרה זה אוזלת יד, תלויה ועומדת עתירה שלנו לבג"צ אשר דיון בעניינה נקבע לתחילת 2014. אולם, בשל העובדה שהעבריין הפלסטיני אינו ממתין לדיון אלא פועל בשטח וקובע עובדות – נאלצנו לשוב ולפנות לבג"צ בבקשה שזה יוצא צו נגד המשך הפגיעה הקשה במקום.

בנוסף, מתבקשים השופטים להורות למדינה לזרז את טיפולה בבדיקת מעמדו החוקי של הח'אן, כדי לאפשר לקדם את הטיפול בפרשה עוד בטרם הדיון שנקבע, כאמור, למועד רחוק.

עתרנו לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות לאלתר פלסטיני שהשתלט באלימות על מתחם היסטורי סמוך למעלה לבונה

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל בדרישה להורות להם לפעול לסילוקו של פלסטיני אלים שהשתלט על ח'אן לובן, הסמוך ליישוב מעלה לבונה שבבנימין.

בעתירה נטען כי האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, נכנס למתחם ההיסטורי לפני כשנה, ביצע במקום הרס וכן גידר שטחים ללא אישור. בנוסף, סילק דראגמה מהאזור כל אדם שהתקרב או ביקש להיכנס למבנה הח'אן. הוא עשה זאת תוך שימוש באלימות ובאיומים.

השטח עליו נמצא הח'אן הוא אדמות מדינה, והפלישה אליו היא בלתי חוקית בעליל. לאחר שהפניות שלנו לרשויות המוסמכות לא הביאו למיגור התופעה, נאלצנו לעתור לבג"צ בבקשה שיפעל לאכיפת החוק כלפי העבריין.

במכתב בהול לגורמי אכיפת החוק שבנו ודרשנו מהרשויות לפעול לאלתר לעצירת הפגיעה הסביבתית החמורה במקום

במכתב (שני במספר), שממוען לראש המינהל האזרח, למנהל יחידת הפיקוח, לקמ"ט ארכיאולוגיה ולקצין פניות הציבור במנהל, דרשנו מאותם גורמים לעצור באופן מיידי את ההרס שמבצעים פלסטינים באתר הארכיאולוגי הסמוך ליישוב תלם מערבית לחברון.

 במכתב מצוין כי למרות הודעה קודמת של אנשי המנהל, ולפיה ננקטו פעולות בעניין – הרי שבפועל ההרס במקום נמשך. למכתב אף צורפה תמונה בה נראה טרקטור פלסטיני עובד באתר באין מפריע.

במקביל לפניה, שוחח עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עם הארכיאולוג המחוזי והתריע בפניו על הפגיעה באתר.

המנהל האזרחי ביו"ש הרס מבנה פלסטיני בלתי חוקי בגוש עציון

פנינו לאחרונה במכתב לגורמי האכיפה, בדרישה להרוס בית מגורים שנבנה ללא אישור וללא היתר בכפר גב'ע שבגוש עציון, בנקודה גבוהה סמוכה לכביש הראשי ומשקיפה עליו.

במכתב צוין כי מדובר במבנה שמהווה סיכון ביטחוני מובהק מעצם היותו חולש על כביש בו נוסעים רכבים ישראלים רבים. עוד הוזכר כי בפרקליטות ובמנהל האזרחי טוענים כל העת בתשובותיהם לבג"צ בעתירות שונות כי סדר העדיפויות נקבע על פי אמות מידה ביטחוניות – דבר המחייב את ההריסה, אפילו על רקע אוזלת היד הכללית של הטיפול בבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית ביו"ש.

בעקבות הפניה שלנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי מלווים בדחפורים ובכלים כבדים והרסו את המבנה עד היסוד.

משפחת אדעיס, משפחה אמידה מייטא שבהר חברון, משתלטת בחסות צו ביניים של בג"צ על אדמות מדינה בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן. 

בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן ישנו שטח שהוקצה למושב משואה, כדין, עבור פיתוח שטחי חקלאות. לפני מס' שנים, פלשו בדואים בני משפחת אדעיס, משפחה אמידה ומבוססת מהכפר ייטא שבהר חברון, לאדמות המושב. משפחת אדעיס החליטה להעביר את משכנה לאתר זה לאחר שהתפתח סכסוך דמים בינה לבין משפחה אחרת בכפר ייטא. לאחר פלישת המשפחה החל המנהל האזרחי בביצוע פעילות אכיפה כנגד הבניה הלא חוקית.

עם ביצוע האכיפה פנו הפולשים לבג"צ, בעתירה המבוססת על טענות סרק, ובקשו למנוע את הריסת המבנים (בג"צ 9335/08). במסגרת העתירה ניתן צו ביניים אשר הורה למינהל להימנע, עד להכרעה בעתירה, מהריסת המבנים. עם זאת, בית המשפט התנא את מניעת ההריסה בכך שהמצב בשטח יוקפא, הן מבחינת הבניה והן מבחינת אכלוס המבנים נשואי העתירה. על אף הוראות צו הביניים, שאסר על המשך הבניה ואכלוס המבנים, המשיכו הפולשים ביתר שאת בהליכי הבניה, אכלסו את המבנים נשואי העתירה ואף החלו בבניית מבנים חדשים.

לאור אוזלת היד בפעילות המנהל, החליט הישוב לבנות גדר שתפריד בינו לבין הפולשים וזאת במטרה למנוע נזקים הנובעים מכניסת עדרי הצאן לשטחו וכן בכדי למנוע את התרחבות הבניה הבלתי חוקית לשטחים נוספים שבתחום הישוב. לצורך כך פנה הישוב למועצה האזורית בבקשה לקבלת היתר לבניית הגדר. עם תחילת ביצוע עבודות הגידור, זומנו הפועלים העוסקים בבניית הגדר למנגנוני הביטחון הפלשתינים ביריחו, שם הם נדרשו לחדול מהקמת הגדר פן יבולע להם. לאור זאת המשיכו חברי המושב להקים את הגדר בעצמם, אולם אז החלה השתוללות של פלשתינים ופעילי שמאל קיצוני. בשל התפרעות זו, פנו לישוב, מח"ט הבקעה וקציני המנהל, בבקשה לעכב את בניית הגדר עד לבירור נתוני הבעלות על הקרקע. לאחר מספר ימים, בסיור שנערך עם פקחי המנהל, אישר המנהל האזרחי כי אכן עבודות הגדר מבוצעות בשטח שהוקצה לטובת הישוב.

לאור תמונת המצב, אשר למרות הפרת הוראות צו הביניים של בג"ץ לא נקט המנהל האזרחי בפעולות אכיפה אפקטיביות, פנינו לרשויות בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד המבנים הבלתי חוקיים שבמתחם.

פנינו לפני למעלה מ-3 שנים במכתב למנהל האזרחי ולגורמי הביטחון השונים בבקשה להפסיק את פעילותה של מחצבה לא חוקית באזור גוש עציון. המחצבה בשטח 809 יושבת על שטח של כ-1000 דונם אדמות מדינה. הקרקעות הוקצו בעבר לחברה לפיתוח גוש עציון שאמורה הייתה להפעיל את האתר.

על אדמות המחצבה השתלטו 4 משפחות פשע מהכפר בית פאג'ר הסמוך והם מעסיקות תושבים מהכפר בעבודת המחצבה. המחצבה פועלת כבר למעלה מ-10 שנים ורשויות האכיפה אינן עושות מאומה כדי לעצור את שוד המחצבים.

מלבד הנזק הנגרם לשלטון החוק באזור מעצם הפרת החוק הבוטה והחצופה המתבצעת לאור יום, מסיבה הכרייה הבלתי חוקית נזקים אקולוגים כבדים. השפעותיה הסביבתיות חמורות והיא פוגעת פגיעה אנושה בקרקע, בנוף ובמשאבי הטבע. בנוסף לכך החציבה מהווה הפרעה ומטרד ציבורי חמור בהיותה מזהמת את האוויר באזור באבק חציבה רב.

יתרה מכך מחדל חמור זה מביא בהכרח לפגיעה קשה בזכות לשיוויון בפני החוק. ברחבי יהודה ושומרון פועלות מחצבות רבות הן בבעלות ישראלית והן בבעלות פלשתינית. כל המחצבות החוקיות נאלצות לפעול ע"פ דרישות החוק מה שכרוך בהוצאות כבדות ובכלל זה הוצאות תכנון, אגרה, רישוי, פיקוח ותמלוגים המגיעים לסכום כולל של מיליוני שקלים. כן נאלצות כל אותן מחצבות לפעול באזורים מתוחמים והכל כדי למזער את הפגיעה בפני השטח ולמקסם את יעילות הכרייה. מנגד, המחצבה המדוברת, פועלת ללא כל הגבלות ותוך שנחסכים ממנה כל אותן הוצאות אדירות הנלוות לפעילותן של המחצבות הפועלות על פי רישיונות כחוק. משנוכחה תנועת רגבים לדעת שרשויות האכיפה אינן מתכוונות לאכוף את החוק כנגד העבריינים, עתרה התנועה בענין לבג"צ.

ביום 21/09/10 הודיעה המדינה לבג"צ כי "אין חולק כי פעילותה של המחצבה … איננה מוסדרת כדין", בנוסף לכך הודיעה המדינה "כי בתקופה האחרונה הוחלט במנהל האזרחי על המשך פעולות אכיפה נגד פעילות הכרייה והחציבה באתר, וכלל הגורמים הרלונטיים הונחו לסייע בפעילות המוגברת המתוכננת לתקופה הקרובה".

בדיון שהתקיים בבית המשפט, הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 4 חודשים הודעת עדכון באשר לאכיפת החוק באתר. בהתאם לכך המדינה הגישה לבית המשפט הודעת עדכון ובה פירוט על פעולות האכיפה שבוצעו בתקופה זו במחצבה. עוד הודיעה המדינה כי הוחרמו כלים וציוד רב. פעולות אכיפה אלו, לדברי המדינה, הביאו להפסקה כמעט מוחלטת של החציבה באתר.

בדיון שהתקיים ביום 27/7/11 הורה בג"צ למדינה לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום אילו פעולות אפקטיביות ננקטות על מנת להביא לעצירת הפעילות במחצבה.