תגית: ריבונות

שביתת הרעב של המחבלים הכלואים בישראל, מקבלת רוח גבית במיצג תמיכה שמתנוסס באין מפריע ברחוב הראשי של העיירה כפר כנא הסמוכה לנצרת. שלט התמיכה במחבלים נתלה לצד דגלי אש"ף במרכז העיר, על פרגולת אבן עירונית המשמשת לנוי.

דגלי אש"ף ושלטי תמיכה במחבלים האחראים לרצח יהודים, מתנוססים באין מפריע ברחוב הראשי של כפר כנא. בשלט התמיכה מופיעים מרואן ברגותי, שהורשע ברציחתם של חמישה ישראלים ומעורבות בפעולות טרור רבות בהם נפצעו רבים, לצד אחמד סעדאת, מזכ"ל ארגון "החזית העממית" שהורשע כשותף ברצח השר רחבעם זאבי, הישראלי הבכיר ביותר שנרצח בפיגוע טרור.

ישי חמו, רכז צפון זלנו שחלף במקום במסגרת העבודה, תיעד את המיצג, שהתנוסס באין מפריע ואיש לא טרח להורידו.

קשה להבין איך בליבה של עיר בתוך מדינת ישראל, מתקיימת באין מפריע עצרת תמיכה במחבלים שידיהם מלאות בדם של חפים מפשע, ואם לא די בכך – מיצג התמיכה בו נראה בין השאר, רוצחו של רחבעם זאבי, שר בממשלת ישראל, מתנוסס על מבנה ציבור שהוקם בכספי משלם המיסים, זו פשוט שערוריה, וביטוי נוסף לאובדן הריבונות של מדינת ישראל.

פנינו במכתב דחוף לשר הביטחון לפעול בחומרה נגד העבודות החקלאיות הבלתי חוקיות המתקיימות בשטחי האש ואפילו בשדה מוקשים פעיל

תיעדנו בשבועות האחרונים, פלשתינים המבצעים קציר חקלאי בליבו של שדה מוקשים פעיל בצפון הבקעה. בתיעוד נראים הפלשתינים קוצרים בשדה המגודר באמצעות קומביין. מגדרות התיל בולט היטב השילוט הבינלאומי אשר מזהיר בשלוש שפות מפני העובדה כי מדובר בשדה מוקשים, שהכניסה אליו אסורה ומסוכנת. תושבים באזור ציינו כי העבודות נמשכו גם בסוף השבוע האחרון.

הסכנה שבכניסה לשדה מוקשים ברורה מאליה, ובמהלך השנים אף היו מקרים של פציעות קשות ואף מוות של אנשים שנכנסו לשדה מוקשים. מלבד הגידור והסימון של שדות המוקשים בהתאם לדיני הלחימה, יש עליהם גם צו סגירה צבאי כדי למנוע כניסה אזרחית לשדות המוקשים.

• 

• 

בשנה האחרונה אנחנו מזהים תופעה, בה ארגוני השמאל הקיצוני מהארץ ומהעולם העבירו את מרכז הפעילות שלהם מדרום הר חברון לבקעת הירדן. כזכור, הפעילות הזו כוללת התכתשות מתמשכת ואף אלימה מול כוחות הבטחון וההתיישבות הישראלית. ישנם גורמים בלתי אחראיים המעודדים את הערבים המתגוררים באיזור לפלוש לשטחי אש ואפילו, במקרה זה, לתוך שדה מוקשים פעיל המוקף בשילוט מאוד ברור. אם חלילה יקרה אסון, כל אלו המעודדים את הפלישה יפנו אצבע מאשימה לעבר מדינת ישראל, בעוד שהם האחראים האמיתיים לטירוף הזה.

עשרות גמלים מ'עדר המוות' ששוטט בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים והיה מעורב במספר תאונות קטלניות, הוחרמו במבצע מיוחד. "אסור שיישאר כצעד חד פעמי"

עשרות גמלים מ'עדר המוות' הוחרמו במבצע רחב היקף שהובילה הסיירת הירוקה בליווי המשטרה. לאחר שנתפסו, בפעם המי יודע כמה, כשהם משוטטים ללא השגחה בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים

העדר שנתפס אמש שייך לחמולת אל עסאם מתל שבע, וגמלים מתוך העדר היו מעורבים לפחות בשתי תאונות דרכים קטלניות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהן נהרגו דוד כהן ממושב רתמים ומיכל ונטורה מבאר שבע.

בשנתיים האחרונות אנו מלווים את משפחתו של דוד כהן בהליך המשפטי, ואף עומדים מאחורי הצעת חוק הגמלים המונח על שולחן הכנסת. העדר שהיה מעורב בתאונה הקטלנית בה נהרג דוד ז"ל, נתפס מספר פעמים בשנים האחרונות כשהוא רועה בניגוד לחוק בשטחי האש של צאלים.

הרשויות יודעות במשך שנים רבות, כי בעל העדר מתנהל בצורה מופקרת ושערורייתית, פעם אחר פעם הוא נתפס בשטחי האש ובצירי התנועה, ולא ננקטו נגדו צעדים מרתיעים מספיק. מבצע ההחרמה הוא צעד חשוב ומבורך, אך עבור קרבנות התאונות ובני משפחותיהם, זה היה כבר מאוחר מדי. אנחנו מקווים שזה לא אירוע חד פעמי אלא תחילתו של מהלך לפתרון הבעיה החמורה הזו, שמסכנת כל כך הרבה חיי אדם.

שנתיים לאחר שדוד כהן, מנכ"ל מכינת 'עוצם' נהרג מהתנגשות בגמל משוטט, החליטה פרקליטות המדינה כי לא תעמיד לדין את בעל הגמל. אנו רואים בהחלטה זו זלזול בחיי אדם ומסר ברור לעבריינים

פרקליטות המדינה הודיעה למשפחתו של דוד כהן ז"ל, שנהרג לפני שנתיים מפגיעת גמל משוטט, כי החליטה באופן סופי לסגור את תיק החקירה, וכי לא תעמיד לדין את בעליו של הגמל. כהן, שהיה נשוי לתהילה ואב לשלושה, שימש כמנכ"ל מכינת 'עצם' ומהדמויות הבולטות ביישובו כפר רתמים, נהרג בחנוכה לפני שנתיים לאחר שהתנגש בגמל ששוטט בכביש הגישה ליישוב.

בימים האחרונים הודיעה פרקליטות לעורך הדין שלנו המייצג את המשפחה, כי ההחלטה מוגדרת כסופית, ואם המשפחה תרצה, הפרקליטות תיפגש עימה כדי להסביר את השיקולים שמאחורי ההחלטה.

בעל הגמל, תושב תל שבע נחקר זמן קצר לאחר התאונה, ובחקירתו טען כי מכר את הגמל מספר חודשים קודם לכן לבדואי אחר שאיננו מכיר. החשוד נחקר ושוחרר כבר אז, ובפרקליטות הוחלט כעת כי החקירה שבוצעה על ידי משטרת התנועה לא הניבה די ראיות כדי להעמידו לדין.

כמי שניהלו את התיק המשפטי מטעם המשפחה, אנו רואים בסגירת התיק החלטה אומללה ומקוממת, שהינה תוצאה ישירה מהתרשלות המשטרה לחקור את המקרה באופן רציני.

זהו אחד המקרים היחידים שזהותו של בעל הגמל היתה ידועה, ובמבחן התוצאה העבריין נמלט מעונש בעזרת תירוץ מגוחך כי הוא מכר את הגמל לאדם לא ידוע. ההתנהלות המשטרתית בפרשה גורמת לזילות בחיי אדם, ומעבירה מסר ברור לעבריינים, כי הם יכולים להתנהל ככל העולה על רוחם ולהימלט מאימת הדין.

לאחר שבשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב צמוד אחר תופעת הגמלים המשוטטים בנגב, עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה הקטלנית בה נהרגה אשה מפגיעת גמל. "כמה דם צריך להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק"?

הגמלים המשוטטים בכבישי הנגב גובים מחיר נוסף של חיי אדם. בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה אתמול (ראשון) ליד באר שבע, נהרגה אשה כבת שישים לאחר שהתנגשה בשלושה גמלים ששוטטו על הכביש באין מפריע.

בשנה האחרונה אנחנו מייצגים משפטית את משפחות של דוד כהל שנהרג לפני כשנה וחצי לאחר שהתנגש בגמל משוטט. עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה זמן קצר לאחר שנקבע מותה של האשה. "מההתנהלות של הרשויות ושל המשטרה בפרט, נדמה שמתייחסים לתאונות הגמלים כאל גזירת גורל בלתי נמנעת, אחרת אי אפשר להסביר את ההתנהלות הנפשעת הזו", כועס יוגב.

"בעקבות פניה שלנו המשטרה הודתה כי היא מקבלת קרוב לאלף דיווחים מדי שנה על גמלים משוטטים, אבל אף פעם לא מאתרת את הבעלים. הפרקליטות סגרה את תיק החקירה על התאונה בה נהרג קובי בוזגלו בגלל "חוסר ראיות", ואם לא היינו מפעילים לחץ מתמשך היה קורה אותו הדבר גם בתיק החקירה של דוד כהן, בגלל חומרי חקירה בלתי מספקים. לא מדובר בתופעת טבע, אלא בעבריינים מועדים שמאפשרים לגמלים לשוטט באין מפריע ומהתלים ברשויות החוק. כמה דם נוסף צריך עוד להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק?".

כזכור, לפני כחצי שנה חשפנו את נתוני משטרת ישראל המעלים תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015).

רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".

המקרה הבודד בו אותר בעל הגמל היה בתאונה בה נהרג דוד כהן. אזרח שנקלע למקום מיהר לשמור את תג האוזן והעביר אותו לידי המשטרה.

במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם.

בעקבות העתירה שהגשנו, קבע בג"ץ כי חומר הראיות בפרשת האירועים האלימים בפקיעין בשנת 2007 לא נבחן כראוי, והנחה את פרקליטות המדינה לבחון מחדש מדוע לא הוגשו כתבי אישום  

בעקבות העתירה שהגשנו הנחה בג"ץ את פרקליטות המדינה לבחון שוב את ההחלטה שלא להגיש כתבי אישום בעקבות אירוע הפוגרום בפקיעין מאוקטובר 2007.

כזכור, באירוע נפצעו 29 שוטרים וחיילת מג"ב נחטפה ושוחררה רק לאחר מו"מ ארוך עם החוטפים. משטרת ישראל מינתה צוות חקירה מיוחד לחקירת האירוע אך בסופה של החקירה לא הועמד אף אחד מהחשודים לדין.

הגשנו ערר על ההחלטה בטענה שסגירת כל התיקים באירוע כה חמור אינה מתקבלת על הדעת. פרקליטות המדינה דחתה את הערר וכן את הבקשה שלנו לקבל את חומר הראיות. בעקבות החלטות אלו עתרנו לבג"ץ.

השבוע התקיים דיון בעתירה ובית המשפט הבהיר למדינה כי הערר שהגשנו לא נבחן בצורה ראויה. בג"ץ המליץ לפרקליטות לבחון מחדש את חומר הראיות ואת החלטתה בערר. הפרקליטות מצידה הודיעה כי היא מקבלת את ההמלצה והצדדים הסכימו על מחיקת העתירה.

מי שרואה את האוכלוסיה הדרוזית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לא יכול להשלים עם מצב שבו אירוע שבמהלכו נפצעים 30 שוטרים וחטיפת חיילת לא מוגש כתב אישום אחד. חוסר המוטיבציה של המשטרה להתמודד עם אלימות של עשבים שוטים גורם נזק עצום לרבבות בני העדה, שכרתו ברית עם מדינת ישראל.

הצלחה: לאחר החשיפה בערוץ 2 על תופעת פרוטקשן 'שמירת הרכבים' שנאלצו לשלם המטיילים בנחל קינה, וערעור שהגישנו לפרקליטות כנגד גניזת תיק החקירה בפרשה, נהנו מאות המטיילים בחג הפסח האחרון מהנוף המיוחד ו.. מחניה חופשית

נחל קינה ליד ערד מושך אליו מאות מטיילים בעיקר בחופשת הפסח ובראשית הקיץ. במהלך חג הפסח בשנה שעברה חשפנו בחדשות ערוץ 2 את תופעת הפרוטקשן הקיימת במקום. בסרטון שצולם במצלמה נסתרת נחשף כי בחניון הבלתי חוקי וחסר הזיכיון שפתחו בדואים בכניסה לנחל נדרשים המטיילים לשלם עבור החנייה 15 שקלים, תוך איומים לא מרומזים על גורל רכבו של מי שיחנה מחוץ למתחם.

באופן תמוה ומקומם, גם באתר הרשמי של משרד החינוך ובאתר החברה להגנת הטבע המליצו באופן גלוי לשתף פעולה עם שירותי הפרוטקשן של מפעילי 'מגרש החניה', שאף אחד לא מעז לחנות מחוצה לו.

בתגובתה לתחקיר הודתה המשטרה כי המקרה לא היה מוכר לה, וכי מעתה תקיים במקום פעילות אכיפה גלויה וסמויה. בעקבות התחקיר ותלונה שהגשנו במשטרה, נפתחה חקירה ואף נעצר חשוד המתגורר במאהל הבדואי הסמוך, אולם תוך זמן קצר נסגר התיק באופן תמוה, וללא כל נימוק.

באוקטובר 2014 פנינו למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, בדרישה לפתוח מחדש את תיק החקירה ולהעמיד לדין את העבריינים. "נבקש לערור על עצם סגירת התיק ללא נימוק שבדין – די בכך בכדי לקבל את הערר. אין ספק כי תופעה של "פרוטקשיין" כפי שעולה מן הכתבה היא תופעה פסולה ובעייתית אשר אין להתעלם ממנה ואסור לעבור עליה לסדר היום. העניין לציבור במקרה זה הוא גדול – והעובדה המכריעה לכך היא התעניינותה של התקשורת ושידור הכתבה הנזכרת לעיל. בכל הכבוד, סגירת התיק איננה יכולה ליפול לאף לא אחת מעילות הסגירה שבדין שכן העבריין, לכאורה, צולם במצלמות הטלוויזיה, זהותו ידועה וגם זהות שותפיו האפשריים יכולה להתברר בקלות די רבה", ציינו בפניה.

בפברואר 2015 השיבה הפרקליטות כי ערר רגבים התקבל, וכי התיק יוחזר לצורך המשך השלמת החקירה.

מסתבר כי חידוש החקירה הניבה באופן מיידי תוצאות חיוביות למאות המטיילים שפקדו את המקום במהלך ימי הפסח האחרון. אף אחד מהם לא נאלץ להיפרד בניגוד לרצונו מ'דמי שמירה' מיותרים, וכל שנותר להם היה להינות באופן חופשי מנופיו המיוחדים של הנחל, ומבלי לחשוש שרכבם ייפגע.

עבריין פלש לבית העלמין העתיק בפקיעין המכיל קברים יהודים מתקופת המשנה, ובנה במקום אורוות סוסים. שנה וחצי של תכתובת בירוקרטית לא הועילה. לאחר שאיימנו לעתור – האורווה נהרסה

בבית העלמין היהודי בכפר פקיעין שבגליל, נמצאים שרידי קברות יהודיים מתקופת המשנה, והוא נחשב לאחד מבתי העלמין העתיקים בישראל. עובדה זו לא הפריעה לעבריין מקומי לפלוש לאתר העתיק ולבנות במקום אורוות סוסים. בעקבות בקשתה של מרגלית זינאתי, הנצר האחרון למשפחה היהודית שהתגוררה במקום, פנינו לפני כשנה וחצי לועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי, בדרישה לנקוט הליכים כנגד העבריין ולהרוס את המבנה.

בראשית פברואר 2014 השיבה הוועדה כי המבנה נהרס בהליך הריסה עצמית, אולם ביקור נוסף של רכז מחוז צפון שלנו העלה, כי העבריין פירק את הסככה רק כדי להקימה מחדש במרחק מטרים ספורים ממיקומה המקורי.

פניה נוספת שהגשנו לוועדה דרשה לנקוט כנגד העבריין ביד תקיפה – הן לסילוק ולהריסה של המבנה והן לנקיטת צעדים פליליים כנגדו. בבוועדה המקומית נמנעו מלהשיב לפנית רגבים במשך חודשים ארוכים.

פנינו למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, בדרישה להתערב בפרשה ולהאיץ בהליכי האכיפה כנגד חילול בית הקברות. בפרקליטות השיבו כי סמכות הטיפול בתיק נמצאת בידיה של הוועדה המקומית.

לפני כחודשיים פנינו בשלישית לוועדה המקומית במכתב 'קדם עתירה', לפיו אם לא תנקוט הוועדה בהליכי אכיפה כנגד חילול בית העלמין, נעתור לבג"ץ.

הפניה התקיפה הוכיחה את עצמה, ובימים האחרונים הרס העבריין את האורווה ועזב את השטח.

הגעת המקרה לידי סיומו מהווה הצלחה חשובה ומשמעותית, אך גם ממחיש היטב את אזלת היד וגרירת הרגלים של רשויות האכיפה כנגד עבריינות בניה ברחבי הצפון. אזלת יד החמורה שבעתיים כשמדובר בחילול בית קברות, ובפרט כשמדובר באתר היסטורי בעל חשיבות כה רבה.

חשיפה: עשרות צימרים הוקמו בניגוד לחוק בשטחים חקלאיים של כפרי הדרוזים למרגלות החרמון. למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם רגבים לרשויות האכיפה, הבניה בשטח נמשכת. על רישוי עסק, ופיקוח בטיחותי ותברואתי, בכלל אין מה לדבר.

צימר פסטורלי בתוך מטע מלבלב למרגלות החרמון, יכול להשמע כמו פתרון מצוין עבור מי שמחפש חופשה שקטה עם נוף מדהים, אולם לא כל מי שמגיע לכפר הצימרים ב'עמק היעפורי' הפסטורלי מודע לכך שהצימרים שצצו במקום כפטריות אחרי הגשם, נבנו בניגוד לחוקי התכנון והבניה.

לפני כשנה פנה עורך הדין שלנו, בועז ארזי, לוועדה המקומית לתכנון ובניה 'מעלה חרמון', בדרישה לנקוט צעדי אכיפה והרתעה כנגד עברייני בנייה מהכפרים הדרוזים, שביקשו לעשות הון קל ובנו צימרים על אדמה חקלאית בניגוד לחוק.

מעבר לעובדה כי מדובר בהפרה בוטה של דיני התכנון והבניה, הרי שמאחר ומדובר בבית עסק, והואיל ולא ניתן להפעיל עסק במבנים לא חוקיים – ברור היה כי מדובר גם בעבירה על חקיקת רישוי העסקים. בנוסף, רישיון העסק – שאיננו קיים – מצביע על היעדרם של תנאי בטיחות ותברואה הנדרשים מאתרי לינה ואירוח, לשם שמירה על ביטחונם של המתארחים במקום.

צפו בכתבה ששודרה בחדשות מבט של הערוץ הראשון: 

מעבר לבעיה הנקודתית של הפרת החוק הבוטה בבניית הצימרים מחוץ לגבולות תכנית המתאר של היישוב מג'דל שמס, הרי שהבניה הבלתי חוקית הנפוצה בכפרי הדרוזים ברמת הגולן, מהווה תמרור אזהרה של אובדן הריבונות וסממן של מסמוס שלטון החוק באיזור.

נייר העמדה "עולים רמה" שפירסמנו לפני כעשרה חודשים, מלמד על העובדה כי עשרות אלפי דונמים בסביבת היישובים הדרוזיים בגולן לא עברו מעולם רישום מקרקעין. שוב ושוב מולידה מציאות זו כאוס תכנוני, מעצימה סכסוכי קרקעות בין התושבים, מגבירה את הבנייה הבלתי חוקית ואת הפלישות לאדמות מדינה.