תגית: רמאללה

לאחר שעיריית רמאללה שפכה במהלך הסגר הראשון אלפי משאיות אשפה לאגן ההיקוות של נחל מכוך, במנהל האזרחי מודים: רק שלוש משאיות פסולת נתפסו ולא הוגשו כתבי אישום לעבריינים. "הר הפסולת נותר בשטח – בניגוד להצהרות המנהל"

הר הפסולת ששפכה עיריית רמאללה במהלך הסגר הראשון בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך, המכיל מעל 10,000 קוב של פסולת ביתית ותעשייתית, נותר במקומו, ובמנהל האזרחי מודים, כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד האחראים למפגע הסביבתי העצום.

בשנה שעברה, במהלך הסגר הראשון שהוטל בעקבות נגיף הקורונה, ניצלה עיריית רמאללה את היעדר כוחות האכיפה, ובתוך שבועות ספורים אלפי משאיות אשפה רוקנו את תכולתן בתוך מחצבה נטושה הממוקמת במרחק מאות מטרים בלבד מתחנת משטרת בנימין.

בקיץ שעבר, לאחר שפנינו בדחיפות למנהל האזרחי הממונה על האכיפה במרחב, השיבו במנהל כי עצרו את השלכת הפסולת במקום וכי ביצעו מספר פעולות אכיפה. ברגבים הוציאו פניית חופש מידע ודרשו לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו. בתשובה שהתקבלה לאחרונה התברר כי בפועל נתפסו רק שתי משאיות וטרקטור, ובעליהן נדרשו לשלם את הוצאות התפיסה בלבד.

במנהל האזרחי הודו כי למרות שהעבריינים נתפסו 'על חם', לא הוגשו נגד מי מהם כתב אישום. בנוסף, כמויות הפסולת האדירות טרם פונו מהמרחב, וזאת בניגוד להצהרת המנהל האזרחי לפיהן "בעל הכלים נדרש לפנות מהמקום פסולת וליישר את השטח", וכי "פעולות אלה בוצעו זה מכבר".

כבר כמעט שנה חלפה, ואף רשות האמונה לטפל במפגעים כאלה לא לקחה על עצמה את האחריות. העבריינים יצאו בזול ללא כתבי אישום, אך הסביבה כולה משלמת מחיר כבד. הפסולת מזהמת את פני הקרקע, ותשטיפיה זורמים אל ערוץ הנחל הסמוך, ומחלחלים אל מי התהום. מדובר בפיגוע סביבתי שלא קיבל מענה לא מהמשרד להגנת הסביבה, ולא מהמנהל האזרחי.

בזמן שהרשויות ואזרחי ישראל התמודדו עם משבר הקורונה, עיריית רמאללה שפכה אלפי משאיות אשפה במזבלה פיראטית שפתחה במחצבה בחבל בנימין. תנועת רגבים: "חציית קו אדום נוסף של חוצפה ופגיעה סביבתית"

בזמן שכל העולם עצר את נשימתו בהמתנה לרגיעה מנגיף הקורונה, מיליוני אזרחים בישראל נכנסו להסגר, ורשויות האכיפה צמצמו את פעילותן, ברשות הפלסטינית ניצלו את ההזדמנות להיפטר מאלפי קובים של אשפה באופן בלתי חוקי.

במשך שבועות מעטים בלבד הושלכו במחצבה נטושה הסמוכה לאזור התעשייה שער בנימין, אלפי מטרים מעוקבים של אשפה שהגיעה הישר מהערים הערביות הסמוכות, רמאללה ואל בירה. אלפי משאיות שניצלו את עצימת העיניים הזמנית שפכו את תכולתן מראש הצוק היישר לתוך המחצבה. באין אכיפה, אלפי טונות האשפה יועלו באש במדורות ענק הבוערות יומם ולילה, שימררו לתושבי האזור את החיים, וייצרו נזק סביבתי עצום לאוויר ולקרקע.

במטרה לגלות עד כמה המצב עגום השתמשנו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים אשר אפשרו לנו למדוד את כמות האשפה בעזרת צילומי רחפן שאספנו. שיעור האשפה, שהצטברה לשלוש ערימות בגובה עשרות מטרים, מגיע לשיעור של כ-10,000 מטר מעוקב.

אין ספק שהטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לדייק ולהבין בדיוק מול מה אנחנו מתמודדים בשטח. אם פעם היינו צריכים לנחש, או לנסות לאמוד בערך את כמות הזבל והזוהמה הנמצאת במזבלות פיראטיות ברחבי יו"ש, היום אנחנו יכולים לדבר ולעסוק במספרים מדויקים.

המזבלות הפיראטיות ברחבי יהודה ושומרון הן אתגר שצץ כל קיץ מחדש, אך המזבלה הזאת היא משהו שטרם נתקלנו בו.כמויות של זבל שנערמו במשך שבועות ספורים בלבד ומבלי שאף אחד טרח לעצור ולבדוק מה מתרחש שם. כמות כזו גדולה של משאיות זבל שנוסעות לאותו הכיוון זה משהו שלא יכול לעבור מתחת לרדאר ובמציאות אחרת היה חייב להדליק כמה נורות אדומות לאנשים בשטח.

לאחר חשיפה שלנו, כוחות צה"ל הרסו שוב את ביתו של המחבל איסלאם יוסף אבו חמיד, שרצח את לוחם דובדבן, סמ"ר רונן לוברסקי הי"ד.

לפני מספר שבועות, בעקבות תחקיר ומעקב שביצענו על מקורות ערביים שהוכיחו כי הבית נבנה מחדש במימון הרשות הפלסטינית, יצאנו לתעד את הבניה המתרחשת בסמטאות הצפופות של מחנה הפליטים אל עמארי ברמאללה.

את התיעוד הזה, שאותו אנחנו מפרסמים כעת לראשונה עם סיומה של האכיפה, שלחנו באופן בהול לראש הממשלה נתניהו ולפיקוד צה"ל, בדרישה להרוס מחדש את המבנה, תוך קביעה כי בנייה מחדש של המבנה פוגעת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ומסכלת הרתעת מחבלים מביצוע פעולות טרור.

במכתב דרשנו לשוב ולהרוס כל בינוי שבוצע במקום, לוודא כי לא ייעשה שימוש במקרקעין והמבנה לא ייבנה בעתיד. אנו מברכים על הריסתו המחודשת של הבית. נמשיך לעקוב כדי לוודא שההרתעה נשמרת, ולעשות הכל כדי שמשפחות המחבלים לא יוכלו להינות מפירות הטרור.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין מצוקת הדיור ביישובים הערבים, אנחנו קוראים לציבור הערבי לאמץ בנייה עירונית, כמו זו הנפוצה בשכם, רמאללה וחברון

דו"ח המבקר מבהיר באופן חד וברור, כי על אף המאמצים ומשאבי העתק שמשקיעה מדינת ישראל בתכנון ושיווק אדמות מדינה ביישובים הערבים, מצוקת הדיור בציבור הערבי הולכת וגוברת.

צפיפות המגורים במגזר הערבי איננה פרי תולדה של קיפוח בהקצאת השטח, אלא תוצאה של יישום לקוי של תכניות המתאר המקומיות, חוסר אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית המטרפדת בניה בהתאם לתכניות, והיעדר נכונות לעבור תהליך הדרגתי של אורבניזציה.

הטענה הנפוצה היא כי המגזר הערבי סובל ממחסור מכוון בתכניות מתאר מאושרות, אולם ניתוח של כלל התכניות הזמינות לכל דורש באתר המפות הממשלתי, מלמד כי ברוב המוחלט של היישובים הלא-יהודיים במחוז חיפה והצפון, יש מלאי זמין ועדכני של תכניות מתאר סטטוטוריות פרטניות המאפשרות בניה של מאות ואף אלפי יח"ד בכל יישוב בצורה חוקית ומסודרת.

הבניה הבלתי חוקית, המונעת בניה בהתאם לתכניות הקיימות, ומגדילה את מצוקת הדיור, מהווה תולדה ישירה של מדיניות העדר האכיפה המאפיינת את התנהלות הרשויות במדינת ישראל כלפי המגזר הערבי בעשרות השנים האחרונות.

מן העבר השני ניצבת ההתנגדות המגזרית לבניה עירונית-אורבנית, בטענה כי הדבר "לא מקובל אצל ערבים". אולם רבי קומות של 20 ו-30 קומות, אינן מחזה נדיר ברמאללה, שכם, ועזה. העיר החדשה רוואבי שליד רמאללה, מהווה דוגמה מצוינת לעיר אורבנית ומודרנית לעילא, הנבנית בהתאם לתפיסה תכנונית של בניה רוויה וחסכנית במשאב היקר של קרקע.

על המדינה להגביר את שיווק אדמות המדינה ביישובים הערבים, אך ורק באמצעות בניה עירונית.

הציבור הערבי ומנהיגיו חייבים להבין כי המפתח לפתרון המצוקה המתמדת, לצד שיפור איכות התכנון, הבניה והתשתיות ביישובים הערבים, תתאפשר רק באמצעות שמירה קפדנית על חוקי התכנון והבניה, לצד אימוץ של בנייה עירונית.