תגית: תנועת רגבים

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה, דורשת למנוע הקמת מסגד בשער הרחמים על ידי הוואקף המנסה להשתלט על המקום באמצעים אלימים. בהחלטה המשחקת לידי הוואקף החליט השופט מזוז כי המדינה תגיב לעתירה רק בעוד שלושה חודשים

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, השרים ארדן ורגב, ומפכ"ל משטרת ישראל, לאור המשך התפרעות הוואקף המוסלמי במתחם שער הרחמים בהר הבית, והניסיונות האלימים והמתמשכים להקים מסגד במקום.

בטרם הגשת העתירה, פנינו לראש הממשלה בדרישה למנוע את הפגיעה במתחם העתיק, בקביעה כי כל שינוי של הסטטוס קוו צריך להיעשות באופן שיוויוני, בדומה למתווה הנוכחות המשותפת ליהודים ומוסלמים המתקיים עשרות שנים במערת המכפלה. ואכן, בית משפט השלום הוציא לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם עד להודעה חדשה, אולם אנשי הוואקף פרצו את השערים מחדש, וממשיכים במאבקם האלים.

בכתב העתירה הודגש כי הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עובדה שקיבלה ביטוי משפטי גם בסדרת פסיקות של בג"ץ, וכי הוא מהווה גם אתר עתיקות ומורשת עולמי, כזה שכל שינוי בו דורש אישור מיוחד של וועדת שרים, בהתאם לחוק העתיקות.

לאורך השנים מתחם "שער הרחמים" מעולם לא שימש כמסגד תפילה, לא בעשרות השנים האחרונות מאז הקמת מדינת ישראל ואף לא לפני מאות שנים, וכי בהפיכת המבנה הקדום למסגד, נוצר מצב בו רק הציבור המוסלמי יוכל להשתמש במקום, ואילו מהציבור היהודי תמשיך להימנע אפשרות זו, והכל תוך פגיעה עצומה הן בזכותו היסודית של הציבור היהודי לשוויון והן בסטטוס קוו שחל במקום.

לצערנו, בהחלטה המשחקת לידי הוואקף, הוציא השופט מני מזוז בשבתו כשופט תורן, החלטה בה קבע כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק בעוד 90 ימים, פרק זמן שבו הוואקף יוכל לממש את תכניתו להקים בשער הרחמים מסגד נוסף באמצעים אלימים. לצד מניעת כל גישה של יהודים למקום. השופט מזוז לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים שימנע את הכניסה והשימוש במתחם עד למתן פסק דין בעתירה.

יצויין כי האסטרטגיה בה נוקט הוואקף, תואמת למהלכים קודמים שלו. כך הוא "כבש" בשנת 1996 את אורוות שלמה שלא שימשו קודם כמסגד מעולם, וכך "כבש" בשנת 1998 את מעבר שערי חולדה שהוא מבנה מקורי מימי בית שני ועוד, והכל תוך שיתוף פעולה בפועל או בשתיקה של המדינה אשר נכנעה לעבריינות ואלימות אנשי הוואקף. גם במקרה זה, לאפשר בדיעבד לאנשי הוואקף את המשך השימוש במתחם "שער הרחמים", תוך שהאלימות השתלמה, גורמת כי החוטא יצא נשכר.

בעקבות מאבק ארגוני הימין: עיריית ירושלים דוחה עשרות תכניות בניה המבוססות על "נוהל מוכתר" שאפשר זיופים וגזלת קרקעות במשך עשרות שנים. "יש להשלים את החלטת הממשלה להסדר המקרקעין"

מאבק עיקש של ארגוני הימין נגד "נוהל מוכתר" נושא פירות. בשבוע שעבר דחתה לראשונה הוועדה המקומית לתכנון ובניה עשרות תכניות לבניה במזרח העיר שהתבססו על נוהל מוכתר. נגד אישור התכנית הצביעו נציגי סיעות הליכוד, הבית היהודי, התעוררות ומאוחדים ביחד בראשות אריה קינג.

במזרח ירושלים ישנם איזורים בהם טרם בוצע הסדר מקרקעין וכתוצאה מכך, אין רישום בעלויות קרקע. הפתרון שהתווה הנוהל הוא כי המוכתר האיזורי יחליט מי בעלי הקרקע וכך בעצם ידלג על התהליך הנדרש של הסדר ורישום מקרקעין כחוק.

בפועל גרם הנוהל לחלוקת קרקע כמעט לכל דורש ולתעשיית זיופים ומרמה הכרוכה בסכומי עתק.

בשלהי כהונתו של ניר ברקת, ביקשה העירייה ל"רענן" את רשימת המוכתרים ובכך הוציאה למאבק שורת ארגונים ציוניים הפועלים בירושלים. אנחנו, שהיינו בין מובילי המאבק יחד עם ארגון "בצלמו" חשפנו כי רוב האנשים ברשימת המוכתרים החדשה, הינם עברייני בנייה, או כאלו המחזיקים בחובות עתק לעירייה.

המאבק כלל פגישות אינטנסיביות עם גורמים בכירים בעיריית ירושלים, בהם גם ראש העיר היוצא ניר ברקת. המהלך נמשך מול שרת המשפטים איילת שקד ויור ועדת הפנים ח"כ יואב קיש.

דחיית התכניות שהתבססו על נוהל מוכתר רווי הזיופים, היא צעד מתבקש וראוי. ממשלת ישראל, בהובלת השרה שקד החליטה על קידום הסדר מקרקעין במזרח ירושלים. צעד זה ישים סוף לגזילת קרקעות פרטיות של יהודים וערבים במזרח ירושלים, וימנע השתלטות על אדמות מדינה. אנו מצפים לראת התקדמות משמעותית במימוש החלטת הממשלה, דבר שיבטא את חיזוק הריבונות של מדינת ישראל בירושלים כולה.

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרנו בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

ביהמ"ש העליון הורה בעקבות עתירה שהגשנו, להרוס עשרות מבנים לא חוקיים בשטח המועצות הבדואיות בנגב, מאז חלפו מספר שנים נהרסו רק שני מבנים קטנים, והיתר הפכו לוילות גדולות שאוכלסו והורחבו

עשרות מבנים לא חוקיים בנגב ממשיכים לעמוד על תילם למרות שבית המשפט העליון קבע כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה אבו בסמה להרוס אותם.

בשנת 2009 עתרנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה להרוס עשרות מבנים לא חוקיים אשר נבנו במועצה האזורית אבו בסמה, שמאז חולקה לשתי מועצות נפרדות, בניסיון לשפר את המשילות והשירותים לתושבים, זאת לאחר שפנינו למועצה עצמה, אך הנושא לא טופל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה והורה להרוס את כל המבנים בתוך שנה. בתגובה הוועדה הגישה ערעור לבית המשפט העליון שאמנם ביטל את הקצבת הזמן להריסה בתוך שנה, אך בפסק הדין שניתן במאי 2013 קבע שיש לנקוט הליכי אכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בשטח המועצה, וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מהודעת היועץ המשפטי לממשלה בהליכי הערעור עלה, כי הוא מצטרף לקביעה בדבר מצב של היעדר אכיפה כמעט מוחלט בתחומי המועצה, תוך שהוא מטיל את האחריות לפתחה, והציע 'עזרה מדינתית' לשם מימוש מדיניות אכיפה סבירה כנדרש.

שופטי העליון כתבו בפסק הדין, כי "התמונה שנתגלתה הינה של תת-אכיפה לאורך תקופה ארוכה ולמעשה מתן אפשרות להפרות רבות של דיני התכנון והבניה. יחד עם זאת ברור, כי נוכח המשאבים המוגבלים שבידי המערערים לא היה בכוחם לפעול בצורה מקיפה ונמשכת נגד הפרות הדין. רשויות השלטון המרכזי חייבות היו לתת סיוע מתאים למערערים, אך הדבר לא נעשה". עוד נכתב בפסק הדין כי על הוועדה לבצע פעולות אכיפה ולצמצם את תופעת הבניה הלא חוקית בתחומיה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו קרוב לשש שנים ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו אלא אף אוכלסו והתרחבו, והבניה הבלתי חוקית במרחב המועצה נמשכת.

שלחנו בשבוע שעבר פניה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בה הם דורשים לבדוק את הנושא וליטול את סמכות הוועדה שנכשלה בתפקידה. בפנייה ציין עורך הדין בועז ארזי כי מבדיקה שערכו, עולה כי למעט שני מבנים, עשרות המבנים שנידונו בעתירה הקודמת אוכלוסו ועומדים על תילם, למרות שהם נותרו לא חוקיים.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות של המועצה לאכוף את החוק בתחומיה, כמו שהיא אמרה במפורש לבית המשפט בהליך הקודם. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

המאבק המשפטי במגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ יוצא לדרך. עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד מגרטת ענק בבקעת בית הכרם בצפון, הפועלת ללא היתרים וגורמת לזיהום סביבתי

מחריפים את המאבק בתופעת מגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ. מאות דונמים שהיו פעם מטעים וכרמים הפכו להיות משחטות רכב ואתרי סחר בחלקי חילוף. בצידי הכבישים ניתן לראות עשרות אלפי שלדי רכב הרוסים ואכולי חלודה ההורסים את הנוף ומהווים מפגע בטיחותי וסביבתי כמו זיהום הקרקע ומי התהום ומכירת חלפים בלתי תקינים.

אחת מהמגרטות הגדולות בצפון פועלת סמוך לכפר ראמה, ובה מאות כלי רכב מושבתים, גרוטאות ועוד מיני מזהמים אחרים. מספר פניות ששלחנו לועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות המקומית לא נענו. לאחר כשנתיים דרשנו לקיים אכיפה במקום, ולאחר שלא נעשתה שום פעולת אכיפה כנגד המגרטה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המועצה המקומית ראמה. בעתירה ביקשנו מבית המשפט להוציא צו לסגירת המגרטה שפועלת ללא היתר בניה, ללא רישיון עסק וללא שאר ההיתרים הנדרשים להפעלת עסק מסוג זה.

בניגוד לתקנים המחמירים שדורש המשרד להגנת הסביבה מהעסקים החוקיים לגריטת כלי רכב, הרי שבמגרטות הפיראטיות אין זכר לכל הדרישות הסביבתיות המחמירות, ואין מי שיפקח כי עסקים אלו שומרים על החוק ואינם פוגעים בסביבה. ההפקרות בצפון חוגגת ואין מי שיאכוף את החוק.

מאות דונמים ירוקים הפכו לבתי קברות לעשרות אלפי רכבים, וכל אדם המעוניין להקים עסק מקים את העסק איפה שהוא רוצה ובאיזו דרך שנראית לו. בלי אישורים, בלי עמידה בתקנים ובטח בלי פיקוח בסיסי. אנחנו בעד הקמת עסקים כשרים שיפתחו את הצפון ויעסיקו עוד עובדים אך אי אפשר לקבל את המצב הנוכחי בו הם עובדים בניגוד לחוק תוך פגיעה סביבתית אדירה.

לאחר שחשפנו את רשת המאחזים הבדואים הבלתי חוקיים באזור רחובות-גדרה, רשויות האכיפה הרסו חלק מחווה חקלאית שהוקמה תוך פלישה לקרקעות פרטיות.

בעקבות תלונה שהגשנו, הגיעו בסוף השבוע שעבר פקחי היחידה הארצית לחווה חקלאית בלתי חוקית של איבראהים אבו עסא, והורו על הריסת חלק מהמבנים במקום.

החווה מהווה חלק מרשת מאחזים בלתי חוקיים שהוקמה בשנים האחרונות על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

אבו עסא וחבריו נהגו לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מבעלי החלקה, ולאחר מכן לגדר שטח נרחב, בו הוקמו סככות וחממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.

כזכור, לאחר שהערכנו כי רשת המאחזים היא מגמה מאורגנת ושיטתית, שלחנו איש קש דובר ערבית, שהציג את עצמו כמתעניין ברכישה. התיעוד המצולם הבהיר כיצד עובדת השיטה וגם הוכיח כי הפולשים אחראים לכאורה גם להעלמת מס שיטתית.

התיעוד העלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור שנרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.

בעקבות חשיפת התיעוד הגשנו תלונות רשמיות, שבעקבותיהן הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. הודות לתיקון חוק התכנון והבניה בשנה שעברה, הוצא השבוע צו הריסה מנהלי שדרש מאבו עסא להרוס את המבנים בעצמו, בטרם ייקנס במאות אלפי שקלים. בשבוע האחרון נאלץ אבו עסא להרוס חלק מהחווה הבלתי חוקית שלו, והקרקע עליה השתלט תחזור לבעליה.

פעילות גופי האכיפה היתה נחושה ויעילה במקרה הזה. אנו מברכים על הצעדים שננקטו השבוע, אבל זה רק חלק מתוך התמונה השלמה. נמשיך לעקוב וללחוץ כדי שהאכיפה תימשך עד למיגור הפזורה הבלתי חוקית באיזור גדרה.

מצ"ב סרטון ארכיון עם קטעים מתוך תיעוד המצלמה הנסתרת קרדיט צילום – תנועת רגבים.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה, שחשפה היקף פעילות דל במיוחד כנגד עברייני סביבתית בדרום – כחמישים דו"חות בלבד בשנה, וכמחציתם כלל לא נגבו

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה שסירב למסור מידע במסגרת חופש מידע לגבי היקף הקנסות שהטיל המשרד על עברייני סביבה במחוז הדרום.

מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה משתרע מאשדוד ועד אילת, ומתגוררים בו מעל מיליון תושבים. בדרום ישנה כמות גדולה של מזבלות פיראטיות.

באוקטובר 2017 שיגרנו בקשת חופש מידע, לקבל את מספר הקנסות שהוטלו על ידי פקחי המשרד, וכן את סכום הקנסות ששולמו בפועל בין השנים 2015-2017, מאחר והיקף הקנסות מהווה כלי למדידת פעילות האכיפה. במשרד דחו שוב ושוב את מועד התשובה, ולאחר שהפסיקו להגיב לפניות, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט הורה למדינה להעביר את מלוא המידע, ומשזה הועבר התברר כי למשרד להגנת הסביבה כנראה היה מה להסתיר.

לאורך 3 שנים הוטלו 160 קנסות בלבד על סעיפי שמירת ניקיון (כ-50 בשנה!) בכל איזור הדרום, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים בלבד, אולם בפועל נגבו רק 107 קנסות בסך כ200 אלף שקלים בלבד.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון דראל קבע כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה היתה לקויה, והטיל הוצאות משפט בסך 7000 שקלים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים מדובר בעתירה שלא היה מנוס מהגשתה בשל התנהלותה של המשיבה", כתב השופט דראל. "הסכום שהוציאה העותרת בעין אינו בלתי סביר ואיני רואה סיבה שלא יושב לה".

הנתונים שנחשפו מסבירים היטב מדוע המשרד רצה להסתיר את התשובות. מספר זעום של הטלת קנסות על פגיעה סביבתית, זיהומי קרקע והשלכת פסולת פיראטית שמתוכם נגבו בפועל כ-50% בלבד. הרווח הכספי שגורף העבריין מול חוסר ההרתעה ואוזלת היד של הרשויות מהווה גורם משמעותי לפריחת העבריינות הסביבתית.

לא יתכן שבכל מחוז דרום מאשדוד עד אילת ישנם רק 5 פקחים של המשטרה הירוקה. אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות התקנים של הפקחים במחוז דרום בכדי לשמור על מרחבי הנגב כולו באופן אפקטיבי.

היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.

עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.

הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.

כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.

עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".

למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.

ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.

החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.

מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.

בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".

מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה

דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ביקר בחאן אל אחמר והצהיר בערבית: פועלים לעצור את הפינוי. "נתניהו נותן לבריטים תחושה שהמנדט עדיין לא נגמר".

אדווין סמואל, דובר ממשלת בריטניה במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA) ביקר לאחרונה במאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר, שם הצהיר כי ממשלת בריטניה "עושה מבצע להצלת הכפר הזה".

סמואל, דובר ערבית, מפרסם מעת לעת סרטונים בערבית בעלי עמדה אנטי ישראלית מובהקת. בסרטון שצילם בחאן אל אחמר אמר סמואל: "אנחנו כאן בחאן אל אחמר כפר בגדה המערבית באדמות הפלסטיניות הכבושות. מאחורי האוהלים של הבדואים שגרים כאן במשך תקופה ארוכה, ועכשיו הם חיים תחת סכנת הריסה ועקירה, מידיה של הממשלה הישראלית.

סמואל הוסיף כי "הממשלה הבריטית עושה מבצע להצלת הכפר הזה, אפילו ראש הממשלה ושר החוץ הבריטי הביעו את התנגדותנו לפעולת ההריסה".

כזכור בתחילת חודש ספטמבר דחה בג"ץ את העתירה החמישית שהוגשה על ידי תושבי חאן אל אחמר, וקבע כי אין עילה למנוע את מימוש פסק הדין החלוט שניתן בחודש יוני.

במהלך סיור שערך אתמול (שלישי) שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, בחאן אל אחמר, ציין ליברמן כי משרד הביטחון נערך לבצע את פסק הדין "בלילה בין ה-20 ל-21 באוקטובר 2018. יום קודם לכן קיבלתי מכתב מרה"מ עם הוראה לעכב את פינוי חאן אל-אחמר. ב-21 באוקטובר התכנס הקבינט ובסוף הדיון הוחלט שדוחים את הפינוי במספר שבועות ובכל מקרה עד סוף השנה חאן אל-אחמר יפונה".

אנחנו מנהלים את המאבק המשפטי בבג"ץ לפינוי חאן אל אחמר מאז שנת 2009. הצהרתו של הדיפלומט הבריטי הבכיר קשורה בקשר הדוק להחלטתו של נתניהו לדחות את מימוש פסק הדין למועד לא ידוע

העובדה שחלפו חודשים ארוכים מאז שנתניהו החליט לדחות את מימוש פסק בג"ץ, לצד ההצהרה היהירה מצד הדיפלומט הבריטי שממשלתו פועלת לסכל את החלטת ממשלת ישראל, ממחישה בצורה ברורה וחדה שראש הממשלה נתניהו נותן לבריטים את התחושה ששלטון המנדט עדיין לא נגמר. לצערנו ההססנות של שר הביטחון נתניהו לממש את פסק הדין, באה לידי ביטוי גם בחולשה דיפלומטית שמפגין שר החוץ נתניהו כלפי מעורבות גסה מצד דיפלומטים אירופאים.