תגית: תנועת רגבים

מנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאפשר חיבורי קבע לרשת המים עבור תושבי הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, חרף היעדר חקיקה או החלטה ממשלתית בעניין

מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, הורה לאחרונה לשדרג את חיבורי המים במזורה הבלתי חוקית, ולאפשר לכל בית אב חיבור קבע באמצעות מונה מים משפחתי, תוך הוזלה ניכרת של מחיר המים לכל משפחה.

ברחבי הנגב פזורים מעל 2000 מקבצים בלתי חוקיים, המתפרשים על כ-500,000 דונמים. מבחינה חוקית, ניתן לחבר לתשתיות רק מבנים שלהם ישנם היתר בניה כדין, אולם בהתאם להחלטת בג"ץ מלפני כעשור, אושר לחבר כל מקבץ בלתי חוקי לרשת המים על ידי צינור אחד, וזאת על מנת לאפשר לתושביו את הצרכים הבסיסיים.

ההנחיה כבר החלה לצאת לפועל, ובשבועות האחרונים חוברו לרשת המים שלושה כפרים בלתי חוקיים הממוקמים סמוך לכלא באר שבע.

במשך שנים על גבי שנים המדינה מצהירה כי בכוונתה להסדיר את הפזורה הבלתי חוקית ולהעתיקם ליישובי הקבע, הן על מנת שתוכל לספק לאזרחים הבדואים את מלוא זכויותיהם, והן כדי לשמור על עתודות הקרקע – המשאב היקר ביותר בישראל. אחד הטריגרים הכי יעילים של ההסדרה ביישובי הקבע, היא הרצון המובן של תושבי הפזורה לקבל תשתיות ושירותים שאין להם כיום.

המחלקה המשפטית שלנו שיגרה זה מכבר מכתב לשר אורי אריאל, הממונה על רשות הבדואים, על מנת להבין את מקור ההחלטה, וכיצד ניתן לבצע חיבור מקיף ושיטתי של תשתיות לעשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, וזאת לכאורה בניגוד לחוק התכנון והבניה, אולם השר אריאל לא השיב לפניות חוזרות ונשנות.

ההחלטה לאפשר חיבורי מים לפזורה הבלתי חוקית, משמעה קיבוע ומיסוד בפועל של אלפי כפרים בלתי חוקיים, תוך מתן גושפנקא שמיעוט קטן מהחברה הבדואית ישתלט על שטח בגודל פי עשר מתל אביב. אנחנו עדיין לא יודעים אם השר אריאל עצמו שותף למהלך, או שהוא רק החליט להעלים עין מכך שמנכ"ל רשות הבדואים, שהוא פקיד ממשלתי, החליט לקבוע מדיניות בעצמו.

השרים שקד וכץ מפרסמים תזכיר חוק שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לנכות ולעקל קצבאות שהוצאו במרמה על ידי משפחות פוליגמיות שהתחזו לחד הוריות. תנועת רגבים חשפה כי היקף הקצבאות ממנו נהנות במרמה אלפי נשים בדואיות – כמאה מיליון ₪ בשנה

אנחנו מברכים על תזכיר החוק שצפוי לנטרל את המנוע הכלכלי המאפשר את פריחת נישואי הפוליגמיה במגזר הבדואי, על חשבון משלם המיסים. תזכיר החוק שפרסמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לשירותים חברתיים חיים כץ, יאפשר מאבק כלכלי בתעשיית הקצבאות שמשפחות פוליגמיות במגזר הבדואי מוציאות במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.

החוק החדש מסמיך את המוסד לביטוח לנכות מהגבר את כספי המזונות ששולמו לנשותיו ולילדיו ללא צורך בפנייה להליכים משפטיים, באמצעות קיזוז מקצבאותיו או עיקול חשבונותיו.

נתונים שחשפנו בחודש יולי האחרון העלו, כי בשנת 2017 נשים בדואיות שהוגדרו רווקות חד-הוריות קיבול קצבאות הבטחת הכנסה בסך 103.5 מיליון שקלים, המהווים 4.9% מההוצאה השנתית לקצבאות, למרות שקבוצת הנשים הבדואיות החד-הוריות, לכאורה, מהווה רק כ-0.08% מכלל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2012 קיבלו נשים המוגדרות כך קצבאות הבטחת הכנסה בסך 91 מיליון שקלים, המהווים 3.6% מההוצאה הכללית על קצבאות דומות – נתון המעיד על כך שמספרן גדל באופן ניכר בשנים האחרונות.

מאחר והפוליגמיה אסורה בישראל על פי חוק, הנשים הפוליגמיות לא נרשמות כנשואות, אלא כרווקות עם ילדים, או שהאישה הראשונה מציגה אישור גירושין פיקטיבי על פי הדין השרעי, ומגדירה את עצמה כחד הורית.

אחוז המשפחות החד-הוריות עם ילדים בקרב הבדואים הוא הגבוה בארץ ועומד על 10.2% מכלל המשפחות, לעומת 5.8% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז המרכז, אולם ברור כי בחברה הבדואית השמרנית, ישנו מספר זניח של אימהות חד הוריות 'אמיתיות' והיתר מתחזות לכאלה. נתוני הביטוח הלאומי מלמדים אף הם כי כ-10% מהנשים הבדואיות שקיבלו מענק דמי לידה הן חד-הוריות בעצמן. דו"ח שפרסמה לאחרונה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים מלמד, כי ישנן 7,269 נשים בדואיות הרשומות כרווקות חד הוריות עם ילדים, לצד מאות נשים נוספות שנרשמו כגרושות וילדו לאחר הגירושין ילד למי שממנו נפרדו לכאורה.

נשים רבות במגזר הבדואי אמנם סובלות מאבטלה או מהכנסה נמוכה, אך אילו היו רשומות כנשואות, כפי שהן באמת, לא היו זכאיות לקצבה הבטחת הכנסה של אם חד הורית, הגבוהה משמעותית מקצבה רגילה, הנמדדת לפי מבחן הכנסה משפחתי. רבות מהן לא היו זכאיות לקצבה כלל, בשל הכנסת בן זוגן. לאם חד הורית ניתנות זכויות כלכליות נוספות בתחום קצבאות הילדים, ובאפיקים נוספים.

החוק החדש צפוי להקטין את היקף הגירושים הפיקטיביים, ולהחזיר לקופת המדינה כספים שהוצאו במרמה מהביטוח הלאומי. מעבר לקרבנות הישירים של הפוליגמיה – הנשים והילדים, יש לתופעה זו היבטים לאומיים, דמוגרפיים וכלכליים, והחוק של השרים שקד וכץ מתווה דרך נכונה לטפל בבעיה באופן שורשי.

המדינה לא עמדה בהתחייבותה לפנות מאות משפחות בדואיות שפלשו לאלפי דונמים בבעלות יהודית פרטית בנגב. עתרנו יחד עם הבעלים מחדש לבית המשפט לאחר שבזמן שחלף הרחיבה המדינה את הפיצויים וההטבות שהוצעו לפולשים, שמצידם סירבו לכל פשרה ואף בנו מאות בתים נוספים

על העובדות אין בכלל וויכוח: מאות משפחות משבט אל עזאזמה, השתלטו על חלקה בת כאלפיים דונם (!) בבעלות יהודית פרטית ליד קיבוץ רביבים, שנרכשה לפני עשרות שנים, ובנו במקום מאות בתים בלתי חוקיים. לאורך השנים טענה המדינה כי היא מנסה להגיע להסדר עם הפולשים והציעה לכל אחד מהם מגרש של חמישה דונם (!) ביישוב קבע שהוקם עבורם בסמוך, אבל בפועל, שום דבר לא קרה. כעת עתרנו מחדש יחד עם הבעלים לבית המשפט, לאחר שהצהרות המדינה התגלו כריקות מתוכן.

https://youtu.be/hWAt7Donfuc

הכל החל כאשר בשנת 1995 נדדו בני השבט לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים. על בסיס החלטת ממשלה, בשנת 2003 'הולבן' השטח, והוכר למפרע כיישוב בשם ביר האדאג'. המדינה השקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, לאורך השנים נבנו מאות בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת מחוץ לתכנית המתאר של היישוב.

אשר אורנשטיין, אריה גולובנציץ ואברהם גולובנציץ, חלק מבעלי הקרקע אותה רכשו אבותיהם לפני עשרות שנים, עתרו בשנת 2013 יחד איתנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ייקבע מועד אחרון בו המדינה תפנה את הפולשים משטחם. המדינה הצהירה בפני בית המשפט כי היא מנהלת משא ומתן לפינוי בהסכמה מול מאות משפחות שקיבלו הצעה נדיבה של פינוי-פיצוי. לכל משפחה הוצע לקבל בחינם מגרש בגודל חמישה דונמים (!) ביישוב ביר האדאג' הסמוך, לצד פיצוי כספי על המבנים הבלתי חוקיים.

לאור הצהרת המדינה, כי הליכי ההסדרה מתקדמים בקצב משביע רצון, סבר בית המשפט המחוזי כי אין צורך לקבוע לוחות זמנים להשבת הקרקע לבעליה ודחה את העתירה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו בעלי הקרקע, ואלו נאלצו להמתין ולסמוך על הצהרות המדינה.

אלא שבמהלך השנים האחרונות, לא זו בלבד שהליך ההסדרה ופינוי הפולשים כלל לא יצאו לפועל, אלא שבמהלכן אף נוספו עוד כ200 מבנים בלתי חוקיים בשטח הפרטי. בשנה שעברה הצהיר ראש הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, בפנינו ובפני בעלי הקרקע, כי "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד התושבים וחוסר רצונם להגיע להסדר הסתיימה פעילות ההסדרה של הרשות".

ואם לא די בכך, הרי שהמועצה האזורית 'נווה מדבר', גוף ציבורי ממלכתי, סללה לאחרונה כביש בלתי חוקי באורך קילומטר וחצי בתוך החלקה הפרטית. כעת הגישו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מאחר והמדינה עצמה לא עמדה בהתחייבותה, לצד תביעה אזרחית לסילוק יד מול מועצת "נווה מדבר".

חוסר האכיפה והמעש שהפגינה המדינה לאורך השנים האחרונות, הבהירה לפולשים שהם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם. במספר מקרים בהם נטען שיהודים בנו על קרקע פרטית של ערבים, בית המשפט לא הסתפק בהצהרות המדינה, והורה כי על הרשויות לפעול בלוח זמנים קשיח וברור. ערך השיוויון בפני החוק מחייב, שכך יקבע בית המשפט גם במקרה הזה.

שבע שנים לאחר שפלשו לאדמות המדינה, ולאחר פניות רבות שלנו, פתחה רשות מקרקעי ישראל בהליכים נגד משפחה שפלשה לאדמות בסמוך לבית חנניה שעל כביש החוף

עבד מוסלם נג'אר ומשפחתו של עטא מנסור נג'אר פלשו לפני שבע שנים לקרקע בסמוך לבית חנניה שבמועצה האזורית חוף הכרמל, קרקע בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל. הם גידרו את הקרקע, בנו בה רפתות, סוכות ומחסנים.

לפני כשנתיים, פנינו לרמ"י בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד הפלישה לאדמות המדינה והבניה הבלתי חוקית המבוצעת בהן. לאחר שלוש פניות נוספות ללא מענה, ולאור העובדה כי הרשות לא עשתה דבר בכדי לסלק את הפולשים, נאלצה רגבים לפנות לבית המשפט.

באוגוסט 2017, ביקשנו מבית המשפט להוציא נגד הרשות צו על תנאי על רקע הכשל המתמשך באכיפת החוק כנגד פלישה לאדמות המדינה אותה כבר כינה השופט רובינשטיין "מכת מדינה".

בעקבות העתירה כנגד רמ"י, עדכנו לאחרונה קק"ל ורמ"י את בג"ץ כי הגישו כתב תביעה בבית משפט השלום בקריות כנגד הפולשים, בו דרשו מהם להסתלק מן הקרקע, ולשלם בעבור שבע השנים בהן השתמשו בה שלא כדין, לאחר שפלשו אליה. הפולשים אף חויבו להשיב את הקרקע למצבה טרום הפלישה.

בעקבות הגשת כתב האישום, הסכמנו למשוך את עתירתה. הדיון בעתירה זו התנהל בפני נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות שתחליט בקרוב לגבי תשלום הוצאות משפט לעותרת.

העובדה כי רשות ממשלתית אוכפת את החוק ועומדת על זכויות אזרחי ישראל רק בגלל התערבות של עמותה פרטית, אינה מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה לדוגמה לאוזלת היד שזועקת לשמיים.

בדיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה,  הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים, להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. "אנחנו קוראים להקמת גוף שיתכלל את צעדי האכיפה"

הבוקר התקיים דיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה, בו הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בדיון השתתפו שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהם נציגי מטעמנו שנפגשו במהלך גיבוש הדו"ח עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ועם שרת המשפטים שקד, ואף הגישו מחקר מקיף שערכו בנושא.

"לאורך השנה האחרונה עקבנו בהערכה ובדאגה אחרי פעילות הצוות וההמלצות שגיבש עד לפרסום הדו"ח", אומרת נעמי קאהן מהתנועה. "בהערכה, כי אחרי שנים ארוכות, הוצאה הפוליגמיה אל אור השמש בעזרת המחקר המקיף ביותר שנעשה נוכח הפוליגמיה במגזר הבדווי והשלכותיה החמורות על קרבנות הפוליגמיה כמו גם בהיבטים לאומיים".

"מצד שני", אומרת קאהן, "חלק מההמלצות הדו"ח לא מתקבלות על הדעת, חלקן מאפשרות לראשונה מתן הכשר חוקי לתופעה שנעשתה עד היום בהיחבא. הדו"ח מודה בנתוני המחקר שהגישה רגבים לצוות, לפיו בפזורה הבלתי חוקית הפוליגמיה גבוהה ב-50% מאשר ביישובי הקבע, ומאידך מציע להעניק שירותים מקיפים לתושבי הפזורה באופן שיוביל לביסוסה, וממילא יסכל את התכניות הממשלתיות להסדרת ההתיישבות הבדואית".

קאהן מונה עוד שורת חסרים בהמלצות הדו"ח, ובהן חוסר מענה אכיפתי כנגד הברחת נשים מתחומי הרשות הפלשתינית, חוסר מענה מספק וראוי נוכח תופעת הונאת הביטוח הלאומי בה אלפי נשים במשפחות פוליגמיות מתחזות לאמהות חד הוריות – ובך מקבלות הטבות נרחבות בתחום הקצבאות, בהקצאת מגרשים חינם מהרשות למקרקעי ישראל, ועוד".

"ברשות הפלשתינית, בירדן ובמדינות ערב יש פוליגמיה אפסית, ורק בישראל היא פורחת – בגלל כלכלת הקצבאות מהביטוח הלאומי", מסכמת קאהן. "במהלך הדיון התברר שיש קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים – מימין ומשמאל – נגד החסר של הדו"ח באמצעי אכיפה. צמצום הפערים במגזר הבדואי הוא צעד נדרש ומבורך, אבל הוא לא יכול להחליף אכיפה נחושה ושיטתית כנגד עברייני הפוליגמיה. לא ייתכן לאפשר פוליגמיה באופן רשמי. חייבים להקים גוף שיתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים שיסנכרן מידע ויקדם אכיפה. כמו כל עבירה פלילית אחרת, צעדי המניעה אינם תחליף לאכיפה, שתימדד במספר תיקי החקירה וכתבי האישום".

בהמשך למאבק העיקש שלנו להסדרת הפזורה הבדואית בצורה הנכונה ביותר, יצאנו בסרטון חדש הקורא לממשלה להפסיק ולחלק את אדמות הנגב בחינם לאנשי הפזורה. צפו:

לאחר דחיה חוזרת ונשנית של שיווק המגרשים לבניה ביישוב הבדואי אום בטין,  ולאחר מעקב אחרי הסדרת היישוב פנינו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים: "לאחר שתי דחיות, ישנו טעם לפגם בדחייה נוספת"

יצאנו בדרישה מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להחל לאלתר בשיווק מגרשים ביישוב הבדואי אום בטין שבנגב, המתעכבת שוב ושוב למרות אישור התב"ע במקום לפני למעלה משנה.

אום בטין הוא יישוב בדואי בנגב, שהחל כמקבץ לא חוקי ובשנת 2004 המדינה החליטה להכיר בו כחלק מהסדרת ישובים בדואים נוספים. לפני יותר משנה ולאחר עיכובים רבים, קיבלה השכונה הצפונית ב"אום בטין" תב"ע (תוכניות מפורטות לבניה) ואושרה תוכנית לשכונה החדשה בישוב. בדרך כלל זהו הזמן בו מתחילים להקצות מגרשים ולהתחיל בתהליך הבניה, אך ההליך התעכב.

כבר בפברואר 2017 פנינו לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב, בדרישה כי יחלו להקצות מגרשים לבניה על-מנת לקדם את ההסדרה במקום. באוקטובר האחרון הגיבה רשות הבדואים כי היעד להקצאת המגרשים הוא דצמבר 2017, ובחודש דצמבר נדחה תאריך היעד לפברואר השנה.

במכתב ששיגר היום (רביעי) עורך הדין שלו, בועז ארזי, תהה ארזי מדוע נמנע מהתושבים להחל בתהליך הבניה. "מאחר וחלפו עברו להם כבר שני מועדים, עליהם הצהרתם באופן רשמי, ובפועל לא החל השיווק, אציין כי יהיה טעם לפגם בדחייה נוספת של מועדי השיווק", כתב ארזי.

דווקא לאור השתוללות הבנייה הבלתי חוקית בנגב, יש צורך לאפשר איכות חיים לתושבי הנגב שמשתפים פעולה עם הסדרה ובניה כחוק. תושבים אלו צריכים לקבל תשתיות תקינות, כתובות היתרי בניה ותקני בטיחות, מרכזי קניות ומבני ציבור – ממש כמו כל ישוב אחר במדינה. ולא פחות חשוב – חיזוק היישובים המוסדרים הינה קריטית וחשובה כדי לסיים את סצינת "הדרום הפרוע", בה מתחסלים עתודות הקרקע של מדינת ישראל בדרום.

בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה, מליאת הכנסת תצביע בקריאה ראשונה ביום שני הבא על 'חוק הגמלים' שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ'. משפחות הרוגי תאונות הגמלים בכו בדיון: "תגמרו כבר עם החוק, שימו סוף להפקרות"

לאחר דיון שנערך בוועדת הכלכלה על 'חוק הגמלים', הוא יעלה לאישור וועדת שרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב, ויעבור למחרת להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בדיון השתתפו משפחות הרוגי תאונות הגמלים שדרשו בבכי להשלים מיידית את החוק שעבר בקריאה טרומית לפני כשנתיים, ומאז לא התקדם בהליך החקיקה.

"לפני שלוש שנים הבן שלי נתקל בגמל, ומאז נשארו שלושה יתומים ואישה אלמנה צעירה. כבר אז ביקשנו שייעשה משהו ויאשרו את החוק שהוא כל כך נורמלי", סיפרה בדמעות רבקה כהן, אמו של דוד כהן שנהרג לפני שלוש שנים. "מאז לא נעשה דבר. שמענו על עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. איך ייתכן שבעל הגמל יתחמק מאחריות והנפגעים נשארים ללא תשובה ופתרון, כאילו שאין דין ואין דיין".

כזכור, הצעת החוק שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ', מבקשת לקבוע לראשונה כי בעליהם של הגמלים ישאו באחריות פלילית במקרה של תאונה וגרימת נזק, לחייב את סימונם בשבב דיגיטלי תת עורי בו יאוחסנו פרטי הבעלים – בדומה לשבב אלקטרוני בו מסומנים כלבים. החוק החדש יחייב גם העברת בעלות מסודרת שתתועד במאגר נתונים בידי משרד החקלאות.

"הבסיס למניעת התופעה הארורה הזו הוא יצירת הרתעה", אמר חבר הכנסת סמוטריץ'. "אחרי כל כך הרבה סחבת מיותרת, אני שמח שהחוק חוזר להתקדםאך גם לאחר שהחוק יושלם, צריך יהיה לעמוד על המשמר ולוודא שהוא מקויים ונאכף בנחישות".

יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ איתן כבל אמר: "כואב כל כך לשמוע על מקרי המוות המיותר הזה. בכל מה שתלוי בי כיו"ר הוועדה, אעשה כל שביכולתי לעשות את כל הנדרש להביא את הפרשה הזו לסיומה. כך אולי נציל חיים של אחרים".

בעשור האחרון נהרגו 15 בני אדם בתאונות דרכים עם בעלי חיים, כ-350 בני אדם נפגעו, יותר מ-50 מהם נפצעו באורח קשה. בעקבות בקשת חופש מידע שהגשנו הודתה המשטרה כי מגיעים אליה כאלף דיווחים מדי שנה על גמלים ששוטטו בכבישי הנגב.

אחרי סחבת ארוכה ומיותרת במשרדי הממשלה, החוק מתקדם במחיר דמו המיותר של ליאל אלמקייס ז"ל. החוק הזה נכתב באותיות של דם שהיה יכול להימנע. אנחנו דורשים מכל הגורמים הרלוונטיים לגלות אחריות ולקדם כעת את החוק במסלול מהיר, כך שליאל יהיה הקרבן האחרון.

קבלנים ומשפחות שנאלצו לשלם מאות שקלים בחודש למשפחת פשע בדואית כדמי שמירה, פנו אלינו לאחרונה לאחר שמשפחת פשע נוספת דרשה מהן תשלום נוסף

תנופת הבניה שנרשמה בשנים האחרונות בעיר שדרות מעניקה צמיחה כלכלית לעיר הדרומית, אך הפכה גם לכר פורה לגביית פרוטקשן של "דמי שמירה" בגובה מאות אלפי שקלים מדי חודש. מאות יחידות דיור נבנו בשנתיים האחרונות בשכונת בן גוריון, שכונת אחוזה ושכונת המוזיקה בשדרות.

בדיקה שערכנו מלמדת, כי בשנים האחרונות נאלצו רבים מהבונים, לשלם דמי שמירה חודשיים למשפחות פשע מהמגזר הבדואי. מהדורת חדשות 2 חשפה את הקלטות השיחות עם "השומרים" שהגיעו לידינו, בהן נחשפו פרטים על התופעה.

הקבלנים שפנו לאחרונה לתנועת רגבים סיפרו כי עשרות תושבים וקבלנים הבונים באופן פרטי העדיפו לשלם פרוטקשן במשך תקופה ארוכה כדי להמנע מעימותים עם העבריינים. הקבלנים ציינו כי בפרויקטים של בניה בעיר באר שבע, נדרשים הקבלנים לשלם אלפי שקלים מדי חודש כ'שמירה' על בנייני מגורים רבי קומות.

כך משפחה שסירבה לשלם את דמי השמירה, גילתה כי קיר בלוקים שנבנה בסוף השבוע שעבר, הופל לרצפה בשלימותו. משטחי ריצוף השייכים לקבלן אחר שהתמהמה לאחרונה בתשלום, הוצתו והושחתו.

אלא שלאחרונה זיהתה משפחת פשע נוספת את הפוטנציאל הכלכלי בשדרות, והחלה לבקש אף היא דמי חסות נוספים. עובדה זו גרמה לקבלנים, המשלמים מדי חודש מאות שקלים לכל יחידת דיור, להחליט לפוצץ את הסיפור על מנת לשים קץ לסחטנות.

בנוסף אנחנו יודעים כיום על שלוש משפחות פשע מהמגזר הבדואי, שחלקן קשורות עם קבלני תשתיות העובדים בשכונות, שבעצם מתחרות ביניהן על גביית דמי החסות. אותן חברות אבטחה הן בעצם פשע מאורגן, שחוגגות על גב המשפחות שגם ככה מוציאות סכומי עתק על הבניה.

המשטרה מכירה את המצב, אבל כנראה שנח לה לעצום עיניים מול פרוטקשן שנגבה עם חשבוניות, ולכל היותר לטפל בתלונה נקודתית, אלא שחייבים לראות פה את התמונה הכוללת: זה לא רק פשע כלכלי שנופל על האזרח הקטן, אלא גם חלק מחוסר הריבונות בנגב. אנחנו קוראים לצמרת המשטרה להתעשת ולשים סוף לתופעה הבזויה הזו.