תגית: תנועת רגבים

בעתירה נטען כי החירות שנטלה לעצמה הממשלה, המכהנת כממשלת מעבר, לאשר את המתווה – אינה חוקית ואינה סבירה

כשבועיים לאחר שאימצה הממשלה את מתווה השר בני בגין, אשר כולל שינויים דרמטיים בתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת ההחלטה השנויה במחלוקת.

בעתירה, המשתרעת על פני עשרים עמודים, טענו כי החלטת הממשלה לשנות את תכנית ההסדרה להתיישבות הבדואית בנגב אינה עומדת במבחן החוק, ולא במבחן הסבירות.

כזכור, בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות, בעודה מכהנת כממשלת מעבר המנועה מלקבל החלטות מרחיקות לכת, אישרה הממשלה את השינויים המפליגים שהכניס השר בני בגין לתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במסגרת השינויים, תקבל האוכלוסייה הבדואית הטבות רבות, בנוסף לאלו שכבר אושרו בתכנית המקורית.

השינויים, במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הבדואית, הם דרמטיים. לא סביר שממשלת מעבר, שלא זוכה לאמון הכנסת, תחליט בנושאים משמעותיים כל כך. מה היה קורה אם את ההחלטה הזו היו דוחים לממשלה הבאה? כל אדם בר דעת מבין שהחלטות מהסוג הזה לא מקבלים כשהממשלה עם רגל וחצי בחוץ.
בנוסף, ביקשנו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור על משרדי הממשלה לפעול ליישום ההחלטה.

בערב המחטף הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ נגד התכנית, עוד לפני ישיבת הממשלה המדוברת, אולם נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, דחה את העתירה בטענה שמדובר בעתירה מוקדמת. כעת אנחנו מקווים ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה ויחייבו את הממשלה להקפיא את ביצוע השינויים, או לכל הפחות לבוא לבית המשפט ולהסביר מדוע היה דחוף לממשלה לאשר שינויים דרמטיים במציאות פוליטית כה רעועה.

לאחר שנודע לנו כי בכוונת השר בגין להביא בשבוע הבא להצבעת בזק בממשלה את מתווה פראוור – ללא התיקונים שאושרו לפני כשנה, אנחנו קוראים לשרים בממשלה למנוע את המחטף

שיגרנו מכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה שיפעלו לסיכול הכוונה להביא לאישור מליאת הממשלה את דו"ח פראוור, שעסק בפתרון בעיית עבריינות הבניה הבדואית בנגב. וזאת מבלי להתחשב בתיקונים המשמעותיים שאישרה הממשלה לפני כשנה.

במכתב נאמר כי "זהו מחטף חמור והרה-אסון לנגב. לא ייתכן כי נושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה"

למכתב מצורף מסמך המפרט את הנקודות הבעייתיות במתווה שגיבש השר בני בגין.

שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.

שוטרי יחידת "להב" ופקחי מנהל מקרקעי ישראל פתחו במבצע לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישובים הבדואים בנגב

מחדל של שנים מגיע לכדי אכיפה משטרתית: בימים האחרונים פתחו גורמי אכיפת החוק במבצע להפסקת פעילותן של עשרות תחנות דלק פיראטיות בישובים הבדואים בדרום הארץ.

תחנות הדלק פעלו בלב שכונות מגורים של ישובים בדואים מוכרים, ללא פיקוח בטיחותי וללא הקפדה על אמות מידה סביבתיות נאותות. מפעילי התחנות פעלו בניגוד לחוק ותוך סיכון התושבים הגרים בסמיכות ופגיעה באיכות הסביבה ובמי התהום

המשטרה דיווחה כי במסגרת המבצע נסגרו עד כה חמש תחנות דלק לא חוקיות – שלוש ביישוב לקיה ושתיים בתל שבע. אולם, מנתונים שנמצאים בידינו מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון. בדו"ח שפרסמנו עולה כי תחנות הדלק הפיראטיות הפכו לתעשייה של ממש ביישובי הבדואים בנגב. על פי המסמך, ברחבי הדרום פועלות לכל הפחות שישים ושבע תחנות דלק פיראטיות ללא פיקוח וללא רישיון. 
 
במנהל מקרקעי ישראל אומרים כי בכוונתם להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית נגד מפעילי התחנות להחזרי הוצאות הפינוי, ובהם – הפעלת ציוד הנדסי, פינוי ההריסות, עלויות כח אדם ועוד.

תחנות הדלק הפיראטיות שנסגרו ביישובים הבדואים סיכנו את בטיחותם של התושבים וזיהמו את הסביבה. מבצע האכיפה הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אולם הוא עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. לא צריך לקחת שנתיים לאכוף את החוק כנגד עבריינים המפרים אותו ברגל גסה. יש לקוות כי זהו תחילתו של תהליך ארוך טווח של אכיפת החוק כנגד העבריינות המשתוללת ברחבי הנגב.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

נודע לנו כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

הבהרנו לוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית.

בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.
במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור. באחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן.

בעקבות פניה שלנו, ובאיחור של שנים, החלו לנוע – גם אם באיטיות – גלגלי השיניים של מערכת אכיפת החוק בטיפולה ב"שוק יעפורי" הבלתי חוקי בצפון רמת הגולן 

מדובר בשוק שנבנה באופן בלתי מוסדר סמוך לקבר נבי חזורי, הנחשב קדוש לעדה הדרוזית. השוק מאכלס תשעה מבנים, שנבנו במקום, כאמור, ללא היתר. בנוסף, הולכת ומושלמת באזור בנייתו של בניין רב קומות – גם כן באופן בלתי חוקי וללא קבלת האישורים המתאימים.

כבר לפני כמה חודשים פנינו לכל הגורמים האמורים לאכוף את החוק באזור, ובהם לשר הפנים אלי ישי ולשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', בדרישה לפעול באופן מיידי ותקיף כנגד השוק העברייני. במכתב מוזכר כי מעבר לעובדה שמדובר בדריסה ברגל גסה של החוק, יש בהפעלת השוק משום פגיעה ברגשות בני העדה הדרוזית, שהקבר הסמוך מהווה עבורם מקום קדוש.

מתגובה שקיבלנו מהמועצה המקומית מעלה חרמון, שבתחום שיפוטה נמצא המתחם, עולה כי כבר לפני כארבע שנים הועבר העניין לטיפולה של הפרקליטות ו"נתקע" שם. פנינו למנהל היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, וכן ליחידת הפיקוח במשרד הפנים, בדרישה לברר מדוע מתמהמהות הרשויות בטיפולן בפרשה.

בתגובה שהגיעה אלינו לאחרונה מהוועדה לתכנון ולבנייה מעלה חרמון נאמר כי בקרוב יחודש הטיפול בשוק יעפורי. סוף סוף, יש לומר

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.