תגית: תנועת רגבים

אחרי שנה של מאבק משפטי, בג"ץ דחה את העתירה שהגשנו נגד השתלטות הוואקף על מבנה "שער הרחמים בהר הבית" והפיכתו למסגד. "ממשלת ישראל נכנעה לטרור הוואקף – בג"ץ נתן גושפנקה משפטית"

המסגד שהקים הוואקף המוסלמי במבנה "שער הרחמים" בהר הבית, יציין בעוד חודש שנה להקמתו, ובסוף השבוע האחרון דחו הנשיאה אסתר חיות, השופט מני מזוז והשופטת ענת ברון עתירה שהגשנו נגד השתלטות הוואקף המוסלמי על המבנה העתיק והקמת מסגד נוסף בהר הבית, באופן בלתי חוקי ותוך פגיעה בסטטוס קוו ובזכויות היהודים במקום.

בחודש פברואר האחרון פלשו אנשי הוואקף המוסלמי למבנה העתיק שהיה סגור במשך שנים ארוכות בשל פעילות תומכת טרור שהתקיימה בו, והחלו בעבודות להפיכת המבנה למסגד. עתרנו לבג"ץ בדרישה למנוע את הפעלת המסגד במקום, תוך הדגשה כי המדינה עצמה ביקשה צו שיפוטי לסגירת המתחם, אך לא טרחה ליישם אותו.

בעתירה הודגש כי הוואקף השתלט בעבר על מתחמים עתיקים בתוך מתחם הר הבית, ובהם מתחם "אורוות שלמה" ומתחם "שערי חולדה", שהינם בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי שלא יסולא בפז, באמצעות הקמה של מסגדים במקומות אלו – ובכך הודרו משם רגלי הלא-מוסלמים, והכל תוך פגיעה אנושה בעתיקות ושרידים מתקופות קדומות, כולל מבית המקדש השני.

המדינה אישרה בתגובתה לעתירה, כי מועצת הוואקף וגורמים הקשורים לחמאס פרצו למתחם בניגוד לחוק, ומקיימים בו פעילות עויינת, ואף הכניסו ציוד דתי הנדרש לפעילות המסגד במבנה – רמקול למואזין, שטיחי תפילה חדשים, נברשות, מחיצות וספרי קוראן – והודתה כי משטרת ישראל אינה סוגרת באופן הרמטי את המתחם אלא מסתפקת ב"שליטה, כנדרש על פי הנסיבות, על הבאים בשעריו" ופיקוח מתמיד במקום.

המדינה הוסיפה כי משטרת ישראל הרחיקה לאורך השנה עשרות פעילים איסלאמיים שהפרו את הסדר הציבורי בסמוך למתחם.

השופטים חיות, מזוז וברון קיבלו את עמדת המדינה ודחו את העתירה. "בית משפט זה פסק לא אחת כי נסיבותיו הייחודיות של הר הבית והרגישות היתרה של המקום מחייבות משנה זהירות בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על הנעשה בו", כתבו השופטים. "ההלכה הנוהגת עמנו בהקשר זה היא כי בית המשפט לא יתערב בהחלטות אלו אלא במקרים חריגים ביותר, בהם ההחלטה לוקה בעיוות מהותי, או בחוסר סבירות קיצוני".

"מטענות משיבי המדינה עולה כי הגורמים בשטח פועלים בהנחיית הדרג המדיני הבכיר ביותר בליווי ועדכון של היועץ המשפטי לממשלה", הוסיפו השופטים. "אנו סבורים כי אין מקום להתערב בשיקולי המדיניות ובצעדים שננקטו על ידי המדינה. התרשמנו כי קיים פיקוח צמוד ורצוף בשטח הנדון ונאמנים עלינו דבריהם של משיבי המדינה כי ימשיכו בפיקוח הדוק על הנעשה במקום תוך נקיטת צעדים מתאימים, ככל שהדבר יידרש".

מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בג"צ ביטל חוקים של הכנסת, ביטל את וועדות הקבלה, והרס יישובים פורחים, בגלל שאין אפשרות שתתקיים אפליה במדינת ישראל, אבל כשיש אפליה על בסיס גזע ורמיסת כבוד אדם יום יומית של יהודים בהר הבית- זה כנראה נחשב סביר. הפעם בג"ץ בחר לא להיות אקטיביסט, ולהפקיר את חופש הפולחן של העם היהודי, במקום הקדוש לו ביותר. מי שאחראי לביזיון הזה, הוא "הדרג המדיני הבכיר ביותר", שבסופו של דבר מאפשר הקמת מסגד שלישי בעשרים שנים האחרונות ומרסק את הסטטוס קוו בהר הבית, כרגיל לטובת המוסלמים.

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

וועדת ההסכמות העבירה את הדיון לגבי יישום תקנות 'חוק קמיניץ' לוועדת הכספים. חברי הכנסת הערבים מיהרו לצייץ בטוויטר ולשווק את ההחלטה כהצלחה בדרך לביטול החוק

חבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה הערבית טען כי בדיון שהתקיים על פיזור הכנסת, הושגו סיכומים עם כל סיעות הבית על הקפאת החוק ל-5 שנים. "אנשי תנועת רגבים שנמצאים פה גם הבוקר הוזעקו לכאן בשבוע שעבר בשעה 2 בלילה, ושינו את דעתם של חלק מחברי הכנסת".

חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי מהליכוד דחה את דברי סעדי: "אתם ניסיתם ביום רביעי בלילה לעשות מחטף, ואנחנו מנענו אותו".

אנחנו מבהירים כי ההחלטה המהותית על שינוי תקנות בחוק, נתונה באופן בלעדי לידיו של שר המשפטים. ההחלטה מהיום רק קבעה באופן טכני, כי במידה ושר המשפטים יראה לנכון לפתוח את סעיפי החוק, הדיון על כך ייעשה בוועדת הכספים, במקום במקומה הטבעי בוועדת הפנים שאיננה קיימת בשל חוסר ההצלחה בהקמת ממשלה.

חוק קמיניץ היה אחד ההישגים המרכזיים של ממשלת הליכוד וראש הממשלה נתניהו, בשמירה על אדמות הנגב והגליל, ובהובלה לירידה של עשרות אחוזים בבניה הבלתי חוקית. ההחלטה לפתוח מחדש את תקנות החוק, נתונה באופן בלעדי לשר המשפטים, ואנחנו בטוחים שהוא לא ייתן יד למחיקת הישג כה משמעותי של הליכוד, ולא ייכנע לניסיון המחטף של המפלגה הערבית.

הגשנו תלונה למשרד החינוך בדרישה לחקור תקציבי ענק שנועדו לשמירה על מוסדות החינוך במועצות הבדואיות בנגב, למרות שבפועל אין במוסדות שמירה כלל. "מיליוני שקלים שנעלמים כנראה לטובת פרוטקשן ורעות אחרות"

שיגרנו תלונה חריפה לשר החינוך, רפי פרץ ולמנכ"ל המשרד שמואל אבוהב, בדרישה לחקור את העברתם של תקציבי ענק שנועדו לשמירה על מוסדות החינוך במועצות הבדואיות בנגב, למרות שבפועל במוסדות אלו אין שמירה כלל.

המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קאסום שבנגב משלמות לאורך השנים מיליוני שקלים מתקציבי משרד החינוך לשמירות והגנה על מוסדות החינוך שבתחומן, אבל במוסדות אלו כלל לא מתבצעת שמירה.

תחקיר שלנו שנחשף בשבועות האחרונים בערוץ 12 הוכיח, כי למרות תקציבי העתק, במוסדות אלו אין שמירה, לא במשך היום ואף לא בלילה. מה שמלמד כי על פניו כי המועצות מעבירות את התשלומים במלואם לטובת "פרוטקשין" לגורמים כאלו ואחרים וזאת בניגוד לדין, בחוסר תום לב תוך מעילה עצומה בתפקידם ובאמון הציבור.

התחקיר גילה, כי מועצת נווה מדבר השקיעה בשנת 2016 ובשנת 2017 כמעט 7 מיליון שקלים באבטחת לילה של מוסדות החינוך. בשנת 2018 טיפס הסכום ל-7 מיליון ו-200 אלף שקלים. במועצת אל קסום השקיעו בשנת 2016 בשמירת לילה יותר מ-9 מיליון שקלים, ובשנים 2017-2018 זינק הסכום ליותר מ-10 מיליון שקלים.

מעיון בתקציבי השמירה עולה כי כל בית ספר בתחום המועצה מקבל תקציב ממוצע של כ30,000 שקלים בחודש. תקציב עתק שלא נמצא לו דומה בכל מועצה אזורית אחרת באזור וזאת למרות שמלכתחילה בכלל לא נדרשת שמירה כזאת בבתי הספר.

בעקבות כך הגשנו למשרד החינוך תלונה בדרישה לפתוח בחקירה של המקרה ולנקוט בכל ההליכים הנדרשים כנגד המועצות ובעלי התפקידים שפעלו בניגוד לדין.

לא ייתכן שרשויות מקומיות משתמשות בכספי ציבור בתקציבי ענק לטובת תשלומי "פרוטקשיין" ורעות חולות אחרות. על משרד החינוך למנוע את הכאוס הזה ולעצור את הזרמת הכסף. בנוסף יש לברר עד תום להיכן הגיע הכסף, ולמצות את הדין עם ראשי המועצות ובעלי התפקידים שפעלו בניגוד לדין

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו – במהלך אסטרטגי שהותנע במקביל לחוק ההסדרה. "אם לא יידחו העתירות הקנטרניות, נגיש אלפי תביעות דומות"

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו, והחיל באופן תקדימי סעיף משפטי בצו צבאי המקביל לחוק ההסדרה.

בית המשפט קיבל את עמדת התובעים כי עסקת המקרקעין בנוגע למגרש ביישוב נילי נעשתה כדת וכדין.

ההסדר הדיוני שהשיגו הצדדים, ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון), ובכך יעמדו בעינן הסמכויות המוניציפאליות, התכנוניות ויתר הסמכויות הרלוונטיות, כפי שהיו טרם ההודעה בדבר העדכון שבוצע ע"י צוות קו כחול, כמו גם זכותם של התובעים במגרש. בהתאם לכך נקבע, כי התובעים רשאים להעביר במגרש זכויות ולעשות בו כל פעולה בהתאם לכל דין, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.

מדובר במהלך משפטי אותו יזמנו, באמצעות עורך הדין ד"ר הראל ארנון. במקביל לבג"ץ של ארגוני השמאל נגד חוק ההסדרה, הוגשה תביעה אזרחית תקדימית על סך מיליון ₪, מטעם משפחה שביתה נגרע משטח היישוב נילי והפך באחת לבלתי חוקי.

בני הזוג עברו מתל אביב אל היישוב נילי, הנחשב כהתנחלות בורגנית וחילונית. בשנת 2013 הם קיבלו זכויות שימוש במגרש הנמצא בתוך גבולות משבצת היישוב על פי תב"ע מאושרת, ובנו באמצעות קבלן, בית מגורים בעלות של כ-2 מיליון שקלים.

אלא שבמהלך מרץ 2015, ללא כל הודעה מוקדמת, וללא שעדכן את המשפחות, החליט "צוות קו כחול" במנהל האזרחי המתחם את אדמות המדינה ביו"ש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאלו שהיו בעבר, להוציא רחוב שלם אל מחוץ לתחום אדמות המדינה. במחי קו, הפכו כל הבתים ברחוב לבלתי חוקיים, וערכם צנח בהתאם.

כזכור, לידתו של חוק ההסדרה החלה בתהליך מיפוי שערכנו בכל יישובי יהודה ושומרון במהלך השנים 2014-2015.

רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ז"ל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.

השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המנהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.

עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנם עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב.
רובם של הבתים שנגרעו, אותרו על אדמות מדינה שהוצאו למפרע מתחומי היישוב, וחלקם האחר ככאלה שהתגלו כבנויים על קרקע פרטית.

המיפוי העלה כי בסך הכל, למעלה מ-4,000 בתים נגרעו מתוך תחומי היישובים ביו"ש – כמחציתם בעיר החרדית מודיעין עילית, ויתרם ביתר היישובים. ההתייחסות העכשווית של המנהל האזרחי לאלפי בתים אלו, הנמצאים כעת במעמד זהה לזה המתואר בכתב התביעה, היא כאילו הם בנויים על קרקע פלשתינית פרטית. אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ בגלל עתירת ארגוני השמאל – המדינה עלולה לשלם מילארדי שקלים כפיצויים לכל אלו שניזוקו מהמהלך הפוגעני של המנהל האזרחי.

עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של בני הזוג ותנועת רגבים: "מדובר בהצלחה משפטית גדולה, אך העובדה שמשפחה שקנתה את ביתה כדת וכדין, נאלצת לנהל מאבק משפטי מול המדינה כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, היא פשוט מחפירה".

פסק הדין מלמד כי חוק ההסדרה שהוקפא בעקבות העתירה לבג"ץ, נותן מענה הגיוני, מוסרי ומתבקש לכל אותן משפחות, ולבעלי הקרקע. אנו מקווים שבג"ץ ידחה את העתירות הקנטרניות נגד חוק ההסדרה, ובכך יחסוך מאלפי משפחות את נתיב הייסורים המיותר. אם לא, נוביל עוד אלפי תביעות כמו זו שזכינו בה.