בעקבות ההחלטה להקפיא את פרויקט הנטיעות של קק"ל בדרום, אומרים בתנועת רגבים כי ההתקפלות של הממשלה מהווה רוח גבית לגל הטרור והאלימות הבא, ולהמשך תשלומי הפרוטקשן של המדינה למנסור עבאס.
מפלגת רע"מ והבדואים הבינו כי ישפיעו על צעדי הממשלה באמצעות לחץ ואלימות קשה.
מי שמתקפל בפני טרור ולחצים מזמין עליו את גל האלימות הבא. בנט ושקד ביקשו מהציבור לבחון את הממשלה במעשים ולא בדיבורים. נכון להיום, החלטת הממשלה להיכנע ולהקפיא את הנטיעות הינו מעשה המדבר בעד עצמו. הקול קול שקד, והמעשים מעשי עבאס.
קק"ל ממשיכה הבוקר את עבודות ההכנה לנטיעות באיזור היישוב מולדה בנגב. העבודות מתבצעות תחת אבטחה כבדה של כוחות משטרה המתמודדת עם התפרעויות של בדואים מהאיזור.
אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שמאפשרת את המשך העבודות של קק"ל למרות האלימות הקשה שראינו פה ביומיים האחרונים מצד בדואים פה בדרום, לינצ'ים ברכבים וחסימת כבישים, בניסיון להטיל אימה על מדינת ישראל ולגרום לה להפסיק את הנטיעות. אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שנכון לרגע זה לא נכנעת לאלימות, ומקווים שלא מדובר בהצגה לכלי התקשורת, ושימשיכו לתת לגורמי המקצוע, לקק"ל ולרשות מקרקעי ישראל להמשיך את העבודות כמו שתוכננו מלכתחילה.
המשך העבודות הינו מבחן משילות עבור ממשלת ישראל, שעד עתה פועלת בנחישות המתבקשת, ולא נכנעת לטרור, אולם אנחנו יודעים שיש דרישה לקפל את העבודות בסוף יום זה. בניגוד לטענות שהעבודות אמורות להימשך שלושה ימים בלבד, כל פרויקט כזה נמשך שבועות וחודשים. אנחנו קוראים לשר אלקין ולממשלת ישראל לא להכנע ללחצים ולאיומים של רע"מ, ולהמשיך כסדרן את הנטיעות, הן באתר זה והן ביתר אתרי הנטיעות הקיימים בנגב בתכנית העבודה של קק"ל. כל התקפלות כזו תהיה כניעה לטרור ולאיומים.
השבוע אירחנו את אנשי השטח ורכזי המחלקת הקרקעות של המועצות האזוריות ביהודה ושומרון לסדנה משפטית ומקצועית בנושא חוקי המקרקעין ביו"ש.
הסדנה העניקה להם את הידע וארגז הכלים המשפטיים הנוגעים לדיני המקרקעין והחקיקה ביהודה ושומרון בכדי שאנשים אלו, הפועלים יום יום בשטח, יוכלו להמשיך ולשמור על אדמות יו"ש בצורה המיטבית.
את הסדנה העבירו משפטנים בכירים ובהם פרופסור אבי בל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סן דייגו ובאוניברסיטת בר אילן, פרופסור חיים זנדברג, מגדולי המומחים בארץ לדיני מקרקעין ודיני קניין, עו"ד ד"ר ארנון הראל עו"ד ד"ר חגי ויניצקי , ועו"ד אבי סגל – בעלי ידע וניסיון פרקטי רחב בסוגיות אלו. אנו מודים לכל מי שלקח חלק בסדנה החשובה הזו, המהווה חלק משיתוף הפעולה השוטף שלנו עם המועצות האזוריות, בשמירה על אדמות המדינה ואדמות יהודה ושומרון.
המשא ומתן הקואליציוני בשעות האחרונות, נע בין השאר סביב דרישת מפלגת רע"מ להקמת יישובים חדשים לבדואים בנגב. פרסמנו היום סרטון שצולם בפזורה הבדואית בנגב, בו מסביר מאיר דויטש מנכ"ל התנועה, מהם בדיוק אותם "יישובים חדשים".
"כשאתם מדמיינים הקמת יישובים חדשים ודאי אתם חושבים על אדריכלים ומהנדסים שיושבים בכובד ראש ומתכננים לפרטי פרוטות את תוואי ותשתיות היישוב החדש. אבל העסק בנגב עובד אחרת. ישראבלוף מכירים? או בעצם רע"מבלוף. לוקחים בעצם תאי שטח עצומים שיש עליהם פזורה לא חוקית עם מאות ואלפי בתים, ומציירים מסביבם קו כחול דימיוני – ומעכשיו, הרי לכם יישוב חוקי.
האם זה יפתור את בעיות המים, בעיות החשמל והבניה? האם זה ניצול נכון של הקרקע? ברור שלא. האם זה יחזיר את הקרקע שהמדינה איבדה בגלל הפזורה הבלתי חוקית? לא. הפוך. המשמעות היא שנאבד עוד ועוד שטחים בנגב לטובת "ישובים" בדואים".
דרישות רע"מ הן גזר דין מוות לנגב!!
כבר לא מדובר בנושאים של ימין ושמאל, מדובר בנושא של ציונות אל מול סכנה לקיומה של מדינת ישראל. אסור להיכנע לדרישות המסוכנות של רע"מ.
במהלך החודשים האחרונים מתבצעת פלישה מתמשכת מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.
איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.
שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, וכעת מסתיימת הקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.
בכתב העתירה מודגש כי הוגשו שש פניות שונות לרשויות בדרישה לאכיפת החוק בכל שלב של הפלישה, אך העבריינים המשיכו בשלהם, ובשטח לא נראו כל פעולות אכיפה נראות לעין.
הרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים על מנת למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית.
בשנת 2018 נחקק ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C", המתיר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך חצי שנה מבנייתם, בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי.
צו זה מהווה כלי אכיפה יעיל המאפשר לקצר את הליכי האכיפה, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.
לאחר חקיקת הצו, עתרו נגדו עמותות שמאל, אולם בג"ץ דחה את העתירה והתיר את השימוש בו. למרות החלטת בג"ץ, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית.
בכתב העתירה שהגשנו יחד עם מועצה אזורית שומרון ביקשו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, כי בג"ץ יורה לרשויות לעשות שימוש ב"צו לסילוק מבנים חדשים" כנגד הפלישה בחירבת כורקוש.
"מדובר במקרה הממחיש את ההשתלטות המערכתית, המתוקצבת והמתוכננת של הרש"פ על שטחי C, המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של פיתוח היישובים משטח B לשטח C, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולצמצם את חופש הפעולה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בשטחי C אסטרטגיים, לרבות במסגרת הסכמים עתידיים", נכתב בעתירה.
צפו:
לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.
בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.
אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.
הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.
לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.
בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.
מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.
פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.
ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.
צפו:
בתחילת השבוע התקיימה ועידה מיוחדת שלנו יחד עם מקור ראשון בנושא "המלחמה השקטה" – ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.
הוועידה שודרה באתר ובערוצי הדיגיטל של מקור ראשון והשתתפו בה: השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר המודיעין אלי כהן, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד, יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ ניר ברקת, השר לשעבר זאב אלקין, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה דורי גולד ועוד.
במהלך הוועידה התקיימו פאנלים שונים בנושאי: ההשתלטות המהירה על אדמות המדינה, כיצד רותמים הפלסטינים את האיחוד האירופי למאבקם, איך נלחמים על דעת הקהל מול ההסתה נגד ישראל וארגוני הBDS בעולם, הרשות הפלסטינית בעידן ביידן ועוד.
כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.
המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.
המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.
בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.
מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.
בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.
בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.
במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.
הרשות להסדרת הבדואים חשפה בעיתון כלכליסט תכנית שאפתנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים במקבצים בלתי חוקיים הסמוכים ליישובי הקבע או בבניה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים עצמם, וכמחציתם בפזורה בלתי חוקית שאותם המדינה מתכננת לפנות ליישובי הקבע.
הכשרת המגרשים עבור תושבי הפזורה, תתבצע על אדמות מדינה בלבד, ובכך תתעלם המדינה מסוגיית 'תביעות הבעלות' – סכסוך עתיק יומין בין המדינה למיעוט מקרב האוכלוסיה הבדואית, הטוענים לבעלותם על מאות אלפי דונמים בנגב. טענה זו מעולם לא עמדה במבחן בתי המשפט, אך המדינה ביקשה להגיע להסדרי פשרה מפליגים עם הטוענים לבעלות, אך לרוב נכשלה בכך.
על פי התכנית, בשלב ראשון, אלו המתגוררים בבנייה בלתי חוקית בתוך תחומי היישובים או בסמוך להם, יוסדרו במקום מגוריהם הנוכחי ויקבלו פיצוי של 125 אלף שקל. לשם כך צפויה המדינה להרחיב כבר עכשיו את תחומי היישובים, על מנת "לספח" את המתחמים האמורים ליישובים המוסדרים.
65 אלף תושבי הפזורה הבלתי חוקית יועתקו בעתיד ממקום מגוריהם הנוכחי הלא מוכר לאדמות מדינה, ויקבלו מגרש מפותח בחינם ביישוב קבע, עם זכויות בנייה להקמת צמוד קרקע, וכן 250 אלף שקל פיצוי על פירוק הבית הבלתי חוקי.
על פי התוכנית, צפויה הרשות לאשר תוכניות לבניית כ-150 אלף יחידות דיור בסך הכל, שמתוכן יוקצו מגרשים לכ-40 אלף יחידות דיור כבר עד שנת 2021, שבה מסתיימת תוכנית החומש הנוכחית, ואילו מגרשים ל-110 אלף היחידות הנותרות יוקצו בחומש הבא.
תקציב התוכנית עומד על כתשעה מיליארד שקל, מהם כשישה מיליארד שקל עבור פיתוח, כ-1.5 מיליארד שקל לתשתיות על, וכ-1.5 מיליארד שקל עבור פיצויי הסדרה.
לאור פעילותנו לשמירת אדמות המדינה טרפדנו בעבר את 'חוק בגין' שביקש למסור מאות אלפי דונמים של תביעות בעלות לבדואים, על מנת להתקדם לשלב ההסדרה. בנוסף, לאור פרסום "מבחן הנגב", תכנית הסדרה שהוצאנו הגורסת כי יש להפריד בין סוגיות תביעות הבעלות לסוגיית ההסדרה, אנחנו חשים רגשות מעורבים לגבי התוכנית.
מצד אחד, אחרי שנים ארוכות שתכניות המדינה נתקעו בגלל סוגיית תביעות הבעלות, החליט השר אורי אריאל להפריד בין הסוגיות ולהניע את גלגלי ההסדרה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר בו נקטה המדינה אחרי עשרות שנים ועל כך ברכתנו.
מצד שני, רשות הבדואים מעגלת פינות ובהשאלה מהביטוי הידוע החליטה ש'אם מוחמד לא יבוא אל הכפר, הכפר יבוא אל מוחמד'. על פי התכנית המדוברת, בכוונתה להרחיב את הישובים על אלפי דונמים נוספים, כדי לסמן וי על אלפי תושבים בפזורה הלא חוקית שיוסדרו במקומם, בזמן שאלפי מגרשים פנויים ממתינים בישובים אך אין שום הצלחה בהסדרת הפזורה בתוכם. לכן במקום להשקיע מאמצים בהכנסת הפזורה לישובים, הרשות הולכת לפתרון הקל והבטוח של הסדרה במקום כדי לסמן הצלחה, גם במחיר של איבוד אדמות מדינה יקרות לטובת ישובים שממילא עומדים ריקים. אסור להגדיל את היישובים הקיימים, עד שלא ממצים לחלוטין את פוטנציאל האכלוס הקיים על פי התכניות.
