תגית: אכיפה

אתר סילוק הפסולת ליד היישוב פסגות נסגר לפני כשבועיים לאחר תהליך ממושך. מאז הרשויות הערביות ובראשן עיריית אל בירה, פורקות ומציתות גלי אשפה בכניסה לאתר הסגור. פנינו בדחיפות למינהל האזרחי ולמשרד הביטחון בדרישה לנקוט צעדים החלטיים נגד העבריינים. 

בתחילת חודש אוגוסט 2013, בעקבות הנחיית רשויות המינהל האזרחי, הושלמה סגירתו של אתר סילוק הפסולת הסמוך ליישוב פסגות מכוון צפון. סגירת אתר סילוק הפסולת במקום לא היוותה  "הפתעה" – לא לרשויות המינהל האזרחי ולא לרשויות המוניציפליות הערביות בסביבה. אך אלו, ובראשן עיריית אל בירה, החלו מאז להשליך את הפסולת בסמוך לציר הגישה לאתר הסגור, באופן המהווה הפקרות מוחלטת תוך גרימת נזק סביבתי בל ישוער. 

כדי להוסיף חטא על פשע, הציתו מובילי האשפה את ערימות הזבל שהשליכו, ללא פיקוח או השגחה. הנזק הסביבתי המיידי, הריחות והעשן, מהווים מטרד של ממש לתושבי הסביבה בכלל ולתושבי היישוב פסגות בפרט. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למינהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ולשר הביטחון, בדרישה כי המינהל האזרחי ינקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת השלכת האשפה ושריפתה במקום והסרת המטרד הנגרם בשל אתר בלתי חוקי זה.

"הזלזול בהיבטים הסביבתיים הקשורים לפעולות המינהל האזרחי, החל באכיפת חוקי הניקיון והמפגעים הסביבתיים, עובר להיעדר האכיפה בנושאים תברואתיים וכלה בהיעדר אכיפה בנושאי מים וזיהומים  – הינו תופעה שאין להסכין עמה והנכם נדרשים למלא את חובותיכם בתחום זה", כתב עורך הדין שלנו בועז ארזי.

ארזי הוסיף כי בידי המינהל האזרחי מצויים מגוון כלים לטיפול בבעיה, כולל הטלת סנקציות כלכליות ופליליות נגד אלו הפועלים בעבריינות סביבתית.

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. למרות האכיפה המוצדקת, לא היססו במגזר הערבי להגיב באופן שדרש הקצאת כוחות אדירה, על מנת לגדוע את מוטיבציית הרשויות להמשיך באכיפת החוק 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. מדובר היה במבנה בלתי חוקי בין שתי קומות שנבנה לפני כשלושים ושבע שנים בצומת קציר שבוואדי ערה ומאז היווה סמל לשימוש הציני שניתן לעשות בהליכי משפט. עשרות הליכים משפטיים נקטו בעליו של הבית לאורך השנים כשהם מתעתעים פעם אחר פעם במערכות האכיפה, ממתינים למבצע מתוכנן ומסכלים אותו בפנייה של הדקה השעים לבית המשפט, וחוזר חלילה.

סוף סוף, אחרי שלושים ושבע שנים, אין ספור דחיות (והתערבות שלנו…) הרסו רשויות האכיפה את המבנה. במבצע ההריסה עצמו השתתפו מאות רבות של שוטרים וכוחות הבטחה, ובימים שלאחריו 'בער' אזור וואדי ערה כולו – מוסדות החינוך והעסקים הושבתו, טכסי אבל וקבלת תנחומים בוימו, צירים נחסמו ואבנים הושלכו. קולות הזעקה ויללות הזעם של מנהיגי הציבור הערבי מספרים את הסיפור כולו. הם הרי יודעים היטב שההריסה הזו היתה מוצדקת מאין כמוה ושדבר אין לה עם אפליה או קיפוח, אבל הם גם יודעים שזו השיטה הטובה ביותר למנוע את המבצע הבא.

כשכל הריסה דורשת במהלכה ובימים שלאחריה הקצאת משאבי אכיפה בסדר גודל כזה ונצרבת בתודעה כטראומה כה גדולה לא פלא שלאף אחד אין מוטיבציית יתר ליזום עוד ועוד מבצעים כאלה. בעברית פשוטה קוראים לזה 'תג מחיר' והחשש ארוך השנים של הרשויות מלהתעמת עם הציבור הערבי ולאכוף עליו את ריבונותה של המדינה מוכיח שככל שמדובר בערביי ישראל ה'שיטה' הזו עובדת. מעניין אם כששרת המשפטים ביקשה להגדיר את 'תג מחיר' כפעילות טרור היא התכוונה גם לזה… כך או כך, העובדה שהבית נהרס והשמיים לא נפלו תעודד, כך יש לקוות, את הרשויות להמשיך ולפעול למימוש ריבונותה של המדינה ולאכוף את חוקיה.

פקחי המנהל האזרחי הרסו מסגד לא חוקי שנבנה בדרום הר חברון

בעקבות עתירה שהגשנו לאחרונה לבג"צ הרסו פקחי המנהל האזרחי מסגד בלתי חוקי שנבנה בחודשים האחרונים בכפר הפלסטיני אל-מופקרא שבדרום הר חברון.

כזכור, במהלך הדיון בעתירה לפני כחודש הרכב שופטי בג"צ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דחק  במדינה לנקוט הליכים נגד העבריינות הפלסטינית המתבצעת במקום. השופט גרוניס אף התייחס במהלך הדיון לתופעת הפרות הבנייה ביו"ש וציין שיש לטפל במבנים הללו "כשהם עוד קטנים".

הריסת המסגד היא תמרור אזהרה לתושבי הכפר אל-מופקרא ודרום הר חברון, שעליהם לשמור את החוק ולבנות במקומות המיועדים לכך. אכיפת החוק במקרה המדובר היא הוכחה לנחיצותה של "רגבים". נמשיך לתעד את העבריינות הפלסטינית, וכל בניה לא חוקית תטופל בזירה המשפטית והציבורית.

שוטרי יחידת "להב" ופקחי מנהל מקרקעי ישראל פתחו במבצע לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישובים הבדואים בנגב

מחדל של שנים מגיע לכדי אכיפה משטרתית: בימים האחרונים פתחו גורמי אכיפת החוק במבצע להפסקת פעילותן של עשרות תחנות דלק פיראטיות בישובים הבדואים בדרום הארץ.

תחנות הדלק פעלו בלב שכונות מגורים של ישובים בדואים מוכרים, ללא פיקוח בטיחותי וללא הקפדה על אמות מידה סביבתיות נאותות. מפעילי התחנות פעלו בניגוד לחוק ותוך סיכון התושבים הגרים בסמיכות ופגיעה באיכות הסביבה ובמי התהום

המשטרה דיווחה כי במסגרת המבצע נסגרו עד כה חמש תחנות דלק לא חוקיות – שלוש ביישוב לקיה ושתיים בתל שבע. אולם, מנתונים שנמצאים בידינו מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון. בדו"ח שפרסמנו עולה כי תחנות הדלק הפיראטיות הפכו לתעשייה של ממש ביישובי הבדואים בנגב. על פי המסמך, ברחבי הדרום פועלות לכל הפחות שישים ושבע תחנות דלק פיראטיות ללא פיקוח וללא רישיון. 
 
במנהל מקרקעי ישראל אומרים כי בכוונתם להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית נגד מפעילי התחנות להחזרי הוצאות הפינוי, ובהם – הפעלת ציוד הנדסי, פינוי ההריסות, עלויות כח אדם ועוד.

תחנות הדלק הפיראטיות שנסגרו ביישובים הבדואים סיכנו את בטיחותם של התושבים וזיהמו את הסביבה. מבצע האכיפה הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אולם הוא עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. לא צריך לקחת שנתיים לאכוף את החוק כנגד עבריינים המפרים אותו ברגל גסה. יש לקוות כי זהו תחילתו של תהליך ארוך טווח של אכיפת החוק כנגד העבריינות המשתוללת ברחבי הנגב.

עתרנו לבג"צ בדרישה להוציא צווים להפסקת בנייתו של מבנה גדול בבנימין, תוך פגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה – מבנה שבנייתו מואצת בימים אלה בהם הפקחים בחופשת חול המועד

סמוך ליישוב נווה צוף שבבנימין הוקמו זה מכבר עשרה מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים, מחוץ לתכנית המתאר של הכפר דיר ניזאם. בימים אלה נמצא בשלבי בנייה מואצים מבנה גדול סמוך לגדר היישוב. בעתירה שהגשנו לבג"צ נטען כי הפלסטינים מנצלים את תקופת החגים בהם בשל ימי החג הרבים נמצאים הפקחים הישראלים בחופש – והם בונים בקצב מוגבר על מנת לקבוע עובדות בשטח.

בעתירה מצוין כי המבנה מהווה סכנה ביטחונית – דבר שאמור להאיץ את הטיפול בהפרת החוק, גם על פי גישת רשויות האכיפה אשר מציבות בראש סדר העדיפויות את הטיפול בעבירות בנייה מסוג זה.
בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, המבנה, כמו גם שאר המבנים הבלתי חוקיים הסמוכים לו, פוגעים קשות בתוואי הנוף ובאיכות הסביבה וביער אום צפא הסמוך.

סמוך ליישוב אביגיל בהר חברון מתבצעות שלל עבירות בניה בתוך שטח אש ותוך פגיעה חמורה בביטחון התושבים, בסביבה ובשלטון החוק

בג"צ יידרש לדון בעתירה שהגשנו נגד שורה ארוכה של עבירות בניה המבוצעות באין מפריע ולאור היום סמוך ליישוב אביגיל שבהר חברון.

בין עבירות הבניה שאיתרו פקחי התנועה: בניית מבנה קבע של מסגד גדול, בניה קלה של מבנים נוספים, יציקת בורות מים לאורך הכביש העולה ליישוב וכן הצבת גדרות חקלאיות. כאמור, "קדחת הבניה" מבוצעת ללא בושה בתוך שטח אש של צה"ל.

בעתירה נטען כי הבניה הבלתי חוקית המדוברת פוגעת בביטחון התושבים היהודים באזור, פוגעת בסביבה , פוגעת במערכת שלטון החוק ומהווה סכנה בטיחותית חמורה. לעתירה מצורפת חלופת מכתבים עם גורמי האכיפה, אשר בחרו שלא לפעול אל מול רמיסת החוק המגובה בתצלומי אוויר ובתיעוד מדויק.