תגית: אכיפה

בעתירה נטען כי יש צורך דחוף בהוצאת צו הריסה נגד הבית הסמוך לעיירה יטא שבדרום הר חברון, אשר בנייתו עומדת בפני סיום

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה שיוציא צו על תנאי, צו ביניים וצו עראי, נגד מבנה גדול שבנייתו הולכת ונשלמת בדרום הר חברון. מדובר במבנה מגורים שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של הכפר ח'רבת א-דיראת – כפר שנבנה אף הוא בניגוד לחוק, אך הוכשר בדיעבד.

בעתירה מצוין כי הבית נבנה סמוך מאד לכביש הראשי, דבר המהווה סיכון ביטחוני ראשון במעלה לנוסעים היהודים בכביש. אנחנו דורשים מבג"צ להוציא צו שיורה למדינה לפעול להריסת הבית ולהעמדתם לדין של העבריינים, ובנוסף להוציא לאלתר צו שימנע את המשך העבודות במקום עד לקבלת החלטה סופית, וכן ימנע את אכלוסו של המבנה, שבנייתו כאמור עומדת בפני סיום.

בעתירה מוזכרת חשיבותה של פעולה מהירה של הרשויות בעניין, לפני שייכנסו לבית דיירים – דבר שיקשה על פעולת האכיפה. עוד מוזכרת בעתירה עמדתה העקרונית של המדינה ולפיה בראש סדר העדיפויות נמצא הטיפול בהפרות חוק המסכנות את ביטחון התושבים – דבר שבמקרה המדובר הוא מובהק ובלתי ניתן לערעור.

בעוד נגד מבנים ביישוב מצפה דני מוצאים צווי הריסה – מוקם בסמוך באין מפריע כפר פלסטיני גדול בלתי חוקי

מסתבר שאכיפת החוק בצורה שוויונית אינה דבר מובן מאליו: סמוך ליישוב מצפה דני שבבנימין נבנה כפר פלסטיני ללא כל היתר בנייה וללא אישור חוקי. מדובר בעשרות מבנים, חלקם מבני קבע לכל דבר, שמוקמים במרץ. גורמי האכיפה אינם פועלים נגד הפרת החוק הזועקת לשמים. מנגד, אותם גורמים מוציאים צווי הריסה ופועלים לאכיפת החוק דווקא ביישוב מצפה דני.

פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפעול לאלתר נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית – ובמקביל להסביר את הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין אופן אכיפת חוקי התכנון והבנייה במצפה דני ובכפר הפלסטיני הבלתי חוקי בעליל.

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים. 

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

הישג לעבודה שלנו ולשלטון החוק: פורק קו מתח גבוה שנמתח בין העיירה סמוע לבין כפר פלסטיני בלתי חוקי סמוך

בעקבות פניה שלנו, פירק באחרונה המנהל האזרחי ביהודה ושומרון קו מתח גבוה פיראטי, שחיבר בין העיירה הפלסטינית סמוע, שבדרום הר חברון, לבין הכפר הלא-חוקי חרבית עו'ינה אל-פוקא, הסמוך ליישוב הישראלי ליבנה.

כבר בחודש יולי פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפרק את קו המתח, שהוצב באורח בלתי חוקי וללא אישור ותוך סיכון בטיחותי חמור. במכתב, אליו צורפו תמונות, צוין כי אורכו של הקו כמה קילומטרים, וכי מימונו בא מכספי הרשות הפלסטינית.

לאחר שלא זכינו למענה למכתבה הראשון, נאלצנו לשלוח מכתב נוסף, אולם מסתבר כי להתמדה יש תמורה – המנהל הודיע כי קו המתח פורק!

למרבה הצער, במהלך ביצוע צו הריסה נפצע חשמלאי כתוצאה מקריסת עמוד עליו טיפס – מה שממחיש פעם נוספת את הסכנה בהפרת חוק מהסוג הזה ובחשיבות הטיפול במקרים כאלה בעתיד עוד בראשיתם, ועוד יותר מכך – החשיבות בהרתעה שתמנע מלכתחילה בנייה בלתי חוקית של מבנים ותשתיות.

לאחר שגילינו כפר בדואי חדש ובלי מוכר בנגב, אנחנו דורשים מהרשויות להרוס אותו

בעוד המלצות דו"ח גולדברג בנוגע לפזורה הבדואית בנגב רק עושות את דרכן ליישום אחרי אישור הממשלה, מסתבר שבשטח המציאות לא מפסיקה להשתנות. בדיקה שערכנו גילינו כי בין השנים 2005 ו- 2010 נבנו עשרות בתים בלתי חוקיים בשטח בלתי מיושב בין דרג'את לתל ערד, סמוך לשמורת הטבע והאתר הארכיאולוגי באזור. המבנים הוצבו בצורה מסודרת, המעידה על תכנון ועל כוונה להקים במקום יישוב חדש ללא היתר.

פנינו באחרונה במכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים בדרישה להרוס את המבנים. למכתב צורפו תצלומי אוויר של השטח משנת 2005 ומ-2010 המעידים בבירור על בנייה שצמחה באזור יש מאין.

בעקבות פניה שלנו, ובאיחור של שנים, החלו לנוע – גם אם באיטיות – גלגלי השיניים של מערכת אכיפת החוק בטיפולה ב"שוק יעפורי" הבלתי חוקי בצפון רמת הגולן 

מדובר בשוק שנבנה באופן בלתי מוסדר סמוך לקבר נבי חזורי, הנחשב קדוש לעדה הדרוזית. השוק מאכלס תשעה מבנים, שנבנו במקום, כאמור, ללא היתר. בנוסף, הולכת ומושלמת באזור בנייתו של בניין רב קומות – גם כן באופן בלתי חוקי וללא קבלת האישורים המתאימים.

כבר לפני כמה חודשים פנינו לכל הגורמים האמורים לאכוף את החוק באזור, ובהם לשר הפנים אלי ישי ולשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', בדרישה לפעול באופן מיידי ותקיף כנגד השוק העברייני. במכתב מוזכר כי מעבר לעובדה שמדובר בדריסה ברגל גסה של החוק, יש בהפעלת השוק משום פגיעה ברגשות בני העדה הדרוזית, שהקבר הסמוך מהווה עבורם מקום קדוש.

מתגובה שקיבלנו מהמועצה המקומית מעלה חרמון, שבתחום שיפוטה נמצא המתחם, עולה כי כבר לפני כארבע שנים הועבר העניין לטיפולה של הפרקליטות ו"נתקע" שם. פנינו למנהל היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, וכן ליחידת הפיקוח במשרד הפנים, בדרישה לברר מדוע מתמהמהות הרשויות בטיפולן בפרשה.

בתגובה שהגיעה אלינו לאחרונה מהוועדה לתכנון ולבנייה מעלה חרמון נאמר כי בקרוב יחודש הטיפול בשוק יעפורי. סוף סוף, יש לומר