12 חודשים בלבד לקח לרשות הפלסטינית לבנות מבנה בית ספר ענק, מרשים ובלתי חוקי לחלוטין במזרח גוש עציון כאשר מדינת ישראל לא נוקפת אצבע כדי להפסיק את העבודות.

עוד בתחילת העבודות על בית הספר הלא חוקי שבמזרח גוש עציון הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיעצור את הבניה החפוזה, לאחר שנוכחנו לראות שהמדינה אינה עוצרת את העבודות בעצמה. לאור הגשת העתירה הצהירה המדינה בפני השופטים כי הוציאה צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה למבנה אך סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק.

לצערנו בית המשפט הסתפק אז בהצהרות המדינה ודחה את העתירה, אלא שהחודשים עברו חלפו ביעף ומלאכת בניית בית הספר הסתיימה, מדינת ישראל לא אכפה את החוק ולא דאגה שמבנה בית הספר יהרס, והנה – המבנה מיועד לאיכלוס תלמידים ממש בימים הקרובים.

אנחנו לא מוותרים. דוח שהוצאנו בשבועות האחרונים שרשרת 'בתי הספר של המאבק' שמקימה הרשות הפלסטינית בכל פינה בשטחים הפתוחים ביו"ש, ממחיש כיצד בשטח ישנם 100 בתי ספר בלתי חוקיים שנבנו בעשור האחרון והמדינה ממשיכה ליצום עיניים. מול שופטי בית המשפט היא מצהירה הצהרות ומחלקת הבטחות אך בפועל, כשהיא מסובבת את גבה, היא נותנת לרשות הפלסטינית להגיד את המילה האחרונה.

לכן הגשנו כעת עתירה חדשה ונוספת לבית המשפט, בדרישה לא לתת פרס לעבריינות, ושבית המשפט יוציא צו שיאסור את פתיחתו ואנחנו מצפים מבית המשפט להכריח את המדינה לאכוף את החוק ולשמור על האדמות שלה.

חודשים ארוכים שהרשות הפלסטינית מניחה ומקדמת תשתיות להרחבת הכפר דומא, על ידי פלישה לשטח C. בזמן שהרשות מפעילה את כל כוחה במרץ רשויות המדינה, בג"ץ ובתי המשפט המחוזיים, משחקים במי צריך לנהל את התיק, ובינתיים השטח הולך ונהרס.

בשנת 2018 אישר בג"ץ את ה"צו לסילוק מבנים חדשים". כלי אכיפה יעיל שאושר במטרה לייעל את האכיפה ביהודה ושומרון ולאפשר לרשויות להרוס מבנים חדשים שנבנו ללא התרה בתוך 96 שעות ממתן צו הפינוי.

על פניו – צו מעולה שנועד לעזור במערכה על שטחי C ולמנוע את ההשתלטות המהירה שמתבצעת בשטח, אלא שמאז החקיקה, המנהל האזרחי משתמש בו באופן מזערי בלבד ואינו מנצל את יכולותיו וסמוכיותיו כדי להראות מי הריבון בשטח. לאור זאת, עתרנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי כדי לחייב את המנהל האזרחי להפעיל את הצו. בדיון בעתירות אלו, טרחו נציגי הפרקליטות להסביר כי למחוזי אין סמכות לדון בתיקים הנוגעים לצו וכי הסמכות לדון בו נמצאת אצל בג"ץ.

דומא

בשבועות האחרונים פעלנו בהתאם והגשנו עתירה לבג"ץ בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בדרישה ששופטי בג"ץ יחייבו את המנהל האזרחי להשתמש ב"צו לסילוק מבנים חדשים". הרי לפי הפרקליטות הסמכות לדון בתיקים הקשורים לצו נמצאת בידם.

אלא שכעת, פרקליטות המדינה ביקשה למחוק על הסף את העתירה שלנו בטענה שהדיון בצו המדובר לא נמצא בסמכות בג"ץ אלא בסמכות בית המשפט המחוזי. רשויות החוק לא יודעות מימינן ומשמאלן. כשהלכנו למחוזי הפרקליטות טענה שהסמכות אצל בג"ץ, כשהלכנו לבג"ץ טענה הפרקליטות שהסמכות אצל המחוזי.

מיותר לציין, שבזמן שבתי המשפט משחקים 'פינג פונג' עם הצו לסילוק מבנים חדשים, ערביי הכפר דומא ממשיכים בהשתלטות על אדמות המדינה ובימים האחרונים אף סללו את הכביש הפיראטי שפרצו. כעת, לאור בקשת הפרקליטות למחיקת העתירה, שלחנו תגובה זועמת לבית המשפט בדרישה שלא יאפשרו למנהל ולפרקליטות לעשות מאיתנו צחוק ולהתחמק מקיום הדיון. אנחנו דורשים משופטי בג"ץ להשתמש בסמכותם ולחייב את המנהל לעצור ולהרוס, עכשיו, את העבודות הפיראטיות בדומא.

לאחר שהמנהל האזרחי חנך את "חמ"ל C" במטרה לייעל את מערכת האכיפה ביהודה ושומרון, ולאור ריבוי מקרים בהם נוכחנו לראות שאין אכיפה בשטח, הגשנו בקשת חופש מידע למנהל האזרחי כדי לוודא האם החמ"ל עושה את עבודותו. לאחר אין ספור דחיות לבקשותינו ותשובות שאינן מספקות, הגשנו עתירה לבית המשפט בדרישה שיחייב את המנהל האזרחי לענות לשאלותנו

זה לא סוד שיש לנו ביקורת רבה על התנהלותו של המנהל האזרחי, הגוף היחידי האמון לשמור על החוק ביהודה ושומרון. התחקיר שפרסם יוני רוטנברג בסוף השבוע האחרון בעיתון "בשבע" מסביר בדיוק מהיכן זה נובע. זו אותה הגברת, רק עם מספר ווטסאפ.

בחודש נובמבר שעבר המנהל האזרחי יצא בהודעה חגיגית כי הוא חונך את "חמ"ל C" – מוקד חדש וייחודי לריכוז פניות ומידע מהשטח, כדי "לתת מענה לאירועים הדורשים תגובה מיידית ביו"ש (כגון עבירות בניה בלתי חוקית, החרמת כלים, מפגעים סביבתיים ועוד)". הפרויקט החדש של המנהל היה אמור לכאורה ליצור עידן חדש במערכה על שטחי C וכנגד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון, אלא ששבעה חודשים חלפו מאז הכרזת הפרויקט, ולא רק שהוא לא חיזק את האכיפה בשטח, הוא אף האט אותה באופן משמעותי.

עשרות עדויות ותיעודים של הפעילות שלנו, של רכזי קרקעות ברשויות המקומיות, ושל תושבים מיואשים שפונים שוב ושוב ושוב בדיווחים למוקד – על כלים כבדים של הרשות הפלסטינית שעושה בשטח כבתוך שלה, על בניה ערבית לא חוקית, פריצת דרכים וסלילתם לאור יום, שנתקלים בחוסר מעש מתמשך. בתקופה שקדמה להקמת החמ"ל, החטיבות המרחביות של צה"ל – בשיתוף פעולה של הרשויות המקומיות וקבוצות דיווח אזרחיות של תושבים אכפתיים – הצליחו מדי חודש, לבלום בזמן אמת, עשרות ומאות פעולות בלתי חוקיות של הרשות הפלסטיניות.

במנהל האזרחי חששו כי הפעילות של התושבים ורכזי המועצות מול הפיקוד בשטח תהפוך אותו ללא רלוונטי, לכן בחר המנהל להקים את החמ"ל, להחזיר את השליטה לידיו, ולהעביר אליו את כל הדיווחים שצעקו מהשטח – גם אם הוא לא יפעל באופן מספק.

עוד מהיום הראשון של החמ"ל, הערכנו כי פתיחתו לא תקדם את שמירת הקרקעות ביו"ש – אלא להפך. אבל כדי לוודא שאנחנו לא מסתמכים בטעות על תחושות בטן, פנינו לפני ארבעה חודשים בבקשת חופש מידע למנהל בכדי לקבל מידע מפורט על מספר הפניות שהגיעו לחמ"ל, המענה שניתן להן על פי חלוקה לגזרות, ופירוט של פעולות האכיפה שננקטו בעקבות זאת.

על פניו – עבור חמ"ל שמקבל ומתייק פניות, זו אמורה להיות מלאכה פשוטה ובסיסית, אלא שכנראה שלמנהל האזרחי לא כל כך. במנהל מרחו את הזמן למענה לפניה שלנו – הרבה יותר מעל המועד הנקוב בחוק למענה על בקשות חופש מידע – בטענה המדהימה, שימו לב: שהם "עובדים נמרצות על התשובות". בימים האחרונים קיבלנו מכתב תשובה – שלא כלל בתוכו תשובות לבקשת חופש המידע, והוסיפו כי "גיבוש המידע ידרוש מאיתנו הקצאת משאבים בלתי סבירה".
במבחן התוצאה – המנהל האזרחי כושל בתפקידו עם חמ"ל C ובלעדיו. והוא מסרב לתת מידע כדי להסתיר את התנהלותו המקוממת.

על אף שמיצינו את כל ההליכים המשפטיים ונדחו כל האפשרויות להלבנת מבנה בית הספר הבלתי חוקי שנבנה בסמוך לאתר ההיסטורי "הרודיון" שבגוש עציון, המנהל האזרחי גם לא אומר את האמת וגם לא אוכף את החוק

את מבנה בית הספר הבלתי חוקי, זה הנבנה בשולי אחד האתרים החשובים למדינת ישראל "ההרודיון", אנו מלווים בתיק משפטי כבר למעלה מ-3 שנים. עוד בשנת 2018, עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי לאחר שלא אכף את החוק ולא הרס את בית הספר על אף שהוצא לו צו הריסה. העתירה הזו נדחתה כיוון שהמדינה הגיעה להסכמה עם עבריין הבניה שיגיש בקשה להיתר בנייה לוועדת המשנה לתכנון ורישוי.

לאחר שבקשת העבריין נדחתה הוא עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בדבר ההחלטה ובית המשפט הוציא צו ארעי המורה כי עד החלטה אחרת בעתירת העבריין, המנהל האזרחי לא ינקוט שום צעדי אכיפה כנגד המבנה.

ייתכן שזו תמונה של ‏‏פעילות בחוץ‏ ו‏טקסט‏‏

מאז מועד מתן פסק הדין של העתירה שלנו, פנינו באין ספור פניות שונות למנהל האזרחי בבקשה לברר את סטטוס ההליכים התכנוניים המתנהלים סביב מבנה בית הספר. אך אם בכלל קיבלנו תשובה היא הייתה לקונית וחסרה. בחודש מרץ האחרון, המנהל האזרחי השיב לנו כי התכנית שהגיש עבריין הבניה אכן נדחתה אך אין ביכולתם להרוס את מבנה בית הספר לאור צו הארעי שניתן במסגרת עתירת העבריין לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אלא שהמנהל האזרחי פשוט לא אומר את האמת. מבירור שערכנו במערכת המשפט, עלה כי עתירתו של עבריין הבניה כבר נמחקה ובוטל צו הארעי שהוצא במסגרתה, עשרה ימים קודם לתשובת המנהל. למנהל האזרחי לא הייתה כל מניעה משפטית למימוש צו ההריסה נכון לאותו המועד, דבר אותו לא טרח לציין בתשובתו וכל שכן לעשות בפועל.

כעת משהסתיימו כל ההליכים המשפטיים, אנחנו דורשים מהמנהל לפעול לאלתר למימוש צו ההריסה התלוי ועומד כנגד מבנה בית הספר, שבמהלך השנה האחרונה אף הרחיב את גבולותיו.על המנהל להוכיח שהוא שומר על החוק ועל אתרי המורשת החשובים למדינת ישראל, גם כשנגמרו לו כל התירוצים.

לאחר שעתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, נהרס המבנה הערבי שפלש לאתר הארכיאולוגי על אדמות מדינה שבשומרון. בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה

לאחר חודשים של הליכים משפטיים, נהרס אתמול (רביעי) מבנה פלסטיני בלתי חוקי שפלש לאדמות מדינה בשומרון ואיים על האתר הארכיאולוגי 'חירבת כורקוש'. למרות זאת אנחנו מותחים ביקורת חריפה על המנהל האזרחי, שפעל לאכיפת החוק במקום רק לאחר עתירה לבג"ץ ושורת התראות שקיבלו קודם לכן, לכל אורך הליך הבניה.

המבנה המדובר היווה חלק מפלישה מתמשכת שהתבצעה מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, והסתיימה בהקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

לאחר שש פניות שונות בדרישה לאכיפת החוק, עתרנו לבג"ץ כי יורה למנהל האזרחי להפעיל את ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שנחקק בשנת 2018 וגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C".

צו זה גובש על ידי מערכת הביטחון בשנת 2018, לאחר שהרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים במטרה למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית. הצו מאפשר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי, ומהווה כלי אכיפה יעיל, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

למרות זאת, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית. במהלך הדיון, המנהל האזרחי הודיע לבג"ץ כי בעלת המבנה, פלסטין מוסא אחמד אבו עיד, קיבלה מבג"ץ צו ארעי שהקפיא את הליכי האכיפה, אך הצהיר כי יאכוף את ה"צו לסילוק מבנים" מיד לאחר פקיעתה של החלטת בג"ץ בעתירה הערבית.

בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה של רגבים, אולם גם לאחר התחייבות המנהל בפני בג"ץ, הפולשים המשיכו במלאכת הבניה. רק לאחר התראה נוספת שהוצאנו, הגיעו אתמול (רביעי) כוחות המנהל האזרחי לשטח הפלישה והרסו את המבנה.

אנו מברכים על אכיפת החוק, אולם נשגב מבינתנו מדוע המנהל האזרחי התעורר רק לאחר שננזף ונקנס בבג"ץ בעקבות העתירה שהגשנו בעניין. תכליתו של הצו לסילוק מבנים, מאפשרת לבצע אכיפה מיידית בתוך ימים ספורים, ופה הדבר נמשך חודשים ארוכים. המנהל האזרחי מנסה להתנער מהביקורת הציבורית על חוסר יעילותו, אבל אם גם במקרה הזה הוא פעל באיטיות כה רבה, לא פלא שהוא נכשל באופן מערכתי בתפקידו לשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

תושב העיר כסייפה, העיר הבדואית המוסדרת שעליה המדינה שילמה לא מעט מכספה, החליט כי הוא מרחיב את נכסיו, והפעם באופן בלתי חוקי על שטחי הפזורה הבדואית באל פורעה, סמוך לעיר ערד.

התושב, שיש ברשותו כבר וילה גדולה ומרשימה בעיר המוסדרת, החל בחג הפסח האחרון, בחסות חופשתם של פקחי הרשויות בדרום, בבנייה של מתחם ענק ובו שני מתחמי מגורים, כמובן ללא אישורים וללא פיקוח.

מתחם הבניה הלא חוקית באל פורעה

מיד עם תחילת הבנייה הבלתי חוקית זיהינו את האיום שמתחם גדול זה יכול ליצור על המרחב כולו ופנינו עוד באותו בחודש בהתראה בהולה ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, לרשות מנהל מקרקעי ישראל ולמשטרה הירוקה בדרישה להריסתו ולהשבת המצב בשטח לקדמותו.

בתחילת החודש הנוכחי, עבריין הבניה הרס את המתחם שברשותו בעקבות איומים שקיבל מהיחידה הארצית לאכיפה. האכיפה המהירה של הרשויות כל כך משמעותית בסיפור הנוכחי. לא ייאמן שתושב העיר המוסדרת, שקיבל כסף מהמדינה עבור ההתיישבות ביישובי הקבע, ממשיך לבנות באופן לא חוקי ומצטרף לחבריו בפזורה הבדואית. אנו מברכים את היחידה הארצית על פעילותה במתחם אך כעת דורשים מהרשויות שיחייבו את עבריין הבניה גם באיסוף הפסולת שהשאיר מאחוריו. יש גבול לכל תעלול.

המתחם לאחר ההריסה

רק לפני חודש סיפרנו לכם על מגרטת האוטובוסים הפיראטית שפועלת בלב שטח האש של צה"ל ומשמשת כלא פחות מתחנה מרכזית של חוסר משילות ואכיפה במרחב, כאשר הרשויות ממשיכות להעלים עין מקיומה

לפני כחודש חשפנו בחדשות 12 כי כמות עצומה של אוטובוסים ישנים של חברת 'אגד' אשר יצאו משימוש החברה והוצאו למכירה במכרז פומבי, הועברו למגרטה פיראטית ולא מוסדרת, תוך פגיעה סביבתית אדירה, וללא כל פיקוח על החלפים הישנים שפורקו מהאוטובוסים והוחזרו לשוק החלפים בישראל.

כשפנינו למנהל האזרחי בדבר המפגע המתחולל בלב שטח האש של צה"ל, קיבלנו בפעם המי יודע כמה את התשובה הלקונית, כי "האכיפה תתנהל על פי סדרי עדיפויות". אך כנראה שהפעם, "סדרי העדיפויות" נגזרו בזכות הפניה שלנו והלחץ התקשורתי.

בימים האחרונים, בעקבות הפרסום שלנו כאן ובחדשות 12, המנהל האזרחי פינה את המגרטה שפעלה בלב השטח, והחרים את הכלים של מפעיליה. כמובן שאנחנו נמשיך לעקוב אחר מצב השטח, כדי לוודא שהעבריינים לא יחזרו לסורם. שם, ובכל רחבי הארץ – ממשיכים בעשיה ציונית, במאבק להגנת הסביבה ונגד בניה בלתי חוקית.

כבר שנים אנחנו מלווים את מחצבת בית פג'אר בגוש עציון ואת מחצבת טריפי במזרח בנימין ונתקלים לא פעם בצפצוף עיקש על החוק, אך מה קורה כשרשויות המדינה מצפצפות על החוקים?



בשתיים מהמחצבות הפיראטיות שאנו מלווים בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם בצפצוף הרשויות על צווי בית המשפט ופסקי הדין שניתנו להם. במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון למשל, המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ. עבר עשור מאז שהמדינה התחייבה לפעול לעצירת החציבה הפיראטית ועל אף שניתן פסק דין מפורש להפסקת הפעילות והשבת האכיפה, שום אכיפה ממשית לא נעשתה בשטח ובכל העת עברייני המחצבה המשיכו עסקים כרגיל, שלא לומר בקצב מוגבר.

מחצבת בית פג'אר

גם במחצבת טריפי שבבנימין, זו שבבעלות המולטי מיליונר הפלסטיני מוסטפה טריפי, מסתתר סיפור מסריח. למרות שהיא נמצאת בשטחה של הרשות הפלסטינית, המנהל האזרחי דאג לה לדרכי גישה וחיבור לציר המרכזי שיוביל את המשאיות והכלים הכבדים אל עבר יעדי החלוקה. בעתירה שהגשנו על כך, המנהל האזרחי הודה שהחיבור נעשה ללא היתר ותכניות, אך נטען כי הוא ב"תהליכי הסדרה".

לשביל המחבר בין המחצבה לכביש, שעובר בשטח C נמצא פתרון משפטי אחר. על אף שבג"ץ התנה את השימוש של טריפי בדרך זו רק אם לא תפלוש לשטחים פרטיים ולא תיחסם לתנועת כלל הציבור, בסיור שערך רכז השטח שלנו הוא נתקל בשער ברזל עם שילוט בעברית ומספר טלפון ומעליו מצלמות. כשהתקשר למספר והציג עצמו כמטייל באזור התשובה של איש טריפי הייתה ברורה- "רק מי ששייך למחצבה נכנס".

אבל פליטת פה אחת הייתה מספיקה להעלות חשד לניגוד עניינים בכל הנוגע לנעשה במחצבת טריפי. בדיון שנערך בוועדת המשנה להתנגדויות במועצת התכנון העליונה ליו"ש, נציג המנהל האזרחי פלט ברגע של חוסר תשומת לב כי המחצבה משרתת בסופו של דבר את ישראל וטריפי מוכר את כל החומר היוצא ממנה לישראל.ולנו יש רק שאלה אחת – אם רשויות המדינה עוברות בעצמן על חוקי המדינה, איך ניתן לצפות מהאזרחים לשמור עליהם?

סקר קרקע שערכנו מלמד – הפזורה הבדואית במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח צמחה ב-1200% בתוך 15 שנים. "מגמה של יציאה ממשולש באר שבע-ערד-דימונה לשטחים חדשים בנגב"

הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.

לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.

קפיצה של 1200 אחוז

בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.

מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.

פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.

ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.

צפו:

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020