תגית: אכיפה

לאחר שעתרנו לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, התחייבה המדינה לפנות פולשים שהקימו חווה חקלאית בלתי חוקית על אדמות מדינה בצפון. התאריך חלף – והמתחם לא פונה

רשות מקרקעי ישראל התחייבה בפני בג"ץ לפנות עד חודש אוגוסט, חווה חקלאית בלתי חוקית שהוקמה לפני מספר שנים תוך פלישה לאדמות מדינה ליד היישוב רומת אל הייב שבגליל. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, התחייבה המדינה לאכוף את החוק במקום, אך התאריך חלף זה מכבר, והמתחם לא פונה.

המתחם המדובר נבנה על ידי בני משפחת עודה, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל באזור רומת אל הייב והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות. פנינו שוב ושוב לרשות מקרקעי ישראל בדרישה לאכוף את החוק ולקבל מידע על סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה. בשנת 2018, לאחר שהפניות לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בחודש אפריל האחרון הצהירה המדינה בבג"ץ, כי תתניע מחדש את הליכי האכיפה, וכי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה במהלך חודש אוגוסט 2019. בעקבות כך ניאותנו למשוך את העתירה כשהצהרת המדינה קיבלה תוקף של פסק דין.

עם זאת, הצהרות לחוד ומעשים לחוד. הזמן חלף זה מכבר, אך סיור שביצענו בשטח העלה כי המתחם לא פונה, ואף לא נראה בשטח מהלך המעיד על כוונה לבצע זאת בעתיד הקרוב.

למרבה הצער, נדמה כי רשות מקרקעי ישראל מועלת בחובתה לשמור על אדמות המדינה. בראש ובראשונה היא הייתה זו שצריכה לפעול לפינוי מיידי של הפולשים. אותן שנים של סחבת מצד הרשויות, אפשרו למתחם להתפתח ללא הפרעה. ואם לא די בכך, הרי שעל רשות מקרקעי ישראל היה לתפוס בשתי ידיים את פסק בית המשפט, וסוף סוף לפנות את האדמות ולהחזירן לבעלותה. הבחירה לא לממש את צו בית המשפט תמוהה עד מאוד.

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.

כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

המדינה החלה בעבודות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לפינוי בזמן הקרוב.

כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.

המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.

בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.

מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.

בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.

בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.

במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

בתגובה לעתירה שהגשנו בבג"ץ המדינה טענה כי "נמנעה מהכנסת סממני תפילה" למתחם שער הרחמים, אך המשטרה מפרטת מנגד כי הוואקף התקין רמקול למואזין והכניס שטיחי תפילה למתחם למד פעולות שיפוץ נוספות

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לבקשת צו ביניים בעתירה שהגשנו, בדרישה לסגור באופן מיידי את המסגד שנוסד בחודשים האחרונים במתחם שער הרחמים שבהר הבית, חרף צו סגירה שבית המשפט הוציא למקום.

המדינה ביקשה לדחות את הדרישה לצו ביניים שימנע את המשך העבודות במתחם, בטענה שבמקום בוצעו בידי הוואקף עד כה רק "מספר עבודות מינוריות", וכי "נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום".

המשטרה פירטה כי העבודות כללו "החלפת רמקול במקום, התקנת מספר גופי תאורה, החלפת ארון חשמל, החלפת שטיחים וכן תיקון מספר סדקים במבנה. העבודות התבצעו עת התקיימו תפילות המוניות במתחם ובהעדר נוכחות משטרתית במקום. ככל הידוע לא הותקנו במקום מאווררי תקרה. משטרת ישראל כמו גם הדרג המדיני עוקבים באופן שוטף אחר כל שינוי שחל במתחם תוך הפעלת מדיניות של אכיפה מושכלת".

בחודש מרץ האחרון הוציא בית משפט השלום בירושלים, לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם אשר אוסר על הוואקף לפעול במבנה, אולם המשטרה לא אוכפת את הצו, והוואקף ממשיך לשפץ את המתחם ולהפוך אותו דה פקטו למסגד קבע נוסף בהר הבית, החמישי במספר.

"לצערי המדינה פשוט איננה אומרת אמת. אי אפשר לייפות זאת בשום צורה", אומר עו"ד אבי סגל מהתנועה. המדינה טוענת ש'נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום', אבל המשטרה מתארת במפורט בעמדתה עבודות שאי אפשר לכנותן מינוריות. יש סממני תפילה מובהקים יותר מהתקנת רמקול למואזין ופריסת שטיחים חדשים?! הוואקף איננו משתמש ברמזים, הוא הופך את המקום למסגד, חד וחלק".

"לפי החוק אסור לתקוע אפילו מסמר במבנה עתיק בלי אישור של וועדת השרים", מדגיש סגל. "ואחרי כל הפירוט שנתנה המשטרה, המדינה טוענת באותה נשימה, כי אין מקום לתת צו ביניים לעצירת העבודות. המדינה צועקת שהמלך עירום אבל לא מוכנה להתלבש. זו פשוט שערוריה".

בעקבות לחץ שהפעלנו יחד עם מועצה אזורית שומרון פינה המנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות היישוב לשם בשומרון. "מצפים לאכיפה יעילה ומהירה. מאות משפחות לא יכולות להיות בנות ערובה של בירוקרטיה" מסר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן

תייסר עבדאללה פלש לאדמות מדינה בתחומי היישוב לשם בשומרון, והתיישב על משבצת קרקע שהיתה מיועדת לסלילת כביש גישה ליישוב. כבר לפני 7 שנים הוא קיבל את צו ההריסה הראשון, אך בעקבות ניצול הבירוקרטיה והסחבת המשפטית, הצו לא מומש ומבנים חדשים נוספו במהלך השנים. בשל התמשכות התהליכים המשפטיים, לא ניתן היה להוציא לפועל את סלילת הכביש בשטח זה.

יחד איתנו הפעילה מועצה איזורית שומרון לחץ מתמשך על המנהל האזרחי, אך במנהל טענו כי האכיפה במקום אינה בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, וזאת בשל העובדה כי כעת, לאחר שנים של חוסר אכיפה, מדובר בבניה ישנה, וישנם עוד מאות מבנים חדשים שהוקמו מאז, הנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר.

עתרנו לבג"ץ בדרישה לפנות את הפולש. עבדאללה טען כי הקרקע בבעלותו, אך בהליך המשפטי התברר כי המסמכים שהגיש מתייחסים לחלקת אדמה אחרת, ואף אינם מלמדים כלל על בעלות.

הבוקר המנהל האזרחי ביצע אכיפה משמעותית והרס חלק מהמבנים הבלתי חוקיים שעבדאללה הקים.

השיטה בה נהג עבדאללה היא דוגמה מייצגת לשיטה שלמה שמקיפה אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים. הגשת בקשות סרק, התשה של המערכת בערעורים וניצול לרעה של הליכים משפטיים. מדינת ישראל חייבת לפעול מול השיטה, אחרת יצא חוטא נשכר, ומערכת האכיפה היקרה תהיה חסרת משמעות. אלפי צווי הריסה לא מתממשים במשך שנים. על המנהל לאכוף את החוק ברגע שמתאפשר, ולמנוע סחבת מיותרת של שנים, כזו הפוגעת במדיניות תכנון מושכלת ובשלטון החוק.

ראש הממשלה נתניהו אמנם הצהיר כי הורה למנוע את פתיחת המסגד בשער הרחמים, אך הוואקף ממשיך בעבודות קדחתניות תוך פגיעה במבנה העתיק. פנינו לבג"ץ בערב יום ירושלים בדרישה מחודשת למנוע את פתיחת המסגד

הגשנו לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים לסגירת מבנה שער הרחמים בהר הבית, על בסיס תיעוד מפעילות הוואקף המוסלמי בימים האחרונים, הפועל להפוך סופית את מבנה שער הרחמים למסגד, תוך פגיעה במבנה הקדום ובניגוד להצהרות נתניהו כי הורה לאכוף את סגירת המבנה.

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בחודש מרץ, אולם השופט מני מזוז קבע אז כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק לאחר 90 ימים (!), פרק זמן שבפועל מאפשר לוואקף לממש את תכניתו.

במערכת הביטחון סימנו את הפעילות האיסלאמית הרדיקלית במקום, ככזו הנעשית בחסות החמאס, ולבשקת המדינה, הוציא בית משפט השלום בירושלים צו סגירה למקום, אולם הוואקף התעלם במופגן מהצו והמשיך לפעול במתחם.

לאור המשך הפעילות, והעובדה כי המדינה איננה אוכפת את צו הסגירה שהוצא לבקשתה, הגישה רגבים בקשה לקיצור לוחות הזמנים בעתירה, אולם המדינה טענה כי גורמי המדינה הנוגעים בדבר "פועלים לשם הסדרת הטיפול הכולל במתחם "שער הרחמים", ומשכך אין מקום בשלב זה להוציא צו ביניים".

השופט מזוז דחה את בקשתנו לצו ביניים, אולם בימים האחרונים ממשיך הוואקף בביצוע העבודות הבלתי חוקיות במבנה "שער הרחמים", ובכלל זה התקנת מאווררי תקרה, תאורה, ריהוט והתקנת מחיצות באופן הפוגע במבנה העתיק, וזאת ללא פיקוח של רשות העתיקות כנדרש על פי חוק.

השימוש הבלעדי של ציבור המתפללים המוסלמים במבנה, גורם להפיכתו למסגד בצורה רשמית, מהלך הגורם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה עליו הצביעו במערכת הביטחון.

ראש הממשלה הצהיר כבר בסוף חודש פברואר, כי "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר". בהודעה שהפיצה לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו הורה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור", אולם בפועל נראה כי העבודות להפוך את המקום למסגד קבוע – הולכות ומגיעות לנקודת האל חזור.

אי אפשר להמעיט בנזק האדיר הנגרם לשלטון החוק מסיטואציה בה העבריינים עושים ככל העולה על רוחם במתחם מקודש, בעל חשיבות בל תתואר מבחינה דתית וארכיאולוגית, בניגוד לצו בית משפט. ללא הוצאת צו ביניים, הפלישה למתחם והעבודות הבלתי חוקיות יימשכו. המשמעות היא שבחסות ראש הממשלה נתניהו, הריבונות הישראלית בירושלים פשוט נרמסת.