שבע שנים לאחר שפלשו לאדמות המדינה, ולאחר פניות רבות שלנו, פתחה רשות מקרקעי ישראל בהליכים נגד משפחה שפלשה לאדמות בסמוך לבית חנניה שעל כביש החוף

עבד מוסלם נג'אר ומשפחתו של עטא מנסור נג'אר פלשו לפני שבע שנים לקרקע בסמוך לבית חנניה שבמועצה האזורית חוף הכרמל, קרקע בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל. הם גידרו את הקרקע, בנו בה רפתות, סוכות ומחסנים.

לפני כשנתיים, פנינו לרמ"י בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד הפלישה לאדמות המדינה והבניה הבלתי חוקית המבוצעת בהן. לאחר שלוש פניות נוספות ללא מענה, ולאור העובדה כי הרשות לא עשתה דבר בכדי לסלק את הפולשים, נאלצה רגבים לפנות לבית המשפט.

באוגוסט 2017, ביקשנו מבית המשפט להוציא נגד הרשות צו על תנאי על רקע הכשל המתמשך באכיפת החוק כנגד פלישה לאדמות המדינה אותה כבר כינה השופט רובינשטיין "מכת מדינה".

הפלישה לאדמות המדינה ליד בית חנניה

בעקבות העתירה כנגד רמ"י, עדכנו לאחרונה קק"ל ורמ"י את בג"ץ כי הגישו כתב תביעה בבית משפט השלום בקריות כנגד הפולשים, בו דרשו מהם להסתלק מן הקרקע, ולשלם בעבור שבע השנים בהן השתמשו בה שלא כדין, לאחר שפלשו אליה. הפולשים אף חויבו להשיב את הקרקע למצבה טרום הפלישה.

בעקבות הגשת כתב האישום, הסכמנו למשוך את עתירתה. הדיון בעתירה זו התנהל בפני נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות שתחליט בקרוב לגבי תשלום הוצאות משפט לעותרת.

העובדה כי רשות ממשלתית אוכפת את החוק ועומדת על זכויות אזרחי ישראל רק בגלל התערבות של עמותה פרטית, אינה מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה לדוגמה לאוזלת היד שזועקת לשמיים.

בדיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה,  הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים, להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. "אנחנו קוראים להקמת גוף שיתכלל את צעדי האכיפה"

הבוקר התקיים דיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה, בו הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בדיון השתתפו שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהם נציגי מטעמנו שנפגשו במהלך גיבוש הדו"ח עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ועם שרת המשפטים שקד, ואף הגישו מחקר מקיף שערכו בנושא.

"לאורך השנה האחרונה עקבנו בהערכה ובדאגה אחרי פעילות הצוות וההמלצות שגיבש עד לפרסום הדו"ח", אומרת נעמי קאהן מהתנועה. "בהערכה, כי אחרי שנים ארוכות, הוצאה הפוליגמיה אל אור השמש בעזרת המחקר המקיף ביותר שנעשה נוכח הפוליגמיה במגזר הבדווי והשלכותיה החמורות על קרבנות הפוליגמיה כמו גם בהיבטים לאומיים".

"מצד שני", אומרת קאהן, "חלק מההמלצות הדו"ח לא מתקבלות על הדעת, חלקן מאפשרות לראשונה מתן הכשר חוקי לתופעה שנעשתה עד היום בהיחבא. הדו"ח מודה בנתוני המחקר שהגישה רגבים לצוות, לפיו בפזורה הבלתי חוקית הפוליגמיה גבוהה ב-50% מאשר ביישובי הקבע, ומאידך מציע להעניק שירותים מקיפים לתושבי הפזורה באופן שיוביל לביסוסה, וממילא יסכל את התכניות הממשלתיות להסדרת ההתיישבות הבדואית".

קאהן מונה עוד שורת חסרים בהמלצות הדו"ח, ובהן חוסר מענה אכיפתי כנגד הברחת נשים מתחומי הרשות הפלשתינית, חוסר מענה מספק וראוי נוכח תופעת הונאת הביטוח הלאומי בה אלפי נשים במשפחות פוליגמיות מתחזות לאמהות חד הוריות – ובך מקבלות הטבות נרחבות בתחום הקצבאות, בהקצאת מגרשים חינם מהרשות למקרקעי ישראל, ועוד".

"ברשות הפלשתינית, בירדן ובמדינות ערב יש פוליגמיה אפסית, ורק בישראל היא פורחת – בגלל כלכלת הקצבאות מהביטוח הלאומי", מסכמת קאהן. "במהלך הדיון התברר שיש קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים – מימין ומשמאל – נגד החסר של הדו"ח באמצעי אכיפה. צמצום הפערים במגזר הבדואי הוא צעד נדרש ומבורך, אבל הוא לא יכול להחליף אכיפה נחושה ושיטתית כנגד עברייני הפוליגמיה. לא ייתכן לאפשר פוליגמיה באופן רשמי. חייבים להקים גוף שיתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים שיסנכרן מידע ויקדם אכיפה. כמו כל עבירה פלילית אחרת, צעדי המניעה אינם תחליף לאכיפה, שתימדד במספר תיקי החקירה וכתבי האישום".

בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה, מליאת הכנסת תצביע בקריאה ראשונה ביום שני הבא על 'חוק הגמלים' שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ'. משפחות הרוגי תאונות הגמלים בכו בדיון: "תגמרו כבר עם החוק, שימו סוף להפקרות"

לאחר דיון שנערך בוועדת הכלכלה על 'חוק הגמלים', הוא יעלה לאישור וועדת שרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב, ויעבור למחרת להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בדיון השתתפו משפחות הרוגי תאונות הגמלים שדרשו בבכי להשלים מיידית את החוק שעבר בקריאה טרומית לפני כשנתיים, ומאז לא התקדם בהליך החקיקה.

"לפני שלוש שנים הבן שלי נתקל בגמל, ומאז נשארו שלושה יתומים ואישה אלמנה צעירה. כבר אז ביקשנו שייעשה משהו ויאשרו את החוק שהוא כל כך נורמלי", סיפרה בדמעות רבקה כהן, אמו של דוד כהן שנהרג לפני שלוש שנים. "מאז לא נעשה דבר. שמענו על עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. איך ייתכן שבעל הגמל יתחמק מאחריות והנפגעים נשארים ללא תשובה ופתרון, כאילו שאין דין ואין דיין".

כזכור, הצעת החוק שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ', מבקשת לקבוע לראשונה כי בעליהם של הגמלים ישאו באחריות פלילית במקרה של תאונה וגרימת נזק, לחייב את סימונם בשבב דיגיטלי תת עורי בו יאוחסנו פרטי הבעלים – בדומה לשבב אלקטרוני בו מסומנים כלבים. החוק החדש יחייב גם העברת בעלות מסודרת שתתועד במאגר נתונים בידי משרד החקלאות.

"הבסיס למניעת התופעה הארורה הזו הוא יצירת הרתעה", אמר חבר הכנסת סמוטריץ'. "אחרי כל כך הרבה סחבת מיותרת, אני שמח שהחוק חוזר להתקדםאך גם לאחר שהחוק יושלם, צריך יהיה לעמוד על המשמר ולוודא שהוא מקויים ונאכף בנחישות".

יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ איתן כבל אמר: "כואב כל כך לשמוע על מקרי המוות המיותר הזה. בכל מה שתלוי בי כיו"ר הוועדה, אעשה כל שביכולתי לעשות את כל הנדרש להביא את הפרשה הזו לסיומה. כך אולי נציל חיים של אחרים".

בעשור האחרון נהרגו 15 בני אדם בתאונות דרכים עם בעלי חיים, כ-350 בני אדם נפגעו, יותר מ-50 מהם נפצעו באורח קשה. בעקבות בקשת חופש מידע שהגשנו הודתה המשטרה כי מגיעים אליה כאלף דיווחים מדי שנה על גמלים ששוטטו בכבישי הנגב.


אחרי סחבת ארוכה ומיותרת במשרדי הממשלה, החוק מתקדם במחיר דמו המיותר של ליאל אלמקייס ז"ל. החוק הזה נכתב באותיות של דם שהיה יכול להימנע. אנחנו דורשים מכל הגורמים הרלוונטיים לגלות אחריות ולקדם כעת את החוק במסלול מהיר, כך שליאל יהיה הקרבן האחרון.

מאות פועלים פלשתינים העובדים באזור התעשיה ברקן משלמים 'דמי חניה' לחניון בלתי חוקי, הממוקם על קרקע יהודית פרטית ■ צפו בסרטון

באזור התעשיה ברקן שבמרכז השומרון, עובדים אלפי בני אדם, יהודים וערבים. סמוך לאחת הכניסות של אסור התעשיה החל לפעול חניון בתשלום, אותו מפעילים ערבים תושבי אחד הכפרים באיזור.

כלל לא ברור באיזו סמכות נגבה התשלום ממאות הרכבים שחונים מדי יום בחניון, המהווה גם מפגע תחבורתי מסוכן. הכניסה והיציאה מהמקום, יצרה צומת בלתי חוקית על הכביש הראשי, והיא מסכנת את חיי הנוסעים.

על פי שכבת המידע של המנהל האזרחי, החניון עצמו הוקם ללא היתר, ושטחו גדל ומתרחב בהדרגה באמצעות טרקטור המכשיר בסופי השבוע עוד ועוד שטחי חניה. אלא שבזמן האחרון גילינו כי בהרחבה האחרונה 'גלש' החניון לתוך חלקה סמוכה שנמצאת בבעלות יהודית פרטית.

חניון בלתי חוקי – על קרקע בבעלות יהודית פרטית

בעבר כבר פנינו למנהל האזרחי במטרה למנוע את ההשתלטות על הקרקע הפרטית, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה ובמנהל הסתפקו בתשובה הלקונית כי יינקטו הליכים בהתאם לסדרי העדיפויות. לאחרונה, לאחר שהחניון המשיך להתרחב ולנגוס בקרקע היהודית, פנינו למנהל האזרחי בשנית.

כפי שראינו יותר מפעם אחת, כאשר עולה טענה על בניה בלתי חוקית יהודית על קרקע בבעלות ערבית, היא תמיד מקבלת את המקום הראשון בסדר העדיפויות. אך מתבקש שהמנהל האזרחי ינקוט באותם צעדים גם כשמדובר בפלישה ערבית לקרקע של יהודים.

במהלך עתירה תקדימית שהגשנו לבג"ץ חזרה בה המדינה מעמדתה המוקדמת והודתה: המאחז הפלשתיני אכן הוקם על קרקע יהודית פרטית

לפני כחצי שנה הגשנו עתירה לבג"ץ כנגד מאחז פלשתיני בלתי חוקי של שבט הרמאדין, שהוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית סמוך ליישוב אלפי מנשה במערב השומרון.

בתגובת המדינה לעתירה טענה המדינה כי מאחר וקרקעות חברת הימנותא מנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי, אין היא מחוייבת לתת עדיפות לאכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בקרקעות אלו.

בניה ערבית בלתי חוקית על קרקע בבעלות יהודית

אלא שבמהלך הדיון, הימנותא טענה לבג"ץ כמשיבה לעתירה באמצעות עו"ד דינה יהב, כי הקרקעות שלה הן אכן רכוש פרטי הרשומות על שמה בטאבו.

בהתאם לדברים הודיעה נציגת המדינה, עו"ד מיטל שינדל-בוכמן, כי לאחר שבחנה את עמדת הימנותא התברר לה כי אכן להימנותא יש בעלות משותפת במקרקעין וכי המדינה טעתה בעמדתה. המדינה הוסיפה כי הגשת המידע השגוי לבית המשפט הינה תקלה חמורה שיש לברר אותה.

השופטים פוגלמן, מינץ ואלרן הורו למדינה להגיש בתוך שלושים יום תגובה מתוקנת לעתירה.

פלישה ועיבודים חקלאיים על קרקע בבעלות יהודית

עורך הדין אריה ארבוס, שיצג אותנו בעתירה אמר בסוף הדיון: "אנחנו מברכים על כך שהמדינה התעשתה ועדכנה את בית המשפט, כי אכן מדובר בבניה על קרקע פרטית, כפי שהוכחנו בעתירה. מצופה שהמדינה תקדים ותפעל להריסת הבניה הבלתי חוקית במקום, בהתאם לסדרי העדיפויות שקבעה בעבר ותראה כי היא מפעילה את הדין באופן שווה בכל המקרים, ובכך אף תחסוך בזמנו היקר של בית המשפט העליון".

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

יצאנו בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות הקמת טירת ענק בלתי חוקית בתחומי המועצה. "שיא חדש של הפקרות"

תופעת הבניה הבלתי חוקית הוגדרה זה מכבר כ"מכת מדינה", על כל המשתמע מכך, אולם מבנה ענק בלתי חוקי הנבנה בימים אלו בתחומי מועצת משגב, נראה כשיא נוסף באזלת היד של הרשויות כלפי התופעה.

עתרנו היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בחיפה, כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות טירה בלתי חוקית הנבנית בימים אלו על קרקע השייכת בחלקה למדינה, בין עראבה ליישוב אבטליון הסמוך.

לפני כחצי שנה הבחנו בעבודות בניה של טירת ענק בת חמישה מפלסים, ובהיקף בניה של כמה מאות מטרים רבועים, מוקמת על קרקע שנמצאת בבעלות המדינה.

הבניה מתבצעת בשטח משגב – מחוץ לתחומי עראבה

במחצית השנה שחלפה שיגרנו פניות חוזרות ונשנות לועדה המקומית משגב, בדרישה לבצע פעילות פיקוח ואכיפה כנגד הבינוי הבלתי חוקי המתבצע בתחומיה, אולם הפניות כלל לא נענו.

בעקבות חוסר המענה עתרנו לבית המשפט בבקשה כי יורה לוועדה המקומית להשתמש בכלי האכיפה העומדים לרשותה: הוצאת צווי הפסקת עבודה, הגשת כתבי אישום כנגד העבריינים והריסת המבנה.

הטירה במועצת משגב (צילום: תנועת רגבים)

למרות שתופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מזמן למכת מדינה, הפעם מדובר במקרה מקומם במיוחד. זוהי טירה של ממש, שהוקמה תוך צפצוף מתמשך על החוק, על קרקע השייכת בחלקה למדינה. עד היום היתה סלחנות כלפי בניה בלתי חוקית שהוקמה בתחומי השיפוט של היישובים הערביים, אולם במקרה הזה, מדובר בשטח שמחוץ לתחום היישוב עראבה, ולכן אין למקום אופק תכנוני או אפשרות להלבנה.

הדרך החדשה והיקרה שסללה הרשות הפלשתינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, מאפשרת תנועה חופשית בין בקעת ערד להר חברון, להברחת סמים, נשים ואמצעי לחימה. עתרנו כעת לבג"ץ לאחר פניות רבות למנהל האזרחי שלא מנע את העבודות

תנועת רגבים עתרה לבג"ץ בעקבות ציר הברחות חדש שהרשות הפלשתינית סללה לאחרונה בתוך שטח אימונים של צה"ל בהר חברון. הדרך הבלתי חוקית שאורכה כחמישה קילומטרים, ממוקמת כולה על אדמות מדינה, ומאפשרת נסיעה נוחה יחסית גם לרכבים פרטיים. עלות הקמתה נאמדת ביותר מ-3 מיליון שקלים.

פעילות על ציר ההברחות החדש (צילום: תנועת רגבים)

דחפורי הרשות הפלשתינית עבדו במשך מספר שבועות ללא פעילות אכיפה ממשית מצד המנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, זאת חרף התראות חוזרות ונשנות ששיגרו אנשי תנועת רגבים.

שטח האש 918 המשתרע על פני כ-30,000 דונם מחובר לשטח אש 522 שבבקעת ערד – ללא כל גדר בטחון או מכשול אחר, ובכך הפך האיזור לכר פעולה פורה של מבריחים משני צידיו של הקו הירוק. אלו יכולים להגיע מאיזור ערד לדרום הר חברון, ללא כל בידוק בטחוני או בקרה.

גישה חופשית בין יאטה לבקעת ערד (צילום: תנועת רגבים)

במשך לא מעט שנים, הרשות הפלשתינית משתלטת באופן מסיבי על שטחי האש של צה"ל בדרום הר חברון, והאיחוד האירופי מעורב עמוקות בפעילות הבלתי חוקית בטענה כי מדובר בסיוע הומניטרי. כעת ברור שמדובר בעלה תאנה בלבד. הציר החדש מהווה 'אוטוסטרדת הברחות' חדשה, שתשרת עבריינים פלשתינים וישראלים. עד היום ציר ההברחות המחבר בין הנגב לשומרון, עובר דרך שטחי האש מדרום לצפון. הדרך החדשה מחברת את ציר ההברחות לעיירה יאטה שבשטח A. המשמעות המיידית של הדרך החדשה, היא עליה בכמות ההברחות הכוללות אמל"ח, זנות, שב"חים, וכן ייצוא נשים פלשתיניות לפזורה הבדואית לצורך נישואי פוליגמיה.

מנכ"ל משרד הפנים הורה למועצות הבדואיות להתחיל בגביית ארנונה מהתושבים, בטרם יחלו בעיכוב מענקים למועצות, כך עולה מתגובת המדינה לעתירה של תנועת רגבים. המועצות הצהירו כי יחלו בקרוב להפעיל חוקרים פרטיים, מאחר ובעלי הנכסים מסרבים לשתף פעולה

שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי בכלל וביישובים הבדואיים בפרט, נמוך באופן ניכר מאשר במגזר היהודי, אולם בשתי מועצות אזוריות בנגב, אל-קסום ונווה מדבר, המועצות מעולם לא גבו ארנונה מתושביהן ומבעלי העסקים הפועלים בשטחן, ואף לא הקימו מערך מוניציפלי לגביה.

בשנת 2011 קבע מבקר המדינה כי חרף תקציבים גבוהים של הממשלה, מציגה המועצה גירעון של מיליוני שקלים – שנה אחר שנה, ללא מאמץ ניכר להגדלת ההכנסות העצמיות.

בעקבות עתירה שהגשנו בשנת 2014, הורה בג"ץ למועצות, לגבות ארנונה מעסקים עד לתחילת 2016 ולבצע סקר מבני מגורים בכדי להתחיל את גביית הארנונה.

מתצהיר שהגישה המדינה לאחרונה עולה, כי מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שיגר מכתב חריף לראשי המועצות, בו הורה להם להשלים עד סוף שנת 2017 את מיפוי בתי המגורים ובתי העסק הקיימים בשטחן, ולהחל כבר השנה בגביית ארנונה, לראשונה מאז שנת 2002.

"לצערי הרב הנחיות קודמות שניתנו למועצה בנושא זה לא נשאו פרי", כתב כהן. "בכדי שדבריי לא ישתמעו לשתי פנים ברצוני להבהיר כי בכוונתי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו ככל שהרשות לא תפעל כנדרש למילוי חובותיה, ובכלל זאת, על דרך עיכוב העברת מענקים, הפעלות סמכויות התערבות וכו'".

בעבר קיבלה כל מועצה תקציב ייעודי של מיליון ₪ לשם ביצוע המיפוי, ומשרד הפנים יעמיד לרשותה בתקופה הקרובה כ-400,000 שקלים נוספים. במשרד הפנים הדגישו מול המועצות, כי צו הארנונה קובע מפורשות כי גם עברייני בניה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה, וכי היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובת התושב בתשלומי הארנונה.

המועצות ציינו בתשובתן לבג"ץ, כי יפעלו בהתאם להנחיות המפורשות של משרד הפנים, למרות שלדעתן "טרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי מגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים שבתחומן, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות רבות.

"לדאבון הלב, משימת זיהוי המחזיקים ביישובי המועצות אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן בעלי הנכסים סרבו לשתף פעולה ומסרבים להזדהות בשמם ו/או למסור מידע אודות כתובתם למשלוח השומה, מחשש שיילכדו ברשת הארנונה", ציינו המועצות בתגובתן. "להדגיש, כי בחלק ניכר של הנכסים היה קושי להכנס לשטחי הנכס, מחמת התנגדות של הבעלים".

לא משלמים ארנונה. בית מגורים במועצת אל קסום (צילום: תנועת רגבים)

המועצות דלו מפנקסי הועדה המקומית לתכנון ובניה, את זהויות מבקשי היתרי הבניה. בדיקה זו הניבה כ-520 שומות במועצת אל קסום, ו-45 שומות בלבד במועצת נווה מדבר. לאור מיעוט הנתונים הצהירו המועצות, כי עד סוף יוני 2017 הן יחלו בהפעלת משרד חקירות, שיפעל לחשיפת זהותם של בעלי הנכסים.

"אחרי שנים ארוכות של התדיינות משפטית, המדינה למעשה אימצה את עמדתנו", מסביר עורך הדין בועז ארזי מתנועת רגבים. "העמדה החריפה שהציג משרד הפנים כנגד התנהלות המועצות, בו תוארה התנערותן הממושכת מביצוע חובתן החוקית, מדברת בעד עצמה, ולכן קשה להסתפק בהצהרות על התנעת תהליך הגביה, שכמותן הושמעו כבר בעבר".

***

העתירה מטעמנו הוגשה רק לאחר שמשרד הפנים לא עמד בהתחייבותו משנת 2013 להחל בגביית ארנונה במהלך שנת 2014. מניסיוננו בעתירות אחרות, כאשר שופטי בג"ץ סברו כי בקשות של גורמים רשמיים לארכות חוזרות ונשנות, נועדו לשם הימנעות ממתן תשובה ברורה, וגרמו לפגיעה בהליך המשפטי – הכתיב בית המשפט לוחות זמנים ברורים ומוגדרים, שנועדו לחייב את רשויות המדינה למלא את תפקידן. לכן, ככל הנראה, גם במקרה זה לא ניתן יהיה להסתפק בעוד הצהרה בלתי מחייבת על התנעת התהליך, אלא בפסק דין שיפתור את הכאוס הזה, אחת ולתמיד.

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת