בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת

המנהל האזרחי נטש את הפיקוח – עברייני הטבע חוגגים. מטיילים בנחל איילון גילו מקבץ עבירות של שמירת הטבע: חציבה, מזבלה, כריתת חורש, ציד ושוד עתיקות 

קבוצת מטיילים מטעם בית הספר שדה 'כפר עציון' שטיילו בסוף השבוע בחלקו העליון של נחל איילון מדרום לכביש 443, פנו אלינו, לאחר שאיתרו במהלך הטיול את כל הבעיות הנפוצות של עבריינות שמירת הטבע. המטיילים הבחינו במחצבה ערבית בלתי חוקית שהחלה לפעול במעלה הנחל לפני מספר חודשים, מזבלה פיראטית פעילה של הכפר א-טירה. בנוסף, איתרו המטיילים כריתה מסיבית של שרידי החורש הים תיכוני שנותרו באיזור, שוד עתיקות בחורבת ג'פנה וכן ציד נרחב ובלתי חוקי של חוחיות. יצויין, כי למרות הקרבה הרבה לעיר מודיעין ולכביש 443, הפסיק המנהל האזרחי לסייר באיזור.

בדיקה שקיימנו העלתה כי בתצלום האוויר העדכני ביותר של המנהל האזרחי מחודש מרץ 2014 (אותה קיבלנו כחלק מבקשת 'חופש מידע'), ניתן לראות בירור את פעילות החציבה הבלתי חוקית, אך במנהל האזרחי משום מה טרם פתחו בהליכי אכיפה כנגד הפעילות הבלתי חוקית המתרחשת במקום, ואף לא פתחו תיק פיקוח כנגד החציבה.

הוצאנו פניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז ולראשי המנהל האזרחי, בדרישה לפעול באופן מיידי לעצירת החציבה, לפעול לאיתור העבריינים ולהעמידם לדין.

"רשויות אכיפת החוק, הן חוקי התכנון והבניה, הן חוקי התברואה והן חוקי ההגנה על הסביבה, אינן פועלות במרחב זה וכל אדם יכול לעשות ככל העולה על דעתו. הנכם מתבקשים בזה לפעול לעצירת עבודות החציבה במחצבה הבלתי חוקית, לאתר את האחראים, לנקוט כנגדם באמצעים פליליים ולחייבם לשקם את המרחב שנפגע כתוצאה מהפעלת המחצבה".

פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד הקבלנים המפנים פסולת עפר לתחומי שטח C בוואדי הסמוך ליישוב עטרת. בניגוד להצהרות קודמות של המנהל האזרחי כי העבודות הופסקו – שפיכת העפר רק התגברה

לפני כחצי שנה התרענו בפני המנהל האזרחי, על ביצוען של עבודות ה"גולשות" מכיוון אתר בניית העיר רוואבי לשטחי C בסמוך ליישוב עטרת. באוקטובר 2013 המנהל האזרחי השיב כי כנגד העבודות הוצאו צווים וכי העפר שנערם במקום פונה.

אולם מתמונות שצולמו בימים האחרונים עולה כי העבודות במקום נמשכות, ובניגוד לדברי המנהל הן כנראה מעולם לא פסקו, ואף החמירו את המצב. מבצעי העבודות כבר חצו את הואדי המפריד בין רוואבי לעטרת וכי הפלישה לתוך שטחי C  מתרחבת ומעמיקה.

לאחרונה הצהיר המינהל האזרחי כי הוקם צוות אשר תפקידו לנקוט בהליכים פליליים כנגד עברייני התכנון והבניה ביו"ש.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, פנה לאחרונה בשנית למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון, וציין כי הואיל ובניית העיר רוואבי הינה פרוייקט המלווה על ידי רשויות המינהל האזרחי מקרוב – אין ספק כי זהותם של האחראים לביצוע העבודות הבלתי חוקיות ידוע היטב לרשויות, ולפיכך נדרש המנהל האזרחי לדאוג להשבת המצב לקדמותו ולנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על עבירות הבניה הנרחבות.

עו"ד ארזי דרש לקבל את פרטיהם של מבצעי העבודות וציין כי לאור העובדה שהצהרת המנהל האזרחי על הפסקת העבודות איננה עומדת במבחן המציאות, שוקלת רגבים לפנות לבית המשפט.

שופטי בג"צ קבעו כי המפחמות אכן מזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם של תושבי האזור, אולם דחו את העתירות שדרשו להרוס אותן באופן מיידי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, בראשותה של המשנה לנשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור, מסר את הכרעתו בעתירות שהגשנו יחד עם ישובי צפון השומרון ו-ודאי ערה נגד המשך פעילותן של המפחמות הפלסטיניות הבלתי חוקיות הפועלות בצפון השומרון (בשטח C), מזהמות את האוויר וגורמות לתחלואה.

השופטים נמנעו מלהורות על סגירת המפחמות, אך במקביל הסכימו פה אחד עם עמדת המדינה, ולפיה יש להמשיך ולהחרים את גזמי העץ, אף אם הם בוערים, וכן לעצור את המשאיות המעבירות לשטח המפחמות גזמי עץ.
 
בפסק הדין מודגש כי על המדינה להמשיך ולטפל במפגע, וכן כי על התושבים לפנות למינהל האזרחי במידה והמפחמות חוזרות לפעול.
 
לאחר מספר שנים בהן תושבי נחל עירון וחדרה סבלו מזיהום אוויר קיצוני שסיכן את חייהם של אלפי תושבי האזור, ומאחר והניסיונות להפסיק את פעילות המפחמות בדרכים מנהלתיות, לא עלו יפה, נאלצנו לפנות לבג"צ בעניין, יחד עם הישוב ריחן. "אנו שמחים שהצלחנו, יחד עם תושבי האזור, להביא לשינוי קיצוני בהתנהלות המדינה בעניין, ולהביא לביטולם של צווי הביניים אשר מנעו מהמדינה לאכוף את החוק במקום למעלה משנתיים.

אנו מקווים שתושבי האזור יוכלו לשוב בהקדם לשגרת חיים בריאה, ואנו נמשיך במעקב על מנת לוודא שהעבריינים המזהמים לא ישובו לזהם את האוויר של כולנו.

לאחר פניה שלנו למנהל האזרחי טיפל המנהל בהר האשפה הבלתי חוקי סמוך לכפר סילוואד שבבנימין, למרות זאת מצאו הפלסטינים דרך חדשה לזהם את האוויר באזור – שריפת פסולת

במשך שנים פעלנו להביא לסגירתו של אתר שפיכת פסולת, סמוך לכביש 60 צפונית לעפרה שבבנימין. מדובר במתחם הנמצא בשטח C (שליטה ישראלית מלאה) בו אגרו הפלסטינים כמויות אדירות של אשפה מסוגים שונים. כתוצאה מכך נוצר במקום הר שהתנשא לגובה רב.

במכתביה לרשויות האכיפה ציינו כי בנוסף להפרת החוק, יש בעצם קיום האתר פגיעה אנושה באיכות הסביבה – בקרקע ובאוויר.

לאחר חילופי מכתבים, שנמשכו כאמור זמן רב, הבטיח המינהל האזרחי ביו"ש לפעול לסגירת אתר סילוק האשפה ולשקם את הנוף בסביבה. האתר אכן נסגר ועבודות השיקום החלו, אולם לאחרונה גילינו כי הפלסטינים החלו לשרוף אשפה באתר סמוך – הפעם בשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות. בפנייה לרשויות הודגש כי חרף העובדה שהאתר המזהם נמצא בשטח פלסטיני – מאחר והפגיעה חורגת מהאזור המצומצם ומגיעה גם לאזורי C, אזי חלה חובה על המדינה לפעול לעצירת המפגע.

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

נודע לנו כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

הבהרנו לוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית.

בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.
במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור. באחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן.