השרים שקד וכץ מפרסמים תזכיר חוק שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לנכות ולעקל קצבאות שהוצאו במרמה על ידי משפחות פוליגמיות שהתחזו לחד הוריות. תנועת רגבים חשפה כי היקף הקצבאות ממנו נהנות במרמה אלפי נשים בדואיות – כמאה מיליון ₪ בשנה

אנחנו מברכים על תזכיר החוק שצפוי לנטרל את המנוע הכלכלי המאפשר את פריחת נישואי הפוליגמיה במגזר הבדואי, על חשבון משלם המיסים. תזכיר החוק שפרסמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לשירותים חברתיים חיים כץ, יאפשר מאבק כלכלי בתעשיית הקצבאות שמשפחות פוליגמיות במגזר הבדואי מוציאות במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.

החוק החדש מסמיך את המוסד לביטוח לנכות מהגבר את כספי המזונות ששולמו לנשותיו ולילדיו ללא צורך בפנייה להליכים משפטיים, באמצעות קיזוז מקצבאותיו או עיקול חשבונותיו.

נתונים שחשפנו בחודש יולי האחרון העלו, כי בשנת 2017 נשים בדואיות שהוגדרו רווקות חד-הוריות קיבול קצבאות הבטחת הכנסה בסך 103.5 מיליון שקלים, המהווים 4.9% מההוצאה השנתית לקצבאות, למרות שקבוצת הנשים הבדואיות החד-הוריות, לכאורה, מהווה רק כ-0.08% מכלל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2012 קיבלו נשים המוגדרות כך קצבאות הבטחת הכנסה בסך 91 מיליון שקלים, המהווים 3.6% מההוצאה הכללית על קצבאות דומות – נתון המעיד על כך שמספרן גדל באופן ניכר בשנים האחרונות.

מאחר והפוליגמיה אסורה בישראל על פי חוק, הנשים הפוליגמיות לא נרשמות כנשואות, אלא כרווקות עם ילדים, או שהאישה הראשונה מציגה אישור גירושין פיקטיבי על פי הדין השרעי, ומגדירה את עצמה כחד הורית.

אחוז המשפחות החד-הוריות עם ילדים בקרב הבדואים הוא הגבוה בארץ ועומד על 10.2% מכלל המשפחות, לעומת 5.8% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז המרכז, אולם ברור כי בחברה הבדואית השמרנית, ישנו מספר זניח של אימהות חד הוריות 'אמיתיות' והיתר מתחזות לכאלה. נתוני הביטוח הלאומי מלמדים אף הם כי כ-10% מהנשים הבדואיות שקיבלו מענק דמי לידה הן חד-הוריות בעצמן. דו"ח שפרסמה לאחרונה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים מלמד, כי ישנן 7,269 נשים בדואיות הרשומות כרווקות חד הוריות עם ילדים, לצד מאות נשים נוספות שנרשמו כגרושות וילדו לאחר הגירושין ילד למי שממנו נפרדו לכאורה.

נשים רבות במגזר הבדואי אמנם סובלות מאבטלה או מהכנסה נמוכה, אך אילו היו רשומות כנשואות, כפי שהן באמת, לא היו זכאיות לקצבה הבטחת הכנסה של אם חד הורית, הגבוהה משמעותית מקצבה רגילה, הנמדדת לפי מבחן הכנסה משפחתי. רבות מהן לא היו זכאיות לקצבה כלל, בשל הכנסת בן זוגן. לאם חד הורית ניתנות זכויות כלכליות נוספות בתחום קצבאות הילדים, ובאפיקים נוספים.

החוק החדש צפוי להקטין את היקף הגירושים הפיקטיביים, ולהחזיר לקופת המדינה כספים שהוצאו במרמה מהביטוח הלאומי. מעבר לקרבנות הישירים של הפוליגמיה – הנשים והילדים, יש לתופעה זו היבטים לאומיים, דמוגרפיים וכלכליים, והחוק של השרים שקד וכץ מתווה דרך נכונה לטפל בבעיה באופן שורשי.

בדיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה,  הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים, להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. "אנחנו קוראים להקמת גוף שיתכלל את צעדי האכיפה"

הבוקר התקיים דיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה, בו הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בדיון השתתפו שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהם נציגי מטעמנו שנפגשו במהלך גיבוש הדו"ח עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ועם שרת המשפטים שקד, ואף הגישו מחקר מקיף שערכו בנושא.

"לאורך השנה האחרונה עקבנו בהערכה ובדאגה אחרי פעילות הצוות וההמלצות שגיבש עד לפרסום הדו"ח", אומרת נעמי קאהן מהתנועה. "בהערכה, כי אחרי שנים ארוכות, הוצאה הפוליגמיה אל אור השמש בעזרת המחקר המקיף ביותר שנעשה נוכח הפוליגמיה במגזר הבדווי והשלכותיה החמורות על קרבנות הפוליגמיה כמו גם בהיבטים לאומיים".

"מצד שני", אומרת קאהן, "חלק מההמלצות הדו"ח לא מתקבלות על הדעת, חלקן מאפשרות לראשונה מתן הכשר חוקי לתופעה שנעשתה עד היום בהיחבא. הדו"ח מודה בנתוני המחקר שהגישה רגבים לצוות, לפיו בפזורה הבלתי חוקית הפוליגמיה גבוהה ב-50% מאשר ביישובי הקבע, ומאידך מציע להעניק שירותים מקיפים לתושבי הפזורה באופן שיוביל לביסוסה, וממילא יסכל את התכניות הממשלתיות להסדרת ההתיישבות הבדואית".

קאהן מונה עוד שורת חסרים בהמלצות הדו"ח, ובהן חוסר מענה אכיפתי כנגד הברחת נשים מתחומי הרשות הפלשתינית, חוסר מענה מספק וראוי נוכח תופעת הונאת הביטוח הלאומי בה אלפי נשים במשפחות פוליגמיות מתחזות לאמהות חד הוריות – ובך מקבלות הטבות נרחבות בתחום הקצבאות, בהקצאת מגרשים חינם מהרשות למקרקעי ישראל, ועוד".

"ברשות הפלשתינית, בירדן ובמדינות ערב יש פוליגמיה אפסית, ורק בישראל היא פורחת – בגלל כלכלת הקצבאות מהביטוח הלאומי", מסכמת קאהן. "במהלך הדיון התברר שיש קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים – מימין ומשמאל – נגד החסר של הדו"ח באמצעי אכיפה. צמצום הפערים במגזר הבדואי הוא צעד נדרש ומבורך, אבל הוא לא יכול להחליף אכיפה נחושה ושיטתית כנגד עברייני הפוליגמיה. לא ייתכן לאפשר פוליגמיה באופן רשמי. חייבים להקים גוף שיתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים שיסנכרן מידע ויקדם אכיפה. כמו כל עבירה פלילית אחרת, צעדי המניעה אינם תחליף לאכיפה, שתימדד במספר תיקי החקירה וכתבי האישום".