תגית: ביר הדאג

אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"

בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.

בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.

פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.

בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.

יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.

עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.

בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.

גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.

אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".

עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".

מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.

הקשיבו לכתבה שהתפרסמה בכאן ב:

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

המדינה לא עמדה בהתחייבותה לפנות מאות משפחות בדואיות שפלשו לאלפי דונמים בבעלות יהודית פרטית בנגב. עתרנו יחד עם הבעלים מחדש לבית המשפט לאחר שבזמן שחלף הרחיבה המדינה את הפיצויים וההטבות שהוצעו לפולשים, שמצידם סירבו לכל פשרה ואף בנו מאות בתים נוספים

על העובדות אין בכלל וויכוח: מאות משפחות משבט אל עזאזמה, השתלטו על חלקה בת כאלפיים דונם (!) בבעלות יהודית פרטית ליד קיבוץ רביבים, שנרכשה לפני עשרות שנים, ובנו במקום מאות בתים בלתי חוקיים. לאורך השנים טענה המדינה כי היא מנסה להגיע להסדר עם הפולשים והציעה לכל אחד מהם מגרש של חמישה דונם (!) ביישוב קבע שהוקם עבורם בסמוך, אבל בפועל, שום דבר לא קרה. כעת עתרנו מחדש יחד עם הבעלים לבית המשפט, לאחר שהצהרות המדינה התגלו כריקות מתוכן.

https://youtu.be/hWAt7Donfuc

הכל החל כאשר בשנת 1995 נדדו בני השבט לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים. על בסיס החלטת ממשלה, בשנת 2003 'הולבן' השטח, והוכר למפרע כיישוב בשם ביר האדאג'. המדינה השקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, לאורך השנים נבנו מאות בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת מחוץ לתכנית המתאר של היישוב.

אשר אורנשטיין, אריה גולובנציץ ואברהם גולובנציץ, חלק מבעלי הקרקע אותה רכשו אבותיהם לפני עשרות שנים, עתרו בשנת 2013 יחד איתנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ייקבע מועד אחרון בו המדינה תפנה את הפולשים משטחם. המדינה הצהירה בפני בית המשפט כי היא מנהלת משא ומתן לפינוי בהסכמה מול מאות משפחות שקיבלו הצעה נדיבה של פינוי-פיצוי. לכל משפחה הוצע לקבל בחינם מגרש בגודל חמישה דונמים (!) ביישוב ביר האדאג' הסמוך, לצד פיצוי כספי על המבנים הבלתי חוקיים.

לאור הצהרת המדינה, כי הליכי ההסדרה מתקדמים בקצב משביע רצון, סבר בית המשפט המחוזי כי אין צורך לקבוע לוחות זמנים להשבת הקרקע לבעליה ודחה את העתירה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו בעלי הקרקע, ואלו נאלצו להמתין ולסמוך על הצהרות המדינה.

אלא שבמהלך השנים האחרונות, לא זו בלבד שהליך ההסדרה ופינוי הפולשים כלל לא יצאו לפועל, אלא שבמהלכן אף נוספו עוד כ200 מבנים בלתי חוקיים בשטח הפרטי. בשנה שעברה הצהיר ראש הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, בפנינו ובפני בעלי הקרקע, כי "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד התושבים וחוסר רצונם להגיע להסדר הסתיימה פעילות ההסדרה של הרשות".

ואם לא די בכך, הרי שהמועצה האזורית 'נווה מדבר', גוף ציבורי ממלכתי, סללה לאחרונה כביש בלתי חוקי באורך קילומטר וחצי בתוך החלקה הפרטית. כעת הגישו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מאחר והמדינה עצמה לא עמדה בהתחייבותה, לצד תביעה אזרחית לסילוק יד מול מועצת "נווה מדבר".

חוסר האכיפה והמעש שהפגינה המדינה לאורך השנים האחרונות, הבהירה לפולשים שהם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם. במספר מקרים בהם נטען שיהודים בנו על קרקע פרטית של ערבים, בית המשפט לא הסתפק בהצהרות המדינה, והורה כי על הרשויות לפעול בלוח זמנים קשיח וברור. ערך השיוויון בפני החוק מחייב, שכך יקבע בית המשפט גם במקרה הזה.

בתוך חודש נידונו שתי עתירות שונות שהגשנו יחד עם בעלי קרקעות יהודים, שביקשו לקצוב לוח זמנים לפינוי בדואים שפלשו לאדמתם ובנו במקום כפרים לא חוקיים. לצד מי עמדו שופטי בג"ץ בשני המקרים?

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את הערעור שהגשנו (עע"מ 3142/15) בפרשת הכפר הבדואי ביר האדאג', אשר מאות מתושביו פלשו לחלקה סמוכה בבעלות יהודית פרטית, ובנו במקום עשרות בתים בלתי חוקיים.

בשנת 1995, לאחר שהמדינה החליטה להקים את איזור התעשיה רמת חובב, נדדו בני שבט אלעזאזמה מרמת חובב לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים.

השהות הזמנית הפכה לקבועה, ובשנת 1999 החליטה המדינה 'להלבין' את המקום ולהכיר בו למפרע כיישוב חוקי, תוך שהיא משקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

מאז, למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, נבנו עשרות רבות של בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת הרחק מתכנית המתאר של היישוב.

בשנת 2013 עתרנו יחד עם בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי יורה למדינה להרוס את הבניה הבלתי חוקית, וייצור תבחין שיעניק עדיפות לאכיפה בחלקה המדוברת, מאחר והיא בבעלות פרטית. הדגשנו כי אחריות הפינוי מוטלת על המדינה לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ומאחר ואין בידיהם את האמצעים והדרך לפנות את הפולשים לאדמתם.

המדינה התנגדה לעתירה, והודיעה כי היא מנהלת הליך של הדברות "בדרכי נועם" מול עשרות רבות של בתי אב במתווה של פינוי-פיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה.

יחד עם בעלי הקרקע ערערנו לבית המשפט העליון, בבקשה כי השופטים יקצבו למדינה דד-ליין ברור לסיום פינוי הפולשים. במהלך הדיון שהתקיים בשבוע שעבר ציין עורך הדין שלנו, עמיר פישר, כי "מדובר בבעיה שהמדינה מטפלת בה עשרות שנים בחוסר הצלחה מוחלט, ולכן אמרנו שנכון לקצוב 5 שנים להריסה. לא מדובר ביומיים אלא בפרק זמן".

בניגוד חד לפסקי דין שניתנו בתיקים בהם נטען כי יהודים בנו על קרקע פרטית פלשתינית, בהם קצב בג"ץ את פינוי הקרקע באופן חד וברור, הפתיעה הנשיאה מרים נאור באמירה הפוכה: "לא ניתן לקחת את קרקע העותרים ולשים אותה עם כל הכבוד במרכז החיים. אי אפשר לקחת את הקרקע של העותרים שבמקרה פנו לבית משפט, ולקבוע לגביהם מתווה שונה מהמתווה הכללי שהמדינה עובדת עליו".

השופטים נאור, זילברטל ומזוז החליטו לדחות את הערעור של בעלי הקרקע. פסק הדין הלקוני נמנע מלהתייחס לטענות בעלי הקרקע, והסתמך על סעיף טכני בלבד בתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשר לדחות ערעור ללא כל הנמקה. את הגלולה המרה 'המתיקו' השופטים בכך שלא השיתו תשלום נוסף של הוצאות משפט על תנועת רגבים, שהוציאה במהלך השנים על ניהול ההליך המשפטי עשרות אלפי שקלים.

לאחר שהממשלה אישרה לפתוח בהליך הקמה של חמישה יישובים חדשים בנגב, אנחנו מברכים על המהלך ודוחים את טענות ארגוני השמאל המתנגדים למהלך: "ממחזרים טענות ישנות הלוקות במידה חריפה של חוסר אמת"

בישיבת הממשלה השבועית החליטה הממשלה לבחון את הקמתם של חמישה יישובים קהילתיים חדשים בנגב. ההחלטה החדשה שצפויה כעת לעבור הליך תכנון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כבר נתקלת בהתנגדויות מצד ארגוני שמאל קיצוני.

ההחלטה על הקמת היישובים החדשים, נמצאת רק בתחילת דרכה, ותעבור הליך ממושך של תכנון מקצועי, בו ישוקללו הצרכים השונים של בניה ופיתוח מחד, מול שמירה על המרחבים והטבע מאידך. זהו צורך השעה לפיתוח הנגב שייתן מענה חיוני גם למצוקת הדיור. על אף שהקמת יישובים חדשים עשויה להיות כרוכה בעלויות גבוהות מאשר פיתוח יישובים קיימים, זהו המחיר המתבקש והנכון למען הפרחת הנגב.

מנגד, בארגוני השמאל כבר ממהרים להתנגד למהלך. בהודעה לתקשורת שהוציאו "האגודה לזכויות האזרח" ועמותת "במקום", נטען כי "היישוב נווה גוריון אמור לקום על חלק מאדמת ביר האדג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים והיישוב 'דיה' מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת בו מתגוררים כ-1,500 בני אדם".

טענות ארגוני השמאל לוקות במידה חריפה של חוסר אמת. "הכפר" קטמאת, אינו אלא כינוי נלעג לשרשרת מקבצים לא חוקיים שנבנו ברובם על אדמות מדינה הרשומות בטאבו בין ערד לעיירה ערערה. היישוב 'דיה' מתוכנן להבנות על אדמות מדינה אלו. היישוב המתוכנן 'נווה גוריון' ממוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית, עליה השתלטו באופן לא חוקי עבריינים בדואים.

כזכור, היישוב ביר האדאג' הוקם ע"י המדינה כדי להסדיר ולהלבין בניה לא חוקית של בדואים שהשתלטו על אדמות מדינה בניגוד לחוק. במקום לפנות את העבריינים מהמקום, המדינה החליטה לפני כעשור להקים להם יישוב על האדמות שהם גזלו מהמדינה. חלקם הגדילו לעשות והשתלטו על עוד קרקע מחוץ לתחומי היישוב, אלא שהפעם הם גנבו קרקעות שרשומות בטאבו בבעלות יהודית פרטית. עכשיו הארגונים האלה רוצים שהמדינה תעניק על מגש של כסף לאותם עבריינים גם את הקרקעות הפרטיות.

טענות ארגוני השמאל מהוות מיחזור של טענות שנדחו ופורקו באופן יסודי על ידי בית המשפט העליון בפרשת היישוב חירן. נראה שיש כאלה שרוצים רק ישובים בדואים בנגב, אבל הנגב יתפתח ויצמח לרווחת כל תושביו, חרף כל המקלות שגורמים אלו יתקעו בגלגליו.

המשך הדיון בעתירה שהגשנו נגד עשרות בתים שבנו בדואים מביר האדאג' על חלקה בבעלות יהודית, יתקיים בעוד מספר חודשים. במהלכם יעקוב בית המשפט אחרי התקדמות הסדר 'פינוי-פיצוי' נדיב שהציעה המדינה לפולשים

בשנה שעברה הגשנו עתירה בשם יהודים שעשרות מבתי היישוב הבדואי ביר-האדאג' נבנו על אדמתם הפרטית ללא היתר. ביר-האדאג' הינו יישוב בדואי שהוכר על ידי המדינה, שהשקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלרשות התושבים הבדואים קיימים פתרונות זמינים ביישוב המוסדר, נבנו עשרות בתים ללא היתר בחלקה הפרטית הנמצאת בבעלות יהודית – הרחק מתכנית המתאר של היישוב.

העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, שר הפנים, יחידת הפיקוח של משרד הפנים והועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום, בדרישה כי יפעלו להריסת הבניה הבלתי חוקית, ויורו על תבחין שיעניק עדיפות לאכיפה בחלקה המדוברת, מאחר והיא בבעלות פרטית.

יצוין, כי ביקשנו מהמדינה לקבל כח משטרה שיאבטח את כניסת נציגיה למקום, על מנת לצרף לעתירה כמשיבים גם את הפולשים עצמם – אך המדינה סירבה לכך.

.בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, הזכיר עורך הדין שלנו עמיר פישר כי נושא דיני תכנון ובניה בשילוב פלישה לקרקע פרטית, בא לידי ביטוי פעם אחר פעם בשנים האחרונות בפני בית המשפט העליון בעתירות שהגיעו לפתחו בענייני יהודה ושומרון. "הוגשו עתירות גם כנגד יישובים שהוקמו על אדמות מדינה, וגם על יישובים שנבנו על אדמות פרטיות. בית המשפט העליון בסדרה של החלטות קבע כי כשמדובר באדמות מדינה, למדינה יש את הזכות לקבוע את סדרי העדיפויות – ובית המשפט לא בנקל יתערב בכך, אבל כשמדובר בבניה בקרקע פרטית, בית המשפט מגלה אפס סובלנות ומורה למדינה לנקוב במועדים ברורים וקצרים כדי לפנות את המקרקעין".

נציגי הפרקליטות טענו כי "האכיפה קיימת כל הזמן בשטח", וציינו כי קרוב למאתיים בתי אב בדואים, הצטרפו בחודשים האחרונים להסדר פינוי-פיצוי נדיב שמציעה המדינה לתושבים הבדואים, ולפיכך יש לדחות את העתירה, משום שהליכים כאלה אורכים זמן רב.

סגנית הנשיא, השופטת שרה דברת הורתה לדחות את הדיון בחמישה חודשים, על מנת לעקוב במהלך התקופה אחר מידת התקדמות ההסדר המוצע לתושבים הבדואים הפולשים, "שמא יהיה בכך כדי לייתר את המשך הדיון בעתירה".