בדיון סוער במנהל האזרחי על קומפלקס הממשל שהרשות הפלשתינית מתכננת להקים ליד בית אל, צוטט מפקד האוגדה היוצא, תא"ל תמיר ידעי: "במציאות הנוכחית לא הייתי מאשר את הפרויקט. כל מתחם החטיבה וכביש הגישה לבית אל נשלט בירי" 

ועדת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, דנה הבוקר (שני) בהתנגדות שהגשנו יחד עם המועצה המקומית בית אל לתכנית של הרשות הפלשתינית להקים קומפלקס ממשל ענק במרחק קצר מבתי היישוב וממתחם אוגדת איו"ש וחטיבת בנימין.

התכנית שהגישה הרשות הפלשתינית לפני מספר חודשים למנהל האזרחי, מבקשת להקים מבנה ענק רב קומתי בשטח כולל של 10,000 מ"ר, בתוך תחומי שטח C ובמרחק של 350 מטרים בלבד מבתי היישוב בית אל ומבסיס האוגדה.

הרשות הפלשתינית מבקשת לקבל היתר בניה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, על שטח בן 9 דונמים הנמצא בבעלות הוואקף, למרות שבחלקת הקרקע המדוברת ישנם עוד 30 דונמים הנמצאים בשטחי A ו-B , שם היא יכולה לבנות כרצונה וללא צורך בקבלת אישור ישראלי.

קב"ט המועצה, יהודה דנה, סקר את ההסלמה באירועי הטרור שהתרחשו בשנה האחרונה בזירה המערבית של בית אל, שהשוואה ליומן האירועים החל משנת 2000. "על פי יומן המבצעים של החטיבה, בוצעו משנת אלפיים 64 אירועי ירי – 11 מתוכם רק בשנה האחרונה. 129 בקבוקי תבערה משנת אלפיים, מתוכם 32 בשנה האחרונה ויחס דומה באירועים של גלגול צמיגים בוערים הגורמים נזק של מאות אלפי שקלים לגדר החכמה, וכן באירועי זריקות אבנים על בסיס יומי".

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, שהגיש את ההתנגדות בשמנו ובשם מועצת בית אל הציג את ההיבטים הטכניים של ההתנגדות, וקבע כי התכנית להקמת הבסיס הפלשתיני הינה חלק מתוך מגמה אסטרטגית ברורה ושיטתית שהרשות הפלשתינית מקדמת בשנים האחרונות, במטרה להשתלט על שטחים בשליטה ישראלית ולקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח.

דנה סיפר כי שוחח במהלך הבוקר (שני) עם מפקד אוגדת איו"ש היוצא, תא"ל תמיר ידעי, שאישר בזמנו את קידום הפרויקט. "תא"ל ידעי התיר לי לומר בשמו, שבמציאות המשתנה של היום הוא לא היה מאשר את הפרויקט הזה, מאחר וכל השטח המיועד למתחם החדש של חטמ"ר בנימין נשלט בירי ממבנה הממשל הפלשתיני, וכן כביש הגישה היחיד לבית אל נשלט באש. כל אגד מחנות בית אל מתוצפת מאותו מקום, הבתים הדרומיים והמערביים של בית אל – כולם נשלטים באש".

דנה הוסיף כי שוחח אתמול עם מח"ט בנימין, אל"מ ישראל שומר, שלא היה מודע לקיומו של הדיון בוועדה היום, וכי הוא מתנגד נחרצות לתכנית. עוד ציין קב"ט המועצה כי שוחח הבוקר עם קצין הגמ"ר של אוגדת איו"ש, סא"ל מקי סיבוני שאמר כי ללא בחינה מחודשת של מפקד האוגדה הנוכחי, תא"ל ליאור כרמלי, אין לאשר את הפרויקט.

זהו המבחן הראשון אביגדור ליברמן, שר הבטחון הנכנס. התכנית להקים בסיס פלשתיני שישלוט בירי על חיילי צה"ל ואזרחים ישראליים הינו איוולת ממדרגה ראשונה. על שר הבטחון לברר כיצד מנהלת התיאום והקישור בצה"ל העלו על דעתם לקדם את התכנית המסוכנת הזו.

יחד עם הישוב בית אל אנחנו מתריעים: הרשות הפלשתינית מנסה להקים קומפלקס ממשל ענק, במרחק קצר מבסיס צבאי רגיש ומבתי היישוב. האם המנהל האזרחי יאשר את התכנית?

הגשנו השבוע למנהל האזרחי התנגדות לבניית קומפלקס ענק של מבנה ממשל שהרשות הפלשתינית מתכננת להקים במרחק קצר מהיישוב בית אל ומבסיס אוגדת איו"ש, יחד עם מועצה איזורית בית אל.

התכנית שהגישה הרשות הפלשתינית לפני כחודשיים למנהל האזרחי, מבקשת להקים מבנה ענק רב קומתי בשטח כולל של 10,000 מ"ר, בתוך תחומי שטח C ובמרחק של 350 מטרים בלבד מבתי היישוב בית אל ומבסיס אוגדת איו"ש.

הרשות הפלשתינית מבקשת לקבל היתר בניה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, על שטח בן 9 דונמים הנמצא בבעלות הוואקף, למרות שבחלקת הקרקע המדוברת ישנם עוד 30 דונמים הנמצאים בשטחי A ו-B , שם היא יכולה לבנות כרצונה וללא צורך בקבלת אישור ישראלי.

מרחק קצר מבתי היישוב ומאוגדת איו"ש

בקשה זו תואמת למגמה אסטרטגית ברורה ושיטתית שמקדמת הרשות הפלשתינית בשנים האחרונות, אשר שואפת לבנות את מוסדות השלטון שלה דווקא בשטחי C, למרות שעומדות לרשותה קרקעות נרחבות בשטחי A ו-B.

המתחם המתוכנן ממוקם על גבעה הצופה על תחומי אוגדת איו"ש במרחק של 300 מטרים בלב. זו איוולת בטחונית ממדרגה ראשונה. ההגדרה התמימה של 'בית ספר לפקידי ממשל' מהווה שם תמים ומכובס לאפשרות הקמת בסיס מודיעין ענק של הרשות הפלשתינית. מדובר במתחם ענק ואסטרטגי שממוקם בעמדה שלטת על אחד הבסיסים הכי חשובים של מדינת ישראל, הכולל מתקנים בטחוניים רגישים. אוגדת איו"ש תהיה פרושה למרגלות המתחם, ותהיה חשופה לחלוטין לאיסוף מידע מודיעיני על סדרי כוחות ומידע רגיש נוסף.

עתרנו לבג"ץ נגד בתים הנבנים בחודשים האחרונים על ידי ערבים צמוד ליישוב בית אל. לאחרונה הורה בג"ץ על הריסת 24 דירות שנבנו ללא היתר בתוך בית אל, למרות החלטה עדכנית מטעם המנהל האזרחי להעניק למקום היתר בניה

כמאה וחמישים מטרים מבתי היישוב בית אל שבבנימין, מוקמים בחודשים האחרונים שני מבני קבע, ללא היתרי בניה וללא תכנית מתאר או תב"ע. מיד לאחר זיהוי התחלת הבניה, פנתה 'רגבים' למנהל האזרחי בדרישה להקדים תרופה למכה, ולבצע הליכי אכיפה כנגד המבנים, לאור הנסיון המלמד כי במידה והם יאוכלסו, ברור שלא תתבצע כל אכיפה כנגד העבריינים.

נבנה בקצב מואץ ובאין מפריע

כידוע, ביהודה ושומרון ישנם עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו באין מפריע על ידי ערבים בשטחי C,  בהם גם האחריות האזרחית וגם הבטחונית מוטלת על צה"ל והמנהל האזרחי. לעיתים רחוקות בלבד רשויות האכיפה מוציאות לפועל צו הריסה, כדי ליצור מצג של אכיפה במגזר הערבי ביהודה ושומרון, והיא מכוונת כלפי מבני פח או אוהלים ולא כלפי מבני קבע.

בד בבד עם המשך הבניה, הוסיף המנהל האזרחי להתעלם מפניותנו. לאחר התעלמות ממושכת מצד המנהל עתרנו לבג"ץ.

בעתירה הודגש כי למרות שבשורת פסקי דין קודמים קבעו השופטים כי אין בכוונתם להתערב בשיקול הדעת ובסדרי העדיפויות לאכיפה מטעם המנהל האזרחי, הרי שלאחרונה ניכרת מגמת שינוי בכך, ועל כן מתבקש בג"ץ להורות על צעדי אכיפה כנגד המבנים.

"לאכוף קודם האכלוס". אחד המבנים נשואי העתירה

במספר מקרים בשנים האחרונות הרחיב בג"ץ את הביקורת מטעמו על תפקוד רשויות האכיפה, גם בסיטואציות שבעבר הצהיר בהן כי אין בכוונתו להתערב, ובמקרים שהוגדרו על ידי רשויות האכיפה ככאלה הנמצאים בתחתית סדר העדיפויות  (בתוך תחומי יישובים ועל גבי אדמות מדינה). כך קרה שבג"ץ הוציא צווי ביניים ופסקי דין בעתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה בתוך תחומי היישובים היהודים – כאשר רשויות האכיפה מצהירות כי מדובר במבנים הנמצאים בתחתית סדרי העדיפויות.

המקרה הבולט מכולם הוא פסק הדין שניתן בשנת 2014 בבג"ץ 9669/10. עתירה זו הוגשה כנגד בתים שהוקמו בתוך תחומי היישוב בית אל ("מתחם דריינוף"). המבנים הכוללים 24 דירות מגורים נבנו ללא היתר על קרקע שנתפסה על ידי מדינת ישראל לפני עשרות שנים בצו צבאי.

'מתחם דריינוף' ביישוב בית אל

הסוגיה שנדונה בבית המשפט בעתירה זו, נגעה אך ורק לשאלה התכנונית ולהיעדרו של היתר בניה, ולא לסוגיית הקרקע, מאחר ומעמדה נחשב כ'אדמות מדינה' לכל דבר.

בפסק הדין החליט הנשיא לשעבר, השופט אשר גרוניס, להתערב בסדר פעולות האכיפה של המינהל האזרחי, תוך שהוא מחייב את הריסת המבנים תוך שישה חודשים מיום פסק הדין. זאת למרות העובדה כי בתים אלו נבנו על קרקע המוחזקת על ידי המדינה, ולמרות הצהרת המנהל האזרחי כי נפתחו כבר הליכי תכנון ואישור לבתים אלו, וישנה סבירות גבוהה מאוד להסדרתם.

בדיון נוסף שהתקיים לאחרונה בעתירה זו בהרכב של השופטים נאור, רובינשטיין וחיות ביקש הקבלן דריינוף שבנה את המבנים, להימנע מהריסת הבתים עקב שינוי נסיבות מהותי, מאחר וועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי החליטה להעניק היתרי בנייה למקום, וכי מיצוי האפיק התכנוני יסתיים תוך ימים ספורים במתן היתר.

חרף השינוי המהותי הורו השופטים כי יש לקיים את פסק הדין בשל עקרון 'מעשה בית דין' ו'סופיות הדיון', ועל אף כי מבנים אלו ייבנו מחדש בהיתר לאחר שייהרסו.

בהתאם לאימוץ 'גישת הרחבת ההתערבות' על ידי בג"ץ בתיק דריינוף, מצפה 'תנועת רגבים' כי גם בעתירה שהגישה יפעל בג"ץ באופן דומה, ויורה למנהל האזרחי למנוע את אכלוסם של המבנים הערבים שהוקמו ליד בית אל – מעבר לגדר. בנוסף התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור את המשך בניית המבנים ועשיית כל שימוש בהם עד למתן פסק דין בעתירה.

מעניין יהיה לעקוב אחר התנהלות בג"ץ בעתירה שלנו, בהשוואה לפסק הדין מעורר המחלוקת בפרשת בתי דריינוף.