תגית: בית משפט

זוכרים שאתם פראיירים שמשלמים ארנונה, כשבחלק מהישובים הבדואים בנגב אף אחד לא שם שקל? זוכרים שבזמן שאתם משלמים על הניקיון והאחזקה בעיר שלכם, אתם מממנים גם את ישובי אל קסום?

אתמול בית המשפט החליט שתמשיכו לעשות את זה גם בחודשים הקרובים. למרות התחייבות לבג"ץ, ודוח חריף של מבקר המדינה, במועצה האזורית אל קסום עדיין לא ממש זזים, וגם לא מוכנים להעביר לידינו את הנתונים המלאים (או החסרים, ליתר דיוק) בדבר הפעילות שלהם לגביית ארנונה מהתושבים. זאת למרות פסק דין נוסף של בית המשפט בעניין.

אחרי כמעט שנה של סחבת, וים של תירוצים בלתי נגמרים, בית המשפט נותן למועצת אל קסום זמן נוסף, וזה אומר עוד זמן שבו אזרחים ישראלים לא ישלמו ארנונה, סתם כי לא בא להם.

אם מועצה אזורית מתעלמת באופן שיטתי מהחוק ומבזה באופן עיקבי את בית המשפט המחוזי ואת בג"צ, ובית המשפט מחליט שוב ושוב "לוותר" לה, למה שהיא תפסיק לעבור על החוק? למה שהאזרח הפשוט יכבד את החוק?

רוצים להבין איך הוקמה בנגב מדינה בתוך מדינה? צפו בסרטון.

שיא החוצפה: בית המשפט "בלע" את פיתיון המנהל האזרחי שהתרשל בשמירת הקרקע – ופסק כנגדנו את הוצאות העתירה

אנחנו מנהלים מאבק סיזיפי לשמירת אדמות המדינה כבר הרבה שנים, וראינו כבר הכל: רשויות אכיפה שמתרשלות בתפקידן, בתי משפט אדישים, ופקידים שמקבלים משכורת שמנה מהמדינה, ואשכרה לא עושים את העבודה שלהם. אבל הפעם אפילו אנחנו הופתענו. השורה התחתונה היא שבית המשפט "בלע" את פיתיון המנהל האזרחי שהתרשל בשמירת הקרקע – ופסק כנגדנו את הוצאות העתירה בסך 10,000 שקלים.

לפני כחצי שנה סיפרנו לכם על התרחבותו המואצת והבלתי חוקית של הכפר נחלין בגוש עציון. עוד מרגע פיתוח המגרשים החדשים, זיהינו את האיום שנוצר על היישוב ראש צורים הסמוך, ואת ההשתלטות המסוכנת על הקרקע שמבצעת הרשות הפלסטינית במקום הזה, בהתאם לשיטת העבודה שלה בכל יהודה ושומרון.

פנינו למנהל האזרחי, גוף אכיפה רשמי של מדינת ישראל, המחויב על פי חוק ומקבל שכר ותקציבים בדיוק לשם מטרה זו – בדרישה שיאכוף את החוק במקום. אלא שהמנהל לא עשה שום דבר ממשי. הפקחים הגיעו לשטח, תלו צווי הפסקת עבודה – אבל העבודות נמשכו. צווים לא מומשו, והיום יש שם כבר שכונה ערבית בלתי חוקית.

אחרי ששיגרנו עוד ועוד התראות שלא קיבלו מענה ממשי, החלטנו לעתור כנגד התנהלותו של המנהל האזרחי לבית המשפט המחוזי בירושלים. כמו שכבר סיפרנו לכם באינספור מקרים אחרים, גם כאן, המנהל השיב בפני השופטים כי הבניה במקום מוכרת אך האכיפה תתבצע אך ורק על פי "סדרי עדיפויות". התשובה הנצחית של המנהל על כל בניה בלתי חוקית עליה אנו מתריעים.

אלא שהפעם, במקום לתת על הראש למי שלא עושה את העבודה שלו, בית המשפט 'בלע' את פיתיון "סדרי העדיפויות", החליט על דחיית העתירה ואף פסק עלינו את כלל הוצאות העתירה. כעת אנו נדרשים לשלם 10,000 ₪ הוצאות משפט. המטרה העיקרית של המנהל האזרחי היא לייאש אותנו מהפניות והעתירות עליהן אנו מתעקשים, ובעיקר, להסיט ממנו את הביקורת הציבורית שמראה בכל פעם מחדש את חוסר המעש והיעילות שלו. בכל עתירה גלום סיכון מסויים שהיא תידחה, אבל אנו תמיד רואים לנגד עינינו את החשיבות שבפעילות שלנו ומתוך כך פועלים. כי אם אנחנו לא נהיה פה – העבודה האמיתית בשטח לא תעשה.

כעת, אנו קוראים לכם, עזרו לנו בכיסוי ההוצאות כדי שנוכל להמשיך בפעילות שלנו – לשמור על הקרקע, וכן, גם לחשוף את הכשלים בהתנהלות של גופי האכיפה. הקישו כאן לתרומה מאובטחת>> https://bit.ly/3wME675

בית המשפט ביטל את הצו ארעי שנתן לבית הספר הבלתי חוקי מצפון למחצבות כוכב השחר. עכשיו כל שצריך הוא שהמדינה אכן תרצה לאכוף את החוק במקום ותהרוס את המבנה לאלתר. 

בחודשים האחרונים עתרנו לבית המשפט בדרישה להרוס את מבנה בית הספר הבלתי חוקי בכוכב השחר אלא שבמקביל עברייני הבניה עתרו גם הם בכדי למנוע את הריסתו של המבנה.

לאחר שבית המשפט נתן צו ארעי המקפיא הן את הבנייה והן את האכיפה במקום, המשיכו עברייני הבניה במלאכתם ואף הציבו גג חדש למבנה ובכך הפרו את הצו.

במסגרת העתירה, חשפנו בפני בית המשפט את ה'שיטה' הברורה של עברייני הבניה.

מהרגע שעברייני הבניה מבינים כי ישנו צו הריסה למבנה הם רצים לבית המשפט במטרה להוציא צו ביניים אשר יקפיא את ההריסה במקום. במקביל להקפאת ההריסה, על עברייני הבניה להפסיק גם הם את עבודתם במבנה. אלא שעל פי שיטתם, הם מפרים את הצו, ממשיכים בבניה, מביאים את המבנה לשלמותו וכך קובעים עובדות בשטח.

ביטול הצו על ידי בית המשפט מאפשר למדינה להרוס את מבנה בית הספר באופן מיידי. כל שנותר הוא לקוות שהמדינה אכן תרצה לאכוף את החוק במקום ושבג"ץ לא יתערב הפעם במקרה של ערעור מצד עברייני הבניה.

היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.

עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.

הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.

כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.

עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".

למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.

ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.

החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.

מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.

בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".

מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה

ארגון השמאל הקיצוני משך את העתירה שהגיש כנגד הקצאת אדמות המדינה ליישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה, לאחר שהתברר כי מדובר באדמות מדינה משנת 1981 אשר הוקצו למועצת מטה בנימין לפני עשרות שנים

ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' משך את העתירה שהגיש נגד הקצאת אדמות מדינה להקמת היישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה. לפני כחצי שנה, עם תחילת העבודות להקמת 'עמיחי', עתרו 'יש דין' וראש מועצת הכפר ג'אלוד כנגד הקצאת אדמות המדינה עבור היישוב, בטענה כי לא התאפשר לתושבי הכפר ג'אלוד להתנגד למהלך ולעמוד על זכויותיהם.

אולם בניגוד לדרישה הקובעת כי יש לצרף כמשיבים לעתירה את כל מי שעתיד להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה, החליטו 'יש דין' שלא לצרף כמשיבים לעתירה את מפוני עמונה, המיועדים להתגורר ב'עמיחי'. צעד זה בוצע ביודעין, מאחר וזהותם של אנשי עמונה הייתה ידועה לאנשי 'יש דין' שדאגו לצרפם כמשיבים בהליך המשפטי שהוביל לפינוי עמונה.

מפוני עמונה שפנו לבג"ץ באמצעותנו צורפו כמשיבים לעתירה. בסוף השבוע שעבר מחק בג"ץ את העתירה לאחר שבדיון התברר כי רוב אדמות היישוב המיועד, הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנת 1981 והוקצו למועצת מטה בנימין, ורובן המוחלט אף צורפו כבר באותו הזמן לתחום שיפוט היישוב שילה.

השופט סולברג דחה את דבריו של עו"ד שלומי זכריה מ'יש דין', שטען כי אדמות עמיחי הן למעשה אדמות הכפר ג'אלוד, והביע תמיהה על מעמדה של יש דין כעותרת ציבורית הנאבקת על זכויות אנשי הכפר.

"אין טענה קונקרטית לזכויות במקרקעין כלל", אמר השופט סולברג. "הכפר הפלשתיני הקרוב ביותר, ג'אלוד, נמצא במרחק של 2 קילומטר אווירי. המדינה עדיין אומרת מי שיבוא לטעון – ברוך הבא, אבל בינתיים אין מי שטען לזכות באותם שטחים".

בא כח המדינה ציין בדיון, כי למרות שאין חובת פרסום גורפת במקרה של העברת אדמות מדינה לתחום שיפוטה של רשות מקומית, בחודשים הקרובים יחודדו הנהלים שקבע המנהל האזרחי לגבי דרכי הפרסום המקדים במצב שכזה.

כאמור, בעקבות עמדת המדינה והצהרת בית המשפט, החליטו אנשי יש דין למשוך את העתירה, אולם ישנן עוד שתי עתירות תלויות ועומדות כנגד 'עמיחי' שצפויות להגיע לדיון במהלך החודשים הקרובים.

אנשי 'יש דין' ידעו היטב כי מדובר באדמות מדינה כמעט 40 שנה, ולכן בסופו של יום ברור כי זוהי עתירה קנטרנית, שכל מטרתה לתחוב מקלות בגלגלי הדחפורים. ההתיישבות מובילה מהלך מבורך של נורמליזציה בכל הקשור לענייני המקרקעין, ולכן זועקת פה ההתנהלות של ארגונים המתיימרים לשאת את דגלי זכויות האדם והמנהל התקין, המגיעים לבית המשפט ללא טיעונים משפטים ראויים, ותוך פגיעה בעשרות משפחות שאיבדו את ביתן.

עתרנו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, מאחר ולא עצר את מימון הכנסת ללשכה הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. זו פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הורה להרוס. "לא ייתכן שהכנסת תממן ותעודד עבריינות בניה"

עתרננו לבג"ץ כנגד הכנסת, מאחר וזו מימנה לשכה פרלמנטרית עבור ג'בארין בעיר אום אל פאחם, למרות שהתברר כי היא פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לנו כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק.

בנוסף התבקש יו"ר הכנסת להשעות את ג'בארין מחברותו בוועדת האתיקה של הכנסת עד לבירור העניין, וככל שיימצא כי אכן העובדות נכונות – אף להדיחו מן הוועדה.

מעבר לכך שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, בשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

בכתב העתירה, מודגש כי "החלטת שכר חברי הכנסת (הוראות ותשלומים)", קובעות במפורש כי הכנסת לא תאשר את שכירות הלשכה הפרלמנטרית "אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין". בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד. "ככל שהוגש תצהיר כזה על ידי חבר הכנסת ג'בארין – יהיה על ועדת האתיקה לדון גם במשמעויות הנובעות מכך", נכתב בעתירה.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינה מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה.

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

טרקטורים פלשו לאחרונה לשטח בית העלמין היהודי העתיק של פקיעין והכשירו בו שטח לבניה. לאחר שהבאנו לפינוייה של אורוות סוסים שנבנתה לפני שנתיים באותו המקום, אנחנו מנסים גם הפעם לעצור את ההשתלטות העויינת. "הטרקטורים נוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית"

התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין שבגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.

לפני כשלוש שנים גילינו כי בשטח בית העלמין הוקמה אורוות סוסים, ולאחר מאבק משפטי ולחץ תקשורתי, הצלחנו להביא לפינויה שח האורווה מהשטח. כעת התגלה כי באותו המקום בדיוק, מתבצעות עבודות על ידי טרקטורים שהכשירו קרקע לבנייה.

בבית הקברות העתיק נקברו יהודים מתקופת הבית השני ולאורך הדורות. הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה, וכבית קברות יהודי על שם משפחת זינאתי, המשפחה היהודית האחרונה במקום. תיעוד שביצעה 'יחידת הרחפנים' של רגבים גילתה כי שיני הטרקטורים הנוגסים בשטח בית הקברות צפויים לפגוע (או כבר פגעו) בקברים העתיקים, ונוגסים בעוד פיסת היסטוריה יהודית של המקום.

בעקבות פניה דחופה ששיגרנו לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הדתות ולעדה המקומית לתכנון ובניה, נעצרו בשלב זה העבודות.

כזכור, לפקיעין ישנה מורשת היסטורית ייחודית, בשל הנוכחות היהודית הרציפה במקום מימי בית שני ועד לימינו. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחת הכהנים שעל פי המסורת התיישבה במקום עוד בימי בית המקדש השני.

עד שנת 2007 התגוררו מספר משפחות יהודיות ביישוב. באוקטובר 2007 התרחשו 'מהומות פקיעין', במהלכן נפצעו עשרות שוטרים, נשרפו ניידות משטרה, נחטפה שוטרת ונשרפו כל בתי המשפחות היהודיות ביישוב על ידי תושבים דרוזים ומוסלמים. איש מהם לא הועמד לדין, אולם בעקבות עתירה שהגשנו, הודיעה המדינה כי תפתח מחדש את תיק החקירה.

מאז מהומות פקיעין מתגוררים במקום שני יהודים בלבד – זינאתי, המפעילה ומתחזקת את מרכז המבקרים ביישוב ואת בית הכנסת העתיק, וקרוב משפחתה אילן תומא.

בית הקברות שימש לקבורה יהודית החל מתקופת המשנה והתלמוד ועד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. בתוך בית הקברות נמצאת מערת קבורה מתקופת התנאים, שעל פי תיעוד היסטורי שימשה לקבורה משנית בתקופת הביזנטית. בשנת 1922, לאחר ביקור במקום, כתב מי שלימים הפך לנשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, כי "ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו". למרבה הצער והבושה, הסגת הגבול המתוארת נמשכת גם בימים אלו.