סרטון מטלטל שצולם בכפר רמאדין מספר על המחדל המתמשך שמסכן את תושבי יישובי קו התפר.
את האמירה הזאת חייבים לצעוק- הקונספציה חיה וקיימת ביהודה ושומרון!
עשרות אלפי מבנים ובתים לא חוקיים הצמודים בטווח קילומטר אחד בלבד לישובים ישראלים נבנים כל העת. אותם מבנים עלולים לשמש באחת כבסיסי טרור ונקודת יציאה לפיגועים ולמסע רצח.
מערכת הביטחון חייבת להתעורר עכשיו מעצימת העיניים ביחס לשטחי יהודה ושומרון. כפר סבא לא תהיה כפר עזה.
הפקרת השטח= הדרך לטבח
הכירו את שטח אש 203- שטח אימונים של צה"ל הממוקם פחות מקילומטר מבתי הערים ראש העין ואלעד, שטח אסטרטגי המחבר בין מערב השומרון לערי המרכז.
בשנים האחרונות החלו פלישות חקלאיות לאזור יחד עם בניה של עשרות מבנים בלתי חוקיים, תוך שהרש"פ מחברת את אותם מבנים למים וחשמל, וכל זה קורה מתחת לאף של הרשויות.
למרות שעל פי סדרי העדיפויות לאכיפה של המינהל האזרחי- שטח האש נמצא בעדיפות גבוהה בשל היותו בתוך שטח אש, על אדמות מדינה ובקרבה לגדר המערכת, לא מתבצעות בשטח פעולות אכיפה כלל.
לאחר חודשים של פניות למינהל שחזרו ריקם הגשנו יחד עם מועצת שומרון עתירה לבג"ץ הדורשת לבלום את הפלישות ולהרוס את הבניה הבלתי חוקית.
הסיפור של שטח אש 203 הוא רק דוגמה מההפקרות המשתוללת בשטחי האימונים של צה"ל ביהודה ושומרון. מאז 2009 חל זינוק במספר המבנים הבלתי חוקיים בשטחי האש בכ־440%, ומספרם עמד נכון ל־2022 על 3,738. ועוד לא דיברנו על תופעת ההברחות, מפגעי הסביבה ושריפות הפסולת שבאות יחד עם היעדר האכיפה באיזורים אלו.
רק לאחרונה נורו רקטות משטח ג'נין ליישובי הגלבוע. אם מדינת ישראל לא תעורר ותחולל שינוי עמוק בשטח, גם מרחבים אלו עלולים להפוך לשטחי אש – אבל הפעם כזו שתופנה לעבר ערי ישראל.
לכתבה המלאה>> https://katzr.net/c58a77
בשבוע שעבר יצאנו לסיור שטח עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הסיור בשיתוף עם מחלקת הקרקעות של מועצה אזורית גוש עציון, התמקד באיזורים הבלתי מוכרים של גוש עציון ומדבר יהודה ונגע בהכל מהכל: מבניה והשתלטות ערבית בלתי חוקית, דרך תעשיית המזבלות והמחצבות הפיראטיות ועד פגיעה בטבע ובארכיאולוגיה.
המחשנו את הסכנה הגדולה בבניה בלתי חוקית צמודה לצירי התנועה (זו שבגללה סוללים כבישים עוקפים) , נסענו ל'שמורה ההסכמית' במדבר יהודה, וראינו את העיר הערבית הנבנית במדבר תוך רמיסת הטבע. צפינו בלייב בעשרות כלים העובדים בשטח, משאיות שופכות פסולת בלב השמורה, במשרפת הפסולת האלקטרונית, וזיהום נחל דרגה שהוסיפו ניחוח "מרנין" לסיור.
לפני סיום, יצאנו לתצפית פנורמית על מחצבת בית פג'אר העצומה – המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ, ובה עובדים 70 כלים שמחריבים את האדמה ואת ההיסטוריה שטמונה בה ותחתיה.
חברת הכנסת סון הר-מלך עומדת בראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת. הסיור יעמיק את מעורבותה של השדולה בעבודה הפרלמנטרית ובהבאת הסוגיות בהן אנו עוסקים – מהשטח אל הכנסת.
החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.
עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.
זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.
תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.
אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.
במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:
לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.
_
רגבים,
מחזירים את הריבונות למדינה
זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>
בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.
אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?
אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.
יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.
יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…
למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.
אז מה קרה בעתירה הזו?
המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).
בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.
הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.
פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.
דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!
השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.
אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.
אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.
אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!
קרדיט לתמונה: חזקי ברוך
התפרסם תחקיר שערכנו עם חנן גרינווד כתב ישראל היום- בואו לגלות כמה עולה קרקע בלב מדבר יהודה
זהו סיפור על שמורת טבע ייחודית בלב מדבר יהודה. בשמורה היו מצויים עד לפני כמה חודשים צמחים נדירים ובעלי חיים מדבריים. לצערנו, היום מדובר בפרויקט נדל"ני פלסטיני רחב היקף שפלסטינים בונים בו במרץ, בלי ששום דבר עומד בדרכם.
השמורה נמצאת בשטחי B, בשטח בעל מעמד מיוחד של שמורת טבע. במסגרת ההסכמים נמסרו לפלסטינים שטחי ענק במדבר יהודה, תוך התחייבות מצדם לשמור ולהגן על ערכי הטבע. אך, המציאות בשטח רחוקה מכך.
קרוב לשלושה עשורים חלפו מחתימת ההסכם, בהם הפלסטינים בסיוע ותמיכה של האיחוד האירופי, רומסים את הטבע ללא היכר: סלילת כבישים, פריצת דרכים, בניית מבנים ופיתוח מגרשים. בשנים האחרונות ישנה תנופת בניה מואצת ולנגד עינינו מוקמת עיר חדשה, בלב שמורת הטבע.
שיגרנו מכתבים לשר הביטחון ולמינהל האזרחי ופנינו לחברי כנסת ושרים כדי שיעצרו את הטירוף הזה, אך לצערנו המחדל ממשיך ואין שומר לשמורה.
לכתבה המלאה >> https://did.li/rmyTY
לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.
חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.
אז מה אנחנו דורשים? דין שווה!
בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק.
בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.
לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר.
התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה:
בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.
ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה!
בושה לממשלת ישראל
ובושה לבג"ץ
בין שלל מחאות "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית, השתרבבה הפגנת הזעם של הבדואים בנגב נגד הריסת מבנה לא חוקי אתמול בחורה, בה קראו להפסיק עם "עקירת" הבדואים ודרשו להכיר בכל המקבצים הבלתי חוקיים בפזורה כולה.
באופן חמור החליטו אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לכלול במחלוקת הציבורית סביב הרפורמה את הנרטיב השקרי של החברה הבדואית שדורשת להכיר בה כאוכלוסיה ילידה היושבת בנגב משחר ההיסטוריה ומדינת ישראל מנסה לנשל- למרות שבית המשפט העליון עצמו פסק לאורך השנים שהם לא עונים לאף הגדרה כזו.
כל הנסיונות, לא ישנו את האמת: העובדות בשטח וגם בג"ץ קובעים כי לא הייתה התיישבות בדואית קבועה לפני קום המדינה וכל נסיון להכיר בדיעבד בכפר לא חוקי הוכח ככשלון חרוץ שרק העמיק את הבעיות **קראו על כך עוד בדו"ח שלנו "מבחן הנגב">> **
אז צריך להזכיר, שהמבנה שנהרס, נבנה ללא היתר ובניגוד לחוק. מעבר לכך, זוהי התמונה הגדולה והחשובה יותר: ברחבי הנגב יש קרוב ל85,000 מבנים בלתי חוקיים (!!!) שיושבים על שטח עצום של למעלה מ 600 קילומטר מרובע (!!!).
ממש כך: שטח הגדול פי 11.5 משטחה של תל אביב בה מתגוררים כחצי מליון תושבים.
הפקרת הנגב לאורך השנים הביאה למציאות של השתלטות פרועה על קרקעות והצמיחה תרבות עבריינית שאנו פוגשים מדי יום: מפגיעה וגניבה של תשתיות, פרוטקשן, התפרעות בכבישים, החזקת נשק לא חוקי, גמלים משוטטים, הטרדות ועוד.
כדי להתמודד עם מציאות כזו נדרש הרבה יותר מהריסה של בית בחודש. המדינה חייבת לפעול בנחישות לשמור על הקרקעות ולאכוף את החוק בנגב, כמו בכל מקום אחר **קראו עוד בתכנית שדה בוקר **>>
בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.
צפו באברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים:
