בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת נאלץ לפנות את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת – בתוך בניין בלתי חוקי באום אל פאחם שבית המשפט הורה על הריסתו. אנו תמהים שחבר הכנסת לא החזיר מיוזמתו את הכספים שקיבל שלא כדין

חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, פינה בחודשים האחרונים את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת בעיר אום אל פאחם, זאת בעקבות פניות מצד תנועת רגבים כי הלשכה פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לתנועת רגבים כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012. בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק. העתירה לבג"ץ הוגשה לאחר שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, ובשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

צו הריסה וצו איסור שימוש – על הבניין של לשכת ג'בארין במימון הכנסת

יו"ר הכנסת העביר את הטיפול לועדת האתיקה, שהבהירה לג'בארין כי עליו לפנות את הלשכה, אולם קבעה כי אינו צריך להחזיר את דמי השכירות לקופת הכנסת.

בפסק הדין שניתן היום בבג"ץ קבע הרכב השופטים פוגלמן, סולברג ומינץ, כי העתירה השיגה את מטרתה בכך שהופסק השימוש הפרלמנטרי במבנה הבלתי חוקי. עם זאת, דחה בג"ץ את בקשתנו כי חבר הכנסת ג'בארין ישיב את דמי השכירות שמימנה הכנסת שלא על פי דין.

לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינו מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה. צר לנו שבית המשפט לא מצא לנכון לחייב את השבת הכספים שניתנו שלא כדין, ואנו תמהים על חבר הכנסת ג'בארין, שלא מצא לנכון לעשות זאת מיוזמתו.

מאות פועלים פלשתינים העובדים באזור התעשיה ברקן משלמים 'דמי חניה' לחניון בלתי חוקי, הממוקם על קרקע יהודית פרטית ■ צפו בסרטון

באזור התעשיה ברקן שבמרכז השומרון, עובדים אלפי בני אדם, יהודים וערבים. סמוך לאחת הכניסות של אסור התעשיה החל לפעול חניון בתשלום, אותו מפעילים ערבים תושבי אחד הכפרים באיזור.

כלל לא ברור באיזו סמכות נגבה התשלום ממאות הרכבים שחונים מדי יום בחניון, המהווה גם מפגע תחבורתי מסוכן. הכניסה והיציאה מהמקום, יצרה צומת בלתי חוקית על הכביש הראשי, והיא מסכנת את חיי הנוסעים.

על פי שכבת המידע של המנהל האזרחי, החניון עצמו הוקם ללא היתר, ושטחו גדל ומתרחב בהדרגה באמצעות טרקטור המכשיר בסופי השבוע עוד ועוד שטחי חניה. אלא שבזמן האחרון גילינו כי בהרחבה האחרונה 'גלש' החניון לתוך חלקה סמוכה שנמצאת בבעלות יהודית פרטית.

חניון בלתי חוקי – על קרקע בבעלות יהודית פרטית

בעבר כבר פנינו למנהל האזרחי במטרה למנוע את ההשתלטות על הקרקע הפרטית, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה ובמנהל הסתפקו בתשובה הלקונית כי יינקטו הליכים בהתאם לסדרי העדיפויות. לאחרונה, לאחר שהחניון המשיך להתרחב ולנגוס בקרקע היהודית, פנינו למנהל האזרחי בשנית.

כפי שראינו יותר מפעם אחת, כאשר עולה טענה על בניה בלתי חוקית יהודית על קרקע בבעלות ערבית, היא תמיד מקבלת את המקום הראשון בסדר העדיפויות. אך מתבקש שהמנהל האזרחי ינקוט באותם צעדים גם כשמדובר בפלישה ערבית לקרקע של יהודים.

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

עתרנו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, מאחר ולא עצר את מימון הכנסת ללשכה הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. זו פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הורה להרוס. "לא ייתכן שהכנסת תממן ותעודד עבריינות בניה"

עתרננו לבג"ץ כנגד הכנסת, מאחר וזו מימנה לשכה פרלמנטרית עבור ג'בארין בעיר אום אל פאחם, למרות שהתברר כי היא פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לנו כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012.

לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק.

בנוסף התבקש יו"ר הכנסת להשעות את ג'בארין מחברותו בוועדת האתיקה של הכנסת עד לבירור העניין, וככל שיימצא כי אכן העובדות נכונות – אף להדיחו מן הוועדה.

מעבר לכך שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, בשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

בכתב העתירה, מודגש כי "החלטת שכר חברי הכנסת (הוראות ותשלומים)", קובעות במפורש כי הכנסת לא תאשר את שכירות הלשכה הפרלמנטרית "אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין". בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד. "ככל שהוגש תצהיר כזה על ידי חבר הכנסת ג'בארין – יהיה על ועדת האתיקה לדון גם במשמעויות הנובעות מכך", נכתב בעתירה.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינה מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה.

הרשות הפלשתינית ממקדת מאמץ להקמת רשת מאחזים בלתי חוקיים בבקעת הירדן בסיוע זר, אליהם עוברים תושבים העיירות טאמון וטובאס המקבלים גיבוי כלכלי וגב משפטי מהרשות. כך נראה מאחז חדש שהוקם השבוע – שעות ספורות לאחר הפלישה לשטח

השטחים הנרחבים בבקעת הירדן מהווים לאחרונה יעד להשתלטות עוינת מצד הרשות הפלשתינית, המבקשת להרחיב את אחיזתה באיזור, הנמצא רובו ככולו בשטח C – הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

שיטת הפעולה מזכירה את המתרחש באיזור מעלה אדומים – שם הוקמו בשנים האחרונות מאות מבנים בלתי חוקיים על ידי האיחוד האירופי וגורמים זרים נוספים, במסווה של "סיוע הומניטרי", אשר בפועל מסייעים לרשות הפלשתינית להקים עשרות יישובים חדשים המתקבעים בשטח.

בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי כנגד המאחזים הפלשתינים במרחב אדומים אותו הובלנו, בשנתיים האחרונות חלה באיזור זה הקפאת מצב– המבנים הישנים אמנם נמצאים באמצע הליכים שיפוטיים המונעים כעת את הריסתם, אך מאידך המדינה פועלת למנוע את הקמתם של מאחזים פלשתינים חדשים.

בשל כך, העבירה הרשות הפלשתינית את מיקוד המאמץ לבקעת הירדן, והחלה בהקמתם של מאחזים בלתי חוקיים במודל דומה.

בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות מבנים בשיטה זו, המהווים חלק מתופעה רחבה ואסטרטגית. הרשות הפלשתינית למעשה מעתיקה אוכלוסיה מהעיירות הסמוכות טאמון וטובאס, תוך גיבוי כלכלי הכולל מבנים וציוד, לצד מתן סיוע משפטי הכולל הגשת עתירות וכדומה, וזאת על מנת לבסס את אחיזתה בנקודות אסטרטגיות ולקבוע עובדות בשטח.

בימים האחרונים איתרנו מאחז פלשתיני חדש שהוקם בסמוך לחרבת סמרה שבבקעת הירדן. העבריינים השתלטו על קרקע בסמוך מאוד לכביש 578, כביש מרכזי המוביל ליישובים הישראלים ולא הרחק מבסיס פלס ומחנה חטיבת כפיר.

הפלישה כללה גידור של שטח נרחב במקום, וכן הקמת מבנה מגורים שלצידו פאנל סולארי להפקת חשמל, אחד מסימני ההיכר הבולטים של סיוע כלכלי מצד גורם זר.

הפעם הצלחנו לתפוס את המאחז החדש תוך שעות ספורות מרגע הפלישה. כמובן שאנו  דורשים שהמנהל האזרחי ינקוט בדחיפות בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית ועברייני הבניה, אבל בעיקר אנו מצפים משר הבטחון לקבוע מדיניות ברורה שתיתן מענה רוחבי לתופעה הזו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

ימי חג הסוכות נוצלו לשורה ארוכה של עבירות בניה שביצעו פלשתינים – ובראשן בניית השכונה הבלתי חוקית סמוך למנהרת הרכבת בירושלים, למרות צו בג"ץ שאסר את המשך העבודות במקום. תופעת "מועדים לבניה" במגזר הערבי – דווקא במהלך חגי ישראל בהם יוצאים הפקחים לחופשה מרוכזת

בכפר בית אכסא שבין שכונת רמות למבשרת ציון, ניצלו את ימי חול המועד להגברת הבניה הבלתי חוקית במרחק של כמאה מטרים בלבד ממנהרת הרכבת וגשר הרכבת הסמוך – זאת למרות שבעקבות העתירה שהגשנו, בג"ץ הוציא צו האוסר על המשך העבודות במקום.

עבודות פיתוח – שכונה בלתי חוקית בכפר בית אכסא

סמוך לדיר דיבוואן שליד היישוב עפרה, השתלטו עבריינים ערבים על אדמות מדינה במהלך החג, תוך שימוש בכלים הנדסיים כבדים לפריצת דרך והכשרת השטח לבניה.

במקרה אחר, במהלך חול המועד, החלו ערבים בהכשרת שטח לבניה בלתי חוקית, על אדמות מדינה ובתוך תחום השיפוט של קריית ארבע.

פלישה לאדמות מדינה ליד דיר דיבוואן

חלק מהפניות הרבות שקיבלנו על עבירות בניה במהלך החג, נשלחו באמצעות אפליקציית "חריגון" שבאתר שלנו.

דוגמאות אלו מהוות קצה קרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. רוב התחלות הבניה הבלתי חוקית מתרחשות לאורך השנה במהלך ימי שישי ושבת בהם אין סיורי פיקוח, אולם על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יו"ש, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו מספר עובדים בני העדה הדרוזית  – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

למרות שחשפנו את התופעה לפני לא מעט שנים, לצערנו המצב הזה נמשך גם היום. אנו מצפים משר הבטחון ליברמן ומסגן השר בן דהן, לקדם פתרון רוחבי שיצמצם את ההפקרות השוררת בשטח, ויביא לאכיפת חוק יעילה, גם בימי שבת ומועד, אולם בראש ובראשונה על הרשויות מוטלת החובה לבצע לאלתר אכיפה נחרצת מיד לאחר ימי החגים. על מנת להעביר מסר ברור ומוחשי לעברייני הבניה, כי לא משתלם לנצל את הימים הללו לפעילות בלתי חוקית.

עתרנו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. באם יוכשר הכביש, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות. "לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקבע מדיניות של איפה ואיפה"

פנינו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. העובדה כי כביש הגישה לעיר נסלל על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים, נחשפה במהלך עתירה קודמת שלנו, לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר איזור התעשיה המתוכנן של העיר, תוך זליגה לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

בשנה שעברה, במהלך הדיון בבג"ץ על העובדה כי הכביש לאיזור התעשיה נסלל ללא היתר בניה, הודתה המדינה כי הבעיה במערך הדרכים של העיר רוואבי מהותית הרבה יותר.

רוואבי (צילום: אליהו אבניאל)

בתשובתה לבג"ץ ציינה המדינה, כי "הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית". בכך למעשה נחשפה העובדה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

לאחרונה, לאחר שהתברר כי לא נוצר שינוי של ממש במצב, הגישו עורכי הדין שלנו, יעל סינמון ואבי סגל, עתירה חדשה לבג"ץ, הדורשת להרוס את כביש הגישה הנוכחי לעיר הממוקם על קרקעות פרטיות של פלשתינים. עוד התברר כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הדרך, וזאת באופן בלתי חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית. באם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

הכביש לרוואבי. נסלל על קרקעות פרטיות (צילום: אליהו אבניאל)

המדינה הצהירה בעבר בפני בית המשפט, כי כביש הגישה הזמני לעיר פולש למעשה לקרקעות פרטיות של פלשתינים, שכמובן לא נתנו את הסכמתם לכך. בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלשתינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע.

יצאנו בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות הקמת טירת ענק בלתי חוקית בתחומי המועצה. "שיא חדש של הפקרות"

תופעת הבניה הבלתי חוקית הוגדרה זה מכבר כ"מכת מדינה", על כל המשתמע מכך, אולם מבנה ענק בלתי חוקי הנבנה בימים אלו בתחומי מועצת משגב, נראה כשיא נוסף באזלת היד של הרשויות כלפי התופעה.

עתרנו היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בחיפה, כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב, בעקבות טירה בלתי חוקית הנבנית בימים אלו על קרקע השייכת בחלקה למדינה, בין עראבה ליישוב אבטליון הסמוך.

לפני כחצי שנה הבחנו בעבודות בניה של טירת ענק בת חמישה מפלסים, ובהיקף בניה של כמה מאות מטרים רבועים, מוקמת על קרקע שנמצאת בבעלות המדינה.

הבניה מתבצעת בשטח משגב – מחוץ לתחומי עראבה

במחצית השנה שחלפה שיגרנו פניות חוזרות ונשנות לועדה המקומית משגב, בדרישה לבצע פעילות פיקוח ואכיפה כנגד הבינוי הבלתי חוקי המתבצע בתחומיה, אולם הפניות כלל לא נענו.

בעקבות חוסר המענה עתרנו לבית המשפט בבקשה כי יורה לוועדה המקומית להשתמש בכלי האכיפה העומדים לרשותה: הוצאת צווי הפסקת עבודה, הגשת כתבי אישום כנגד העבריינים והריסת המבנה.

הטירה במועצת משגב (צילום: תנועת רגבים)

למרות שתופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מזמן למכת מדינה, הפעם מדובר במקרה מקומם במיוחד. זוהי טירה של ממש, שהוקמה תוך צפצוף מתמשך על החוק, על קרקע השייכת בחלקה למדינה. עד היום היתה סלחנות כלפי בניה בלתי חוקית שהוקמה בתחומי השיפוט של היישובים הערביים, אולם במקרה הזה, מדובר בשטח שמחוץ לתחום היישוב עראבה, ולכן אין למקום אופק תכנוני או אפשרות להלבנה.

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

'כפר הצימרים' הפלשתיני ליד אריאל

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

בג"ץ אישר את החלטת המנהל לבטל לחלוטין את תיק הפיקוח נגד המסגד הלא חוקי. "על פי היגיון זה, גופי האכיפה צריכים לבטל את הליכי האכיפה בתוך תחומי תכניות קיימות"

בג"ץ דחה היום (חמישי) עתירה שהגשנו (*בג"ץ 1875/16*) כנגד מסגד לא חוקי שהוקם בעיירה יאטה שבדרום הר חברון. המסגד נבנה בצומת זיף, במרחק של עשרות מטרים בלבד מכביש 356 המוביל ליישובי הר חברון.

המסגד הוקם בשטח הנתון בשליטה ישראלית מלאה, ובמקום ישנה תוכנית מתאר בתוקף המגדירה את השטח שעליו נבנה המסגד כשטח המיועד למגורים בהגבלת גובה הבניה, ועל כן לא ניתן להוציא היתר בניה אף בדיעבד למסגד שצריחו מתנשא לגובה עשרות מטרים.

בדיון שהתקיים אתמול הודתה המדינה כי הקומה הראשונה במסגד הוקמה בניגוד לחוק לפני למעלה משני עשורים, אולם בשנת 2009 לקראת עדכון תכנית המתאר ביישוב, נמחק תיק הפיקוח של המבנה ובוטלו כל הליכי האכיפה נגדו. גם לאחר אישור התכנית, מחזיקי המסגד הבלתי חוקי מעולם לא ביקשו היתר בניה בדיעבד, ואף הוסיפו למבנה 2 קומות וצריח.

"רוחנו אינו נוחה כל עיקר מבניה בלתי חוקית, בכל מקום באיזור", כתבו השופטים בפסק הדין. "צר לנו. הדבר אינו תואם גישה של חוק ותורם להפקרות. אך בהינתן לצערנו ריבוי בניה בלתי חוקית, אין ככלל מנוס – בהקשרים מעשיים – מכיבוד סדרי העדיפויות של המשיבים הפועלים באילוצים.

המסגד הלא חוקי ליד צומת זיף

בפסק דינו בג"ץ אישר למעשה את החלטת המנהל האזרחי למחוק את תיק הפיקוח כנגד המסגד הבלתי חוקי ולבטל את כל ההליכים נגדו – רק בשל היותו בתוך תחומי תכנית מתאר בתוקף, למרות כי הוקם ללא היתר ובניגוד גמור לתכנית המתאר.

על פי היגיון זה, גופי האכיפה השונים צריכים למחוק את כל תיקי הפיקוח ולבטל את כל הליכי האכיפה נגד בניה בלתי חוקית הנמצאת בתוך תחומי תכניות קיימות. פסק הדין מראה שוב, שבג"ץ מתערב במקומות שהוא רוצה, ונמנע מהתערבות במקומות שהדבר לא נוח לו.