לאחרונה הגשנו עתירה נגד יותר ממאה מבנים בלתי חוקיים, שנבנו בשנים האחרונות בשטחים חקלאיים ובשמורת טבע ליד דליית אל כרמל, חרף הסדרה תכנונית ותכנית מתאר עדכנית שקיבל היישוב

לאחר שנים ארוכות בהן נבנו מבנים רבים באופן בלתי חוקי בתחומי דליית אל כרמל, אושרה לא מכבר תכנית המתאר עד-300 שהסדירה את מרבית הבתים שנבנו בו עד אז. בתכנית הושקעה עבודה מקצועית רבה ובסופו של דבר נקבעו בה אזורים המיועדים לחקלאות ומעברים לשמורות טבע המקיפות את הישוב. באזורים אלו, כמובן, הבניה למגורים אסורה.

חרף תכנית המתאר העדכנית, המתפרשת על כ-9000 דונמים, נבנו בשנים האחרונות על גבי השטחים החקלאיים, ואף בשטחי שמורת הטבע הסמוכה, יותר ממאה בתים באופן בלתי חוקי. כנגד מבנים אלו הגשנו השבוע את העתירה. (בתמונה זו נראים חלק מהמבנים שנבנו מחוץ לתכנית המתאר – המסומנת בצהוב).

ברור כי לא סביר לדרוש מצד אחד הסדרה תכנונית ומצד שני להתעלם מהסדרה כזו לאחר שזו בוצעה.

בעקבות העתירה פועלים גורמים שוליים בעדה הדרוזית להשחיר את פנינו באופן רחוק מהמציאות, מאחר פעילות רגבים שואפת לקדם את השמירה על הקרקע והסביבה, תוך קיום הוראות החוק והתכנון בכל הארץ ובלי קשר לאופי האוכלוסייה.

הסדרה תכנונית של דליית אל-כרמל, ושל הישובים הדרוזים בכללותם, חשובה מאוד לשיפור איכות חייהם של בני העדה הדרוזית, ודווקא בשל כך לא ניתן לקבל בניה חדשה בתחום שנקבע בתכנית כאסור למגורים.הדרישה הבסיסית ביותר במדינה מתוקנת היא לבנות על פי החוק, וודאי במקום שבו החוק מאפשר את זה. ובדליית אל-כרמל כאמור, החוק אכן מאפשר זאת.

לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם

הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".

הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.

פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.

במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.

לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.

בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.

לאחר שבג"ץ מחק עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף, הגשנו השבוע בקשה לעיון חוזר בתיק, מאחר וההחלטה שניתנה בתיק מנוגדת להתנהלות עקבית של בג"ץ בתיקים דומים

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכימה רגבים למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

עו"ד שלנו, בועז ארזי, סקר בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף – סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה. במקרה זה נדונהעתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

למרות ההשוואה הברורה החליטו שופטי בג"ץ למחוק את עתירת רגבים, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

על פי חוק בתי המשפט, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון… יש מקום לדיון נוסף".

בדברי הנימוק בבקשה שהוגשה השבוע לעיון חוזר בהחלטה, מנמקת תנועת רגבים, כי פסק דינו של בית המשפט בעתירה 3232/13, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה, המהווה "הלכה מכללא", ויש בכך כדי להוות סתירה להלכה קודמת".

עו"ד בועז ארזי פירט בבקשה שש עתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל בטענה על בניה יהודית בלתי חוקית (כאשר בכל העתירות מדובר בבניה על אדמות מדינה), בהם החליט בג"ץ להותיר את העתירות פתוחות ותחת פיקוחו, למרות שהחלו בעניינן הליכים תכנוניים שונים.

"על פי הפרקטיקה אשר ננקטה על ידי בית המשפט הנכבד, הותרת העתירות פתוחות נעשתה למרות שהעתירות מיצו את עצמן מפאת הטיעון המנהלי (לאור נקיטת הליכי פיקוח על ידי רשויות המינהל האזרחי), ולמעשה בית השמפט העדיף להמתין עם דחיית העתירת או מחיקתן, עד למצב בו הסתיימו ההליכים התכנוניים, תוך שבית המשפט מתעדכן מעת לעת על מצב ההליכים התכנוניים", כתב עו"ד ארזי.

ארזי חזר והדגיש כי "בהתנהלותו העקבית כמתואר, קבע בית המשפט "הלכה מכללא", המהווה הלכה שיפוטית לכל דבר וענין".

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון חשף מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, כי ביהודה ושומרון מתנהל מאבק על שטחי C, והוסיף כי הפלישות של הערבים בשטחי C "אינה בניה לא חוקית כזו או אחרת אלא השתלטות מכוונת על אדמות מדינה" 

גורם רשמי במנהל האזרחי. מנהל יחידת הפיקוח במנהל, מרקו בן שבת, הצהיר בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, כי מאחורי ההשתלטות הערבית קיימת "יד מכוונת".

"בשנתיים שלוש האחרונות מתנהל מאבק על שטחי C" אמר בן שבת, "המאבק הוא לא כמו שהכרנו של פלסטיני בודד שהקים את הבית שלו באופן לא חוקי אלא בניה יותר ממוסדת". בן שבת לא פירט אל מי הוא מכוון, אולם, גורמים המעורבים בנעשה ביהודה ושומרון מדווחים כי בכירים ברשות הערבית פועלים להשתלטות משמעותית על שטחי C כולל על אדמות מדינה במימון גורמים בינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך דיון של וועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב ובהשתתפות חברי כנסת בהם אורית סטרוק ואיילת שקד (הבית היהודי) נציגי צה"ל והמנהל האזרחי, גורמים בהתיישבות ותנועות אזרחיות בהם תנועת רגבים.

תחילה הקרין מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', מצגת הממחישה את המציאות בשטח, בה שטחי C הופכים ליעד לכיבוש ערבי. התמונות והתצ"אות שהוצגו עשו את שלהם ולאחר כך, הסכימו המשתתפים כי המצב בשטח מדאיג מאוד.

נציגי המנהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט וגם נציג הפרקליטות צבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת לא מרומזת על בית המשפט העליון כשטען "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי היא פניה לבג"צ".

דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד פנים בפרקליטות הצבאית, מתייחסים למציאות המתרחשת מיד לאחר מתן צווי ההריסה לעבריינים הערבים. לא עוברות שעות בודדות וכבר מוגשת עתירה לבג"צ על ידי הערבים באמצעות עמותות שמאל וארגונים בינלאומיים. בעתירה השבלונית, מבקשים הפולשים מבג"צ שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לערבים זכות תגובה בבית משפט לטענות המנהל. כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשרים למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.  המדינה מצידה לא נעמדת על הרגליים האחוריות למימוש הצווים ויוצא שהצו מקפיא את הליכי האכיפה אבל הבניה אל חוקית נמשכת.

במהלך הדיון ביקשה ח"כ אורית סטרוק להבין מדוע יועמ"ש איו"ש לא מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כדוגמת "צו תיחום". אולם תשובה מספקת לא נשמעה זולת ההצהרה שאלו "שיקולים מדיניים".

עוד התברר בדיון כי התופעה החמירה לאור מעורבותם של גורמים זרים שמשקיעים כספים רבים במימון הבניה הלא חוקית. על כך הגיבה ח"כ איילת שקד ואמרה שחייבים לפעול בחקיקה כנגד ההתערבות ההולכת וגוברת של אותם ארגונים זרים להשתלטות ערבית. דווקא בשטחי C דווקא באדמות מדינה.

בתום הדיון הגבנו כי "הכתובת למחדל היא ברורה: שר הביטחון יעלון, הוא האמון על הנושא והאחריות למתן תשובות ולמציאת פתרונות מוטלת על כתפיו. נכון לעכשיו מדינת ישראל, על כלל מערכותיה, לא ערוכה ולא גיבשה את ארגז הכלים הנדרש כדי להתמודד מול התופעה הזו ולנטרל אותה".

את שלושת דרישות הוועדה פירט ח"כ מוטי יוגב: "הועדה דורשת מממשלת ישראל ומשר הביטחון, להסדיר את ההתיישבות הערבית, בדואית, בשטחי יו"ש בכלל וב-E1 בפרט, בהתאם לחוק ולאינטרסים של ממשלת ישראל ולא בהתאם למדיניותם של גורמי חוץ עוינים.

הועדה דורשת מהמנהל האזרחי ורשויות החוק לאכוף את עבירות הבנייה וההשתלטות על קרקעות המדינה בסדר עדיפות סביב הכבישים הראשיים, סביב ההתיישבות היהודית ובשטח E1, האסטרטגי לירושלים בירת ישראל.

הועדה דורשת ממשרד החוץ וכן מהממונים על הארגונים הבינ"ל במתאם הפעולות בשטחים ובמנהל האזרחי, לאכוף את ההתנהלות הפרועה ללא חוק של ארגונים בינ"ל הפועלים בסיוע לגורמים העוינים לישראל"

בעוד ממשלת ישראל נכנעת ללחץ האמריקאי ומקפיאה תכניות בניה בשטח שבין ירושלים למעלה אדומים (E1) הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח ומקימה עשרות מבנים לא חוקים.

למרות כוונות ממשלת ישראל בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, הממשל האמריקאי עוצר בעד הממשלה שוב ושוב. כעת מתברר כי בעוד הממשלה נכנעת ללחצים האמריקאים הרשות הפלסטינית מקימה באזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.

מתחקיר שעשינו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. 

בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים.

כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות של נציגי תנועת רגבים, המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ומסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.

בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו.

אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C.

הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.

המנהל האזרחי הרס היום (שני) מבנים לא חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר במערב בנימין. פעילות האכיפה נעשתה לאחר שפנינו למנהל האזרחי שיאכוף את החוק מכיוון שהמבנים סיכנו את הנוסעים בכביש. 

דחפורים של המנהל האזרחי הרסו הבוקר (שני) מספר מבני תעשייה בלתי חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר שבמערב בנימין.

הרקע להריסה היה לאחר שבתחילת החודש פנו אלינו מספר תושבים ודיווחו על בניה חדשה ומסוכנת סמוך מאוד לכביש בצומת הדואר. מבדיקה שנעשתה ע"י רכז השטח, התברר כי ערבים השתלטו על שטחים נרחבים, גידרו את המקום והקימו מספר מבני תעשייה. כל זאת בניגוד לחוק.

בעקבות זאת פנינו למנהל האזרחי ודרשנו לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה. בפניתנו טענו כי הבניה נעשתה בסמוך מאוד לכביש, דבר שמהווה סכנה בטיחותית לנוסעים.

הזלזול הבוטה בחוק וברשויות אכיפת החוק כפי שמשתקפים בבניה זו, המנקרת כל עין עוברת – הינם מטרידים ומדאיגים שכן מאן דהוא יודע בוודאות שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא הפרעה מצד רשויות המנהל האזרחי.

למרבה ההפתעה, התגובה של המינהל האזרחי לא איחרה לבוא, וכאמור הבוקר (שני) החל המנהל האזרחי לבצע את פעולות האכיפה.

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.

בג"ץ הורה על השופט (בדימוס) יצחק זמיר, לשמש כמגשר בעתירת האגודה לזכויות האזרח, ממנה קיבל את 'פרס אביר זכויות האדם'. הסכמת משרד הביטחון להליך הגישור המועד להתמוססות מהווה צעד נוסף של כניעה לעבריינות הפולשים, אך הפעם בחסות בג"ץ

לפני כחודשיים התקיים בבג"ץ דיון בעניינו של שטח האש 918 בדרום הר חברון, אליו פלשו פלשתינים בניגוד לחוק. לדיון קדם קמפיין מאסיבי מבית היוצר של "אישי רוח" המזוהים אם השמאל הקיצוני, ובית המשפט, שכנראה חשש מלקבל החלטה לא פופולרית בחוגי עיתון הארץ ולהורות על פינוי הפולשים, הציע לצדדים לפנות לגישור באמצעות השופט (בדימוס) יצחק זמיר.

אלא, שבשנת 1986 קיבל זמיר את פרס "אביר זכויות אדם" מטעם האגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה המדוברת. במכתבים ששלחנו לנשיא גרוניס, לשר הביטחון משה יעלון, וכן לזמיר עצמו קודם כל כי על המדינה להשיב בשלילה להצעת הגישור כולה, הנותנת פרס לפולשים. בנוסף הצבענו על חוסר הבעייתיות הרבה במינויו הספציפי של זמיר לתפקיד המגשר.

במכתב תגובה קצר, השיב לנו פרופסור זמיר כי "הדברים אינם מקובלים עלי, אך איני רואה צורך או טעם להיכנס לוויכוח בעניין זה". זמיר הוסיף כי ההצעה עדיין לא יצאה מכלל הצעה ואף לא הובאה בפניו כהצעה מוגמרת.

במכתב תגובה נוסף ששיגרנו לזמיר, ציין עורך הדין שלנו בועז ארזי, כי מבלי להטיל כל דופי ביושרו האישי של זמיר, לאור מעמדו ותפקידו, קיים 'טעם לפגם', ו'פגיעה במראית פני הצדק' בהצעת המינוי. "נציגי פרקליטות המדינה יטו אוזן קשבת ואוהדת, מן הסתם, לדעתו ונטיית ליבו של כבודו – גם אם יובאו בלא משים, ועל כן הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

למרות הביקורת הרבה שהופנתה כלפי שר הבטחון, בוגי יעלון, הודיעה פרקליטות המדינה על הסכמת משרד הבטחון לפנות להליך הגישור. שופטי בג"ץ החליטו השבוע כי התקופה המוקצבת להליך הגישור תהיה בת ארבעה חודשי ובאותה נשימה הוסיפו כי תקופה זו ניתנת כמובן להארכה.

הליך הגישור המוצע מהווה צעד נוסף של כניעת המדינה לעבריינות המתמשכת. לוח הזמנים הגמיש שניתן לו, רק מעצים את החשש מפני ניסיון מכוון למוסס את האכיפה נגד הפולשים.

נמשיך לעקוב אחרי ההליך, על מנת לבחון האם בסופו יקבלו הפולשים גושפנקה למעשיהם, מטעם בית המשפט הגבוה לצדק של מדינת ישראל.

פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק –  אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918 נענתה מצידו כי "הדברים אינם מקובלים עליו". במענה למכתבו משיבה רגבים: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק –  אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

לפני כחודש פנינו לשופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופסור יצחק זמיר, בקריאה כי יפסול עצמו לשמש כמגשר בין המדינה לפולשים הבדואים בסוגיית שטח האש 918, מאחר וקיבל בעבר את פרס זכויות האדם מטעם האגודה לזכויות האזרח, המשמשת כצד בעתירת הפולשים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עמד במכתבו על הדרישה האתית המופיעה רבות גם במשפט העברי, לפיה ייזהר השופט או הדיין מכל חשש למשוא פנים.

במכתב תגובה קצר, כתב פרופסור זמיר כי "הדברים אינם מקובלים עלי, אך איני רואה צורך או טעם להיכנס לוויכוח בעניין זה". זמיר הוסיף כי "ההצעה שעדיין לא יצאה מכלל הצעה ואף לא הובאה בפני כהצעה מוגמרת היא שאשמש מגשר ולא דיין, ואילו המובאות היפות במכתבך מדברות על דיין. בטוחני שאתה מודע להבדל שבין זה לזה".

עורך הדין ארזי השיב השבוע במענה למכתבו של זמיר, כי "מעינינו לא נעלמה העובדה כי הצעת בית המשפט בהליך שבנדון הינה כי כבודו ישמש כ"מגשר" ולא כ"דיין" או "בורר", כמו גם ההבדל בין הליכי הגישור להליכים".

ארזי הוסיף כי "מבלי להטיל כל דופי ביושרו האישי של כבודו, לאור מעמדו והיותו שופט לשעבר של בית המשפט העליון, נראה כי עדיין יש טעם לפגם בכך כי ישמש כמגשר בתיק ובמיוחד לאור העובדה כי נציגי פרקליטות המדינה יטו אוזן קשבת ואוהדת, מן הסתם, לדעתו ונטיית ליבו של כבודו – גם אם יובאו בלא משים, ועל כן הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".