כבר שנים אנחנו מלווים את מחצבת בית פג'אר בגוש עציון ואת מחצבת טריפי במזרח בנימין ונתקלים לא פעם בצפצוף עיקש על החוק, אך מה קורה כשרשויות המדינה מצפצפות על החוקים?
בשתיים מהמחצבות הפיראטיות שאנו מלווים בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם בצפצוף הרשויות על צווי בית המשפט ופסקי הדין שניתנו להם. במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון למשל, המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ. עבר עשור מאז שהמדינה התחייבה לפעול לעצירת החציבה הפיראטית ועל אף שניתן פסק דין מפורש להפסקת הפעילות והשבת האכיפה, שום אכיפה ממשית לא נעשתה בשטח ובכל העת עברייני המחצבה המשיכו עסקים כרגיל, שלא לומר בקצב מוגבר.
מחצבת בית פג'אר
גם במחצבת טריפי שבבנימין, זו שבבעלות המולטי מיליונר הפלסטיני מוסטפה טריפי, מסתתר סיפור מסריח. למרות שהיא נמצאת בשטחה של הרשות הפלסטינית, המנהל האזרחי דאג לה לדרכי גישה וחיבור לציר המרכזי שיוביל את המשאיות והכלים הכבדים אל עבר יעדי החלוקה. בעתירה שהגשנו על כך, המנהל האזרחי הודה שהחיבור נעשה ללא היתר ותכניות, אך נטען כי הוא ב"תהליכי הסדרה".
לשביל המחבר בין המחצבה לכביש, שעובר בשטח C נמצא פתרון משפטי אחר. על אף שבג"ץ התנה את השימוש של טריפי בדרך זו רק אם לא תפלוש לשטחים פרטיים ולא תיחסם לתנועת כלל הציבור, בסיור שערך רכז השטח שלנו הוא נתקל בשער ברזל עם שילוט בעברית ומספר טלפון ומעליו מצלמות. כשהתקשר למספר והציג עצמו כמטייל באזור התשובה של איש טריפי הייתה ברורה- "רק מי ששייך למחצבה נכנס".
אבל פליטת פה אחת הייתה מספיקה להעלות חשד לניגוד עניינים בכל הנוגע לנעשה במחצבת טריפי. בדיון שנערך בוועדת המשנה להתנגדויות במועצת התכנון העליונה ליו"ש, נציג המנהל האזרחי פלט ברגע של חוסר תשומת לב כי המחצבה משרתת בסופו של דבר את ישראל וטריפי מוכר את כל החומר היוצא ממנה לישראל.ולנו יש רק שאלה אחת – אם רשויות המדינה עוברות בעצמן על חוקי המדינה, איך ניתן לצפות מהאזרחים לשמור עליהם?
בית המשפט ביטל את הצו ארעי שנתן לבית הספר הבלתי חוקי מצפון למחצבות כוכב השחר. עכשיו כל שצריך הוא שהמדינה אכן תרצה לאכוף את החוק במקום ותהרוס את המבנה לאלתר.
בחודשים האחרונים עתרנו לבית המשפט בדרישה להרוס את מבנה בית הספר הבלתי חוקי בכוכב השחר אלא שבמקביל עברייני הבניה עתרו גם הם בכדי למנוע את הריסתו של המבנה.
לאחר שבית המשפט נתן צו ארעי המקפיא הן את הבנייה והן את האכיפה במקום, המשיכו עברייני הבניה במלאכתם ואף הציבו גג חדש למבנה ובכך הפרו את הצו.
בית הספר בכוכב השחר
במסגרת העתירה, חשפנו בפני בית המשפט את ה'שיטה' הברורה של עברייני הבניה.
מהרגע שעברייני הבניה מבינים כי ישנו צו הריסה למבנה הם רצים לבית המשפט במטרה להוציא צו ביניים אשר יקפיא את ההריסה במקום. במקביל להקפאת ההריסה, על עברייני הבניה להפסיק גם הם את עבודתם במבנה. אלא שעל פי שיטתם, הם מפרים את הצו, ממשיכים בבניה, מביאים את המבנה לשלמותו וכך קובעים עובדות בשטח.
ביטול הצו על ידי בית המשפט מאפשר למדינה להרוס את מבנה בית הספר באופן מיידי. כל שנותר הוא לקוות שהמדינה אכן תרצה לאכוף את החוק במקום ושבג"ץ לא יתערב הפעם במקרה של ערעור מצד עברייני הבניה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו – במהלך אסטרטגי שהותנע במקביל לחוק ההסדרה. "אם לא יידחו העתירות הקנטרניות, נגיש אלפי תביעות דומות"
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו, והחיל באופן תקדימי סעיף משפטי בצו צבאי המקביל לחוק ההסדרה.
בית המשפט קיבל את עמדת התובעים כי עסקת המקרקעין בנוגע למגרש ביישוב נילי נעשתה כדת וכדין.
ההסדר הדיוני שהשיגו הצדדים, ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון), ובכך יעמדו בעינן הסמכויות המוניציפאליות, התכנוניות ויתר הסמכויות הרלוונטיות, כפי שהיו טרם ההודעה בדבר העדכון שבוצע ע"י צוות קו כחול, כמו גם זכותם של התובעים במגרש. בהתאם לכך נקבע, כי התובעים רשאים להעביר במגרש זכויות ולעשות בו כל פעולה בהתאם לכל דין, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.
מדובר במהלך משפטי אותו יזמנו, באמצעות עורך הדין ד"ר הראל ארנון. במקביל לבג"ץ של ארגוני השמאל נגד חוק ההסדרה, הוגשה תביעה אזרחית תקדימית על סך מיליון ₪, מטעם משפחה שביתה נגרע משטח היישוב נילי והפך באחת לבלתי חוקי.
בני הזוג עברו מתל אביב אל היישוב נילי, הנחשב כהתנחלות בורגנית וחילונית. בשנת 2013 הם קיבלו זכויות שימוש במגרש הנמצא בתוך גבולות משבצת היישוב על פי תב"ע מאושרת, ובנו באמצעות קבלן, בית מגורים בעלות של כ-2 מיליון שקלים.
אלא שבמהלך מרץ 2015, ללא כל הודעה מוקדמת, וללא שעדכן את המשפחות, החליט "צוות קו כחול" במנהל האזרחי המתחם את אדמות המדינה ביו"ש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאלו שהיו בעבר, להוציא רחוב שלם אל מחוץ לתחום אדמות המדינה. במחי קו, הפכו כל הבתים ברחוב לבלתי חוקיים, וערכם צנח בהתאם.
כזכור, לידתו של חוק ההסדרה החלה בתהליך מיפוי שערכנו בכל יישובי יהודה ושומרון במהלך השנים 2014-2015.
רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ז"ל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.
השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המנהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.
עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנם עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב. רובם של הבתים שנגרעו, אותרו על אדמות מדינה שהוצאו למפרע מתחומי היישוב, וחלקם האחר ככאלה שהתגלו כבנויים על קרקע פרטית.
המיפוי העלה כי בסך הכל, למעלה מ-4,000 בתים נגרעו מתוך תחומי היישובים ביו"ש – כמחציתם בעיר החרדית מודיעין עילית, ויתרם ביתר היישובים. ההתייחסות העכשווית של המנהל האזרחי לאלפי בתים אלו, הנמצאים כעת במעמד זהה לזה המתואר בכתב התביעה, היא כאילו הם בנויים על קרקע פלשתינית פרטית. אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ בגלל עתירת ארגוני השמאל – המדינה עלולה לשלם מילארדי שקלים כפיצויים לכל אלו שניזוקו מהמהלך הפוגעני של המנהל האזרחי.
עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של בני הזוג ותנועת רגבים: "מדובר בהצלחה משפטית גדולה, אך העובדה שמשפחה שקנתה את ביתה כדת וכדין, נאלצת לנהל מאבק משפטי מול המדינה כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, היא פשוט מחפירה".
פסק הדין מלמד כי חוק ההסדרה שהוקפא בעקבות העתירה לבג"ץ, נותן מענה הגיוני, מוסרי ומתבקש לכל אותן משפחות, ולבעלי הקרקע. אנו מקווים שבג"ץ ידחה את העתירות הקנטרניות נגד חוק ההסדרה, ובכך יחסוך מאלפי משפחות את נתיב הייסורים המיותר. אם לא, נוביל עוד אלפי תביעות כמו זו שזכינו בה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו – במהלך אסטרטגי שהותנע במקביל לחוק ההסדרה. "אם לא יידחו העתירות הקנטרניות, נגיש אלפי תביעות דומות"
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזיקין אזרחית שהגשנו, והחיל באופן תקדימי סעיף משפטי בצו צבאי המקביל לחוק ההסדרה. בית המשפט קיבל את עמדת התובעים כי עסקת המקרקעין בנוגע למגרש ביישוב נילי נעשתה כדת וכדין.
ההסדר הדיוני שהשיגו הצדדים, ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי ניתן להחיל את סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון), ובכך יעמדו בעינן הסמכויות המוניציפאליות, התכנוניות ויתר הסמכויות הרלוונטיות, כפי שהיו טרם ההודעה בדבר העדכון שבוצע ע"י צוות קו כחול, כמו גם זכותם של התובעים במגרש. בהתאם לכך נקבע, כי התובעים רשאים להעביר במגרש זכויות ולעשות בו כל פעולה בהתאם לכל דין, ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.
מדובר במהלך משפטי אותו יזמנו, באמצעות עורך הדין ד"ר הראל ארנון. במקביל לבג"ץ של ארגוני השמאל נגד חוק ההסדרה, הוגשה תביעה אזרחית תקדימית על סך מיליון ₪, מטעם משפחה שביתה נגרע משטח היישוב נילי והפך באחת לבלתי חוקי.
בני הזוג עברו מתל אביב אל היישוב נילי, הנחשב כהתנחלות בורגנית וחילונית. בשנת 2013 הם קיבלו זכויות שימוש במגרש הנמצא בתוך גבולות משבצת היישוב על פי תב"ע מאושרת, ובנו באמצעות קבלן, בית מגורים בעלות של כ-2 מיליון שקלים.
אלא שבמהלך מרץ 2015, ללא כל הודעה מוקדמת, וללא שעדכן את המשפחות, החליט "צוות קו כחול" במנהל האזרחי המתחם את אדמות המדינה ביו"ש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאלו שהיו בעבר, להוציא רחוב שלם אל מחוץ לתחום אדמות המדינה. במחי קו, הפכו כל הבתים ברחוב לבלתי חוקיים, וערכם צנח בהתאם.
כזכור, לידתו של חוק ההסדרה החלה בתהליך מיפוי שערכנו בכל יישובי יהודה ושומרון במהלך השנים 2014-2015.
רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ז"ל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.
השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המנהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.
עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנם עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב. רובם של הבתים שנגרעו, אותרו על אדמות מדינה שהוצאו למפרע מתחומי היישוב, וחלקם האחר ככאלה שהתגלו כבנויים על קרקע פרטית.
המיפוי העלה כי בסך הכל, למעלה מ-4,000 בתים נגרעו מתוך תחומי היישובים ביו"ש – כמחציתם בעיר החרדית מודיעין עילית, ויתרם ביתר היישובים. ההתייחסות העכשווית של המנהל האזרחי לאלפי בתים אלו, הנמצאים כעת במעמד זהה לזה המתואר בכתב התביעה, היא כאילו הם בנויים על קרקע פלשתינית פרטית. אם חוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ בגלל עתירת ארגוני השמאל – המדינה עלולה לשלם מילארדי שקלים כפיצויים לכל אלו שניזוקו מהמהלך הפוגעני של המנהל האזרחי.
עו"ד הראל ארנון, בא כוחם של בני הזוג ותנועת רגבים: "מדובר בהצלחה משפטית גדולה, אך העובדה שמשפחה שקנתה את ביתה כדת וכדין, נאלצת לנהל מאבק משפטי מול המדינה כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, היא פשוט מחפירה".
פסק הדין מלמד כי חוק ההסדרה שהוקפא בעקבות העתירה לבג"ץ, נותן מענה הגיוני, מוסרי ומתבקש לכל אותן משפחות, ולבעלי הקרקע. אנו מקווים שבג"ץ ידחה את העתירות הקנטרניות נגד חוק ההסדרה, ובכך יחסוך מאלפי משפחות את נתיב הייסורים המיותר. אם לא, נוביל עוד אלפי תביעות כמו זו שזכינו בה.
הרשות הפלשתינית ועמותת שמאל נורבגית מצהירות על מבצע לנטיעת אלפי דונמים באזורים אסטרטגיים בשליטה ישראלית – כתגובה להצהרת טראמפ. חלק מהמימון – ממפלגת הלייבור הנורבגית. "הרשות הפלשתינית משתלטת על השטח, וממשלת ישראל ממשיכה לעצום עין"
איגוד הוועדות החקלאיות ברשות הפלשתינית UAWC – הנחשב למקבילה הפלשתינית של קק"ל, יצא אתמול (ראשון) בהכרזה דרמטית כי ייטעו עצים באלפי דונמים באיזורים אסטרטגיים בשטחי C, באזורים הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה – וזאת בתגובה על הצהרת טראמפ בנושא ירושלים.
על פי הצהרת הארגון, המבצע יתמקד במספר אזורים אסטרטגיים: מזרח ירושלים, הפזורה הבדואית באיזור מעלה אדומים ושטח 1E, ואזורים נוספים שבין ירושלים ויריחו. בנוסף יינטעו שטחים בין ירושלים ורמאללה.
באיזור גוש עציון, יתמקד המבצע בתקיעת 'טריז חקלאי' בין ביתר עילית לירושלים ובין ביתר עילית למרכז גוש עציון, וכן באיזור מזרח גוש עציון במרחב תקוע – בו ישנה השתלטות אינטנסיבית של הרש"פ מזה כשנתיים.
באיזור השומרון "הנמצא תחת התקפות מתנחלים", כלשונם, מתכננים הפלשתינים לנטוע באיזור הכפר קוצרא, שתושבים ממנו ערכו לאחרונה את הלינץ' כנגד טיול בר המצווה שנערך בסמוך, וכן באיזור הכפר עוריף הסמוך ליצהר.
חלק מהמימון למבצע מגיע מארגון נורבגי בשם NPA, הנתמך בין השאר על ידי גורמים רשמיים במפלגת העבודה הנורבגית. בשבוע שעבר נחתם הסכם בין מטה נורד, בכירה במפלגת העבודה הנורבגית ששימשה בעבר כסגנית שר במשרד ראש ממשלת נורבגיה, על העברת 20 מיליון דולר לטובת פעילותה של NPA ברשות הפלשתינית.
המהלך מהווה חלק מ'תכנית שורשים' – מהלך כולל שמפעילה הרשות הפלשתינית להשתלט על עשרות אלפי דונמים בשטחי C באמצעות עיבודים חקלאיים.
הרשות הפלשתינית התחילה בשיטה של עוד בית, עוד דונם ועוד עז, אבל בשנים האחרונות שינתה את הגישה. תכנית שורשים שואפת להשתלט על עשרות אלפי דונמים בעיבודים חקלאיים, מתוך כוונה מוצהרת שמדובר במהלך מדיני לחלוטין. בזמן שהרשות הפלשתינית דוהרת קדימה בעזרת מימון אירופי, ממשלת ישראל והמנהל האזרחי האמון על האכיפה, ישנים בעמידה ומפקירים את השטח.
איתרנו מבנים חדשים שהקים האיחוד האירופי לאחרונה ליד כיכר אדם בבנימין. בשל העומס הבטחוני – אין הקצאת ליווי ואבטחה לכוחות האכיפה
אירועי הטרור הקשים של השבועות האחרונים הובילו לגיוס שיא של כוחות הביטחון והמשטרה לאבטחה ושמירה על מרכזים אזרחיים בירושלים וברחבי הארץ. נראה שהמרוויחים הגדולים מהסיפור הם עברייני הבנייה.
איתרנו בסוף השבוע שעבר מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים אותם הקים האיחוד האירופי במאחז בדואי בלתי חוקי, הנמצא במרחק קצר מצומת כיכר אדם ליד ירושלים- סמוך מאוד למקום בו נפצעה קשה חיילת צה"ל בשבוע שעבר.
המבנים הללו, נבנו באופן בלתי חוקי במימון שערורייתי של האיחוד האירופי ממש בשבועות האחרונים ו"הודות" לגל הטרור איש לא הפריע להם. מכיוון שהמשטרה וצה"ל לא מקצים בתקופה זו אבטחה וליווי ליחידות הפיקוח של המנהל ומשרד הפנים, הבנייה הבלתי חוקית בכל רחבי הארץ פורחת באין מפריע – ללא דין וללא דיין.
מהפקקים המתמשכים בכביש חיזמה-כיכר אדם סובלים במשך שנים יהודים וערבים כאחד. לאחר לחצים מתמשכים אישר משרד הביטחון מהלך של הפקעת קרקע ופיצוי לצורך הרחבת הכביש. שעות לאחר מכן הציבו הרש"פ והאיחוד האירופי מבנים בלתי חוקיים סמוך לצומת אדם
עומסי התנועה הקשים שמצטברים בכביש אדם-חיזמה הפכו למנת חלקם של עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום, יהודים וערבים. לאחר שנים של עיכובים הודיע המנהל האזרחי על אישור הפקעת השטח בין חיזמה-אדם בבנימין על מנת להרחיב את הכביש לשני מסלולים ולהקל על עומסי התנועה במקום.
איש השטח שלנו גילה זמן קצר לאחר ההודעה, כי נציגים של הרשות הפלשתינית הציבו צמוד לצומת קרוואנים ומבני פח כדי להשתלט על המקום, לקבוע עובדות בשטח ולהקשות על התהליך.
מדובר שוב, בניסיון בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית לשלוח עוד יד לעומק שטחי C על מנת לקבוע עובדות בשטח ולבחון את היכולת של המדינה לשמור על אדמותיה.
במהלך תיעוד המבנים החדשים שוב התגלתה טביעת האצבע המוכרת של האיחוד האירופי בדמות דגל המתנפנף בגאון על המתחם הלא-חוקי החדש.
בעקבות פנייה מטעמנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי. אנו מקווים שבעקבות הדיווח המהיר יוסרו בהקדם המבנים הבלתי חוקיים, ויימשכו תהליך ההפקעה והכנת התשתיות לכביש החשוב.
מאחז בדואי שהוקם על אדמה פרטית וללא היתר, זכה ל"חסינות" מטעם המנהל האזרחי שהתחייב לראשי השבט לא להרוס עשרות מבנים שהוקמו במקום, ואף הקים במקום בית ספר עבור הפולשים – על קרקע פרטית וללא היתרי בניה
בניגוד לחוק ולכל כללי המנהל התקין, אישר המנהל האזרחי הקמת מאחז בדואי לא חוקי בו מתגוררות עשרות משפחות על קרקע פרטית פלשתינית, ואף בנה עבורם בית ספר במקום. כך עולה מעתירה שהגשנו נגד ראש הממשלה, שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז ומפקד המנהל האזרחי, שנידונה לאחרונה בבג"ץ. במסגרת ההסכם אישר המנהל האזרחי את פלישת בני השבט לאדמה פרטית פלשתינית באזור בנימין.
עתירה זו הוגשה לאחרונה לאחר שתוקנה, כאשר השופטים הורו למנהל האזרחי לחשוף את פרטיהם המדויקים של בני השבט הבדואי כעבנה, המתגוררים במאחז הממוקם בין הכפר דיר דיבוואן והיישוב מעלה מכמש, ולאפשר לרגבים לצרפם כמשיבים בעתירה.
בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו ביניים שיאסור על בני השבט לבצע עבודות בנייה ופיתוח במקום, וכן לדרוש מהמדינה לנמק מדוע לא תפתח לאלתר הליכי פיקוח והריסה נגד עשרות הבתים שנבנו בניגוד לחוק על קרקע לא להם.
חסינות מתמיהה מהליכי פיקוח
בעוד שממשלת ישראל והמנהל האזרחי מצהירים השכם והערב כי בראש סדרי העדיפויות של גורמי האכיפה עומד הטיפול בבניה ללא היתר על אדמות פרטיות, התברר לרגבים כי במסגרת ההסכם התחייב המנהל לאפשר לפולשים להקים מבני קבע במאחז, להימנע מלנקוט בפעולות אכיפה כלשהן כנגד המבנים, שהוקמו על אדמה פרטית פלשתינית וללא היתרי בניה כדין. בהמשך לכך המנהל אף הקים בעצמו מבנה חינוך במקום ללא היתרי בניה, תוך שהוא מבצע בעצמו פלישה לאדמות פרטיות פלשתיניות.
להגשת העתירה קדמה תכתובת שקיימנו מול המנהל האזרחי, לאחר שלפני כשנתיים הבחנו כי מקבץ של עשרות מבנים באזור בנימין, נעדר משכבת המידע הדיגיטלית המתעדת את כל תיקי הפיקוח שמקיים המנהל האזרחי נגד עבירות בניה. במכתב שנשלח למנהל האזרחי תהינו מדוע זוכה המאחז הפלשתיני "לחסינות" מצד גורמי האכיפה, וכיצד לא נפתח תיק פיקוח כנגד אף מבנה מאלו המצויים במקום. בשלב זה לא ידעו ברגבים כי המאחז הוקם על קרקע פרטית פלשתינית.
בתחילה השיבו במנהל האזרחי כי בני השבט יושבו במקום באישור הדרג המדיני, לאחר שפונו משטחי אש של צה"ל, ובמסגרת ההסכם שנכרת עם ראשי השבט ניתנו רק אישורים ספציפיים להקמת מבנים ללא היתר בשטח המאחז. במנהל הוסיפו וטענו כי נציגיו מקיימים מעקב כנגד חריגות בניה שלא אושרו במסגרת אותו הסכם, וכי אף נהרסו מבנים והוחרמו כלים שונים.
בעקבות תגובה זו, ביצענו בדיקה בה התברר לתדהמתה כי המאחז הוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים. שבנו ופנינו למנהל בבקשה לקבל על פי חוק חופש המידע, את ההסכם שנכרת לכאורה עם ראשי השבט וכן לדעת אם הקמת המאחז נעשתה לאחר קבלת הרשאה מבעלי הקרקע.
במנהל האזרחי השיבו כי ההסכמות בין המדינה וראשי השבט עוגנו במסגרת ההליכים בבג"ץ 7912/96 (געלה נגד מפקד כוחות צה"ל). במנהל הוסיפו כי אכן "לא הוצאו היתרי בניה בעבור המבנים במקבץ". ביחס לשאלה העקרונית כיצד אפשר המנהל לאנשי השבט לפלוש ולבנות על אדמות בבעלות פרטית, הסתפקו במנהל בתשובה כי "אין בידינו כל מידע על תלונות בעלי הקרקע".
תגובת המדינה מלמדת – מהעלמת עין עבר המנהל להשתתפות פעילה בפלישה
במרץ 2013, לאחר שבמנהל האזרחי התעלמו שוב ושוב מדרישתנו לעיין בפרטי ההסכם, עתרנו לבג"ץ (2031/13). רק באוגוסט דאשתקד, לאחר סדרת בקשות אורכה חוזרות ונשנות, הגיש המנהל את תגובתו המקדמית לעתירה. בתגובה צויין כי העובדות שפורטו בתכתובת שקדמה לעתירה, התייחסה למעשה למאחז בדואי אחר שהוקם ליד היישוב רימונים.
במנהל תיקנו את תשובתם וציינו כי העובדות בנוגע למאחז בשטח נשוא העתירה הן כי בני השבט החלו להתגורר במקום בקביעות בשנת 1985 ובראשית שנות ה 90 התגבש הסכם בין ראש המנהל לבני השבט לפיה בני השבט ימשיכו להתגורר במקום. בהמשך לכך פעל שר הביטחון להצבת מבנה חינוכי במאחז, אשר הוצב אף הוא כמובן ללא היתר בתוך שטח האדמות הפלשתיניות הפרטיות.
במנהל הוסיפו וטענו בתגובתם כי "ננקטו פעילות אכיפה נגד בניה החורגת מתחומי המקבץ", וכי "בהתאם למידע שבידי יחידת הפיקוח תושבי המקבץ נוהגים לשלם לבעלי הקרקע דמי שכירות וזאת תוך הסכמת הבעלים לשהותם במקום".
לאחר קבלת תגובת המדינה המקדמית פנינו וביקשה לעיין בפרטי המחזיקים הנכונים, וכן לקבל סימוכין לטענת יחידת הפיקוח כי תושבי המקום מחזיקים במקום בהסכמת בעלי הקרקע ומשלמים להם דמי שכירות.
לפני כחודש, לאחר התחמקויות חוזרות ונשנות, הוגשה תגובה נוספת מטעם המדינה בה נמסר כי המנהל מסרב להעביר את פרטי המחזיקים שבידו לידינו וכי הטיעון המהותי והמרכזי שהשמיעו בדיון הקודם, לפיה משלמים התושבים דמי שכירות לבעל הקרקע אינו ידוע למנהל ממקור ומבוסס, ומקורו בסך הכל בטענות שאמר אחד מהפולשים המתגוררים במאחז לפקח המנהל האזרחי…
ביום 18.6.14 התקיים דיון בעתירה, בפתחה תהה בית המשפט מדוע המינהל מסרב למסור את פרטי המחזיקים שבידו ולאפשר את צירופם כמשיבים לעתירה. משכך, הודיע המנהל כי ימסור פרטים אלו לידינו, לאחר שהגשנו את העתירה המתוקנת, בה צורפו פרטי הפולשים כמשיבים לעתירה.
כך, בחסות המנהל האזרחי, האמון על שלטון החוק באזור, ובסיועו הפעיל, הוקם לו מאחז בדואי בלתי חוקי על אדמות פלשתיניות פרטיות, תוך התעלמות מזכויות הקניין של בעלי האדמות, מדיני התכנון והבניה, משלטון החוק, מכללי מינהל תקין ומהזכות לשוויון בפני החוק.
עורך הדין עמיר פישר ציין בעתירה כי ההסכם שקיימה המדינה עם בני השבט עומד בניגוד לחוק, לכללי המשפט ולזכויות הקניין ולפיכך דינו להתבטל. "אין מדובר באי אכיפה, כתוצאה ממשאבים מוגבלים, אלא במדיניות אי אכיפה מאושרת, מוסכמת ומוצהרת. מה שהחל כמחדל אכיפה הפך עד מהרה לשותפות פעילה בהסגת גבול ובביצוע מעשים פליליים, כאשר המנהל הקים בעצמו עבור הפולשים מבנה ללא היתר על אדמה פרטית".
פישר הוסיף כי בשורה של פסיקות בג"ץ ואף מתגובות המדינה בעתירות שונות, עלה כי עבירות בניה בלתי חוקית שבוצעו תוך פלישה לקרקע פרטית הינן בראש סדר העדיפויות לאכיפה. לאור זאת על המדינה היה להעמיד את הריסת מבני מאחז זה בראש סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה ולפעול לפתיחת תיקי פיקוח ולהוצאה ומימוש של צווי הריסה ביחס לכלל המבנים במאחז.
המנהל האזרחי הרס היום (שני) מבנים לא חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר במערב בנימין. פעילות האכיפה נעשתה לאחר שפנינו למנהל האזרחי שיאכוף את החוק מכיוון שהמבנים סיכנו את הנוסעים בכביש.
דחפורים של המנהל האזרחי הרסו הבוקר (שני) מספר מבני תעשייה בלתי חוקיים שבנו ערבים סמוך לצומת הדואר שבמערב בנימין.
הרקע להריסה היה לאחר שבתחילת החודש פנו אלינו מספר תושבים ודיווחו על בניה חדשה ומסוכנת סמוך מאוד לכביש בצומת הדואר. מבדיקה שנעשתה ע"י רכז השטח, התברר כי ערבים השתלטו על שטחים נרחבים, גידרו את המקום והקימו מספר מבני תעשייה. כל זאת בניגוד לחוק.
בעקבות זאת פנינו למנהל האזרחי ודרשנו לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה. בפניתנו טענו כי הבניה נעשתה בסמוך מאוד לכביש, דבר שמהווה סכנה בטיחותית לנוסעים.
הזלזול הבוטה בחוק וברשויות אכיפת החוק כפי שמשתקפים בבניה זו, המנקרת כל עין עוברת – הינם מטרידים ומדאיגים שכן מאן דהוא יודע בוודאות שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא הפרעה מצד רשויות המנהל האזרחי.
למרבה ההפתעה, התגובה של המינהל האזרחי לא איחרה לבוא, וכאמור הבוקר (שני) החל המנהל האזרחי לבצע את פעולות האכיפה.
עתרנו לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות לאלתר פלסטיני שהשתלט באלימות על מתחם היסטורי סמוך למעלה לבונה
עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל בדרישה להורות להם לפעול לסילוקו של פלסטיני אלים שהשתלט על ח'אן לובן, הסמוך ליישוב מעלה לבונה שבבנימין.
בעתירה נטען כי האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, נכנס למתחם ההיסטורי לפני כשנה, ביצע במקום הרס וכן גידר שטחים ללא אישור. בנוסף, סילק דראגמה מהאזור כל אדם שהתקרב או ביקש להיכנס למבנה הח'אן. הוא עשה זאת תוך שימוש באלימות ובאיומים.
השטח עליו נמצא הח'אן הוא אדמות מדינה, והפלישה אליו היא בלתי חוקית בעליל. לאחר שהפניות שלנו לרשויות המוסמכות לא הביאו למיגור התופעה, נאלצנו לעתור לבג"צ בבקשה שיפעל לאכיפת החוק כלפי העבריין.
