תגית: בנימין נתניהו

קמפיין חדש חושף את הסכנות הצפויות לתושבי יהודה ושומרון אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות שהוצגו בעסקת המאה .רגבים: "אם הממשלה הבאה תאשר את המפה כפי שהיא, חייהם של ישראלים רבים יהפכו לגהנום עלי אדמות"

על רקע הוויכוחים בימין בנוגע למועד החלת הריבונות על יהודה ושומרון, תנועת 'רגבים' יוצאת בקמפיין חדש ובו היא חושפת את הסכנות הטמונות בהקמת מדינה פלסטינית. לפי המפה שהוצגה עם עסקת המאה, ישראלים רבים ביהודה ושומרון יגורו במובלעות או סמוך מאוד לגבול, ויהיו חשופים למתקפות טרור מצדם של הפלסטינים.

בשורה של פרסומים, מודעות וסרטונים, ימחישו ברגבים את השינוי הדרמטי בחייהם של תושבי יהודה ושומרון, מכל אזורי ההתיישבות. מהמפה שהציג הבית הלבן עולה כי כביש 60 יועבר כמעט במלואו לשטחי המדינה הפלסטינית. המשמעות היא שתושבי קרית ארבע והיישוב היהודי בחברון, שאמורים להיות מסופחים לישראל, ינותקו מירושלים. תושבי גוש עציון העובדים בירושלים יצטרכו להכפיל את דרכם כדי להגיע לעיר הבירה. כמו כן, שטחי המועצה האזורית מטה בנימין יחולקו לשניים, וכי הקשר בין מזרח בנימין ומערב בנימין ינותק לחלוטין.

באילוסטרציה המתבססת על המפה שהציג הבית הלבן, נראה מסלול נסיעה של תושבים מנווה דניאל שבגוש עציון, קרית ארבע ועפרה עובר דרך מדינת הטרור, כאשר הדרך היחידה לעקוף אותו היא להכפיל את משך הנסיעה, דרך שעשוי להיות קריטי במקרים של צורך באמבולנסים. על אף שבתכנית יישובים אלו אמורים להיות בריבונות ישראלית, הדרך אליהם ומהם, והקרבה לגבול, מציבים בפניהם סכנה גדולה.

אם הממשלה הבאה תאשר את המפה של 'עסקת המאה' כמו שהיא, חייהם של ישראלים רבים יהפכו לגיהנום עלי אדמות. החלת ריבונות על יישובים שהדרכים אליהם ומהם יהיו בשליטה פלסטינית, זה ניתוח מוצלח שבסופו הפציינט מת. אסור לתת לזה לקרות.

ראש הממשלה נתניהו אמנם הצהיר כי הורה למנוע את פתיחת המסגד בשער הרחמים, אך הוואקף ממשיך בעבודות קדחתניות תוך פגיעה במבנה העתיק. פנינו לבג"ץ בערב יום ירושלים בדרישה מחודשת למנוע את פתיחת המסגד

הגשנו לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים לסגירת מבנה שער הרחמים בהר הבית, על בסיס תיעוד מפעילות הוואקף המוסלמי בימים האחרונים, הפועל להפוך סופית את מבנה שער הרחמים למסגד, תוך פגיעה במבנה הקדום ובניגוד להצהרות נתניהו כי הורה לאכוף את סגירת המבנה.

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בחודש מרץ, אולם השופט מני מזוז קבע אז כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק לאחר 90 ימים (!), פרק זמן שבפועל מאפשר לוואקף לממש את תכניתו.

במערכת הביטחון סימנו את הפעילות האיסלאמית הרדיקלית במקום, ככזו הנעשית בחסות החמאס, ולבשקת המדינה, הוציא בית משפט השלום בירושלים צו סגירה למקום, אולם הוואקף התעלם במופגן מהצו והמשיך לפעול במתחם.

לאור המשך הפעילות, והעובדה כי המדינה איננה אוכפת את צו הסגירה שהוצא לבקשתה, הגישה רגבים בקשה לקיצור לוחות הזמנים בעתירה, אולם המדינה טענה כי גורמי המדינה הנוגעים בדבר "פועלים לשם הסדרת הטיפול הכולל במתחם "שער הרחמים", ומשכך אין מקום בשלב זה להוציא צו ביניים".

השופט מזוז דחה את בקשתנו לצו ביניים, אולם בימים האחרונים ממשיך הוואקף בביצוע העבודות הבלתי חוקיות במבנה "שער הרחמים", ובכלל זה התקנת מאווררי תקרה, תאורה, ריהוט והתקנת מחיצות באופן הפוגע במבנה העתיק, וזאת ללא פיקוח של רשות העתיקות כנדרש על פי חוק.

השימוש הבלעדי של ציבור המתפללים המוסלמים במבנה, גורם להפיכתו למסגד בצורה רשמית, מהלך הגורם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה עליו הצביעו במערכת הביטחון.

ראש הממשלה הצהיר כבר בסוף חודש פברואר, כי "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר". בהודעה שהפיצה לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו הורה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור", אולם בפועל נראה כי העבודות להפוך את המקום למסגד קבוע – הולכות ומגיעות לנקודת האל חזור.

אי אפשר להמעיט בנזק האדיר הנגרם לשלטון החוק מסיטואציה בה העבריינים עושים ככל העולה על רוחם במתחם מקודש, בעל חשיבות בל תתואר מבחינה דתית וארכיאולוגית, בניגוד לצו בית משפט. ללא הוצאת צו ביניים, הפלישה למתחם והעבודות הבלתי חוקיות יימשכו. המשמעות היא שבחסות ראש הממשלה נתניהו, הריבונות הישראלית בירושלים פשוט נרמסת.

במענה לעתירה השישית(!) שהגשנו לבג"ץ, מבקשת המדינה לדחות בשישה חודשים לפחות את יישום פסק הדין, עד לאחר הבחירות וכינון ממשלה חדשה.

העתירה הנוכחית, כמו קודמותיה, מופנית כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו.
זו הפעם השישית לאורך העשור האחרון, במסגרתה נדרש בג"ץ להתערב במחדלי המדינה שנמנעת מלמלא אחר פסקי דין והתחייבויות שניתנו על ידה במסגרת הליכים משפטיים קודמים ולאכוף את חוקי התכנון והבניה במאחז הבלתי חוקי "חאן אל אחמר".

אנחנו מזכירים כי עד למועד הבחירות הצפויות להתקיים בעוד כשלושה חודשים יושב על מקומו הדרג המדיני הנוכחי, אשר מקבל החלטות הרות גורל באופן שוטף גם בימים אלה ולו מסור מלוא שיקול הדעת להחליט בכל הנוגע למועד פינוי המאחז הבלתי חוקי, אשר בהתאם להתחייבות המדינה אשר קיבלה תוקף של פסק דין היה אמור להתפנות כבר לפני כשנה, בחודש יוני 2018.

ראש הממשלה נתניהו עמד לפני כמה חודשים והצהיר בקולו כי "חאן אל אחמר יפונה בשבועות הקרובים". לא מדובר רק במתחם בלתי חוקי, שהמדינה הצהירה כי "יש חשיבות אסטרטגית בפינויו", אלא גם מבחן למוכנותה של ממשלת ישראל לפעול מול תכניות הרשות הפלסטינית להשתלטות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ אישר את בקשת המדינה לדחות את תגובתנו לעתירה השישית בחאן אל אחמר: "פרק זמן נוסף לדרג המדיני"

ראש הממשלה נתניהו הצהיר בחודשים האחרונים כי המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר יפונה "בקרוב מאוד", ובערב הבחירות חזר על הצהרה זו פעמים נוספות, אולם כעת מבקשת המדינה לדחות את מימוש פסק הדין לפחות עד לאחר הקמת הממשלה.

הגשנו ערב הבחירות הראשונות עתירה שישית במספר, הדורשת מהמדינה להסביר מדוע לא מימשה את צווי ההריסה, חרף ההצהרות שהגישה המדינה לבג"ץ בעתירות הקודמות, לפיהן יפונה המתחם הבלתי חוקי עד חודש יוני 2018, וכן הצהרה מאוחרת יותר לפיה יפונה המתחם עד סוף ספטמבר 2018.

המדינה נדרשה להגיב לעתירה שהגשנו עד לסוף השבוע, אולם ביקשה לדחות את זמן המענה לעתירה עד סוף חודש יולי.

"מאחר ואנו מצויים לאחר הבחירות הכלליות לכנסת, ובטרם הוקמה ממשלה חדשה מבקשים המשיבים פרק זמן נוסף להגשת התגובה מטעמם באופן שיאפשר לדרג המדיני זמן להידרש לסוגיה נשוא העתירה", נאמר בבקשת המדינה.

. "זוהי העתירה השישית לאורך עשר שנים שהנושא נידון בפני בג"ץ", כתבו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "אין כל בדל הצדקה לדחייה נוספת של מימוש הצהרות המדינה כי בכוונתה לממש את אכיפת החוק במקום".

השופטת ענת ברון קבעה, כי בהתחשב בהתנגדות העותרת, המדינה תוכל לדחות את תגובתה לעוד חמישה שבועות ולא לחודשיים.

חאן אל אחמר הוא לא רק מאחז לא חוקי שצווי ההריסה כנגדו תלויים ועומדים כבר שנים רבות, אלא גם מהווה את פרוייקט הדגל של ההשתלטות הבלתי חוקית שמבצעת הרשות הפלסטינית במימון האיחוד האירופי על שטחי c, ולכן הוא מהווה את המבחן המובהק ליכולת המשילות של מדינת ישראל וממשלת ישראל לשיוויון בפני שלטון החוק. אחרי עשר שנים של מלחמת התשה משפטית שמבצעת הרשות הפלסטינית, מדינת ישראל חייבת לאכוף את החוק במקום. זהו אחד המבחנים הראשונים לממשלה הנכנסת.