תגית: גזענות

בטח יצא לכם כבר לפגוש את דמותו של אימאם המסגד הגדול בלוד, השייח' יוסוף אלבאז. בעצם, איך אפשר שלא, כשבמהלך אירועי הפרעות בעיר לוד, ערוצי החדשות איפשרו לאותו שייח זמן במה לא מבוטל ואף סיקרו את אמירותיו הגזעניות והאלימות בפריים טריים.

לאורך כל הפרעות הקשות שהאוכלוסייה היהודית בלוד חוותה, השייח' פרסם בכתב ובעל פה פרסומים המסיתים לאלימות וגזענות ואף קרא קריאות דומות בפומבי, במסגרת עבודתו ככהן דת במסגד הגדול בלוד. דברי ההסתה הללו ללא ספק שיחקו תפקיד מרכזי בליבוי אש השנאה וגילויי האלימות כנגד האוכולוסיה היהודית בעיר.

"אנחנו אלה שנקבע את תנאי המלחמה" כתב אלבאז בדף הפייסבוק שלו. "החלטנו כי הכיבוש שרוצה לסיים את נוכחותינו לא יצליח בכך אלא לאחר שייפלו שהידים, והכיבוש הציוני והכיבוש הציוני יחוש במתים שאנחנו נביא עליו ועל קיומו – לכן ההחלטה בידינו ולא בידיו". עוד הוא כתב בפרסום אחר: "חייבים להתמודד עם זה לאחר אירועי יפו וירושלים בשבוע הראשון של חודש הרמדאן המבורך: ישראל – באופן מוחלט ומפורט – היא האויב הראשון והאחרון, אין מתנחלים מחד ומשטר רשמי הצד השני… כולם באותו קשת, הם לא רוצים אותנו … הלקח שנלמד: כל מי שמאמין בדו-קיום חייב להיות מודח ולהביס מקרבנו, כי הם יהיו פגיון בגבנו"

אם לא די באמירות הללו, השייח' מעיד על עצמו כי הוא נאמן לפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, אותו פלג שיצא אל מחוץ לחוק כבר ב2015 והוכרז על ידי הקבינט מדיני בטחוני כארגון טרור. לאור אמירותיו המאיימות והמסיתות של השייח' פנינו בסוף השבוע למשטרת ישראל, ליועץ המשפטי לממשלה ולשר לבטחון פנים בתלונה בגין הסתה חמורה לאלימות וגזענות. אנו מצפים מהמשטרה לפתוח בחקירה, להעמידו לדין ולמצות עימו את החוק. אין ספק שלאמאם אלבאז יש שותפות מלאה לפרעות האלימות בלוד, ואת ההסתה הזו, חייבים לעצור.

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.

כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

משרד הביטחון בחוות דעת מהפכנית ממליץ לבטל את הגבלת מכירת קרקע ליהודים ביהודה ושומרון, זאת בעקבות הצעת חוק שהגשנו אשתקד יחד עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

משרד הביטחון מפרסם חוות דעת משפטית מהפכנית, הממליצה לבטל את המצב המשפטי הקיים ביהודה ושומרון, לפיו אזרח יהודי איננו יכול לרכוש קרקע באזור באופן פרטי. מצב משפטי זה הינו המשך לחוק הירדני משנות ה-50 שקבע כי רק ירדנים, פלסטינים או "זרים ממוצא ערבי" רשאים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון.

לאחר שחרור יהודה ושומרון שימרה מדינת ישראל את החוק הקיים, ובמהלך שנות ה-70 תיקנה את הסעיף המדובר, כך שניתן לרכשו קרקע באמצעות חברה ישראלית הרשומה ביהודה ושומרון, ובאישור ראש המנהל האזרחי.

היועצים המשפטיים בצה"ל ובמשרד הביטחון התבקשו לבחון את האפשרות החוקית ואת ההשלכות הצפויות עם ביטול ההגבלה על רכישת קרקע בידי יהודים, כמו גם בדבר הצורך בהתניית אישורו של ראש המינהל האזרחי לרכישה.

בשנה שעברה הגיש חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הצעת חוק שגובשה בסיוע המחלקה המשפטית שלנו. הצעת החוק, נדרשה חוות הדעת של משרד הביטחון וצה"ל, וזו מונחת כעת על שולחנם של המשנה ליועמ"ש ארז קמניץ, והיועמ"ש מנדלבליט.

רב־סרן צבי מינץ, ראש מדור מקרקעין בייעוץ המשפטי באיו"ש כתב בחוות הדעת, כי "אנו סבורים כי ניתן לפעול לביטולה בפועל של ההבחנה הקיימת בדין הירדני בין אדם ממוצא ערבי למי שאינו ממוצא ערבי. איסור לבצע עסקאות במקרקעין על בסיס שיוך לאומי מעורר חוסר נוחות מסוים".

מינץ ציין כי לפי דיני ה'תפיסה הלוחמתית' שמדינת ישראל פועלת באמצעותם ביו"ש, החקיקה המקומית באמצעות צה"ל נועדה להיטיב עם האוכלוסיה המקומית. "לאורך השנים נהוג היה להתייחס אך לאוכלוסייה הפלסטינית באזור כאוכלוסייה המקומית. התבססות על צרכי המתיישבים הישראליים כצורכי האוכלוסיה המקומית, גם אם אפשרית היא, תצריך את אישור הדרגים המשפטיים הבכירים ביותר בשירות המדינה".

לפי חוות הדעת, הצדקה נוספת לביטול הסעיף, היא "האפשרות לביטול חקיקה בעלת מאפיינים גזעניים ומפלים", בהתאם לאמנת ז'נבה, הקובעת איסור בסיסי להפלות על בסיס גזעי, דתי או פוליטי".

עורכי הדין חנה וינגוט וחנן ארבל ממחלקת הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, מביעים אף הם תמיכה במהלך, ודוחים את החשש מפני ביקורת בינלאומית, שכן "האפשרות לרכישת קרקעות באזור כבר קיימת על דרך של הקמת חברה מאז שנות ה–70. תיקון החקיקה בדרך שנותנת מענה לאפליה קיימת אין בו כדי לחדש או לשנות את המציאות הקיימת".

לגבי הצורך בהתניית אישור המנהל האזרחי לכל עיסקאות נדל"ן המבוצעות בידי יהודים, סבור היועץ המשפטי לאיו"ש כי יש להמשיך במצב הקיים, אולם במשרד הביטחון מציעים לקבוע פטור מדרישה זו בחלק ניכר מהמקרים, מאחר וקשה לומר כי במצב בו הריבון הוא ישראלי, ישנה עוד הצדקה להגדיר את התושבים הישראלים כ"גורמים עוינים". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קמיניץ צפוי להכריע במחלוקת זו.

למעלה מחמישים שנה אחרי שמדינת ישראל חזרה ליהודה ושומרון, היא פועלת כדי לבטל את החוק הירדני הגזעני שאסר מכירת קרקע ליהודים. הסרת החסמים הארכאיים והגזעניים הללו, מהווה עמדה ציונית ומוסרית, ותשובה ישראלית מינימלית לפשע של הרשות הפלסטינית שרודפת מי שמוכר קרקע ליהודים.

צו חדש עליו חתם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשבוע שעבר, מחריף את המאבק במכירת קרקעות ליהודים. "מדינת ישראל צריכה להגיב בהסרת החסמים הישראליים לרכישת קרקעות".

הרשות הפלסטינית מחריפה את צעדי המאבק שלה במכירת קרקעות ליהודים, וקובעת כי מעתה גם ערבים בעלי תעודת זהות ישראלית המבקשים לשכור או לקנות נכס ביהודה ושומרון, יידרשו לקבל אישור לכל עסקה משירות המודיעין הכללי ומנגנוני 'הביטחון המסכל' של הרשות הפלסטינית.

חשפנו בחדשות 2 את המסמך עליו חתם ראמי חמדאללה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, לפיו היתר להשכרת נכסים או מכירתם, יינתן אך ורק בכפוף לאישור שירותי הבטחון ברשות הפלסטינית.

ההחלטה החדשה מבקשת למנוע רכישת בתים וקרקעות על ידי יהודים במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, המתבצעות בדרך כלל באמצעות אנשי קש.

"כל המעוניין להשכיר או למכור נכס לפלסטיני המחזיק תעודת זהות ישראלית, צריך לקבל את אישור הרשות המקומית שהנכס בתחומה", נכתב בצו שנחתם אך בשבוע שעבר. "אם הנכס נמצא מחוץ לתחום שיפוט של רשות מקומית, יבקש את אישור דריקטוריון השלטון המקומי".

על פי ההחלטה, "שירות המודיעין הכללי ומנגנוני הבטחון המסכל יבצעו את הבדיקות הבטחוניות ויתנו את המלצתם תוך שבועיים מהגשת הבקשה".

בסעיף נוסף קובע חמדאללה כי לא ניתן יהיה לשנות את ההחלטה, וכי "כל התנגדות או החלטה סותרת להחלטה זו – בטילה".

ההחלטה האחרונה, מהווה חוליה נוספת בשרשרת החלטות וחוקים גזעניים שהעבירה הרשות הפלסטינית, שמטרתן איסור ומניעת מכירת קרקעות ליהודים ביהודה ושומרון כמו גם במזרח ירושלים.

לאחרונה אנחנו רואים החמרה באמצעים שנוקטת הרשות הפלסטינית בסוגית מכירת קרקעות ליהודים, אם זה במאסר עולם ועבודות פרך שנגזרו על עיסאם עאקל, תושב ישראלי ואזרח אמריקאי, בחשד למכירת בית ליהודים במזרח ירושלים, ואם זה רציחתו של סוחר קרקעות בג'לג'וליה, רצח שבוצע לכאורה על ידי אלמונים, אך טביעות האצבע במעשה מובילות אל הרשות הפלסטינית.

בשום מקום אחר בעולם לא היינו מעכלים חוק כזה, שבו אדם מוכר קרקע או בית ליהודי, דינו מוות. מדינת ישראל חייבת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לעצור את ההידרדרות הזו. מעבר לאמירה הערכית שאנחנו לא מקבלים חוקים גזעניים כאלו ולא משלימים איתם, מדינת ישראל צריכה בתגובה להסיר את החסמים שהיא עצמה משמרת ביהודה ושומרון, ולאפשר לכל אזרח פרטי למכור ולקנות קרקע – כמו בכל מקום אחר בארץ ובעולם.