כנופיות השודדים הבדואים ממשיכות לעשות כבתוך שלהם בבסיס צאלים. תיעוד חדש שחשפנו מראה כי מעשי הביזה נמשכים באין מפריע, והשודדים לא נרתעים מלאיים על החיילים המתאמנים.

לפני כשנתיים חשפנו בחדשות ערוץ 2 את תופעת כנופיות הגנבים הבדואים הפועלות בבסיס צאלים ובשטחי האימונים. כנופיות אלו, הרכובות על גבי טרקטורונים גונבות ציוד צבאי, מטרות אימונים, כלי רכב ותחמושת. בצה"ל ובמשטרה נמנעים מלטפל בתופעה באופן מהותי, תוך גלגול הדדי של האחריות. על פי הפקודות, החיילים נאלצים לחזות בתופעה מבלי להגיב בשום צורה.

מאז שידור הכתבה שלחנו מכתבים למערכת הביטחון והתשובות שקיבלנו היו מגוחכות ומקוממות כאחת. מתשובת משרד הביטחון והמרכז הלאומי לאימונים בצה"ל עלה כי בצה"ל ובמשטרה נקטו בעיקר בפעולות של 'התמגנות לדעת' שביקשו להתעלם משורש הבעיה, כמו גידור חלקים מהבסיס, התקנת מצלמות וחפירת תעלה נגד רכב, וכן החלפת מטרות הירי לחומר שאינו מתכתי.

למרות ההצהרות שניתנו מצד המשטרה וצה"ל על טיפול מערכתי בתופעה המדאיגה, תיעוד חדש שביצענו מלמד כי המצב נותר בעינו ואף החריף. בסרטונים החדשים שפרסמנו בחדשות ערוץ 2, כנופיות השודדים לא נמנעות לחדור לשטחי אש במהלך אימון ירי חי על מנת לגנוב ג'יפ סופה, חוסמות כלי רכב צבאיים שמגיעים לעברם, ואף מאיימים על חיילי צה"ל באבנים.

כל צמרת צה"ל מגיעה לצאלים כדי לראות את האימונים של אנשי המילואים. כולם רואים, כולם יודעים, כולם נמצאים פה בשטח, אבל אף אחד לא לוקח אחריות. בסוף מגיע חייל מילואים והוא אוכל את הלב פעמיים. פעם ראשונה בגלל שהוא יודע שאם ייגנב לו ציוד אין אף אחד שיגבה אותו. פעם שניה כאשר הוא רואה את צה"ל, צה"ל הגדול והחזק שהוא מאמין בו, מושפל על ידי חבורה של ילדים על טרקטורונים

נמשיך לעקוב אחרי התופעה המבישה, ולדרוש מצה"ל ורשויות האכיפה להפסיק להיכנע לאלימות.

האירוע האחרון בבסיס צאלים בו נורה שודד שהיה חמוש בסכין, הציף מחדש את תופעת גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל, עליה אנחנו מתריאים בשנים האחרונות. מאות קצינים חתמו על עצומה הקוראת לשר הביטחון לשים לכך קץ

באירוע החדירה האחרון של בדואים שודדי מתכות לבסיס צאלים,  נורה אחד הגנבים שהיה חמוש בסכין. אירוע זה מציף שוב את חוצפתם של גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל בדרום הארץ, תופעה אותה מכיר כל חייל שהתאמן במקום בשנים האחרונות.

לפני מספר חודשים חשפנו את התופעה בתקשורת על ידי תיעוד כנופיית גנבי מתכות המתניידת בשטחי האש בבסיס צאלים על גבי טרקטורונים, וגונבת את נפלי הפגזים.

תגובת משרד הביטחון והמרכז הלאומי לאימונים בצה"ל שנשלחה כתגובה לפנייתנו, העלתה כי בצה"ל ובמשטרה נקטו בעיקר בפעולות הגנה שביקשו להתעלם משורש הבעיה, כמו גידור חלקים מהבסיס, התקנת מצלמות וחפירת תעלה נגד רכב, וכן החלפת מטרות הירי לחומר שאינו מתכתי.

בעקבות האירוע האחרון, החלו מאות קצינים לחתום על עצומה הקוראת לשר הביטחון משה יעלון, בדרישה למגר את התופעה.

"מזה זמן רב שהמצב בבסיס האימונים צאלים ובשטחי האש הסמוכים לו מדרדר והולך. עבריינים ופורעי חוק משבטי הבדואים שבסביבה מגיעים לשטחי הבסיס במטרה לגנוב ולגרום נזק לרכוש צבאי, פעמים רבות תוך סיכון עצמם ואחרים במהלך תרגילי אש", כתבו הקצינים. "כל יחידה שמגיעה להתאמן יודעת כי ציוד צבאי שיוותר רגע ללא השגחה ייגנב, לעיתים תוך איום על חיילים וקצינים, ואף תועדו מקרים רבים אף של פריצות לתוך הבסיס עצמו במטרה לגנוב תחמושת וכלי נשק".

הקצינים קבלו על העובדה, כי "למרות שרבים התריעו על הסכנה שבדבר, ועל כך שאירוע בעל אופי חבלני בשטחי הבסיס הוא רק שאלה של זמן, דבר לא נעשה כדי למגר את התופעה – להיפך: ההנחיות בנושא רק מחמירות, ומותירות את החיילים וסגל הבסיס חסרי אונים. אנו קוראים לכם, הממונים על הצבא, לפעול לעצור את הביזיון, לחדול מסירוס יכולת התגובה של החיילים, ולהחזיר את כבודו וביטחונו של הצבא למקומו הראוי".

אין גבול לחוצפה: בשנים האחרונות אנחנו מתריעים מפני תופעת גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל. השבוע דחה בית המשפט את תביעת הפיצויים שהגיש בדואי לאחר שפלש לשטח אש ונפצע מירי פגז 

את חוצפתם של גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל בדרום הארץ, מכיר כל חייל שהתאמן במקום בשנים האחרונות. כבר לפני תקופה חשפנו את התופעה בתקשורת כשזו תיעדה כנופיית גנבי מתכות המתניידת בשטחי האש בבסיס צאלים על גבי טרקטורונים, וגונבת את נפלי הפגזים. מתגובתם של משרד הביטחון והמרכז הלאומי לאימונים בצה"ל עולה כי בצה"ל ובמשטרה נקטו בעיקר בפעולות הגנה שביקשו להתעלם משורש הבעיה, כמו גידור חלקים מהבסיס, התקנת מצלמות וחפירת תעלה נגד רכב, וכן החלפת מטרות הירי לחומר שאינו מתכתי. 

מסתבר שאין גבול לחוצפה, עד שמציבים אותו. השופטת דליה כנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דחתה השבוע את תביעת הפיצויים של אבו-מאדי עאטף (21) תושב הכפר הבדואי ביר האדאג' שנפצע קשה מפגז שנורה לעברו בזמן שפלש עם בן דודו לשטחי האש בצאלים למטרת שוד פגזים. בתביעת הפיצויים טען אבו מאדי כי הגיע למקום עם בן דודו לצורך רעיית גמלים, אך התקשה להסביר את פשר גלאי המתכות היקר שנמצא על סוללת המטווח בה נפצע.

בכתב התביעה נטען שהמקרקעין בהם אירעה התאונה הם בבעלות המדינה ומשמשים את צה"ל, וכך גם הפגז, ולפיכך על המדינה לפצות את אבו מאדי על פציעתו הקשה. לטענתו במקום לא היו אמצעי אזהרה או שלטים שיזהירו מפני הסכנות בשטח, אולם במהלך המשפט הודה התובע כי היה מודע לקיומו של שטח אש במקום.

קצינים בכירים בצה"ל שנקראו להעיד תיארו את המציאות הבלתי נתפסת. קצין בדרגת סגן אלוף סיפר כיצד ימים אחדים קודם האירוע הבריח מהשטח שני גנבי מתכות. מפקד זרוע היבשה בצה"ל האלוף גיא צור העיד כי תופעת גניבת המתכות כה נפוצה עד כי צה"ל נאלץ להתקין שלטי אזהרה עשויים מעץ ולא ממתכת.

"מדובר בתביעה, אשר מוטב היה לו לא הייתה מוגשת, משהוגשה, והמבוססת על אדנים שקריים, ומטרתה – ניסיון נואל לזכות בפיצוי. מהראיות שהובאו בפניי עולה באופן חד משמעי, כי לא רק שהתובע הגיש תביעה המבוססת על "עובדות" שקריות, אלא שבמהלך הדיון הוא המשיך להתבוסס בטענותיו המופרכות, בנסותו להסתיר את הסיבה האמיתית להימצאותו במקום בעת פציעתו", סיכמה השופטת שדחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות משפט בסך 35,000 ₪.

אנו סבורים כי פסיקתה של השופטת גנות מהווה צעד משפטי חשוב אך ראשוני כנגד התופעה, המהווה סימפטום בולט לחוסר המשילות של מדינת ישראל ברחבי הנגב. על צה"ל ומשטרת ישראל ויתר רשויות האכיפה, להגביר את הפעילות היזומה, ולהחריף את אמצעי האכיפה והענישה נגד גנבי המתכות, ולהעמידם לדין במקום להגרר אחריהם לבית המשפט.

לאחר מכת הגניבות החלקאיות בדרום הארץ אנחנו נרתמים למלחמה ומקימים מחלקה משפטיות מיוחדת לטיפול בתופעה

לאחר מכת הגניבות בפארן, אשל הנשיא, גילת, לוטן, כמהין, נאות סמדר, פטיש, פדויים וחפץ חיים. החלטנו להירתם למלחמה בתופעה והקמנו מחלקה משפטיות מיוחדת שתפקידה לאסוף תלונות מהחקלאים ולסייע בטיפול בהן אל מול רשויות האכיפה

לאחר מחקר בשטח הגיעו לידינו נתונים אשר מצביעים על זינוק מדאיג בממדי התופעה החמורה, שפוגעת פגיעה אנושה בכיסם של החקלאים. רק בחודשיים האחרונים, לדוגמא, נגנבו מדירים שונים ברחבי הנגב למעלה מחמש מאות כבשים, וכן עשרות עגלים ועיזים. בין המושבים והקיבוצים שבהם הכו הגניבות

הטענה כאילו יש בעיות בחוק שלא מאפשרות לרשויות לטפל בפשיעה החקלאית היא לא נכונה. רוב הגניבות הן כאלה שאם אין להן תשתית שלמה של פשע, הן לא יכולות להתבצע. מספיק לשים יד על התשתית הארגונית, וכל המערך הזה מפסיק לפעול. המצב הוא רק שאלה של אמצעים והחלטה. העובדה היא שכשמחליטים לטפל במצב כמו שצריך, מגיעים לתוצאות מרשימות. בצפון מובילים בשנתיים האחרונות מהפכה בעניין הזה, תוך שיתוף פעלה של מג"ב, משטרת ישראל והפרקליטות. גם במסגרת החוק הקיים היו גנבים שקיבלו עונשי מאסר ממושכים.

צריך לדעת שהרוב המוחלט של הפשיעה החקלאית היא תשתיתית. זה לא גנב ספוראדי שבא עם טנדר ומעמיס שק תפוחי אדמה וכמה עגלים כדי שיהיה לו מה לאכול מחר בבוקר. אנחנו קוראים לחקלאים לעמוד בקשר ישיר עם התנועה ולדווח על כל מקרה של גניבה סמוך להתרחשותו, וכמובן להגיש תלונה מסודרת למשטרה.