למעלה משבע שנים שאנו מנהלים מאבק ארוך ועיקש להסדרת גביית הארנונה ברשויות הבדואיות בנגב. בעקבות העתירה שהגשנו בבג"ץ עוד בשנת 2014, משרד הפנים והמועצה האזורית אל קסום התחייבו בפני השופטים להקים מערך גבייה, להשלים את סקר הנכסים שברשותה ולשלוח הודעות שומה לכל נכס.
אחרי ארבע שנים ארוכות בהן נמשך ההליך בבג"ץ, ולאור התחייבות המדינה והמועצות לבצע שומת נכסים ולהתחיל סוף סוף לגבות ארנונה, בג"ץ קבע שהעתירה המוצדקת השיגה את יעדיה, ומחק את העתירה, תוך שהוא מטיל על המדינה והמועצות לשלם לנו הוצאות משפט. אבל אנחנו כמובן, לא הורדנו עיניים מפעילות המועצה והמשכנו לעקוב אחריה.
לפני מספר חודשים כשביקשנו מהמועצה את נתוני השומות והגבייה, אלו שהיא התחייבה לערוך, היא סירבה להעביר לנו את הנתונים. תוכלו לנחש למה? אל דאגה. דוח מבקר המדינה בנושא "אי משילות בנגב" שהתפרסם בתחילת החודש הנוכחי חשף כי בניגוד להצהרות ולהתחייבות המועצה בפני שופטי בג"ץ, המועצה האזורית אל- קסום עדיין לא גובה ארנונה כנדרש בחוק.
האזרח הישראלי הממוצע – כל אזרח, בכל מקום – משלם ארנונה על כל סנטימטר מרובע בביתו, ואם איחר בתשלום, נאלץ אף לשלם בריבית, בעוד שתושבי המועצות הבדואיות לא שילמו מעולם, וגם לא קיבלו דרישה כזו מהמועצה. במקום לגבות ארנונה מהתושבים, כמו שהחוק דורש, וכמו שעושה כל רשות מקומית אחרת, היא מעדיפה לקבל תקציבי איזון מהמדינה. זה הרבה יותר קל, ולא דורש שום מאמץ.
הגשנו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בכדי שיחייב את המועצה האזורית אל קסום לענות לבקשת חופש המידע שהגשנו לה ולברר היכן עומדים תהליכי הקמת מערך גביית הארנונה שהמועצה התחייבה להקים. ההפקרות בנגב, הפשיעה המשתוללת, הפרוטקשן והירי – הם חלק ממארג של חוסר משילות. אנו מאמינים שאכיפת הארנונה, כבכול מקום אחר בארץ, זהו הצעד הראשון להחזרת המשילות והחוק למרחב!
דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהתפרסם הבוקר על אובדן המשילות בנגב בדק ומצא את מה שאנחנו טוענים כבר שנים: המדינה מאבדת את הנגב, ועוצמת עיניים לנוכח אפס ריבונות ומשילות בשטח
דו"ח המבקר שיצא הוא מקיף ויסודי, ונוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקנו (ועודנו עוסקים) במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים – תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף. אם הממשלה תנקוט בחמישה צעדים מעשיים הנגזרים מהדוח המעמיק – היא תחולל מהפך בנגב"
הנה חמשת הנקודות המרכזיות השזורות לאורך דו"ח המבקר, המובילות לאובדן המשילות של מדינת ישראל בנגב, וגם הפתרונות שאנחנו מציעים!
רישום גאוגרפי: כיום רוב תושבי הפזורה הבדואית הלא חוקית בנגב חיים מתחת לרדאר וללא כל כתובת, וכ-80,000 מהם רשומים בתעודת הזהות שלהם רק על פי השבט אליו הם משתייכים, גם אם השבט הזה מתפרס על פני עשרות קילומטרים רבועים. התופעה הזו היא אחת מהסיבות המרכזיות לאובדן המשילות בנגב ולהתחמקות מרשויות החוק, גורמת לאובדן כספים בהיקפי ענק מקופת המדינה, ולרישומים כוזבים וכפולים תחת רשויות שונות.
הפתרון לעניין זה הוא קביעת מקום מגורים של תושבי הפזורה, על בסיס נקודת ציון גאוגרפית של 12 ספרות, אליה מגיע פקח מטעם המדינה ורואה כי התושב אכן מתגורר בה. מרגע האישור, כל מתן השירותים לאזרח והתייחסות המדינה אליו תהיה על בסיס כתובת זו – עד שיעבור ליישוב הקבע ולכתובת תקנית ומסודרת.
צפו בסרטון שהוצאנו בנושא רישום שבטי:
כשלון הלבנת ישובים לא חוקיים: מבקר המדינה מאשש את מה שהצפנו לאורך השנים שוב ושוב – היישובים הבדואים הכפריים במועצות נווה מדבר ואל קאסום, מהווים פיקציה שהמדינה והתושבים משלמים עליה ביוקר. יישובים אלו הוקמו למעשה על ידי סימון קו כחול סביב מקבצי בניה בלתי חוקית, הגדרתם כיישובים והכנסתם לרשות מוניציפאלית, וזאת ללא תכנון מקדים ותוך ניסיון כושל לפעול רטרואקטיבית אל מול בניה בלתי חוקית שכבר הייתה קיימת בשטח. הרשות המקומית ורשות ההסדרה מתמודדות ברמה היום יומית עם הקושי לספק תשתיות כגון סלילת דרכים, תשתיות חשמל, מים וביוב במקומות בהן כבר קיימת בפועל בניה לא חוקית.
למרות שההלבנה הוכחה כהנצחת הבעיה, ולא כפתרון, הדרישות הקואליציוניות הסחטניות של מפלגת רע"מ היא להמשיך במגמה שלילית זו, באמצעות "הכרה" ביישובים חדשים ובהרחבת שטחי "היישובים" במועצות אלו על מנת להכניס אליהן עוד מקבצי פזורה בלתי חוקית ובכך 'להכשיר' אותן. מדו"ח המבקר עולה בבירור, כי תופעה זו רק תעצים את המצב החמור גם ככה, והמשך פעולה בדפוסים אלו ישכפל, למעשה, את מודל נווה מדבר ואל קאסום שכשל בכל היבטיו.
סוגיית תביעות הבעלות: "היישובים הכפריים" (למעט תראבין וביר הדאג') הוקמו על קרקעות שקיימות עליהן תביעות בעלות, כלומר קרקעות עליהן האוכלוסיה הבדואית לא מוכנה להתיישב ולא מאפשרת להקים תשתיות. בתשובות המדינה והרשות המקומית לשורת עתירות של רגבים, וכעת גם בדו"ח מבקר המדינה, עולה באופן חד משמעי כי המכשול המרכזי של פיתוח התשתיות ומשכך גם חוסר היכולת לספק היתרי בניה כדין, נובע בראש ובראשונה מהעובדה כי הישובים הוקמו על תביעות בעלות.
הפתרון לבעיות אלו הוא להפסיק את הרחבת הקווים הכחולים ולא לאפשר הקמת יישובים חדשים על בסיס הלבנת פזורה בלתי חוקית, אלא אך ורק על אדמות מדינה, לאחר תכנון מקדים ומקצועי בהתאם לאמות מידה תכנוניות.
הקמת רשות מוניציפאלית תחת הרשות להסדרה: העובדה כי המועצות האזוריות הבדואיות החלשות גם ככה, נותנות שירותים גם לתושבי הפזורה הבלתי חוקית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן, מחליש אותן עוד יותר, ומהווה מקור לשחיתות ולבזבוז כספים בהיקפים עצומים. זאת מעבר לעובדה כי פעילות של רשות מקומית מחוץ לגבולות המוניציפאליים שלה הינה בעיה חוקית.
הפתרון לעניין זה, הוא להקים רשות אשר תהיה אחראית למתן השירותים המוניציפאליים עבור הפזורה הבלתי חוקית, תחת אחריות הרשות להסדרת הבדואים. באופן כזה, העומס ירד מהמועצות האזוריות, שיטפלו אך ורק בתושבים המתגוררים בתוך הגבולות המוניציפאליים שלהן, ויהיה ברור היכן כל תושב פזורה אמור לקבל את השירותים המוניציפאליים שלו. בנוסף, הדבר ימנע אפשרות לשחיתות עקב העובדה כי הרשות היא גוף חזק יותר ובעל פחות לחצים פנימיים מאשר המועצות האזוריות.
הקמת יחידה משטרתית לשמירה על תשתיות – אחת התופעות הקשות בהן עוסק הדו"ח היא הפגיעה הבלתי נתפסת בתשתיות הלאומיות של חשמל, מים ואנרגיה ברחבי הנגב, והעלות האדירה של פגיעה זו בקופת המדינה ובכיסו של משלם המיסים. דו"ח המבקר מלמד כי החברות הלאומיות מתמודדות מידי שנה עם עשרות רבות של אירועי חבלה וגנבה בנגב: פריצות לחדרי חשמל, גניבה וחבלה בגנרטורים, שנאים וכבלי חשמל. גניבת מים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומאות מקרים של התחברות פיראטית לתשתיות חשמל. מלבד הנזק הישיר, המגיע למאות מיליוני שקלים של גניבת חשמל ומים, ושל אובדן הכנסות ממיסים, חברות התשתיות צריכות גם להשקיע כספים רבים בשמירה על אותן התשתיות.
הפתרון לעניין זה הוא להקים יחידה משטרתית ייעודית לשמירה על תשתיות. היחידה תצמצם את הפגיעה בתשתיות ואת הנזק הכלכלי למדינה הנגרם מהן, תצמצם את תופעת ה'פרוטקשן' בכל הקשור לתשתיות, וההשקעה הזו תחזיר מהר מאוד את עצמה לקופת המדינה.
מדו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה עולה כי בעראבה שבצפון "מקזזת" המועצה מתשלום הארנונה קנסות על עבירות בנייה, ובאבו בסמה שבדרום כלל לא נגבית ארנונה מהתושבים
דו"ח שפרסם מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בחודש דצמבר האחרון, אשר עסק בשלטון המקומי, מצא בשני ישובים במגזר הערבי והבדואי התנהלות שערורייתית בתחום מיסי הארנונה. במועצה המקומית עראבה שבצפון הארץ פיתחו "שיטה" לעקוף את תשלום הקנסות של תושבים עבור עבירות בנייה שהשיתו עליהם רשויות האכיפה.
ועדת ההנחות במועצה פשוט מעניקה לאותם תושבים שקיבלו קנס הנחה בארנונה בגובה הקנס. במכתב ששיגרנו לשר הפנים אלי ישי ולאחראים במשרדו על הנושא מצוין כי אמות המידה בחוק למתן הנחות בארנונה הן ברורות ומדויקות ומתייחסות למקרים של בעיה רפואית חריגה וכדו', ולכאורה מדובר בעבירה של ממש על התקנות. אנחנו דורשים לחייב את חברי ועדת ההנחות בחיוב אישי בשל ההנחות הבלתי מוצדקות שניתנו לתושבים העבריינים – וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל שפורסם בעבר בנושא.
בעוד שבעראבה לפחות גובה המועצה תשלומי ארנונה מהתושבים, הרי שמדו"ח המבקר עולה שבמועצה האזורית אבו בסמה שבנגב "פטורים" התושבים מהחובה הזו כליל. במועצה פועלת ועדה קרואה מטעם משרד הפנים אשר עד כה לא מצאה לנכון להקים מערך בקרה אחר נושא הבנייה במקום, וכן לא מינתה מחלקת גבייה. כתוצאה מכך, התושבים באבו בסמה אינם מחויבים בתשלומי הארנונה.
במכתב ששיגרנו לבכירי משרד הפנים מצוין כי לא יתכן שבעוד שהמדינה מזרימה למועצה מענקי איזון בהיקף של כ- 150 מילוני שקלים, התושבים נהנים מ"פריווילגיה" של אי-תשלום ארנונה. מצב זה, נאמר במכתב, מעבר להיותו לא הוגן ולא הגיוני, גם יביא את המועצה לגרעון כלכלי שיאלץ את המדינה להזרים עוד מיליונים רבים.
