תגית: דין

ההתפרעות שהתרחשה ברהט לאורך כשבוע ימים, חייבת לעורר דיון ציבורי נוקב על האלימות המופנית תדיר מצד גורמים בחברה הבדואית כנגד מדינת ישראל וזרועות הביצוע שלה, והמענה הרפה של רשויות האכיפה כנגד מפרי החוק

כזכור, במהלך פעילות יזומה שקיימו שוטרי תחנת רהט בשבוע שעבר (14.01) לאיתור סוחרי סמים בשכונה 26 בעיר, הותקף הכח המשטרתי על ידי תושבי המקום, שהקיפו אותם וזרקו עליהם סלעים, אבנים ומקלות. שלושה שוטרים נפצעו ופונו לבית חולים.

על מנת לחלץ את עצמם מהמקום ביצעו השוטרים ירי, ממנו נפגע ככל הנראה אחד המתפרעים שמת מפצעיו בבית החולים. לקראת לוויית המתפרע, החליטה המשטרה לחסום למשך שעות ארוכות את הכביש המוביל מצומת בית קמה לעיר אופקים, ולשתק עורק תחבורה מרכזי עבור עשרות אלפי תושבי אופקים והסביבה.

רכב משטרתי שנסע בכביש הראשי, הותקף בסלעים וברזלים על ידי משתתפי ההלוויה שחסמו את הכביש הראשי. לאחר דקות ארוכות של ניסיון לינץ' וסכנת חיים מוחשית, חולצו השוטרים שנסעו ברכב המותקף על ידי כח יס"מ. במהלך ההתפרעות, לקה אחד ממשתתפיה בליבו ונפטר. הלוויתו הפכה אף היא למסע של הרס ואלימות כנגד תחנת המשטרה ברהט, שכלל יידוי אבנים, צמיגים בוערים, בקבוקי תבערה ומטען צינור.

בריאיון לרונן הירשלר ברדיו דרום, התייחס עו"ד בצלאל סמוטריץ' להתפרעויות הקשות. "מדינת חוק מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה בשום פנים ואופן לינץ' על רכב משטרה. לא ייתכן שכל כניסה של איזשהו גוף אכיפה – הן כנגד עבירות תכנון ובניה והן כנגד סמים, יסתיים בצורה כזו.

"מצד אחד דורשים מהמשטרה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי מהיישובים הבדואיים, וכשהיא באה לעשות את זה, זורקים עליהם אבנים ומנסים לרצוח את השוטרים".

ההתקפות האלה על המשטרה הן חסרות אחריות. אני מצפה מנציגי המגזר הבדואי וחברי הכנסת לגנות גינוי חריף את המתפרעים והאלימות חסרת התקדים. יש הבדל בין הפגנה שקצת מתחממת שאותה המשטרה יכולה להכיל, לבין ההתפרעויות הללו. בשום מקום לא ראינו ניסיונות לפגוע בחיי אדם כמו שראינו בימים האחרונים באיזור רהט. כל מי שראה את התמונות, לא צריך להיות פרשן כדי להבין שהשוטרים היו בסכנת חיים".

להאזנה לריאיון המלא: 

מעבר לדרישה לפעילות משטרתית נחושה כנגד כל אלו שנטלו חלק בהתפרעויות שהתרחשו ברהט בשבוע שעבר, יש לספק מענה מערכתי לשתי סוגיות הקשורות לעניין. מחד, האלימות חסרת התקדים כנגד כוחות הביטחון, מגיעה מקרב אזרחי המדינה הנהנים מהזכויות המגיעות להם תוך השמעת קריאת תגר מתמשכת ואלימה כנגד רשויות החוק.

מאידך, חלק משמעותי מעוצמת האלימות, מתרחשת דווקא בגלל תפיסה שגויה הגורסת שיש להכיל את האלימות, ואף לצפות לקיומה. דוגמה לכך ניתן למצוא ביד הקלה בהחלטת המשטרה לחסום לשעות ארוכות כביש מרכזי המשמש לתנועת עשרות אלפי תושבי אופקים והסביבה, בשל ההנחה כי ההלוויה שתתקיים בסמוך תהפוך למופע אלימות.

יש לעקור תפיסה זו מהשורש, ועל מקבלי ההחלטות להורות על המשטרה להגביר את האכיפה הנחושה נגד מפרי החוק, ולהרחיב את האכיפה כנגד סוחרי סמים ונשק במגזר הבדואי. מפירות הצעד הזה תיהנה בראש ובראשונה החברה הבדואית עצמה.

אין גבול לחוצפה: בשנים האחרונות אנחנו מתריעים מפני תופעת גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל. השבוע דחה בית המשפט את תביעת הפיצויים שהגיש בדואי לאחר שפלש לשטח אש ונפצע מירי פגז 

את חוצפתם של גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל בדרום הארץ, מכיר כל חייל שהתאמן במקום בשנים האחרונות. כבר לפני תקופה חשפנו את התופעה בתקשורת כשזו תיעדה כנופיית גנבי מתכות המתניידת בשטחי האש בבסיס צאלים על גבי טרקטורונים, וגונבת את נפלי הפגזים. מתגובתם של משרד הביטחון והמרכז הלאומי לאימונים בצה"ל עולה כי בצה"ל ובמשטרה נקטו בעיקר בפעולות הגנה שביקשו להתעלם משורש הבעיה, כמו גידור חלקים מהבסיס, התקנת מצלמות וחפירת תעלה נגד רכב, וכן החלפת מטרות הירי לחומר שאינו מתכתי. 

מסתבר שאין גבול לחוצפה, עד שמציבים אותו. השופטת דליה כנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דחתה השבוע את תביעת הפיצויים של אבו-מאדי עאטף (21) תושב הכפר הבדואי ביר האדאג' שנפצע קשה מפגז שנורה לעברו בזמן שפלש עם בן דודו לשטחי האש בצאלים למטרת שוד פגזים. בתביעת הפיצויים טען אבו מאדי כי הגיע למקום עם בן דודו לצורך רעיית גמלים, אך התקשה להסביר את פשר גלאי המתכות היקר שנמצא על סוללת המטווח בה נפצע.

בכתב התביעה נטען שהמקרקעין בהם אירעה התאונה הם בבעלות המדינה ומשמשים את צה"ל, וכך גם הפגז, ולפיכך על המדינה לפצות את אבו מאדי על פציעתו הקשה. לטענתו במקום לא היו אמצעי אזהרה או שלטים שיזהירו מפני הסכנות בשטח, אולם במהלך המשפט הודה התובע כי היה מודע לקיומו של שטח אש במקום.

קצינים בכירים בצה"ל שנקראו להעיד תיארו את המציאות הבלתי נתפסת. קצין בדרגת סגן אלוף סיפר כיצד ימים אחדים קודם האירוע הבריח מהשטח שני גנבי מתכות. מפקד זרוע היבשה בצה"ל האלוף גיא צור העיד כי תופעת גניבת המתכות כה נפוצה עד כי צה"ל נאלץ להתקין שלטי אזהרה עשויים מעץ ולא ממתכת.

"מדובר בתביעה, אשר מוטב היה לו לא הייתה מוגשת, משהוגשה, והמבוססת על אדנים שקריים, ומטרתה – ניסיון נואל לזכות בפיצוי. מהראיות שהובאו בפניי עולה באופן חד משמעי, כי לא רק שהתובע הגיש תביעה המבוססת על "עובדות" שקריות, אלא שבמהלך הדיון הוא המשיך להתבוסס בטענותיו המופרכות, בנסותו להסתיר את הסיבה האמיתית להימצאותו במקום בעת פציעתו", סיכמה השופטת שדחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות משפט בסך 35,000 ₪.

אנו סבורים כי פסיקתה של השופטת גנות מהווה צעד משפטי חשוב אך ראשוני כנגד התופעה, המהווה סימפטום בולט לחוסר המשילות של מדינת ישראל ברחבי הנגב. על צה"ל ומשטרת ישראל ויתר רשויות האכיפה, להגביר את הפעילות היזומה, ולהחריף את אמצעי האכיפה והענישה נגד גנבי המתכות, ולהעמידם לדין במקום להגרר אחריהם לבית המשפט.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.