בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.
צפו באברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים:
תגית: דרום הר חברון
שטח האש 918 משתרע על פני כ-33,000 דונם בהר חברון, מזרחית לעיירה יאטה. מדרום למושב מעון ועד ל'קו הירוק' בואכה בקעת ערד. הוא הוכרז כשטח אימונים של צה"ל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת (להלן: "צו ההכרזה").
במשך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, שימש שטח האש לאימוני יחידות שונות של צה"ל, לרבות חיל האוויר. בתקופה זו המינהל האזרחי פעל בשטח האש לאכיפה וסילוק מבני קבע בלתי חוקיים שהפרו את צו ההכרזה. בצד האכיפה הותרה כניסת חקלאים ורועי צאן לשטח, כאשר לא מתקיימים בו אימונים (בעיקר בסופי שבוע ובחגי ישראל). מדינת ישראל אף הסכימה להימנע מאימונים במשך שתי תקופות של חודש מדי שנה, כדי לאפשר זריעה וקציר בשטח ולצרכי מרעה.
עתירה ראשונה – בג"ץ 517/00
בשנת 2000 עתרו לבג"ץ כ-85 תושבים ערבים (אליהם הצטרפו בהמשך עוד 112) כנגד צווי הפינוי וההריסה למבנים הבלתי חוקיים בשטח האש 918 . צו ביניים שהוצא בתיק הקפיא את המצב בשטח נכון לזמן הגשת העתירה – כלומר מנע הריסת מבנים קיימים, אסר הקמת מבנים חדשים ואיפשר את כניסת העותרים לצורך מרעה ו'מגורים לצורך מרעה' בחלק מהשטח.
בתגובה לעתירה עמד שר הביטחון על הצורך הביטחוני בשימוש בשטח האש לצורך אימונים, על השימוש החקלאי והארעי שנעשה בשטח על ידי חלק מהעותרים, ועל היעדרה של התיישבות קבע בתחומי שטח האש. בירורה של עתירה זו נמשכה כ- 12 שנים (!). באוגוסט 2012 ניתן פסק דין שקבע כי צווי הביניים והסכמות הצדדים (בעניין הקפאת המצב, הסכמה לרעיה, שהייה בשטח כחודשיים בשנה לצרכי חקלאות, ושהיית קבע בחלקו הצפוני מערבי של שטח האש, אשר יתקיימו בו אימונים "יבשים" בלבד) יוותרו בתוקף למשך מספר חודשים נוספים.
בחסות צו הביניים שאמור היה להקפיא את המצב בשטח ובחסות התמהמהות פרקליטות המדינה בניהול התיק, האכיפה אמנם הוקפאה, אך עבריינות הבניה המשיכה במלוא עוזה.
עתירה שניה – בג"ץ 413/13
בינואר 2013 הוגשה עתירה חדשה. נכון לזמן זה שטח האש כבר היה זרוע בבניה בלתי חוקית ופלישה מאסיבית ששיבשה ומנעה את המשך האימונים והשימוש בשטח כשטח אש על פי ייעודו, וגרמה לצה"ל לצמצם את היקף פעילותו בשטח ולשנות את מתכונת האימונים.
בעתירה החדשה דרשו העותרים– השוהים הבלתי חוקיים בשטח האש והאגודה לזכויות האזרח– לא רק למנוע את הריסת המבנים הבלתי חוקיים, אלא אף להסדרת מגוריהם בשטח האש וביטול צו ההכרזה. זאת בטענה כי הם התגוררו באיזור באורח קבע שנים רבות לפני צו ההכרזה, באופן המחייב על פי דין את בטלות צו ההכרזה.
בג"ץ הוציא שוב צו ביניים, ושלח את העותרים ואת המדינה אל השופט בדימוס יצחק זמיר להליך גישור, שלאחר פרק זמן נוסף הסתיים בכישלון. המדינה מצידה הקפיאה את הליכי האכיפה, ואילו העותרים כהרגלם, הרחיבו בתקופת הגישור את הפלישה והבניה הבלתי חוקית.
בחסות ההליכים המשפטיים שנמשכו מעל שני עשורים, הוקמו בשטח אש 918 כ-12 מאחזים וכפרים ערבים בלתי חוקיים (לצד מספר מאחזי לוויין נוספים) בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון ובסיוע אירופי מאסיבי ובכלל זה של האיחוד האירופאי. בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". שטח האש המדברי אשר עד תחילת שנות האלפיים היה ריק לחלוטין התמלא במאות מבנים בלתי חוקיים: בתי מגורים ומבני חקלאות, מסגדים בתי ספר ומבני ציבור, פריצת דרכים מאסיבית והקמת תשתיות מים וחשמל, לצד פלישה חקלאית מאסיבית לאלפי דונמים.
במאי 2022 ניתן פסק הדין בבג"ץ 413/13. בג"ץ דחה את העתירה, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העותרים שניצלו לרעה את ההליך השיפוטי וצווי הביניים וקבע כי היה ראוי לדחות את העתירה על הסף ולו מחמת חוסר נקיון כפיים של העותרים.
בית המשפט קבע כי לחלק ניכר מהעותרים יש בתי קבע בכפר יאטה. אשר לשאלת התיישבותם "ההיסטורית" בשטח, ציין בית המשפט כי עתירה לבג"ץ, ככלל, אינה המסגרת המתאימה לבירור מעמיק של שאלות עובדתיות מורכבות, אולם במקרה זה שאלת התיישבות הקבע קודם לצו ההכרזה אינה שאלה עובדתית סבוכה, וכי עיון בצילומי האוויר (חלקם החל משנת 1967) שהגישו הצדדים להליך ובכלל זה העותרים עצמם, מגלה אף בעין בלתי מיומנת מסקנה ברורה וחד משמעית: עד שנת 1980 לא ניתן לזהות בכל השטח סימנים למגורים בכלל ולמגורי קבע בפרט, אולם במהלך שנות ה-90 ובעיקר החל משנת 2000 והלאה, ניכרת מהצילומים תנופת בניה בשטח.
הראיות שעלו מתצלומי האוויר, בדבר העדר מבני קבע לפני שנת 1980 בצד תנופת בניה בחסות ההליכים וצווי הביניים בבג"ץ, קיבלו שני חיזוקים נוספים: האחד, מעצם קיומם של אימוני תקיפה מהאוויר של חיל האוויר עובר למועד ההכרזה על שטח האש ועד לשנת 1993. והשני, מדיווחי פעילות יחידת הפיקוח וגורמים נוספים בין השנים 1980-2000 . טענת העותרים למגורי קבע באזור קודם להכרזה הוכחה כשקרית.
באוקטובר 2022 דחה הרכב שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, את הבקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לבג"ץ נדרשו יותר שני עשורים כדי לתת למדינה אור ירוק לפנות את הפולשים משטח האש. לאחר שנכשלו במערכה המשפטית, פתחו ארגוני השמאל הקיצוני בקמפיין הכפשה בינלאומי, המציף מחדש את שלל הטענות השקריות שנדחו ופורקו לגורמים בפסק הדין.
לסיכום: לאחר שאיבדה זמן ומשאבים רבים, על מדינת ישראל להשיב את המשילות בשטח, לפנות את הפולשים ולאפשר לצה"ל לשוב ולהתאמן בו אימונים חיוניים לביטחון המדינה ואזרחיה.
במבצע אכיפה ברחבי יהודה ושומרון נהרסו אתמול והיום 10 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בארבעה מוקדים שונים, רובם מבנים חדשים. במקביל התבצעה הריסה במאחז מצפה יאיר
יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות צה"ל ומג"ב ביצעו אתמול והיום מבצע אכיפה רחב בארבעה מוקדים שונים ביהודה ושומרון: אפרת צפון, מערב בנימין, וואדי סוסי בשומרון ובשטח אש בדרום הר חברון. ההריסות עברו ללא ארועים חריגים למעט ההריסה בדרום הר חברון שהוצגה בתקשורת הזרה כהרס בית ספר מתפקד כשלמעשה מדובר במבנה חדש בן שבוע בלבד. במאחז מצפה יאיר נהרסה יציקת בטון.
רוב המבנים שנהרסו קטנים, חלקם מבניה קלה או יבילים ונבנו בתקופה האחרונה, בכמה מהם הבניה טרם הסתיימה והם לא אוכלסו. לפחות שניים מהמבנים נבנו על הריסות, בתמיכה ישירה של האיחוד האירופי. המבנה היחיד הוותיק מתוך אלו שנהרסו הוא מבנה צמוד לגדר היישוב אפרת, שהוקם בשטח חקלאי בניגוד לחוק, לכאורה לצורך חקלאי אך בפועל בשנים האחרונות התגוררה במקום משפחה פלסטינית. אחרי שפנינו לרשויות מספר פעמים בדרישה לאכוף את החוק במקום ואתמול כאמור, המבנה נהרס.
בשטח אש בדרום הר חברון, נהרס מבנה יביל שהוקם לפני שבוע בין לילה ללא היתר ובניגוד לדין. כבר למחרת קיבל צו הריסה אך הפלסטינים התעלמו ממנו והמשיכו בבינוי. אתמול בשעת הפינוי, הגיעו למקום ארגוני זכויות אדם שיחד עם פלסטינים מהאזור קישטו את המבנה בדגלים ושילוט של בית ספר ויצרו פרובוקציה מתוקשרת במקום.
מבצע האכיפה מלמד אותנו מספר דברים: בראש ובראשונה, כשהמדינה רוצה לשלוט היא יודעת לעשות זאת. שנית, הבחירה במבנים קטנים וזניחים, רובם לא מאוכלסים, שנמצאים כל אחד באזור זרוע בעשרות רבות של מבני ענק בלתי חוקיים, מצביעה על מטרה ברורה של הצגת תמונת הריסות שוויונית וניפוח מספרים לקראת סיכום שנה.
בסוף השבוע שעבר בג"ץ הוציא פסק דין לעתירה המתנהלת מזה שני עשורים, וקבע כי ניתן לפנות מאות פולשים פלסטינים שפלשו לשטח אש 918, שטח אימונים של צה"ל בדרום הר חברון. התיק המסועף שנידון בהליכים שונים בבג"ץ במשך לא פחות מעשרים שנה התבסס רובו ככולו על פייק ניוז שהמציאו ארגוני השמאל הקיצוני והרשות הפלסטינית.
אחרי שהקפיא שוב ושוב את הליכי האכיפה מול הפולשים (שבינתיים בנו עוד מאות מבנים בשטח), בג"ץ בחן את תצלומי האוויר והתמונות שהוכיחו מעל לכל ספק שאין ולא הייתה התיישבות קבע בשטח לפני הכרזת השטח כ"שטח אש" של צה"ל.
פסק הדין קבע את הדבר המתבקש ונתן אור ירוק לפינוי הפולשים והחזרת שטח האימונים לידי צה"ל.
שני עשורים לקחו לבג"ץ להגיע להחלטה הנכונה לגבי 30,000 הדונמים שנגזלו ממדינת ישראל. שני עשורים יותר מדי שרק גרמו לבעיה לגדול ולהתעצם בחסות הבירוקרטיה המשפטית.
הסלחנות האינסופית מול פולשים פלסטינים, גם על חשבון שיקול ביטחונם של אזרחי ישראל, מתגלה פעם אחרי פעם כאסון. במקום לפתור את הבעיה בחיתוליה, תיאלץ עכשיו מדינת ישראל להתמודד עם מציאות אחרת בשטח.
בעיתון הארץ יצאו בימים האחרונים בקמפיין תעמולה צפוי מראש, אבל את העובדות קל מאוד להכיר. כל הפרטים בתגובה הראשונה.
הישוב אדורה שבהר חברון סובל בשנים האחרונות מהשתלטות מאסיבית על שטחי הישוב על ידי שתילת עצים והפקעות האדמה, כל זה ללא התערבות הרשויות ובמטרה למנוע הרחבה עתידית של היישוב
בשנים האחרונות ערבים מאזור דרום הר חברון פלשו לתוך ה'קו הכחול' של היישוב אדורה, התחום המיועד להרחבה ופיתוח היישוב, ונטעו בו עשרות עצים. במטרה לנתק את היישוב אדורה מהיישוב תלם הסמוך ולחבר בין חברון לעיירה תרקומיא.
כך, על ידי ההשתלטות החקלאית הם יוכלו ליצור רצף התיישבות פלסטיני במרחב ולחנוק את ההתיישבות היהודית הקיימת באזור.
הסיפור כאן לא חדש. בעבר היו פלישות חקלאיות נוספות באזור אדורה והמרחב שכבר פונו על ידי הרשויות. אך בזמן האחרון נראה כי ערביי האזור העצימו והגבירו את פעולות הפלישה מחדש. על אף התראות התושבים האומללים וההבטחה מצד הרשויות כי המצב יטופל – הפלישה החקלאית נמשכת.
לאחר שתושבי היישוב פנו אלינו בבקשת עזרה החלטנו להיכנס לתמונה ופנינו לשר הביטחון ולמנהל האזרחי בדרישה שיסלקו את הנטיעות הבלתי חוקיות וישיבו את האדמות לבעליהן. אם הנטיעות החקלאיות לא יסולקו בהקדם, צפויה פגיעה ברורה בעתיד הבניה והפיתוח של היישוב.
בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"
מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.
בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.
כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.
במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.
כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".
כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.
טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.
יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.
בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו
בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.
ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.
הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.
מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.
במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.
יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.
ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.
המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה
המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.
הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.
בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.
המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.
תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.
דו"ח חדש שהוצאנו חושף: עיר ערבית מוקמת בדרום הר חברון במדבר יהודה על אדמות מדינה ובשטחי אש של צה"ל, הרשות הפלשתינית פועלת להקמת רצף ערבי מהנגב למדבר יהודה במימון מדינות זרות וארגונים בינלאומיים || לקריאת הדו"ח המלא
דרום הר חברון מהווה מרחב טבעי פתוח החוצץ בין אזור יו"ש לאזור הנגב. מרחב זה, לצד מרחב עמק יזרעאל ומרחב ניצנה – מונעים יצירת רצף של התיישבות ערבית מגבול מצרים ועד לבנון. היישובים היהודיים שהקימו ממשלות ישראל בדרום הר חברון, מהווים נכס אסטרטגי ומובהק של ישראל, מאחר והם תוחמים מדרום את המרחב האורבני הצפוף של גוש הערים הערביות שבהר חברון.
בשנים האחרונות מובילה הרשות הפלשתינית מהלך מתוכנן החותר להשתלט על שטחי C ביו"ש – הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה – ולספחם לשליטתה. ההשתלטות מתבצעת באמצעות מגוון של תכניות, הכוללות הקמה ועיבוי של רשת מאחזים בלתי חוקיים המחברים בין גושים פלשתינים, פריצת מערכי דרכים בהיקף מצטבר של אלפי קילומטרים, והכשרה חקלאית של אלפי דונמים באדמות מדינה ישראליות ובשטחי אש – והכל תוך הפרה בוטה של החוק הישראלי התקף באיזור, של הסכמי אוסלו ושל החוק הבינלאומי.
בשל המשמעות האסטרטגית המיוחדת של מרחב הר חברון, מרכזת הרשות הפלשתינית מאמץ מיוחד באיזור זה, ופועלת להקמתה בפועל של עיר ערבית נוספת מעבר לקו היישובים הישראליים, אשר תייצר את התשתית המסוכנת להקמת רצף התיישבות ערבית המחבר את ערביי הר חברון בואכה הפזורה הבדואית שבצפון הנגב.
מתברר כי המנהל האזרחי סיכם עם עברייני הבניה על ארבעה מתחמי בניה, בהם הוא יאפשר בניה ללא היתרים וללא תכנית מתאר, תוך התחייבות שלא לאכוף את החוק כנגד עברייני הבניה במקום.
ואכן, בשנים האחרונות הוקמו במקום מאות מבני מגורים בלתי חוקיים, כמחציתם באדמות מדינה ובשטחי אש. לצידם מקימה הרשות הפלשתינית, במימון ממשלות זרות, תשתיות ציבוריות של דרכים, חשמל ומים בתא שטח המשתרע על פני כ-10,000 דונמים (!), ובונה עבור התושבים מבני ציבור, חינוך, רפואה ודת – באופן שהופך את המרחב מפזורה ספורדית לעיר של ממש.
מכלול הנסיבות מחייב את מדינת ישראל לעצור את המהלך בעודו באיבו, תוך העברת מסר ברור לפלשתינים ולגורמים המממנים אותם. רשויות האכיפה הישראליות חייבות ליישם במרחב 'הקפאת מצב' מיידית ולקדם מדיניות אכיפה מוחלטת של חוקי התכנון והבניה.
רק לאחרונה ביקשו הפלשתינים מבג"ץ כי יקפיא את המצב בשטח וימנע הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום עד לגיבוש עמדת המדינה על עתיד המאחז כולו, אולם הבוקר הם החלו בסלילת כביש במקום. "ניצול מחוצף של ההליך המשפטי"
יחד עם מועצה האזורית הר חברון תיעדנו במהלך הבוקר (רביעי) כלי הנדסי מסוג בומג שנועד לכבישת אספלט כשהוא עובד בדרך הגישה הבלתי חוקית למאחז, והזעיקו את אנשי המנהל האזרחי. פקח הקרקעות של המועצה הבחין כי במהלך הימים האחרונים אף הוקמה סככה חדשה בתחומי המאחז. כוחות צה"ל ואנשי יחידת הפיקוח שהגיעו למקום בעקבות הפניה במהלך שעות הצהרים עצרו את העבודות והחרימו את המכבש.
כזכור, בשנת 2014 הורה בג"ץ להרוס את כל המבנים שהוקמו בשטח המאחז לאחר צו שיפוטי מטעמו שאסר על המשך הבניה במקום. בדיון שהתקיים בתחילת החודש טענו הפלשתינים, כי אין בתחום המאחז מבנים חדשים שהוקמו לאחר הצו השיפוטי, וביקשו כי בית המשפט יקפיא את המצב הקיים ויאסור על רשויות האכיפה להרוס בניה חדשה במקום עד שתוגש עמדת ראש הממשלה על עתיד המאחז כולו.
"היתה התחייבות מטעם המדינה לא להרוס את המבנים במהלך המשא ומתן. הם צריכים קורת גג וצריכים לתת להם לגור איפה שהוא", טענה בדיון באת כוחם, עו"ד אביטל שרון. "המדינה אומרת כי לטענתה היא יכולה להרוס 30 מבנים, אנו בדקנו מבנה מבנה בשטח הכפר ואין זה נכון. אנו מבקשים לאפשר למרשיי לשרוד כל עוד מתקיימים ההליכים האלה".
בשבוע הבא תודיע המדינה לבג"ץ האם בכוונתה להימנע מביצוע פעולות אכיפה עד להחלטתה הסופית על עתיד המקום.
משפחת נוואג'עה וארגוני השמאל שמגבים אותם, הוכיחו שוב בפעם המי יודע כמה, שהם לא באמת סופרים את בג"ץ ואת החוק, אלא מנצלים לרעה את ההליך השיפוטי. אם למישהו היה עוד ספק, ברור שמדובר בהתערבות בינלאומית בוטה ובלתי מתקבלת על הדעת. המקרה הזה מהווה אבן בוחן לישראל, האם היא מדינת חוק או רפובליקת בננות.
