תגית: האגודה לזכויות האזרח

פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק –  אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

פנינו לשופט זמיר, כי יפסול עצמו מלשמש כמגשר בסוגיית שטח האש 918 נענתה מצידו כי "הדברים אינם מקובלים עליו". במענה למכתבו משיבה רגבים: "יושרו האישי של כבודו אינו מוטל בספק –  אך הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

לפני כחודש פנינו לשופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופסור יצחק זמיר, בקריאה כי יפסול עצמו לשמש כמגשר בין המדינה לפולשים הבדואים בסוגיית שטח האש 918, מאחר וקיבל בעבר את פרס זכויות האדם מטעם האגודה לזכויות האזרח, המשמשת כצד בעתירת הפולשים.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עמד במכתבו על הדרישה האתית המופיעה רבות גם במשפט העברי, לפיה ייזהר השופט או הדיין מכל חשש למשוא פנים.

במכתב תגובה קצר, כתב פרופסור זמיר כי "הדברים אינם מקובלים עלי, אך איני רואה צורך או טעם להיכנס לוויכוח בעניין זה". זמיר הוסיף כי "ההצעה שעדיין לא יצאה מכלל הצעה ואף לא הובאה בפני כהצעה מוגמרת היא שאשמש מגשר ולא דיין, ואילו המובאות היפות במכתבך מדברות על דיין. בטוחני שאתה מודע להבדל שבין זה לזה".

עורך הדין ארזי השיב השבוע במענה למכתבו של זמיר, כי "מעינינו לא נעלמה העובדה כי הצעת בית המשפט בהליך שבנדון הינה כי כבודו ישמש כ"מגשר" ולא כ"דיין" או "בורר", כמו גם ההבדל בין הליכי הגישור להליכים".

ארזי הוסיף כי "מבלי להטיל כל דופי ביושרו האישי של כבודו, לאור מעמדו והיותו שופט לשעבר של בית המשפט העליון, נראה כי עדיין יש טעם לפגם בכך כי ישמש כמגשר בתיק ובמיוחד לאור העובדה כי נציגי פרקליטות המדינה יטו אוזן קשבת ואוהדת, מן הסתם, לדעתו ונטיית ליבו של כבודו – גם אם יובאו בלא משים, ועל כן הסכנה להטיית הדין שרירה וקיימת".

פנינו הבוקר (שלישי) לשר הבטחון משה יעלון בדרישה שלא למנות את השופט (בדימוס) יצחק זמיר למגשר בעתירת שטח אש 918. זמיר קיבל בעבר פרס מטעם האגודה לזכויות האזרח והדבר מביא לניגוד עניינים מכיוון שהאגודה עצמה היא אחד העותרים בתיק הנדון.

במהלך הדיון שהתקיים אמש (שני) בעתירת האגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918, הפתיע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, כשהציע לצדדים לפנות לגישור באמצעות השופט (בדימוס) יצחק זמיר.

אולם בטרם מסרו נציגי פרקליטות המדינה את תשובתם להצעה, תנועת רגבים הביעה התנגדות מהעלאתו של פרופ' יצחק זמיר כמגשר. הסיבה להתנגדות, כפי שעולה ממכתבו של עו"ד בועז ארזי מתנועת רגבים, היא קבלת פרס "אביר זכויות אדם" בשנת 1986 מטעם האגודה לזכויות האזרח, שהיא צד בעתירה דנן.

פנינו במכתב לנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, לשר הבטחון משה יעלון, כן לפרופסור זמיר עצמו, כי לאור קבלת הפרס על ידי השופט (בדימוס) זמיר, "טוב יעשה כב' הנשיא אם ישקול מחדש את ההצעה ויוריד אותה מסדר היום".

כזכור, העתירה על שטח אש 918 הוגשה ע"י האגודה לזכויות האזרח ומספר פלסטינים תושבי האזור, בדרישה כי שטח האש לא יוכשר מכיוון שיצריך את פינויים של הפלסטינים המתגוררים במקום.

הפלסטינים טוענים כי הם גרים במקום כבר "עשרות שנים". אולם המדינה מכחישה זאת מכל וכול ומגבה את עמדתה בתצלומי אוויר, בעדויות של פקחי המנהל האזרחי ובחוות הדעת של חוקרים שונים.

בעתירה דנו הנשיא, אשר גרוניס, והשופטים חנן מלצר ודפנה ברק ארז, כשבאמצע הדיון, בטרם שטחו נציגי המדינה את טענותיהם, הציע השופט גרוניס לפנות לגישור באמצעות השופט (בדימוס) יצחק זמיר. נציגי העותרים ופעילי השמאל הביעו שביעות רצון מהצעת הגישור והסכימו לה. אולם נציגי הפרקליטות ביקשו ארכה למתן תשובה עד ל-7 באוקטובר 2013.

אנחנו סבורים, כי מלבד זהותו של המגשר המוצע, עצם ההליכה למסלול של גישור הוא לא ראוי. הפניה לגישור בהליך מנהלי בבג"צ היא צעד חריג ולא מקובל, בוודאי לא כאשר העובדות כל כך ברורות והמדינה נחרצת בעמדתה.

בית המשפט העליון לא הפנה לגישור את הורי הבנות האשכנזיות והמזרחיות בבית הספר בעמנואל, הוא לא הפנה את משפחות נפגעי הטרור לגישור מול המדינה בטרם אישר את שחרור המחבלים והוא גם לא הפנה לגישור את מגורשי גוש קטיף לפני שאישר את גירושם מביתם.

קשה לברוח מהתחושה שבית המשפט חשש היום לקבל החלטות רק בשל קמפיין קטן מבית היוצר של ארגוני השמאל ועיתון הארץ ובשל נוכחותם של "אנשי רוח" מהשמאל הקיצוני באולם במהלך דיון.

אנו קוראים לשר הביטחון להתנגד בכל תוקף להליך הגישור. למי שלא מגיע כלום אין אף פעם מה להפסיד מהליך גישור וזו הסיבה שעברייני הבניה הפלסטינים הסכימו לכך מיד. לצד הצודק אין כל סיבה להסכים להתפשר ובמקרה הזה המדינה היא הצד הצודק ללא כל ספק. על המדינה להשיב בשלילה להצעת הגישור ולדרוש את דחיית העתירה באופן מיידי.