תגית: הגנת הסביבה

בשנים האחרונות, תעשיית המזבלות הפיראטיות הפכה למכת מדינה של ממש. גורמים עבריינים מזהים את השלכת הפסולת הפיראטית כדבר רווחי ומניב ומצליחים להתחמק מרשויות האכיפה שנלחמים בתופעה בקושי רב.

תעשיית המזבלות הפכה משומנת ונמרצת. קבלני פינוי חוסכים את העלויות של אתרי ההטמנה החוקיים ומתווכים דואגים להטמין את הפסולת בלב הטבע. מיליוני שקלים מועברים מיד ליד, ולעיתים אף משרתים פעולות עברייניות נוספות. כולם יוצאים מורווחים. חוץ מהתושבים הגרים בסמוך למזבלות וכמובן, הסביבה.

בכל ואדי, מחצבה ישנה, שדה נטוש, תוכלו למצוא פסולת מושלכת על פני הקרקע. לעיתים זו תהיה פסולת רגילה, פסולת בניין או פסולת אלקטרונית ולעיתים אף פגרים של כבשים ופרות ושלדי חיות נוספות. כידוע, השלכת הפסולת על פני הקרקע, כל פסולת באשר היא, מהווה מפגע חמור למרחב הטבעי, לפני הקרקע, למי התהום ולאוויר.

החומרים הרעילים הנפלטים מכמויות הפסולת מחלחלים אל מי התהום, מזהמים את חלל האוויר ומביאים לפגיעה אנושה בטבע, כזו שתיערך לאורך שנים. המזבלות הפיראטיות פועלות בכל רחבי הארץ אך מי שמקבל את עיקר הפסולת הם מרחב יו"ש והדרום- אותם המקומות שבהם החוק הוא עניין של המלצה בלבד והמשילות? ממזמן איננה.

בכל שנות הפעילות שלנו בתנועה, התעסקנו, והננו עדיין מתעסקים, עם עשרות מקרים של מזבלות פיראטיות המזהמות את הסביבה. עם חלקן הגענו לידי עתירות של ממש בבתי המשפט, חלקן אכן נסגרו ועם חלקן אנחנו עדיין במאבק עיקש מול הרשויות. בכל מקרה מחדש אנו דורשים מהמדינה והרשויות להבין שמדובר בתעשיה עבריינית ממוסדת, ממש כמו כל פעילות עבריינית אחרת. עליהן להגביר את אמצעי האכיפה והענישה של אותם גורמים עבריינים ולהביא לסגירתן של מאות המזבלות ברחבי הארץ עוד היום. רק כך הטבע יוכל (אולי…) להתאושש ולחזור לייעודו.

צפו בכתבה המלאה שהתפרסמה בווינט –  https://bit.ly/3eqzpZh

בזמן שהרשויות ואזרחי ישראל התמודדו עם משבר הקורונה, עיריית רמאללה שפכה אלפי משאיות אשפה במזבלה פיראטית שפתחה במחצבה בחבל בנימין. תנועת רגבים: "חציית קו אדום נוסף של חוצפה ופגיעה סביבתית"

בזמן שכל העולם עצר את נשימתו בהמתנה לרגיעה מנגיף הקורונה, מיליוני אזרחים בישראל נכנסו להסגר, ורשויות האכיפה צמצמו את פעילותן, ברשות הפלסטינית ניצלו את ההזדמנות להיפטר מאלפי קובים של אשפה באופן בלתי חוקי.

במשך שבועות מעטים בלבד הושלכו במחצבה נטושה הסמוכה לאזור התעשייה שער בנימין, אלפי מטרים מעוקבים של אשפה שהגיעה הישר מהערים הערביות הסמוכות, רמאללה ואל בירה. אלפי משאיות שניצלו את עצימת העיניים הזמנית שפכו את תכולתן מראש הצוק היישר לתוך המחצבה. באין אכיפה, אלפי טונות האשפה יועלו באש במדורות ענק הבוערות יומם ולילה, שימררו לתושבי האזור את החיים, וייצרו נזק סביבתי עצום לאוויר ולקרקע.

במטרה לגלות עד כמה המצב עגום השתמשנו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים אשר אפשרו לנו למדוד את כמות האשפה בעזרת צילומי רחפן שאספנו. שיעור האשפה, שהצטברה לשלוש ערימות בגובה עשרות מטרים, מגיע לשיעור של כ-10,000 מטר מעוקב.

אין ספק שהטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לדייק ולהבין בדיוק מול מה אנחנו מתמודדים בשטח. אם פעם היינו צריכים לנחש, או לנסות לאמוד בערך את כמות הזבל והזוהמה הנמצאת במזבלות פיראטיות ברחבי יו"ש, היום אנחנו יכולים לדבר ולעסוק במספרים מדויקים.

המזבלות הפיראטיות ברחבי יהודה ושומרון הן אתגר שצץ כל קיץ מחדש, אך המזבלה הזאת היא משהו שטרם נתקלנו בו.כמויות של זבל שנערמו במשך שבועות ספורים בלבד ומבלי שאף אחד טרח לעצור ולבדוק מה מתרחש שם. כמות כזו גדולה של משאיות זבל שנוסעות לאותו הכיוון זה משהו שלא יכול לעבור מתחת לרדאר ובמציאות אחרת היה חייב להדליק כמה נורות אדומות לאנשים בשטח.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה, שחשפה היקף פעילות דל במיוחד כנגד עברייני סביבתית בדרום – כחמישים דו"חות בלבד בשנה, וכמחציתם כלל לא נגבו

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה שסירב למסור מידע במסגרת חופש מידע לגבי היקף הקנסות שהטיל המשרד על עברייני סביבה במחוז הדרום.

מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה משתרע מאשדוד ועד אילת, ומתגוררים בו מעל מיליון תושבים. בדרום ישנה כמות גדולה של מזבלות פיראטיות.

באוקטובר 2017 שיגרנו בקשת חופש מידע, לקבל את מספר הקנסות שהוטלו על ידי פקחי המשרד, וכן את סכום הקנסות ששולמו בפועל בין השנים 2015-2017, מאחר והיקף הקנסות מהווה כלי למדידת פעילות האכיפה. במשרד דחו שוב ושוב את מועד התשובה, ולאחר שהפסיקו להגיב לפניות, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט הורה למדינה להעביר את מלוא המידע, ומשזה הועבר התברר כי למשרד להגנת הסביבה כנראה היה מה להסתיר.

לאורך 3 שנים הוטלו 160 קנסות בלבד על סעיפי שמירת ניקיון (כ-50 בשנה!) בכל איזור הדרום, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים בלבד, אולם בפועל נגבו רק 107 קנסות בסך כ200 אלף שקלים בלבד.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון דראל קבע כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה היתה לקויה, והטיל הוצאות משפט בסך 7000 שקלים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים מדובר בעתירה שלא היה מנוס מהגשתה בשל התנהלותה של המשיבה", כתב השופט דראל. "הסכום שהוציאה העותרת בעין אינו בלתי סביר ואיני רואה סיבה שלא יושב לה".

הנתונים שנחשפו מסבירים היטב מדוע המשרד רצה להסתיר את התשובות. מספר זעום של הטלת קנסות על פגיעה סביבתית, זיהומי קרקע והשלכת פסולת פיראטית שמתוכם נגבו בפועל כ-50% בלבד. הרווח הכספי שגורף העבריין מול חוסר ההרתעה ואוזלת היד של הרשויות מהווה גורם משמעותי לפריחת העבריינות הסביבתית.

לא יתכן שבכל מחוז דרום מאשדוד עד אילת ישנם רק 5 פקחים של המשטרה הירוקה. אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות התקנים של הפקחים במחוז דרום בכדי לשמור על מרחבי הנגב כולו באופן אפקטיבי.