בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.

אתר סילוק הפסולת ליד היישוב פסגות נסגר לפני כשבועיים לאחר תהליך ממושך. מאז הרשויות הערביות ובראשן עיריית אל בירה, פורקות ומציתות גלי אשפה בכניסה לאתר הסגור. פנינו בדחיפות למינהל האזרחי ולמשרד הביטחון בדרישה לנקוט צעדים החלטיים נגד העבריינים. 

בתחילת חודש אוגוסט 2013, בעקבות הנחיית רשויות המינהל האזרחי, הושלמה סגירתו של אתר סילוק הפסולת הסמוך ליישוב פסגות מכוון צפון. סגירת אתר סילוק הפסולת במקום לא היוותה  "הפתעה" – לא לרשויות המינהל האזרחי ולא לרשויות המוניציפליות הערביות בסביבה. אך אלו, ובראשן עיריית אל בירה, החלו מאז להשליך את הפסולת בסמוך לציר הגישה לאתר הסגור, באופן המהווה הפקרות מוחלטת תוך גרימת נזק סביבתי בל ישוער. 

כדי להוסיף חטא על פשע, הציתו מובילי האשפה את ערימות הזבל שהשליכו, ללא פיקוח או השגחה. הנזק הסביבתי המיידי, הריחות והעשן, מהווים מטרד של ממש לתושבי הסביבה בכלל ולתושבי היישוב פסגות בפרט. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למינהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ולשר הביטחון, בדרישה כי המינהל האזרחי ינקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת השלכת האשפה ושריפתה במקום והסרת המטרד הנגרם בשל אתר בלתי חוקי זה.

"הזלזול בהיבטים הסביבתיים הקשורים לפעולות המינהל האזרחי, החל באכיפת חוקי הניקיון והמפגעים הסביבתיים, עובר להיעדר האכיפה בנושאים תברואתיים וכלה בהיעדר אכיפה בנושאי מים וזיהומים  – הינו תופעה שאין להסכין עמה והנכם נדרשים למלא את חובותיכם בתחום זה", כתב עורך הדין שלנו בועז ארזי.

ארזי הוסיף כי בידי המינהל האזרחי מצויים מגוון כלים לטיפול בבעיה, כולל הטלת סנקציות כלכליות ופליליות נגד אלו הפועלים בעבריינות סביבתית.

המינהל האזרחי מסר הודעה רשמית לבג"ץ, לפיה אין בכוונתו לאכוף את החוק כנגד קידוחי מים פירטיים של פלשתינים ביהודה ושומרון. המשמעות המעשית: הפלשתינים יוכלו להמשיך לגנוב מים בצורה בלתי מבוקרת ולסכן את אקוויפר ההר

ביום בו פורסם דו"ח מבקר המדינה אשר ביקר בחומרה את חוסר המעש של רשויות האכיפה ביהודה ושומרון כנגד עבירות על החוק שמבצעים הפלשתינים מסר המנהל האזרחי הודעה רשמית לבג"צ לפיה אין בכוונתו לאכוף את החוק כנגד קידוחי מים פירטיים של פלשתינים ביהודה ושומרון. המשמעות המעשית: הפלשתינים יוכלו להמשיך לגנוב מים בצורה בלתי מבוקרת ולסכן את אקוויפר ההר.

ההודעה נמסרה במכתב שנשלח על יד י מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי למחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה בו הצהיר מנהל יחידת הפיקוח מפורשות כי אין בכוונת המנהל האזרחי לאכוף את החוק במקרים של קידוחי מים פיראטיים של פלסטינים בשטחי c, שכידוע נמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

מכתבו של מנהל יחידת הפיקוח נשלח במסגרת עתירה לבג"צ שהגישו פלסטינים מכפרים בבקעת הירדן. אותם פלסטינים ביצעו קידוחים פיראטיים ושאבו מים בצורה לא חוקית מעומק האדמה. פקחי המנהל האזרחי הוציאו צווי הריסה לעבריינים אך תוך כמה ימים הגישו הפלסטינים עתירה לבג"צ וזה הקפיא בצו ביניים את מימושם.

כפי שקורה פעמים רבות במקרים כאלה, פרקליטות המדינה נמנעת מלהגיש את תגובת המדינה לעתירה ומסתפקת בבקשות ארכה חוזרות ונשנות. רק לאחר שתנועת רגבים ביקשה להצטרף לעתירה ולטעון כנגד הפרקליטות שאינה מייצגת את האינטרסים של המדינה ואינה פועלת להסרת צו הביניים ולדחיית העתירה, החלה פרקליטות המדינה לגבש את עמדתה ולהביאה בפני בית המשפט.

אלא שכעת הגיע תור המנהל האזרחי לעכב את מאמצי האכיפה. כאמור, במכתבו למחלקת הבג"צים מודיע מנהל יחידת האכיפה כי אין בכוונת המנהל האזרחי לפעול להפסקת שאיבת המים הפיראטית וכי על כן ניתן למחוק את העתירה בהסכמה ותוך התחייבות של המדינה שלא לאכוף את החוק כנגד הקידוחים. בכך למעשה נותן המנהל האזרחי אור ירוק להמשך פעילות עבריינית של קידוח ושאיבת מים בצורה לא חוקית.

המתיחות בין רשות המים לראש המנהל האזרחי היא שהביאה להודעת המנהל האמורה בדבר הפסקת פעולות האכיפה כנגד קידוחים פיראטיים.

לא יתכן שמחלוקת בין הגופים השונים תביא להפסקת פעולות אכיפה במקום בו ממילא כמעט ולא מתקיימת אכיפה. חוסר האכיפה של המנהל האזרחי בתחום המים הוא רק נדבך קטן במדיניות שלמה וכוללת של חוסר אכיפה מצד המנהל כלפי הפלסטינים. לצערנו הרב, על אף הדו"ח החמור של מבקר המדינה, המנהל האזרחי לא פועל לשנות את מדיניות חוסר המעש כלפי עבריינות פלסטינית. אנחנו מקווים שהמצב ישתנה בהקדם האפשרי ולא נתקל במקרים כאלה שוב.

פסיקה תקדימית בעתירת חופש מידע שהגשנו, תאפשר ליישוב פסגות לקבל מידע על בעלי הקרקעות הסמוכות לישוב, על מנת לנסות לרכוש אותן.

ביהודה ושומרון לא מתאפשר עיון חופשי בפנקסי המקרקעין, בשל הטענה הגורפת, כי הדבר עלול לסכן את חייהם של ערבים המוכרים קרקעות ליהודים.

חשאיות זו טמנה בחובה קושי רב למתעניינים ברכישת קרקעות, מאחר ונמנע מהם לקבל מידע על בעלי החלקות המבוקשות. לאחר שבמינהל האזרחי סירבו לתת ליישוב פסגות מידע על חלקות פרטיות בבעלות ערבית הסמוכות ליישוב, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך החודש האחרון, פסק בית המשפט לטובתנו והיישוב פסגות. 

השופט יגאל מרזל קבע כי למרות טענת המינהל האזרחי כי החוק הישראלי לא הוחל ביו"ש, יש לפעול על פי עקרונות חופש המידע. "היה על המשיבים להראות מדוע מוצדק מלכתחילה למנוע ממבקש מידע מעין זה את הבחינה הפרטנית של בקשתו, ועל פי הסייגים שנטענו מחוק חופש המידע עצמו. כזאת לא נעשה ואין אפוא לקבל את העמדה הפרשנית הגורפת שבאה מפי המשיבים". אנו רואים בפסיקה זו צעד נוסף בדרך להחלה הנדרשת והצודקת של חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון.

באחרונה פנינו לשר הביטחון ולפיקוד צה"ל בדרישה לעצור את פעילות מחצבה ערבית חדשה שנפתחה בנחל ערוגות ופוגעת קשות בנופיו. זהו "מקרה בוחן" לפגיעה סביבתית ואקולוגית המתרחשות בתחומי הרשות הפלסטינאית  בניגוד לכל הסכם

מרץ 2013 נפתחה מחצבה בלתי חוקית בחלקו העליון של נחל ערוגות הממוקם בשטח B, באזור המוכר כ'שמורת ההסכמים'. ב'הסכם וואי' התחייבה הרש"פ כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים", ובפרט לגבי שמורה זו בה "לא יחולו שינויים במעמד שטחים אלו, ולא תתקיים בהם כל פעילות בנייה חדשה".

מהתמונות שצילם רכז השטח שלנו עולה בבירור כי המחצבה גורמת לפגיעה נופית נרחבת, וכי התשפוכת המושלכת לאפיק הנחל עתידה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית לכל אורך הנחל בואכה ים המלח.

פנינו לשר הביטחון, לשר להגנת הסביבה, לאלוף פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בבקשה דחופה כי יפעלו באופן מיידי להפסקת פעילותה של המחצבה.

על אף שמיקום המחצבה בתחום שטחי B, הופך את הטיפול בפגיעה הסביבתית שגורמת המחצבה למורכב יותר, אנו סבורים כי אסור למדינת ישראל להסכים עם קיומם של מפגעים דוגמת מחצבה זו, ורבות שכמותה, הגורמות לזיהום אויר וקרקע. מפגעי הסביבה אינם מכירים את 'הקו הירוק' ואינם נעצרים בו. על רשויות הגנת הסביבה והמנהל האזרחי מוטלת חובה למצוא את הדרך להתמודד עם הסכנה האקולוגית הטמונה בהמשך פעילות המחצבה באופן שיפסיק את פעילות האתר לחלוטין.

המנהל האזרחי מבקש לאשר לרשות הפלסטינית הקמת אתר להטמנת פסולת בלב שטח C אך לשימוש ערבי בלבד. מיקום האתר יהווה פגיעה בלתי נמנעת באקוויפר המזרחי ובנופים ייחודים של שמורת טבע מדברית

סמוך לצומת רימונים שבבנימין, מתכננת הרש"פ לפתוח אתר להטמנת פסולת, הנחשבת כשיטה הנחותה ביותר לסילוק פסולת, מאחר והיא גורמת לזיהום חמור של הקרקע ויוצרת נזקים בלתי הפיכים. באופן אבסורדי, הבנק הגרמני אמור לממן את הקמת האתר, בשעה ששיטת ההטמנה המזהמת, נאסרה לשימוש בכל רחבי גרמניה.

למרות שרוב הפסולת המיועדת מגיעה משטחי A  ו- B, בחרה הרשות הפלשתינית להקים את האתר האמור דווקא בשטח C  שהינו בשליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי מתכונן להקצות עבור הרשות את השטח, וזאת על אף שהרשות הצהירה שהאתר המתוכנן ישמש אך ורק את האוכלוסייה הערבית.

גבולו הדרומי של האתר גובל בשמורת הטבע "נחל מכוך" המתאפיינת במסלע קרסטי מחלחל ומשמעות הדבר היא איום משמעותי על האקוויפר המזרחי המשמש לשאיבת מי שתייה. בשבועות האחרונים הגשנו למועצת התכנון של המנהל האזרחי התנגדות חריפה לקידום התכנית, לצד התנגדויות נוספות שהוגשו, בהן גם החברה להגנת הטבע המתריעה מפני הפגיעה הצפויה בנופיה הייחודיים של שמורת נחל מכוך, באתרים הארכיאולוגיים ובאוכלוסיית החי והצומח.

נודע לנו כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ביקשו מישראל להעביר לרשותם שטח סמוך מאד לכביש ירושלים-מודיעין

שיגרנו לאחרונה מכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי, ובו נשאלים הגורמים הבכירים האם אכן נבחנת בקשה פלסטינית להקים מתחם אימונים של הרשות סמוך מאד לכביש 443, בשטח המוגדר "שטח C", הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

במכתב מציון כי מדובר בבקשה בלי סבירה בעליל, אשר היענות לה עלולה להוות סכנה ביטחונית חמורה ביותר לנוסעים בכביש המוביל לבירה וממנה.

במכתב התשובה שהגיע מאשרים בצבא כי אכן הגיעה בקשה כזו והיא נבחנת, אולם לא נשללת בו האפשרות שהתשובה הישראלית תהיה חיובית – עובדה מדאיגה מאד, הן לנוכח התקדים שיהווה מהלך שכזה, והן בשל הסכנה הביטחונית שהוזכרה לעיל.

במכתב בהול לגורמי אכיפת החוק שבנו ודרשנו מהרשויות לפעול לאלתר לעצירת הפגיעה הסביבתית החמורה במקום

במכתב (שני במספר), שממוען לראש המינהל האזרח, למנהל יחידת הפיקוח, לקמ"ט ארכיאולוגיה ולקצין פניות הציבור במנהל, דרשנו מאותם גורמים לעצור באופן מיידי את ההרס שמבצעים פלסטינים באתר הארכיאולוגי הסמוך ליישוב תלם מערבית לחברון.

 במכתב מצוין כי למרות הודעה קודמת של אנשי המנהל, ולפיה ננקטו פעולות בעניין – הרי שבפועל ההרס במקום נמשך. למכתב אף צורפה תמונה בה נראה טרקטור פלסטיני עובד באתר באין מפריע.

במקביל לפניה, שוחח עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עם הארכיאולוג המחוזי והתריע בפניו על הפגיעה באתר.

בעוד נגד מבנים ביישוב מצפה דני מוצאים צווי הריסה – מוקם בסמוך באין מפריע כפר פלסטיני גדול בלתי חוקי

מסתבר שאכיפת החוק בצורה שוויונית אינה דבר מובן מאליו: סמוך ליישוב מצפה דני שבבנימין נבנה כפר פלסטיני ללא כל היתר בנייה וללא אישור חוקי. מדובר בעשרות מבנים, חלקם מבני קבע לכל דבר, שמוקמים במרץ. גורמי האכיפה אינם פועלים נגד הפרת החוק הזועקת לשמים. מנגד, אותם גורמים מוציאים צווי הריסה ופועלים לאכיפת החוק דווקא ביישוב מצפה דני.

פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפעול לאלתר נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית – ובמקביל להסביר את הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין אופן אכיפת חוקי התכנון והבנייה במצפה דני ובכפר הפלסטיני הבלתי חוקי בעליל.

ברשות הפלסטינית מתנים הקמת אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים בכך שלא ישרתו ישובים ישראלים – במנהל האזרחי לא פוסלים את ההתניה על הסף

שיגרנו באחרונה מכתב לשר הביטחון אהוד ברק, למפקד פיקוד המרכז האלוף ניצן אלון ולראש המנהל האזרחי תת אלוף מוטי אלמוז בדרישה שלא לאפשר הקמתם של אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים ביהודה ושומרון, אם אלה לא ישרתו גם את היישובים הישראלים באזור.

גילינו כי הרשות הפלסטינית, בשיתוף ארגונים בינלאומיים, מתכננים הקמתם של שני אתרים לסילוק פסולת (סמוך לצומת רימונים שבבנימין, וליד הישוב מעלה עמוס שבגוש עציון) וכן שני מכונים לטיהור שפכים (במרחב נחל מודיעים שבבנימין, ומערבית לשכם שבשומרון) – כל זאת תוך הצבת תנאי מפורש שאתרים אלה לא ישמשו את היישובים הישראלים הנמצאים באזור. יצוין כי מדובר באתרים שצפויים לקום בשטחי C, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

במכתב מודגש כי מדובר בדרישה גזענית, אשר תפגע קשות באיכות הסביבה ותביא לבזבוז כספים ומשאבים.
אנחנו דורשים משר הביטחון ומגורמי הצבא הבכירים שלא לשתף פעולה בשום צורה עם תנאים גזעניים שכאלה שייפגעו באוכלוסייה הישראלית ובאיכות הסביבה, וכן שלא לקדם את ארבעת הפרויקטים הללו – כמו גם פרויקטים אחרים שבהם תוצב דרישה דומה – כל עוד התנאי הגזעני והמקומם לא יוסר.