פריצת דרך חדשה סמוך לחוות שחרית מדאיגה את תושבי השומרון. מערבית לצומת פדואל, ליד כביש 5, משתלטים תושבים פלסטינים מהסביבה על שטח לא להם ומבצעים עבודות לפריצת דרכים ובונים מבנים ללא היתר.

באחרונה סיירו באזור ישי חמו, רכז יו"ש שלנו, וגדעון גולדיס רכז תחום קרקעות במועצה האזורית שומרון ותיעדו את העבודות הבלתי חוקיות המתבצעות בשטח. בפנייה למינהל האזרחי כתבו נציגי התנועה: "עברייני הבניה ממשיכים בביצוע העבודות הבלתי חוקיות, וזאת באין כל מפריע מצד רשויות האכיפה, חרף העובדה כי העבודות הבלתי חוקיות מתבצעות בסמוך לכביש 5, אשר הינו כביש ראשי באזור, מסכנת את חיי הנוסעים בכביש, הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה ביטחונית, על כל הנובע והמשתמע מכך".

אנחנו מבקשים מהמינהל לאכוף את הצו בדבר סילוק מבנים חדשים, המאפשר למינהל להרוס מבנים בלתי-חוקיים שהוקמו ללא היתרים בתוך זמן קצר., ולפתוח בחקירה פלילית נגד מקימי המבנים הבלתי חוקיים.

אכיפה מהירה מובילה להרתעה – והיעדר אכיפה מובילה לעבריינות. פריצות הדרך מסכנות את חיי הנוסעים בכביש כמו גם את אלו הנמצאים במבנים הבלתי-חוקיים. אנו מצפים מהמינהל האזרחי לפעול בתקיפות, כפי שהוא יודע לעשות במקומות אחרים

לאחרונה הרס המנהל האזרחי את הכביש שנסלל באופן בלתי חוקי על ציר ההברחות בין הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון לערד. הכביש נסלל באמצע השנה שעברה באספלט, באופן שיקל על מעבר של מכוניות משפחתיות.

ההריסה מגיעה בהמשך לעתירה שהגשנו כנגד המדינה בדרישה לאכוף את החוק, כאשר בעבר המדינה הודיעה לבג"ץ כי הציר נחסם לתנועה במספר מקומות.

מדובר בעליית מדרגה. בשנה האחרונה הפעלנו לחץ משמעותי על הרשויות בכדי למנוע את השימוש בציר, ואנחנו שמחים לראות שהלחץ עובד. אנחנו מחזקים את ידי המנהל על האכיפה השבוע ועל הניסיון למנוע שימוש בציר בכל מחיר, אך כדאי תמיד לזכור, מניעת פריצת ציר קלה הרבה יותר מחסימה שלו בדיעבד, לאחר שקילומטרים שלו כבר סלולים.

הציר נחשף לראשונה במהלך שנת 2016 על ידי פקחי המועצה האזורית הר חברון ואנשינו. הציר שנבנה בהשקעה כספית גדולה הפך בינתיים לפעיל מאוד ומשמש את המאחזים הבדואים הלא חוקים שהולכים ומתפתחים בלב המדבר.

ציר ההברחות מאפשר מעבר מהיר מהר חברון אל בקעת ערד ומשם ליתר חלקי המדינה, לצורך מעבר גנבים, שב"חים, הברחת אמצעי לחימה וסמים, ואפילו נשים שהוברחו אל הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים ואיחוד משפחות. באותה שנה שני פלסטינים מהכפר יטא חצו את הציר כדי להגיע למתחם שרונה ולבצע שם פיגוע ירי, בו נרצחו ארבעה בני אדם.

לאחר שעתרנו לבג"ץ בדרישה שהמנהל האזרחי יאכוף את החוק נגד מוסך ומכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי סמוך לגבעון החדשה, המדינה ענתה כי תהרוס אותם בחודשים הקרובים.

בתשובה לעתירה שהגשנו על היעדר אכיפת החוק כנגד מבני עסקים בשכונת אל-חלאילה, שכונה ערבית שבין גבעון החדשה וגבעת זאב, ענתה המדינה כי תהרוס את המבנים בשלושת החודשים הקרובים. מדובר במוסך לתיקון רכבים ובמכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי במקום.

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בחוק ההסדרה בצורה שאיננה בהכרח רלוונטית. למשל-מבנים שנבנו ללא מעורבות ממשלתית, כפי שמגדיר החוק, לא נהרסו בטענה כי הם חוסים תחת חוק ההסדרה.

גם במקרה זה טענה המדינה כי חוק ההסדרה חל באופן גורף ולכן לא תוכל לבצע את האכיפה במקום, אך שופט המחוזי וינוגרד דחה את הטענה ודרש כי המדינה תודיע על בדיקתה ומסקנותיה לגבי המקרה הספציפי הנ"ל. לאחר שהמדינה בדקה את הנושא, היא הודיעה כי המבנים נשואי העתירה אינם נכללים בחוק ועל כן אין כל מניעה חוקית לבצע את צווי ההריסה החלים עליהם.

"לאחר קיום בחינה לכאורית של תחולת חוק ההסדרה בענייננו, עמדת המדינה היא כי חוק ההסדרה לא חל בנסיבות העניין", כתב השופט וינוגרד. לפיכך, בכוונת המדינה "לפעול לביצוע הריסת מבנה המוסך בתוך פרק זמן של עד שלושה חודשים ממועד הגשת תשובה זו".

המנהל מנסה,בתירוצים שונים, להתחמק מחובתו לפעול. אנו שמחים כי במקרה זה דרש בית המשפט בדיקה רצינית ומעמיקה שהוכיחה כי אי האכיפה במקרה זה מקורה בגרירת רגלים ולא מסיבות אובייקטיביות. לצערנו, רק כשאנחנו לוחצים המנהל האזרחי פועל. זוהי הוכחה נוספת לכך שהמנהל האזרחי גורר את רגליו מטיפול בסוגיה האסטרטגית של המערכה על שטחי סי. אנו נמשיך לעקוב ולוודא שההבטחות יקוימו.

עקב דרישה חריגה של בג"ץ, יצאנו לעיר הבלתי חוקית שבונה הרשות הפלסטינית בשטחי האש של צה"ל – והגשנו באופן אישי את העתירה לפולשים המתגוררים בשטח בניגוד לחוק.

ארבע שנים(!) לאחר הגשת עתירה בבג"ץ נגד העיר הבלתי חוקית שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, הוציא בג"ץ דרישה חריגה להגיש באופן אישי את העתירה, כשהיא מתורגמת לערבית, לתושבי הבתים הבלתי חוקיים בהם התמקדה העתירה.

בשנת 2016 עתרנו לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, בדרום הר חברון – שטח אימונים באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית בתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת העתירה הסתבר כי בשנות ה-80 הוגדרו על ידי המנהל האזרחי, באופן נטול סמכות חוקית, איזורים מתוחמים שהמנהל האזרחי הצהיר כי לא יבצע בהם פעולות אכיפה, מה שעודד את הבניה לא רק בתוך השטחים האלו, אלא גם, ובעיקר, מחוצה להם.

בסך הכל נבנו כאלפיים מבני קבע בארבעה מתחמי ענק לא חוקיים המתפרשים על שטח כולל של 10,000 דונם.

העתירה תקפה את חוסר החוקיות של מדיניות המנהל לגבי הצהרתו על אי האכיפה, אך בשונה מעתירות דומות של ארגוני שמאל, בג"ץ הורה לרגבים להגיש את העתירה באופן אישי גם לאלו שבנו שם.

במקרים בהם מוגשות עתירות כנגד תושבי הרשות הפלסטינית, ישנו פתרון של "תחליף המצאה", בו אגף מיוחד במשרד המשפטים מעביר את העתירה לידי משרד המשפטים של הרשות הפלסטינית, או באמצעות פרסום מודעות בעיתונות הערבית.

לאחר שמשרד המשפטים הודיע על קושי מצידו לבצע את ההליך, ולאור סירוב עיתוני הרשות הפלסטינית לפרסם הודעה מטעם רגבים, הוציא בג"ץ הנחיה חריגה לפיה יש להגיש את העתירה באופן אישי.

בגלל ההשתלטות הערבית, צה"ל הולך ומצמצם את נוכחותו בשטח האש. מאחר ואין נוכחות בטחונית במקום, יצאנו בליווי אבטחה, ועברו בין המבנים לחלוקת עותק מהעתירות, לצד הדבקה של מודעות ענק במקומות מרכזיים.

המנהל האזרחי הודה בבג"ץ, שבכוונתו לקדם במקום תכנית מתאר שתלבין את ההתיישבות במקום ולמעשה תוותר על שטח האש של צה"ל. התכנית הזו מקבילה לתכנית שהרשות הפלסטינית מקדמת במקום, ולמעשה יש פה כניעה ואימוץ של התכנית של הרש"פ שעלולה להשיג את מטרתה בהצלחה. כשמדברים על ריבונות, אסור שהדברים יישארו בגדר הצהרות ריקות, אלא יבואו לידי ביטוי מעשי.

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.


כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

בעקבות לחץ שהפעלנו יחד עם מועצה אזורית שומרון פינה המנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות היישוב לשם בשומרון. "מצפים לאכיפה יעילה ומהירה. מאות משפחות לא יכולות להיות בנות ערובה של בירוקרטיה" מסר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן

תייסר עבדאללה פלש לאדמות מדינה בתחומי היישוב לשם בשומרון, והתיישב על משבצת קרקע שהיתה מיועדת לסלילת כביש גישה ליישוב. כבר לפני 7 שנים הוא קיבל את צו ההריסה הראשון, אך בעקבות ניצול הבירוקרטיה והסחבת המשפטית, הצו לא מומש ומבנים חדשים נוספו במהלך השנים. בשל התמשכות התהליכים המשפטיים, לא ניתן היה להוציא לפועל את סלילת הכביש בשטח זה.

יחד איתנו הפעילה מועצה איזורית שומרון לחץ מתמשך על המנהל האזרחי, אך במנהל טענו כי האכיפה במקום אינה בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, וזאת בשל העובדה כי כעת, לאחר שנים של חוסר אכיפה, מדובר בבניה ישנה, וישנם עוד מאות מבנים חדשים שהוקמו מאז, הנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר.

עתרנו לבג"ץ בדרישה לפנות את הפולש. עבדאללה טען כי הקרקע בבעלותו, אך בהליך המשפטי התברר כי המסמכים שהגיש מתייחסים לחלקת אדמה אחרת, ואף אינם מלמדים כלל על בעלות.

הבוקר המנהל האזרחי ביצע אכיפה משמעותית והרס חלק מהמבנים הבלתי חוקיים שעבדאללה הקים.

השיטה בה נהג עבדאללה היא דוגמה מייצגת לשיטה שלמה שמקיפה אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים. הגשת בקשות סרק, התשה של המערכת בערעורים וניצול לרעה של הליכים משפטיים. מדינת ישראל חייבת לפעול מול השיטה, אחרת יצא חוטא נשכר, ומערכת האכיפה היקרה תהיה חסרת משמעות. אלפי צווי הריסה לא מתממשים במשך שנים. על המנהל לאכוף את החוק ברגע שמתאפשר, ולמנוע סחבת מיותרת של שנים, כזו הפוגעת במדיניות תכנון מושכלת ובשלטון החוק.

הלוויה בת שנות אלפיים: מאות עצמות ממערת הקבורה היהודית מתקופת בית המקדש השני, שערבים חיללו ליד יריחו, הובאו מחדש לקבר ישראל ביישוב כפר אדומים

מאות בני אדם השתתפו בהלוויה לא שגרתית ביישוב כפר אדומים, וליוו למנוחת עולמים מאות עצמות שחולצו ממערת קבורה יהודית מתקופת בית המקדש השני, שחוללה על ידי שודדי קברים ערבים סמוך ליריחו.

המערה אותרה זמן קצר לפני חג הפסח, על ידי מטיילים מתנדבי מיזם 'שומרים על הנצח' שטיילו ליד ארמונות החשמונאים באיזור יריחו, לאחר שזו נחשפה במהלך עבודות עפר שביצעו ערבים מהאזור באמצעות טרקטור, לצורך עבודות חקלאיות לא חוקיות. גומחאות המערה נפגעו קשות ומאות עצמות אדם שבורות התגוללו בעפר הטרי. על פי עדויות של ערבים למטיילים, הגלוסקמאות (ארונות הקבורה) שהיו בו נשדדו מהמקום.
המתחם שנחקר בעבר, נחשב לבית הקברות היהודי הגדול ביותר מתקופת בית המקדש השני. במקום נמצאו מאות קברים במכלול של עשרות מערות קבורה, בהן אותרו גם כתובות ייחודיות המספרות על זהות הנפטרים.

בעקבות פנייתה שלנו למנהל האזרחי, ביצעו אנשי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה וקמ"ט דתות במנהל האזרחי, מבצע לליקוט העצמות המחוללות. אלו הובאו לקבורה מחודשת, בסיוע משרד הדתות ומועצה אזורית בנימין שהקצתה חלקת קבר בבית הקברות של היישוב כפר אדומים, במעמד מאות תושבים, רבנים, בכירי המנהל האזרחי ואישי ציבור.

מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה: "מדובר בחסד של אמת לא רק עם אבות אבותינו, אלא גם עם המורשת וההיסטוריה שלנו, שנרמסות ונהרסות ברגל גסה על ידי הרשות הפלסטינית הן ביריחו, והן באלפי אתרים ארכיאולוגיים נוספים בחבלי יהודה ושומרון, ארץ התנ"ך וערש התרבות היהודית. לשמחתנו המנהל האזרחי הגיב לפנייתנו במהירות, ופעל בצורה מקצועית ומהירה על מנת לתת כבוד אחרון וראוי לזכרם של אבותינו. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם הברבריות הזו, וחייבת לתת מענה רוחבי לסוגיה".

משה גוטמן, ממיזם "שומרים על הנצח" מוסיף: "המינהל האזרחי פעל בנחישות בביצוע פעולות אכיפה וליקוט העצמות, ובכך נתן את הכבוד הראוי לעצמות אבותינו שנקברו באחוזת הקבורה של משפחות המלוכה. אנו מברכים את שיתוף הפעולה ההדוק בין המינהל ומשרד הדתות, תוך תזכורת לממשלת ישראל כי האחריות לנכסי הנצח שלנו היא על כתפיה, ואנו מצפים ממנה לא רק לתגובות הולמות אלא גם לנקיטת יוזמה בתכנית חירום לאומית מיידית, בכדי שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

דו"ח פנימי של המנהל האזרחי מלמד, כי משנת 2011 ועד 2018 נטעה הרשות הפלסטינית מיליוני עצי זית בשטח של כ-400,000 דונם. מטרת הפעילות החקלאית  – תפיסת שטח באיזורים שתחת שליטה ישראלית מלאה, ואף השתלטות על אדמות מדינה

על פי הדו"ח, בשנת 2011 היו ברחבי יהודה ושומרון כ-420 אלף דונמים נטועים בעצי זית, ועד שנת 2018 זינק היקף השטח הנטוע ב-91% והגיע ל- 790 אלף דונם! "העלייה בשטח הגידול נבעה בעקבות פרויקט דגל של משרד החקלאות הפלסטיני, שקרא לטעת מיליון עצי זית – אך בפועל ניטעו הרבה יותר ממיליון", מציינים מחברי הדו"ח. "במסגרת הפרויקט חילק משרד החקלאות, ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים כ-300 אלף שתילי זית בכל שנה לחקלאים פלסטינים לנטיעות ברחבי איו"ש".

לשם ההמחשה, היקף השטח שהתווסף בשנים אלו משתווה לשטחן של הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע גם יחד.

מאידך, חרף הנתונים המדאיגים, מציינים מחברי הדו"ח כי במנהל האזרחי נערכים כמדי שנה לעונת המסיק במטרה "לאפשר לחקלאים הפלסטינים למסוק את מטעיהם בצורה הטובה ביותר", ולשם כך "יתקיימו פגישות וסיורים בכל הגזרות בהשתתפות גורמי מנהל אזרחי, גורמי הרשות הפלסטינית, מועצת הזיתים הפלסטינית, צבא וגורמי משטרה".

את נתוני המנהל האזרחי חשפנו תחקירנים יחד עם ארגון 'לביא', וממצאיו תואמים את דו"ח "מכים שורשים" אותו פרסמנו בשבועות האחרונים, המלמד כי הרשות הפלסטינית ובאי כוחה, מתמקדים במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמי ההשתלטות החקלאית מתבססת על שלושה שלבים: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים באמצעות פריסת תשתית צנרת, חפירת בורות, הקמת מתקני אגירה ומיכליות מים. לאחר מכן מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות נטיעת עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד.

מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017

הגורם הביצועי המרכזי הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees), המהווה את הזרוע האזרחית של ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין', שבכיריו התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

נטיעת עצי זית באיזור אסטרטגי בגוש עציון

לצערנו, דו"ח המנהל האזרחי מבהיר מעבר לכל ספק, כי המנהל האזרחי עצם עיניים נוכח הכיבוש החקלאי שמבצעת הרשות הפלסטינית. הממשלה והכנסת צריכות לחקור אם היתה פה רשלנות, או חלילה פעולה שנעשתה במכוון ובמזיד. כך או כך – המנהל האזרחי הוכיח פה כישלון מהדהד, מערכתי ומסוכן. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים.

המנהל האזרחי הודה בבג"ץ שהגשנו יחד עם מועצת שומרון, כי הוא מאפשר השלכת פסולת של העיר קלקיליה באתר הלא חוקי "באופן זמני", ומשנע אותה מהמקום בכספי הרשויות הישראליות שתושביהן ממשיכים להיפגע מהעשן. בג"ץ נזף במנהל האזרחי: "המדינה מפרה את החוק"

ועדת הפנים והגנת הסביבה עוסקת רבות במטרד העצום משריפת הפסולת במרחב קו התפר בו פועלות מזבלות רבות. העשן העולה מהן גורם למטרד ריח ולסכנות בריאותיות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים במרחב ההשפעה.

אחד המפגעים המרכזיים בסביבה, היא המזבלה הפיראטית של העיר קלקיליה, אשר בניגוד להצהרות המדינה והמנהל האזרחי בבג"ץ, ממשיכה לבעור באופן תקופתי גם בימים האחרונים. יחד עם המועצה האזורית שומרון עתרנו בשנה שעברה נגד המנהל האזרחי המאפשר את המשך פעילות המזבלה, ממנה סובלים תושבים במרחב כפר סבא, כוכב יאיר-צור יגאל, כמו גם היישובים צופים ואלפי מנשה.

בדיון האחרון בבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי המזבלה אכן לא חוקית, אלא שמסיבות של "כורח המציאות" ורצון לצמצם את השלכת הפסולת ושריפתה במרחב קלקיליה והכפרים שבסביבתה, התיר המנהל האזרחי לעיריית קלקיליה החל משנת 2010 להפעיל באתר תחנת מעבר פסולת למרות שהמקום איננו מוסדר מבחינה חוקית, על מנת לשנע ממנו את האשפה לאתר סילוק הפסולת החוקי "זהארת אל פינג'אן" הפועל בצפון השומרון.

שינוע האשפה של עיריית קלקיליה ממומן בכספי "קרן הניקיון" מכספי המיסים של רשויות מוניציפליות ישראליות, אך העירייה עצמה לא משתתפת בעלות שינוע האשפה לאתר החוקי. המנהל האזרחי הצהיר בדיון כי ערך סיורים במקום, וכי "התרשמות נציגי איכות הסביבה שפועלת תחנת מעבר, ואין עוד השלכת פסולת או שריפות".

מזבלת קלקיליה ממשיכה לבעור

במהלך הדיון התקשתה השופטת יעל וילנר לעכל את עמדת המדינה. "אדוני אומר כי אנו מסדירים זאת באופן בלתי חוקי, כי עדיפה אי חוקיות מאשר אי חוקיות אחרת?! יש הבדל כשהמדינה מפירה את החוק לבין כשהתושבים שם מפירים את החוק. המדינה אומרת: ככה אני מסדירה את זה, זה לא סביר. למה לא לאלצם להסדיר זאת חוקית ולהגיש היתרים"?

השופטים הורו לנו לצרף את עיריית קלקיליה כמשיבה לעתירה, וקבעו כי המדינה ועיריית קלקיליה יעדכנו עד תחילת אוקטובר "לגבי הפעולות הנעשות בשטח על מנת להפחית מפגעים ומטרדים הנובעים מתחנת המעבר".

אלא שמעבר לחוסר החוקיות בפעילות המנהל האזרחי עליה התקומם בג"ץ, המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המנהל האזרחי. שריפת הפסולת נמשכת לפרקים גם בימים האחרונים, והעשן ממשיך לגרום למטרד ריח ולסכנה בריאותית חמורה לתושבי האזור.

בג"ץ אמר במילים פשוטות: לא ייתכן שהמדינה תפר את החוק. על המנהל האזרחי לסגור את האתר הפיראטי לאלתר, ולאכוף את החוק באופן נוקשה ומרתיע. יש לקזז את עלות שינוע הפסולת של עיריית קלקיליה מכספי הרשות הפלשתינית, ולא מכיסם של האזרחים הישראלים הסובלים מהעשן.

הרשות הפלשתינית פרצה דרך חדשה שתחבר בין המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו בלב שטח אימונים צבאי בדרום הר חברון, ואנרכיסטים אירופים הקימו מאחז המשמש כבסיס לפעילותם באיזור

הפלישה הערבית לשטחי האימונים של צה"ל שבדרום הר חברון הולכת ומתרחבת.  שטח האימונים 918 הממוקם בספר המדבר שממזרח ליישובים כרמל ומעון, הוכרז כשטח אש בסוף שנות ה-70, והוא משתרע על כ-33000 דונמים. בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון אירופי מאסיבי, הוקמו במקום מספר מאחזים ערבים בלתי חוקיים.

בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה בתוך שטח האש, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". ארגוני סיוע ובהם האיחוד האירופי מסייעים בהכנת תשתיות, דרכים ומבני ציבור. שטח 918 המדברי היה ריק לחלוטין בתחילת שנות האלפיים,  אך עד לסוף שנת 2017 נבנו בו מעל 500 מבנים בלתי חוקיים.

הצמיחה התאפשרה מאחר והמנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק במקום, לא פעל על פי חובתו לסלק בזמן אמת את הפלישות לשטחי האש ולאכוף את החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית. התנהלות זו איפשרה לרשות הפלשתינית ולגופים מטעמה להגיש סדרת עתירות לבג"ץ ולהקפיא את מימוש צווי ההריסה בחסות ההליך המשפטי שנמשך שנים ארוכות.

פעילים אנרכיסטים אירופאים הקימו לאחרונה בתוך שטח האש, מאחז בלתי חוקי נוסף בשם "צומוד", המשמש להם גם כבסיס יציאה לפעילויות בלתי חוקיות ותוקפניות כלפי חיילי צה"ל והיישובים הישראלים בסביבה.

מאחז האנרכיסטים 'צומוד'

בסוף השבוע שעבר, איתרנו דרך חדשה שפרצו הערבים במטרה לחבר בין שני מקבצים בלתי חוקיים. הדרך שאורכה מאות מטרים, ממוקמת בשטח טרשי במיוחד ובפריצתה הושקעו משאבים רבים – דבר המוכיח את מעורבותה של הרשות הפלשתינית במהלך.

במקביל להתרחבות הפלישה הערבית במקום, צה"ל למעשה מוריד בהדרגה את מספר האימונים והיקף השימוש שלו בשטח אש זה. חוסר המעש השיטתי מצד המנהל האזרחי מול הפלישה הערבית – חוזרת כמו בומרנג ומכפיל כח. כל חולשה – נענית בפלישה נוספת, והרשות הפלשתינית עושה בשטחי האימונים של צה"ל כבתוך שלה. ההשתלטות הערבית דוחקת בהדרגה את צה"ל מהשטח.