לאחר שהמנהל האזרחי חנך את "חמ"ל C" במטרה לייעל את מערכת האכיפה ביהודה ושומרון, ולאור ריבוי מקרים בהם נוכחנו לראות שאין אכיפה בשטח, הגשנו בקשת חופש מידע למנהל האזרחי כדי לוודא האם החמ"ל עושה את עבודותו. לאחר אין ספור דחיות לבקשותינו ותשובות שאינן מספקות, הגשנו עתירה לבית המשפט בדרישה שיחייב את המנהל האזרחי לענות לשאלותנו

זה לא סוד שיש לנו ביקורת רבה על התנהלותו של המנהל האזרחי, הגוף היחידי האמון לשמור על החוק ביהודה ושומרון. התחקיר שפרסם יוני רוטנברג בסוף השבוע האחרון בעיתון "בשבע" מסביר בדיוק מהיכן זה נובע. זו אותה הגברת, רק עם מספר ווטסאפ.

בחודש נובמבר שעבר המנהל האזרחי יצא בהודעה חגיגית כי הוא חונך את "חמ"ל C" – מוקד חדש וייחודי לריכוז פניות ומידע מהשטח, כדי "לתת מענה לאירועים הדורשים תגובה מיידית ביו"ש (כגון עבירות בניה בלתי חוקית, החרמת כלים, מפגעים סביבתיים ועוד)". הפרויקט החדש של המנהל היה אמור לכאורה ליצור עידן חדש במערכה על שטחי C וכנגד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון, אלא ששבעה חודשים חלפו מאז הכרזת הפרויקט, ולא רק שהוא לא חיזק את האכיפה בשטח, הוא אף האט אותה באופן משמעותי.

עשרות עדויות ותיעודים של הפעילות שלנו, של רכזי קרקעות ברשויות המקומיות, ושל תושבים מיואשים שפונים שוב ושוב ושוב בדיווחים למוקד – על כלים כבדים של הרשות הפלסטינית שעושה בשטח כבתוך שלה, על בניה ערבית לא חוקית, פריצת דרכים וסלילתם לאור יום, שנתקלים בחוסר מעש מתמשך. בתקופה שקדמה להקמת החמ"ל, החטיבות המרחביות של צה"ל – בשיתוף פעולה של הרשויות המקומיות וקבוצות דיווח אזרחיות של תושבים אכפתיים – הצליחו מדי חודש, לבלום בזמן אמת, עשרות ומאות פעולות בלתי חוקיות של הרשות הפלסטיניות.

במנהל האזרחי חששו כי הפעילות של התושבים ורכזי המועצות מול הפיקוד בשטח תהפוך אותו ללא רלוונטי, לכן בחר המנהל להקים את החמ"ל, להחזיר את השליטה לידיו, ולהעביר אליו את כל הדיווחים שצעקו מהשטח – גם אם הוא לא יפעל באופן מספק.

עוד מהיום הראשון של החמ"ל, הערכנו כי פתיחתו לא תקדם את שמירת הקרקעות ביו"ש – אלא להפך. אבל כדי לוודא שאנחנו לא מסתמכים בטעות על תחושות בטן, פנינו לפני ארבעה חודשים בבקשת חופש מידע למנהל בכדי לקבל מידע מפורט על מספר הפניות שהגיעו לחמ"ל, המענה שניתן להן על פי חלוקה לגזרות, ופירוט של פעולות האכיפה שננקטו בעקבות זאת.

על פניו – עבור חמ"ל שמקבל ומתייק פניות, זו אמורה להיות מלאכה פשוטה ובסיסית, אלא שכנראה שלמנהל האזרחי לא כל כך. במנהל מרחו את הזמן למענה לפניה שלנו – הרבה יותר מעל המועד הנקוב בחוק למענה על בקשות חופש מידע – בטענה המדהימה, שימו לב: שהם "עובדים נמרצות על התשובות". בימים האחרונים קיבלנו מכתב תשובה – שלא כלל בתוכו תשובות לבקשת חופש המידע, והוסיפו כי "גיבוש המידע ידרוש מאיתנו הקצאת משאבים בלתי סבירה".
במבחן התוצאה – המנהל האזרחי כושל בתפקידו עם חמ"ל C ובלעדיו. והוא מסרב לתת מידע כדי להסתיר את התנהלותו המקוממת.

הרשות הפלסטינית בנתה בשנים האחרונות עשרות בתי ספר בלתי חוקיים במטרה לתפוס שטחים פתוחים ביהודה ושומרון – באדמות מדינה, בשטחי אש ובשמורות טבע. בתי הספר נבנים בקצב מסחרר, לעיתים בין לילה בעזרת מימון אירופי נדיב, והכל בכדי לשמש מטרה אחת- קיבוע והיאחזות הרשות הפלסטינית במרחב.

לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.

בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.

אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.

הרשות הפלסטינית הקימה בשבועות האחרונים בית ספר חדש ובלתי חוקי בלב אתר 'חמאם אל מליח' בשמורת בזק בבקעת הירדן. "הרשות בונה, האירופים מממנים, ומדינת ישראל מתעלמת"

בשבועות האחרונים הקימה הרשות הפלסטינית בית ספר חדש בלב אתר המעיינות החמים 'חמאם אל מליח' הממוקם בשמורת הטבע נחל בזק שבבקעת הירדן. האתר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. לפני מספר שנים פלשה משפחה ערבית לאתר, ניכסה את השטח לעצמה, והחלה לעשות במקום כבתוך שלה, תוך פגיעה במבנה החמאם.

אל הפלישה וההרס הצטרף לפני כשבועיים בית ספר חדש ובלתי חוקי שנבנה בשטחו של האתר. על המבנה נתלה שלט המצהיר כי בנייתו נעשתה במימון האיחוד האירופי, המשתף פעולה בשנים האחרונות עם הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי C.

מבנה בית הספר עוטר בציורי קיר צבעוניים, ובניסיון להסתיר אותו מפני החוק, הוא כוסה ביריעות בד גדולות.

פנינו בימים האחרונים למנהל האזרחי בדרישה לקבלת תשובות ברורות כיצד בית הספר הוקם בלב האתר והשמורה, וכיצד אף אחד לא עושה דבר בנידון.

הרשות הפלסטינית משחקת עם המנהל האזרחי מחבואים. היא בונה בתי ספר בלתי חוקיים על מנת לקבע את רשת המקבצים שהיא מטפחת בשטחי C, ומוצאת דרכים מקוריות כדי להעלים אותם מעל פני השטח. המנהל האזרחי, במתכוון או שלא, מצליח ליפול לידי הרשות, שנראה כי הולכת והופכת לשחקן היחיד במשחק.

בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח

הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.

למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.

בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים.
צפו בסרטון שהוצאנו:

עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהמנהל האזרחי סירב לספק מענה על היקף חיבורי החשמל שמבצעת לכאורה 'חברת חשמל מזרח ירושלים' הכפופה לחוק הישראלי, המחברת לרשת אלפי מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון

עשרות אלפי מבנים לא חוקיים הוקמו בעשור האחרון בשטחי C ביהודה ושומרון – רובם ככולם מחוברים לרשת החשמל של 'חברת החשמל מזרח ירושלים', חברה ישראלית המפוקחת על ידי הרשות לשירותים ציבוריים, ומלבד חברת החשמל לישראל, היא החברה היחידה בישראל המחזיקה ברישיון לניהול מערכת להולכה או לחלוקה של חשמל ברחבי הארץ.

כדי לעמוד על היקפי התופעה, פנינו בחודש אוגוסט האחרון למנהל האזרחי בבקשת חופש מידע. הבקשה התמקדה בחיבורי חשמל של מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים ללא היתר, במרחק של מטרים בודדים משער הכניסה ליישוב אפרת בגוש עציון, והתיעוד מלמד כי הם מחוברים לרשת 'חברת החשמל מזרח ירושלים'.

ביקשנו להבין כיצד 'חברת החשמל מזרח ירושלים' קיבלה אישור לחבר את המבנים הבלתי חוקיים לחשמל ולהציב במקום עמודי חשמל ללא תכנית מאושרת, האם קיימות במקום תכניות חשמל מאושרות, ולחילופין האם למבנים בלתי חוקיים אלו יש היתרי בניה או פטור מהיתרי בניה?

המנהל האזרחי נמנע מלחשוף את המידע, ולאחר דרישה נוספת למידע, השיבו כי "עובדים נמרצות על גיבוש מענה לפניה", וכי "מדובר בדברים ישנים שדורשים בדיקה מעמיקה בארכיונים". אלא שחיבורי החשמל עליהם הוגשה הפניה בוצעו רק מספר חודשים קודם לכן, ולכן הטענה על "חיפוש בארכיונים" איננה סבירה.

חיבורי חשמל בלתי חוקיים

לאחר חודשים שחלפו מאז התשובה התמוהה, בהם לא התקבל כל מענה ענייני מהמנהל האזרחי לבקשת חוק חופש המידע, הגשנו לבית המשפט עתירת חופש מידע בכדי שיחייב את המנהל לספק תשובות מספקות למחדל המנוהל.

מעבר לסכנות הבטיחותיות הנלוות לחיבורי חשמל בלתי מורשים ללא כל פיקוח, המהלך הזה מהווה קיבוע של הבניה הבלתי חוקית במרחב. לא מתקבל על הדעת שחברה הכפופה לחוק ולדין הישראלי, תבצע חיבורי חשמל פיראטיים למבנים שנבנו ללא היתר. יתירה מכך, בזמן שממשלת ישראל הכריזה על ניהול המערכה על שטחי C, לא ייתכן שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, והתופעה הזו הולכת ומתרחבת.

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

משבר הקורונה הביא לתנופת בניה ערבית בלתי חוקית במרחב גוש עציון. בכפר נחאלין שבין ראש צורים לביתר עילית הוקמה שכונה חדשה בתוך שבועות ספורים – באיזור שעל פי מפת 'תכנית המאה' מיועד להחלת ריבונות ישראלית.

הרשות הפלסטינית והגורמים המעורבים בבניה בלתי חוקית זיהו את נקודת החולשה והחליטו לנצל אותה לתנופת בניה בלתי חוקית. בכפר נחאלין הקימו בשבועות שחלפו, שכונה חדשה בשטחים הפתוחים מחוץ לתחומי הכפר, הכוללים בניית מספר מבני מגורים, פריסת קו חשמל, הכשרת מגרשים נוספים לבניה, ופתיחת דרך לבניה נוספת.

השכונה החדשה מהווה המשך ישיר לעבודות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחים פתוחים, במימון מדינות זרות, הכוללות פריצת דרכים מנחאלין לכיוון דרום מזרח ועבודות חקלאיות של בניית טראסות, ונטיעת עצים.

צפו בסרטון:

לפני מספר חודשים פרסמנו את דו"ח "מלחמת ההתשה" העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. הדו"ח מלמד כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים.

כמו שהתרענו, הסיפור של נחאלין הוא דוגמה מאפיינת לפגיעה החמורה שנגרמה לפעילות האכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית בחסות משבר הקורונה, וגם למירוץ של הרשות הפלסטינית לתפיסת שטחים ספציפיים מול תכנית טראמפ.


בית המשפט העליון דחה עתירה שהגישה אגודת סנט איב יחד עם תושבי המאחז הלא חוקי חאלת א דבע, שנבנה בחלקו על אדמות מדינה ובתחומי שטח האש 918, בניסיון להסדיר את המאחז. "העותר ידע שהמבנה נבנה לא כדין"

מזה מספר שנים נבנה בתוך תחום שטח אש 918 שבדרום הר חברון, על אדמות מדינה, מאחז לא חוקי בשם חאלת א דבע. לאחר שנהרסו מספר מבנים על ידי המנהל האזרחי עתרו תושבי המאחז יחד עם אגודת סנט איב לבג"ץ בדרישה להסדיר את המאחז ולהפכו לחוקי.

סנט איב הוא ארגון משפטי נוצרי קתולי, המהווה את אחד מהארגונים המרכזיים בלוחמה המשפטית שמנהלת הרשות הפלסטינית נגד אכיפת החוק בשטחי c.

בעתירה קודמת שהגישו תושבי המקבץ, קבע בג"ץ שצווי ההריסה יוקפאו בתנאי שלא ייבנו מבנים נוספים בשטח. בתגובה עתרנו לבג"ץ בדרישה למנוע את הקפאת ההריסה בטענה כי ההסדר הנ"ל אינו חוקי, בפרט לאור העובדה כי ההסכם עם בג"ץ לא קויים.


תושבי המאחז המשיכו לבנות ואף הקימו במקום בית ספר על אדמות מדינה. מאז פקיעת ההסכם באמצע שנת 2017 ועד היום נבנו עוד עשרות מבנים לא חוקיים אך למרות זאת העותרים המשיכו לטעון בבית המשפט כי על בג"ץ לעצור את ההריסה ולהסדיר את המקום.

בג"ץ דחה לאחרונה את העתירה הערבית, וקבע כי העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים. "לא הוכחה זיקה קניינית למקרקעין עליהם בנוי המבנה ואין בסיס לבקשה… אף לא צורף מסמך כלשהו לעתירה הבא להוכיח זיקה למקרקעין" נכתב בפסק הדין.

בית המשפט לא קיבל את טענת העותרים שהם למעשה נמצאים שם עוד משנות השבעים. בפסק הדין הודגש כי העותרים נמצאים בשטח אש שהוא שטח סגור בו מתאמנים כוחות צה"ל ועל כן נדרש אישור מיוחד לבנות שם, וגם הוא לא הוגש לבית המשפט.

פסק הדין מוכיח כי לפי העובדות והנתונים הבניה בוצעה ביודעין בתחומי שטח האש וללא היתר תוך כדי טענה לא מבוססת על בעלות במקרקעין שבאזור. ככה בונים כפר מאפס ויוצרים לו היסטוריה מזויפת. אנחנו מברכים את בג"ץ על עמידה מול פסק הדין, ואת המנהל האזרחי על האכיפה במקום.

תנועת רגבים מגישה עתירה ראשונה מסוגה נגד הרשות הפלסטינית – לאחר שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

לראשונה תידרש הרשות הפלסטינית להתייצב בבית המשפט ולהתגונן משפטית לאחר שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה. השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין- משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

כזכור, הרשות הפלסטינית פועלת כבר שנים ארוכות לבסס את אחיזתה ביו"ש, דווקא באזורים הנמצאים בשליטת מדינת ישראל. על פי דו"ח מיוחד שחיבר קובי אלירז, לשעבר עוזר שר הביטחון, מאז 2009 הרשות הקימה ועיבתה מאות מאחזים בלתי חוקיים באזורים אלו.

אחד מהכלים המרכזיים להשתלטות על השטח, הינו הקמת בתי ספר בתחומי המאחזים, בהנחה שמדינת ישראל תחשוש להרוס אותם. כזכור, בעקבות מאבק משפטי ממושך של תנועת רגבים, בג"ץ נתן בשנה שעברה אור ירוק לפינויו של המאחז הפלסטיני המפורסם "חאן אל אחמר" ובית הספר הפועל בו. חרף הצהרת נתניהו לפני כשנה כי המתחם יפונה בתוך "שבועות ספורים", הדבר לא נעשה עד היום.

הרשות הפלסטינית נתבעת על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה. העתירה הוגשה לאחר פניות קודמות למשרד הביטחון, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל בדרישה כי ינקטו באופן מיידי בהליכי פיקוח ואכיפה במקום, ויפתחו בחקירה פלילית כנגד העבריינים, אלא שבמנהל האזרחי הסתפקו במענה לקוני, לפיו "במידת הצורך ינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים ולסדרי העדיפויות".

בכתב העתירה מתארים עו"ד אבי סגל ויעל סינמון, כיצד משרד הביטחון, המנהל האזרחי ומשטרת ישראל התפרקו מחובתם לאכוף את החוק במרחב. "המשיבים משדרים לציבור כולו כי ניתן לקחת את החוק לידיים, שהרי העבריינים ממשיכים בפלישתם ובהפעלת בית הספר הבלתי חוקי, בתחומי שמורת טבע מוכרזת, חרף הצווים אשר נמסרו לידיהם, ככל ואלו אכן נמסרו, והכל תוך גרימת נזקים סביבתיים ראשונים במעלה, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי המשיבים לא יעשו דבר כדי למנוע זאת".