בשנים האחרונות מנוהלת בשמורת הטבע "יער ריחן" שבצפון השומרון תעשיה פיראטית לפירוק גרוטאות רכב, והנזק הסביבתי הולך ומחריף. "פשע מתמשך"

מגרטת רכבים פיראטית פועלת בשנים האחרונות בלב שמורת הטבע "יער ריחן" בסמוך ליישוב ריחן שבצפון השומרון ומגלגלת בתוכה תעשייה שלמה ומשומנת של סחר ושיווק חלפי רכב בשוק השחור. המגרטה המכילה אלפי גרוטאות ישנות פולשת אל תוך אדמות מדינה מוכרזות ומנוהלת בצורה עבריינית, רשלנית ואנטי סביבתית.

שמורת הטבע "יער ריחן" מהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב השומרון חסר היערות. ההכרזה על השמורה נעשתה כבר בתקופת המנדט הבריטי. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים.

אלא שכשבעים שנה לאחר מכן, הטבע הולך ונפגע, ושמירתו מוטלת בספק.

עברייני המגרטה משליכים ומפרקים בשטח כלי רכב רבים לצורך הפקת מתכות יקרות וחלפי רכב, באופן בלתי מבוקר וללא כל היתר ובכך מסכנים את חיי האדם ויוצרים מפגע סביבתי ותברואתי חמור. פגיעה קשה זו משפיעה על פני הקרקע, על המרחב הנופי, הצמחייה ובעלי החיים באזור.

ממעקב מתמשך שניהלנו אחר מצבה של המגרטה ניתן לראות, כי במהלך השנים ישנה התפתחות דרמטית בשטחה והיא פולשת לאזורים נוספים בשמורת הטבע. בארגון פנו בתכתובות רבות למנהל האזרחי בכדי שינקוט בצעדים מחמירים כנגד העבריינים. אולם, לא ננקטו בכל העת הזו אף פעולות משמעותיות כנגדם וכנגד המגרטה.

בישראל לא חסרים גופים שאמורים לטפל בבעיה הזו. לא יכול להיות שבשנת 2021, שנים אחרי שהנושא הירוק עומד לנגד עינינו, הרשויות עוצמות עיניים ומחכות שהבעיה תיפטר מעצמה.

במענה לתלונה שהגשנו כנגד מפגעים סביבתיים חדשים בנחל אלכסנדר, המשרד להגנת הסביבה מטיל את האחריות על גופים אחרים

המשרד להגנת הסביבה איננו ממהר לפעול כנגד מפגעים סביבתיים חמורים בנחל אלכסנדר, ואף מגלגל את האחריות בטיפול לגופים אחרים. כך עולה מתגובה רשמית של המשרד במענה לתלונה של תנועת רגבים.

נחל אלכסנדר, שאפיקו יוצא מהשומרון, ועובר דרך איזור השרון עד הים התיכון, סובל כבר שנים ארוכות מאסון אקולוגי, בעיקר בשל הזרמת שפכים מתחומי הרשות הפלסטינית.

מזה מספר שנים אנחנו מנהלים מעקב אחר זיהום הנחל, ובשבועות האחרונים הגשנו תלונה למשרד להגנת הסביבה כנגד מפגעים סביבתיים חדשים שאיתרו באיזור טייבה: הזרמת ביוב, חסימת תוואי הנחל באמצעות עבודות עפר, והקמת גשר בלתי חוקי המוביל למתחם בתי עסק פיראטיים. מעבר לאפיק הנחל.

במכתב התגובה שקיבלנו, טענה הנציגה לתלונות הציבור של המשרד להגנת הסביבה, כי אין בסמכות המשרד לאכוף את החוק מול מפגעים אלו. "חסימת תוואי הנחל והגשר על גבי הנחל שייכים לתחום התכנון והבניה, אשר בו אין למשרדנו סמכויות" נאמר בתשובה לפנייה. גם מהטיפול בזרימת מי הביוב התנערו, בטענה כי הטיפול בכך הינו באחריות תאגיד המים והביוב 'מי עירון'.

התשובה כמובן מקוממת. לא מובן איך המשרד להגנת הסביבה מתחמק מטיפול בבעיה ומאפשר לזיהום הנחל להמשיך.

במקום לגלגל את האחריות הלאה ולבקש מרגבים לפנות לגופים אחרים, מוטב שהמשרד יפעיל לחץ על הוועדה המקומית לתכנון ובניה שתטפל בבעיה. אנחנו מקווים כי השרה גילה גמליאל, שנכנסה זה עתה לעמוד בראש המשרד, תפעל ביתר תקיפות מול תופעות חמורות כאלה ותנחה את אנשיה לנקוט בפעולה ממשית, ולא לגלגל הלאה את האחריות באמצעות בירוקרטיה מתישה.

המאבק המשפטי במגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ יוצא לדרך. עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד מגרטת ענק בבקעת בית הכרם בצפון, הפועלת ללא היתרים וגורמת לזיהום סביבתי

מחריפים את המאבק בתופעת מגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ. מאות דונמים שהיו פעם מטעים וכרמים הפכו להיות משחטות רכב ואתרי סחר בחלקי חילוף. בצידי הכבישים ניתן לראות עשרות אלפי שלדי רכב הרוסים ואכולי חלודה ההורסים את הנוף ומהווים מפגע בטיחותי וסביבתי כמו זיהום הקרקע ומי התהום ומכירת חלפים בלתי תקינים.

אחת מהמגרטות הגדולות בצפון פועלת סמוך לכפר ראמה, ובה מאות כלי רכב מושבתים, גרוטאות ועוד מיני מזהמים אחרים. מספר פניות ששלחנו לועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות המקומית לא נענו. לאחר כשנתיים דרשנו לקיים אכיפה במקום, ולאחר שלא נעשתה שום פעולת אכיפה כנגד המגרטה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המועצה המקומית ראמה. בעתירה ביקשנו מבית המשפט להוציא צו לסגירת המגרטה שפועלת ללא היתר בניה, ללא רישיון עסק וללא שאר ההיתרים הנדרשים להפעלת עסק מסוג זה.

בניגוד לתקנים המחמירים שדורש המשרד להגנת הסביבה מהעסקים החוקיים לגריטת כלי רכב, הרי שבמגרטות הפיראטיות אין זכר לכל הדרישות הסביבתיות המחמירות, ואין מי שיפקח כי עסקים אלו שומרים על החוק ואינם פוגעים בסביבה. ההפקרות בצפון חוגגת ואין מי שיאכוף את החוק.

מאות דונמים ירוקים הפכו לבתי קברות לעשרות אלפי רכבים, וכל אדם המעוניין להקים עסק מקים את העסק איפה שהוא רוצה ובאיזו דרך שנראית לו. בלי אישורים, בלי עמידה בתקנים ובטח בלי פיקוח בסיסי. אנחנו בעד הקמת עסקים כשרים שיפתחו את הצפון ויעסיקו עוד עובדים אך אי אפשר לקבל את המצב הנוכחי בו הם עובדים בניגוד לחוק תוך פגיעה סביבתית אדירה.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה, שחשפה היקף פעילות דל במיוחד כנגד עברייני סביבתית בדרום – כחמישים דו"חות בלבד בשנה, וכמחציתם כלל לא נגבו

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה שסירב למסור מידע במסגרת חופש מידע לגבי היקף הקנסות שהטיל המשרד על עברייני סביבה במחוז הדרום.

מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה משתרע מאשדוד ועד אילת, ומתגוררים בו מעל מיליון תושבים. בדרום ישנה כמות גדולה של מזבלות פיראטיות.

באוקטובר 2017 שיגרנו בקשת חופש מידע, לקבל את מספר הקנסות שהוטלו על ידי פקחי המשרד, וכן את סכום הקנסות ששולמו בפועל בין השנים 2015-2017, מאחר והיקף הקנסות מהווה כלי למדידת פעילות האכיפה. במשרד דחו שוב ושוב את מועד התשובה, ולאחר שהפסיקו להגיב לפניות, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט הורה למדינה להעביר את מלוא המידע, ומשזה הועבר התברר כי למשרד להגנת הסביבה כנראה היה מה להסתיר.

לאורך 3 שנים הוטלו 160 קנסות בלבד על סעיפי שמירת ניקיון (כ-50 בשנה!) בכל איזור הדרום, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים בלבד, אולם בפועל נגבו רק 107 קנסות בסך כ200 אלף שקלים בלבד.

חלק מכמות הזבל שמשליכים בטבע

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון דראל קבע כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה היתה לקויה, והטיל הוצאות משפט בסך 7000 שקלים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים מדובר בעתירה שלא היה מנוס מהגשתה בשל התנהלותה של המשיבה", כתב השופט דראל. "הסכום שהוציאה העותרת בעין אינו בלתי סביר ואיני רואה סיבה שלא יושב לה".

הנתונים שנחשפו מסבירים היטב מדוע המשרד רצה להסתיר את התשובות. מספר זעום של הטלת קנסות על פגיעה סביבתית, זיהומי קרקע והשלכת פסולת פיראטית שמתוכם נגבו בפועל כ-50% בלבד. הרווח הכספי שגורף העבריין מול חוסר ההרתעה ואוזלת היד של הרשויות מהווה גורם משמעותי לפריחת העבריינות הסביבתית.

לא יתכן שבכל מחוז דרום מאשדוד עד אילת ישנם רק 5 פקחים של המשטרה הירוקה. אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות התקנים של הפקחים במחוז דרום בכדי לשמור על מרחבי הנגב כולו באופן אפקטיבי.

עשרות מגרשים לפירוק רכב פועלים ללא היתר ברחבי הגליל. מלבד המפגע הסביבתי, הקרקע מזדהמת באופן חמור בשל השמנים והדלקים המסולקים ללא פיקוח נאות. פנינו למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המרחבית לתכנון ובניה בדרישה לנקוט הליכי אכיפה מרתיעים כנגד העבריינים

 בכל יום מפורקים ברחבי ישראל מאות ואלפי כלי רכב שהורדו מהכביש לאחר שיצאו מכלל שמישות. באיזור הגליל פועלים ללא רישיון וללא היתר עשרות מגרשים לפירוק רכבים, שרובם אף ממוקמים על קרקעות שלא נועדו לשם כך.

המגרטות הפיראטיות גורמות לפגיעה משמעותית בנוף וזיהום סביבתי חמור. הן אינן מקפידות על התקנות הסביבתיות הדורשות סילוק מותאם של חומרים שאינם מתכלים וטיפול מותאם בשמנים ודלקים, במטרה למנוע את חלחולם לקרקע וזיהום שכבות תת קרקעיות ומי תהום. בנוסף, גרוטאות הרכבים נותרות באתרים אלו לאורך שנים, תוך יצירת מפגע סביבתי מכוער וניתן אף להניח כי חלק מהרכבים מגיעים לשם בדרכים שאינם חוקיות בהכרח.

חלק מהעיסוק השוטף שלנו מתמקד בשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע של ישראל,  באמצעות מעקב על פעילות פוגענית ומזהמת משאבי קרקע, ואוצרות טבע ונוף. לשם כך פנינו לאחרונה לוועדה המרחבית לתכנון ובניה בגליל המזרחי, ולמנהלת המחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, בדרישה כי ינקטו פעולות פיקוח ואכיפה כנגד פעילות המגרטות הבלתי חוקיות הפועלות ברחבי הגליל.

פעולות אלו כוללות נקיטת אמצעים פליליים כנגד העבריינים, והשבת המצב לקדמותו – ובכלל זה פינוי המגרטות ושיקום הקרקע. למכתב צורפו, כדוגמה, תמונות עדכניות ממגרטת רכב פיראטית הממוקמת מדרום לכפר עילבון. אנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

בעקבות הנחיית השר עמיר פרץ, לעצור את קידום תכנית "גן לאומי מורדות הר הצופים" אנחנו דורשים לקבל לידיה את חוות הדעת המקצועית עליה הסתמך השר

השר עמיר פרץ, הממונה על איכות הסביבה והגנת ערכי הטבע והנוף במדינת ישראל, הורה לאחרונה לעצור את קידום התכנית להקמת 'גן לאומי מורדות הר הצופים'.

בהודעה שפרסמה לשכת השר נאמר, כי ההחלטה התקבלה "לאחר דיונים מעמיקים שערך השר עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה והגורמים המשפטיים. בדיונים נמצא כי מדובר בשטח שאין בו ערכי טבע רגישים באופן מיוחד או שרידים ארכיאולוגיים ייחודיים המצדיקים הפיכה של האזור לגן לאומי".

מנגד, התכנית המקצועית להקמת הגן, אשר הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מדגישה כי המקום מהווה את אחד השטחים הטבעיים הפתוחים הבודדים שנשארו במדרונות הר הצופים, גדוש בעשרות מערות קבורה, בורות מים, קולומבריום ושרידים ארכיאולוגיים נוספים, ומהווה סביבה טבעית עבור מינים רבים של בעלי חיים וצמחי בתה.

עורך הדין בועז ארזי מהמחלקה המשפטית שלנו שיגר מכתב דחוף לשר פרץ, בה ביקשנו לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים המוזכרים בהודעת השר לעיתונות ואת חוות הדעת עליהם התבססה ההחלטה. ארזי ציין כי ההודעה בדבר ביטול הקמת הגן מעלה תמיהה לגבי עצם ההחלטה ואופן קבלתה, וכן לגבי המניעים העומדים מאחוריה.

הודעת השר מדיפה ריח חריף של כניעה לקמפיין ארגוני השמאל הקיצוני, שמעוניינים למנוע את הקמת הגן בכדי לאפשר לשכונות הערביות באזור להתפשט ולחצוץ בין ירושלים למעלה אדומים

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

נודע לנו כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

הבהרנו לוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית.

בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.
במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור. באחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן.

פלשתינים מפעילים במרחב הכפרים זבדה – ברטעה, עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אויר קשה ונרחב בכל האזור.

בצפון השומרון, באיזור הנושק לנחל עירון – ואדי ערא, פועלות עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אוויר סביבתי קשה. מפחמות אלו מייצרות כמויות גדולות של פחמים ומכניסות לבעליהם רווחים נאים על חשבון בריאות הציבור באזור, יהודים וערבים כאחד.

לאור סקר מקיף ודו"ח שנערך בנושא, פנינו לראש המינהל האזרחי בדרישה שיורה לפקחי המינהל לנקוט בצעדי אכיפה מיידיים לסגירת המפחמות וכן לדאוג לכך שהעבריינים יועמדו לדין בגין הפעלת המפחמות.

בפנייתנו ציינו את חומרת העבירות הגורמות למפגע בריאותי וסביבתי לכלל תושבי האזור. בהיעדר אמצעים כלשהם לטיפול בפליטות מזהמי האוויר, נפלטים לאוויר מזהמים (חלקיקים, פחמן דו חמצני, פורמאלדהיד ופחממנים) אשר גורמים בחשיפה מתמשכת לרעילות אקוטית, רעילות כרונית וגידולים סרטניים לכלל תושבי האזור, הנחשפים בעל כורחם למזהמים.

בדו"ח ניטור שפרסם המשרד להגנת הסביבה נקבע כי "בתקופת המדידה נרשמו ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים עדינים, הגבוהים מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי".

בנוסף לנזקים הבריאותיים גורמת פעילות המפחמות למטרדי ריח קשים לתושבי האזור וכן לזיהום סביבתי ובכלל זה מי התהום ונחלי האזור.

בתשובה לפניית שלנו, הודיע המינהל האזרחי על החמרת הפיקוח והאכיפה ביחס למפחמות המדוברות, בנוסף לכך חתם ראש המינהל על תיקון להיתר הכללי להבאת טובין, על פיו יאסר להכניס חומרי גלם לאזור המפחמות ללא היתר מהמינהל האזרחי מה שיכביד על תפעול המפחמות.

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

לנו נודע כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

ביקשנו מהוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית. בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.

במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור.

לאחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן.