משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים. פנינו למנהל האזרחי, בדרישה לסילוק מיידי של הפולשים

סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.

לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.

פנינו למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבן כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".

לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.

לא מספיק להדביק צו וללכת – צריך לוודא שהוא אכן נאכף. אנו מברכים על התחלת פעולות האכיפה במקום, אך הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

המנהל האזרחי ובג"ץ בחרו לאמץ את טענות הפולש לאתר העתיקות 'חאן לובאן'. צו הביניים האוסר עליו לבנות במקום נותר על כנו, אך עתירת שהגשנו נמחקה

לפני כשנתיים השתלט חאלד דראגמה, תושב הכפר לובן א-שרקיה על פונדק הדרכים העתיק, ח'אן לובן, הניצב על אם הדרך בכביש 60 הישן ליד מעלה לבונה.

בסיוע ארגונים בינלאומיים, הוא החל לעשות במקום כבתוך שלו: הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בניה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, וגירש באלימות ואף תקף בגרזן יהודים שבאו לטייל במקום.

לאחר שהגשנו עתירה לבג"ץ בנידון, הוציאו השופטים צו ביניים האוסר על בניה במקום. בעקבות העתירה והפעילות המשפטית של רגבים, האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי על ידי המנהל האזרחי.

זמן קצר לפני הדיון הראשון בבג"ץ, הגביר דראגמה את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים

בדיון טען דראגמה כי יש לו בעלות חלקית (7.5% מזכויות הבעלות) במקום, למרות שהצגנו בפני בית המשפט תמונות מתקופת המנדט הבריטי המוכיחה כי המקום הינו אדמת מדינה במובהק, ומאחר ושימש כתחנת משטרה בריטית.

חאן לובן בתקופת המנדט. על השלט משמאל כתוב: תחנת משטרה

למרות הראיות ההיסטוריות, במינהל האזרחי מיהרו ליישר קו עם טענות הבעלות של הפולש, על אף שאלו הוצגו בצורה חסויה ולא ברורה, וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של העניין.

בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, בחרו השופטים לקבל את העמדה המפוקפקת של דראגמה והורו על מחיקת העתירה, תוך השארת צו הביניים האוסר עליו להמשיך בבניה בלתי חוקית ובהרס העתיקות. בנוסף נשמרה לרגבים הזכות להעלות בעתיד את כל הטענות המשפטיות שהועלו בעתירה.