המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

עבודות בניה במאחז ערבי בלתי חוקי בדרום הר חברון. אילוסטרציה

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.


בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.

עשרות מגרשים לפירוק רכב פועלים ללא היתר ברחבי הגליל. מלבד המפגע הסביבתי, הקרקע מזדהמת באופן חמור בשל השמנים והדלקים המסולקים ללא פיקוח נאות. פנינו למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המרחבית לתכנון ובניה בדרישה לנקוט הליכי אכיפה מרתיעים כנגד העבריינים

 בכל יום מפורקים ברחבי ישראל מאות ואלפי כלי רכב שהורדו מהכביש לאחר שיצאו מכלל שמישות. באיזור הגליל פועלים ללא רישיון וללא היתר עשרות מגרשים לפירוק רכבים, שרובם אף ממוקמים על קרקעות שלא נועדו לשם כך.

המגרטות הפיראטיות גורמות לפגיעה משמעותית בנוף וזיהום סביבתי חמור. הן אינן מקפידות על התקנות הסביבתיות הדורשות סילוק מותאם של חומרים שאינם מתכלים וטיפול מותאם בשמנים ודלקים, במטרה למנוע את חלחולם לקרקע וזיהום שכבות תת קרקעיות ומי תהום. בנוסף, גרוטאות הרכבים נותרות באתרים אלו לאורך שנים, תוך יצירת מפגע סביבתי מכוער וניתן אף להניח כי חלק מהרכבים מגיעים לשם בדרכים שאינם חוקיות בהכרח.

חלק מהעיסוק השוטף שלנו מתמקד בשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע של ישראל,  באמצעות מעקב על פעילות פוגענית ומזהמת משאבי קרקע, ואוצרות טבע ונוף. לשם כך פנינו לאחרונה לוועדה המרחבית לתכנון ובניה בגליל המזרחי, ולמנהלת המחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, בדרישה כי ינקטו פעולות פיקוח ואכיפה כנגד פעילות המגרטות הבלתי חוקיות הפועלות ברחבי הגליל.

פעולות אלו כוללות נקיטת אמצעים פליליים כנגד העבריינים, והשבת המצב לקדמותו – ובכלל זה פינוי המגרטות ושיקום הקרקע. למכתב צורפו, כדוגמה, תמונות עדכניות ממגרטת רכב פיראטית הממוקמת מדרום לכפר עילבון. אנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

אין גבול לחוצפה: בשנים האחרונות אנחנו מתריעים מפני תופעת גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל. השבוע דחה בית המשפט את תביעת הפיצויים שהגיש בדואי לאחר שפלש לשטח אש ונפצע מירי פגז 

את חוצפתם של גנבי המתכות הבדואים העושים כבתוך שלהם בשטחי האימונים של צה"ל בדרום הארץ, מכיר כל חייל שהתאמן במקום בשנים האחרונות. כבר לפני תקופה חשפנו את התופעה בתקשורת כשזו תיעדה כנופיית גנבי מתכות המתניידת בשטחי האש בבסיס צאלים על גבי טרקטורונים, וגונבת את נפלי הפגזים. מתגובתם של משרד הביטחון והמרכז הלאומי לאימונים בצה"ל עולה כי בצה"ל ובמשטרה נקטו בעיקר בפעולות הגנה שביקשו להתעלם משורש הבעיה, כמו גידור חלקים מהבסיס, התקנת מצלמות וחפירת תעלה נגד רכב, וכן החלפת מטרות הירי לחומר שאינו מתכתי. 

מסתבר שאין גבול לחוצפה, עד שמציבים אותו. השופטת דליה כנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דחתה השבוע את תביעת הפיצויים של אבו-מאדי עאטף (21) תושב הכפר הבדואי ביר האדאג' שנפצע קשה מפגז שנורה לעברו בזמן שפלש עם בן דודו לשטחי האש בצאלים למטרת שוד פגזים. בתביעת הפיצויים טען אבו מאדי כי הגיע למקום עם בן דודו לצורך רעיית גמלים, אך התקשה להסביר את פשר גלאי המתכות היקר שנמצא על סוללת המטווח בה נפצע.

בכתב התביעה נטען שהמקרקעין בהם אירעה התאונה הם בבעלות המדינה ומשמשים את צה"ל, וכך גם הפגז, ולפיכך על המדינה לפצות את אבו מאדי על פציעתו הקשה. לטענתו במקום לא היו אמצעי אזהרה או שלטים שיזהירו מפני הסכנות בשטח, אולם במהלך המשפט הודה התובע כי היה מודע לקיומו של שטח אש במקום.

קצינים בכירים בצה"ל שנקראו להעיד תיארו את המציאות הבלתי נתפסת. קצין בדרגת סגן אלוף סיפר כיצד ימים אחדים קודם האירוע הבריח מהשטח שני גנבי מתכות. מפקד זרוע היבשה בצה"ל האלוף גיא צור העיד כי תופעת גניבת המתכות כה נפוצה עד כי צה"ל נאלץ להתקין שלטי אזהרה עשויים מעץ ולא ממתכת.

"מדובר בתביעה, אשר מוטב היה לו לא הייתה מוגשת, משהוגשה, והמבוססת על אדנים שקריים, ומטרתה – ניסיון נואל לזכות בפיצוי. מהראיות שהובאו בפניי עולה באופן חד משמעי, כי לא רק שהתובע הגיש תביעה המבוססת על "עובדות" שקריות, אלא שבמהלך הדיון הוא המשיך להתבוסס בטענותיו המופרכות, בנסותו להסתיר את הסיבה האמיתית להימצאותו במקום בעת פציעתו", סיכמה השופטת שדחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות משפט בסך 35,000 ₪.

אנו סבורים כי פסיקתה של השופטת גנות מהווה צעד משפטי חשוב אך ראשוני כנגד התופעה, המהווה סימפטום בולט לחוסר המשילות של מדינת ישראל ברחבי הנגב. על צה"ל ומשטרת ישראל ויתר רשויות האכיפה, להגביר את הפעילות היזומה, ולהחריף את אמצעי האכיפה והענישה נגד גנבי המתכות, ולהעמידם לדין במקום להגרר אחריהם לבית המשפט.

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.

לאחר מכת הגניבות החלקאיות בדרום הארץ אנחנו נרתמים למלחמה ומקימים מחלקה משפטיות מיוחדת לטיפול בתופעה

לאחר מכת הגניבות בפארן, אשל הנשיא, גילת, לוטן, כמהין, נאות סמדר, פטיש, פדויים וחפץ חיים. החלטנו להירתם למלחמה בתופעה והקמנו מחלקה משפטיות מיוחדת שתפקידה לאסוף תלונות מהחקלאים ולסייע בטיפול בהן אל מול רשויות האכיפה

לאחר מחקר בשטח הגיעו לידינו נתונים אשר מצביעים על זינוק מדאיג בממדי התופעה החמורה, שפוגעת פגיעה אנושה בכיסם של החקלאים. רק בחודשיים האחרונים, לדוגמא, נגנבו מדירים שונים ברחבי הנגב למעלה מחמש מאות כבשים, וכן עשרות עגלים ועיזים. בין המושבים והקיבוצים שבהם הכו הגניבות

הטענה כאילו יש בעיות בחוק שלא מאפשרות לרשויות לטפל בפשיעה החקלאית היא לא נכונה. רוב הגניבות הן כאלה שאם אין להן תשתית שלמה של פשע, הן לא יכולות להתבצע. מספיק לשים יד על התשתית הארגונית, וכל המערך הזה מפסיק לפעול. המצב הוא רק שאלה של אמצעים והחלטה. העובדה היא שכשמחליטים לטפל במצב כמו שצריך, מגיעים לתוצאות מרשימות. בצפון מובילים בשנתיים האחרונות מהפכה בעניין הזה, תוך שיתוף פעלה של מג"ב, משטרת ישראל והפרקליטות. גם במסגרת החוק הקיים היו גנבים שקיבלו עונשי מאסר ממושכים.

צריך לדעת שהרוב המוחלט של הפשיעה החקלאית היא תשתיתית. זה לא גנב ספוראדי שבא עם טנדר ומעמיס שק תפוחי אדמה וכמה עגלים כדי שיהיה לו מה לאכול מחר בבוקר. אנחנו קוראים לחקלאים לעמוד בקשר ישיר עם התנועה ולדווח על כל מקרה של גניבה סמוך להתרחשותו, וכמובן להגיש תלונה מסודרת למשטרה.

עתרנו לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות לאלתר פלסטיני שהשתלט באלימות על מתחם היסטורי סמוך למעלה לבונה

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל בדרישה להורות להם לפעול לסילוקו של פלסטיני אלים שהשתלט על ח'אן לובן, הסמוך ליישוב מעלה לבונה שבבנימין.

בעתירה נטען כי האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, נכנס למתחם ההיסטורי לפני כשנה, ביצע במקום הרס וכן גידר שטחים ללא אישור. בנוסף, סילק דראגמה מהאזור כל אדם שהתקרב או ביקש להיכנס למבנה הח'אן. הוא עשה זאת תוך שימוש באלימות ובאיומים.

השטח עליו נמצא הח'אן הוא אדמות מדינה, והפלישה אליו היא בלתי חוקית בעליל. לאחר שהפניות שלנו לרשויות המוסמכות לא הביאו למיגור התופעה, נאלצנו לעתור לבג"צ בבקשה שיפעל לאכיפת החוק כלפי העבריין.

במכתב בהול לגורמי אכיפת החוק שבנו ודרשנו מהרשויות לפעול לאלתר לעצירת הפגיעה הסביבתית החמורה במקום

במכתב (שני במספר), שממוען לראש המינהל האזרח, למנהל יחידת הפיקוח, לקמ"ט ארכיאולוגיה ולקצין פניות הציבור במנהל, דרשנו מאותם גורמים לעצור באופן מיידי את ההרס שמבצעים פלסטינים באתר הארכיאולוגי הסמוך ליישוב תלם מערבית לחברון.

 במכתב מצוין כי למרות הודעה קודמת של אנשי המנהל, ולפיה ננקטו פעולות בעניין – הרי שבפועל ההרס במקום נמשך. למכתב אף צורפה תמונה בה נראה טרקטור פלסטיני עובד באתר באין מפריע.

במקביל לפניה, שוחח עורך הדין שלנו, בועז ארזי, עם הארכיאולוג המחוזי והתריע בפניו על הפגיעה באתר.

לאחר שהעלנו על סדר היום את נושא תחנות הדלק הפיראטיות בדרום הארץ, מסתמן כי סוף סוף יחלו בקרוב הרשויות לטפל בתופעה

במהלך החודשים האחרונים פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם למשטרת ישראל, למשרד הפנים, למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה, בדרישה לפעול כנגד כמאה תחנות דלק פיראטיות הפועלות באין מפריע ברחבי הנגב ומוכרות סולר בלתי תיקני למכוניות.

מומחים מזהירים כי הסולר המזוהם פוגע קשות באיכות הסביבה וגורם לזיהום אוויר משמעותי. בנוסף, השימוש בסולר הבלתי תיקני מהווה סכנה בטיחותית חמורה לכלי הרכב המתדלקים בו, ועלול ליצור תקלות טכניות וסכנה לחיי אדם. התחנות הפיראטיות פועלות ביישובים בפזורה הבדואית בנגב, כשבמקרים רבים מדובר במתדלקים ילדים אשר אינם ברי ענישה על פי חוק.

כאמור, בחודשים האחרונים פנינו לכל גורמי האכיפה האמונים על נושא זה בדרישה לפעול כנגד הפרת החוק הבוטה המסכנת הן את האוויר והסביבה והן את חיי הנוסעים בכלי הרכב בדרום.

לאחר רצף תגובות מתחמקות מצד הרשויות, אשר גלגלו את האחריות מהאחת לשנייה, יזמנו פגישה עם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ועם ראשי משרדו. בפגישה גילו השר ואנשיו הבנה רבה לחשיבות הטיפול במפגע והביעו נכונות כנה לפעול למיגורה. בעקבות כך, יזמנו פגישה עם נציגי משרד התשתיות והבאנו לחידוש שיתוף הפעולה בין מנהל הדלק במשרד לבין המשרד להגנת הסביבה.

כתוצאה מהמהלך, אמורים פקחי המשרד להגנת הסביבה להתחיל בקרוב לפעול כנגד תחנות הדלק הפיראטיות המסוכנות והבלתי חוקיות. נמשיך לעקוב אחר יישום האכיפה, בתקווה שבקרוב תעקר התופעה מן השורש לרווחת תושבי הדרום.