על רקע ההתנגדויות של ארגונים ציוניים וסביבתיים, שהובלנו, דחתה ועדת המשנה להתנגדויות של המנהל האזרחי את התכנית להקמת אתר סילוק הפסולת "ראמון". התכנית ביזמת הרשות הפלשתינית ובמימון הבנק הגרמני, איימה על שמורת הטבע "נחל מכוך" ואף אסרה שימוש ישראלי במקום

לאחר חודשים ארוכים של דיונים והתייעצויות, פרסמה בתחילת השבוע ועדת המשנה להתנגדויות במנהל האזרחי את החלטתה שלא לאשר את התכנית להקמת אתר סילוק פסולת "ראמון". התכנית שנהגתה על ידי גורמים ברשות הפלשתינית וזכתה למימון גרמני נדיב, היתה להקים אתר הטמנה עבור הפסולת של תושבי רמאללה ואל-בירא בשטח הסמוך לישוב רימונים שבבנימין.

כבר מתחילתה התכנית היתה שנויה במחלוקת וזכתה להתנגדות רבה, הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלשתיני. אנשי סביבה ישראליים מתחו ביקורת על הבחירה במיקום האתר הנושק לשמורת טבע "נחל מכוך". אותם גורמים הביעו חשש מזיהום הקרקע והמים הצפוי לאור הטמנת הפסולת באזור הזה.

במקביל, אנחנו ומספר גופים נוספים, הגשנו התנגדות חריפה להקמתו בשל מדיניות האפליה של מנהלי האתר. לפי התכניות שהוגשו למועצת התכנון, הטיפול וההטמנה נועדו לשרת אך ורק את האוכלוסייה הפלשתינית וחל איסור גורף להכנסת פסולת של הישובים הישראלים שבבנימין.

מנגד, הוגשה גם התנגדות של פלשתינים שטענו שהקרקע בה אמור לקום אתר "ראמון" שייכת להם. לטענתם, על אף שגורמים ברשות הפלשתינית הפעילו עליהם לחץ, הם מתנגדים להקמת אתר פסולת בשטח המתוכנן שלדבריהם נמצא בבעלותם.

בהחלטת הוועדה עולה החשש מפגיעה סביבתית של האתר בנוסף ל"כלל הפגמים" הקיימים בה. "החשש שמא אישורה של התכנית תוביל לפגיעה סביבתית קשה באתר, חזק מדי לדידנו מכדי שנשליך יהבנו ואמוננו על המנגנונים המוצעים בתכנית ובתסקיר ההשפעה על הסביבה." אומר יו"ר הוועדה מיכאל בן שבת, מנהל אגף במנהל האזרחי.

לדבריו "הצורך בקיומו של אתר סילוק פסולת, אשר ישרת את התושבים במרחב זה, אינו מוטל בספק כלל וכלל. יחד עם זאת, נדמה, כי טוב יעשה לו ימצא מיקום אחר, פחות מסוכן לסביבה מזה שהוצג לנו בתכנית זאת".

לאור הבעיות החמורות שהתעוררו בתכנון והקמת אתר "ראמון" דחיית התכנית היא הדבר הנכון והמתבקש. לא סביר שמדינת ישראל תקצה שטח שבאחריותה לפעילות גזענית ומפלה כנגד אזרחים ישראלים. אנחנו בתנועת רגבים רואים חשיבות רבה בהקמת אתר סילוק פסולת ביהודה ושומרון ולכן הצענו חלופה שתיתן מענה לכלל האוכלוסיות במיקום אלטרנטיבי שלא יפגע בסביבה ובמרקם החיים.

מהפקקים המתמשכים בכביש חיזמה-כיכר אדם סובלים במשך שנים יהודים וערבים כאחד. לאחר לחצים מתמשכים אישר משרד הביטחון מהלך של הפקעת קרקע ופיצוי לצורך הרחבת הכביש. שעות לאחר מכן הציבו הרש"פ והאיחוד האירופי מבנים בלתי חוקיים סמוך לצומת אדם

עומסי התנועה הקשים שמצטברים בכביש אדם-חיזמה הפכו למנת חלקם של עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום, יהודים וערבים. לאחר שנים של עיכובים הודיע המנהל האזרחי על אישור הפקעת השטח בין חיזמה-אדם בבנימין על מנת להרחיב את הכביש לשני מסלולים ולהקל על עומסי התנועה במקום.

איש השטח שלנו גילה זמן קצר לאחר ההודעה, כי נציגים של הרשות הפלשתינית הציבו צמוד לצומת קרוואנים ומבני פח כדי להשתלט על המקום, לקבוע עובדות בשטח ולהקשות על התהליך.

מדובר שוב, בניסיון בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית לשלוח עוד יד לעומק שטחי C על מנת לקבוע עובדות בשטח ולבחון את היכולת של המדינה לשמור על אדמותיה.

במהלך תיעוד המבנים החדשים שוב התגלתה טביעת האצבע המוכרת של האיחוד האירופי בדמות דגל המתנפנף בגאון על המתחם הלא-חוקי החדש.

בעקבות פנייה מטעמנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי. אנו מקווים שבעקבות הדיווח המהיר יוסרו בהקדם המבנים הבלתי חוקיים, ויימשכו תהליך ההפקעה והכנת התשתיות לכביש החשוב.

בשבועות האחרונים הוזרמה כמות אדירה של בוצת ביוב ממתקן טיהור השפכים של אל-בירה לתוך נחל מכמש ולשמורת עין מבוע (ואדי קלט). בשנים האחרונות התרענו שוב ושוב כנגד הזיהום שמייצר המתקן

מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט. מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.

על פי הדו"ח החודשי של המנהל האזרחי מחודש מאי 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק 4-5 מיליון קוב!

כבר לפני כשנתיים פנינו במכתב דחוף למנהל האזרחי, בדירשה להתערבות מהירה ומיידית למניעת המשך קיומו של המפגע, שאף עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של המטיילים הרבים בוואדי קלט.

במכתב נשאל כיצד מתעתד המנהל האזרחי לדאוג כי תקלות בפעילות המתקן לא יחזרו בעתיד, מהן הפעולות שבכוונתו לבצע כדי להתאים את המתקן לקיבולת השופכין הקיימת, ובאלו פעולות ינקוט המנהל האזרחי כדי לשקם את אפיק נחל מכמש שמורת עין מבוע שניזוקו מהזרמת השופכין.

במנהל האזרחי השיבו כי "הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות וזוכה לטיפול שוטף מגורמי משרדנו, רשות הטבע והגנים וגורמי התיאום והקישור". המכתב פירט כי "בסיור שקיימנו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, הוצעה לפלסטינאים עזרה מקצועית בכל תחום בו יבקשו, והובהרו נהלי העבודה הנדרשים". בנוסף ציינו במנהל האזרחי כי ביצע עבודות לניקוי הנחל ופתיחתו.

בשבועות האחרונים חזר הביוב לזרום במשך ימים ארוכים לתוך נחל מכמש ומשם אל שמורת נחל פרת ועין מבוע במשך תקופה ארוכה. בשנים האחרונות התריעה רגבים מספר פעמים על הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה. למרבה הצער ניתן להעריך כי הביוב של אל בירה יחזור לזרום בוואדי קלט כבר בתקופה הקרובה. זה רק עניין של זמן.

ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון דנה בפעילות האכיפה של המנהל האזרחי נגד בניה ערבית בלתי חוקית באיו"ש, ובמעורבות גורמים בינלאומיים בתופעה. "אנו מצפים משר הבטחון להפסיק מדיניות מפלה זו"

כל מי שנוסע ברחבי יהודה ושומרון יבחין בהתגברות הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים באדמות מדינה בשטחי C. המצב הוחמר מאוד בעיקר במרחב גוש אדומים בבנייה מתועשת ואינטנסיבית. מכלל המידע שקים מסתבר שהיקף הבניה הבלתי חוקית של הפלסטינים בשטחי C נאמדת ב-35,000 מבנים. בנייה בלתי חוקית זו מוכוונת על ידי הרשות הפלשתינית ומאורגנת וממומנת בעזרת ארגונים בין לאומיים.

על כך דנה היום (ראשון) ועדת משנה יהודה ושומרון של ועדת חוץ וביטחון בראשות חה"כ מוטי יוגב (אל"מ במיל'). לראשונה הופיע בועדה מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי  וסקר את פעילות המנהל האזרחי בנושא.

בתחילת הדיון הציג עו"ד בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות שלנו את המצב המשפטי כאשר למרות ההיתכנות המשפטית, המנהל האזרחי סירב לאכוף את החוק ואף שלח עדכונים לא מאומתים.

הדוגמה הבולטת שהוצגה בוועדה היתה בישוב משואה שבבקעת הירדן בה הוקם מאחז פלסטיני לא חוקי סמוך לגדר הישוב, אולם המנהל האזרחי לא הגיב לפניות בית המשפט ובפועל הבניה הלא חוקית נשארה ואף קיבלה גיבוי.

האלוף מרדכי הציג נתוני אכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית לשנת 2013 לפיה ברחבי יו"ש אותרו 1646 מבנים לא חוקיים. אולם מכלל עשרות אלפי המבנים הלא חוקיים נהרסו 520 מבנים בלבד.

יו"ר הועדה ח"כ יוגב, ביקש ממתאם הפעולות בשטחים שיציגו תכנית עבודה כולל לוחות הזמנים להסדרת ההתיישבות הבדואית תוך הפרדת הערבים הפלסטינים והשבתם לכפריהם.

הועדה דרשה מגורמי המנהל האזרחי לערוך רשימה של כל הארגונים הבינ"ל  ואלה מהם השותפים להפרת החוק, להפסיק לאלתר כל שיתוף פעולה עימהם, תוך הגשת תלונות משטרתיות כנגד אנשיהם. כמו כן יקויימו פגישות עם נציגי משרד החוץ ומשטרת ש"י לאכיפה של הפעילים והארגונים הבינ"ל המממנים והמסיתים שהגיעו לארץ כגופים הומניטריים, אך בפועל הם המעוררים והמאפשרים את הפרת החוק.

פיקוד המרכז, משטרת ש"י ומגב עוטף ירושלים התבקשו לתת עדיפות למבצעים שיידרשו על ידי המנהל כנגד בנייה בלתי חוקית בשטח E1 וכן לפי סדרי עדיפויות במקומות בהם יש פגיעה אסטרטגית בשטח.

בדיון שעלה אמרנו כי שוב ושוב עולה כי האכיפה ביהודה ושומרון מפלה לרעה את המתיישבים הישראלים. בעוד הפלסטינים בונים בניגוד לחוק בהיקפים גבוהים פי כמה הריסת המבנים מתרכזת בעיקר בישראלים. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת והאחריות מוטלת לפתחו של שר הביטחון יעלון ואנו מצפים שהוא יפסיק מדיניות מפלה זו.

 יו"ר הועדה סיכם את הדיון ואמר: "אבו מאזן קובע עובדות בשטח בניגוד לחוק, עם או בלי מו"מ. על מדינת ישראל לקחת לידה את החוק ולעשות סדר גם באכיפת הבנייה הפלשתינית הפרועה והלא חוקית. הליכתו לאו"מ ולחמאס השבוע, זו שבירת כלים והזדמנות שאסור לפספסה, לשינוי אסטרטגי בחשיבה ובמעשה. אני מברך על הגעתו של מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי ומאחל לו הצלחה בתפקידו. אני מברך אותו גם על הנחייתו לסיים את הסדרת מעלה אדומים תוך ראיה כוללת של הסדרת התיישבות הבדואים במרחב. הועדה תקיים דיון המשך על הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בשטחים שבבעלות המדינה בדגש על שטח E1 להצגת תכניות עבודה למיגור תופעה זו."

בסיור שנערך השבוע לחברי הועדה לביקורת המדינה בכנסת, הציגה תנועת רגבים כיצד הערבים מרחיבים את הבניה הלא חוקית ברחבי יו"ש ובדגש על מרחב מעלה אדומים ועוטף ירושלים.

מהנתונים הקיימים עולה כי ישנם כ- 35,000 מבנים לא חוקיים שנבנו על ידי הערבים בשטחי C. אולם, נכון לחודש אפריל 2013 מספר תיקי הפיקוח כנגד בניה לא חוקית ערבית עמד על 12,570 בלבד.

בין השנים 2010-2012 על אף שמספר עבירות הבניה שמבוצעות על ידי הערבים היקף האכיפה והריסת הבתים כנגד הישראלים גדול יותר. למעשה, המנהל האזרחי מציין כי הוא אוכף כנגד בניה לא חוקית של ערבים אולם כצוללים לנתונים מתברר שהאכיפה קיימת בעיקר כנגד לולים, בורות ודירים. אכיפה אפקטיבית כנגד מבני מגורים של ממש כמעט ולא מתבצעת.

למרות שהמנהל האזרחי מנסה להציג נתוני אכיפה מספרים גבוהים מרשימים המציאות היא שמאחורי מרבית המספרים עומדים אלמנטים זניחים שהריסת נועדה לצרכי סטטיסטיקה בלבד. הסך של הריסת בניה לא חוקית "אמיתית", הינו זניח אל מול היקף מבנים הלא חוקיים שנבנים כל העת בשטחי C.

המציאות בשטח מדברת בעד עצמה. למרות שקיימת בניה של מאות מבנים לא חוקיים ע"י הערבים, האכיפה נגדם כמעט ולא מתקיימת. לעיתים זה בגלל התנהלות הפרקליטות  ומערכת המשפט ולעיתים המנהל האזרחי.

הדוגמה הבולטת ביותר היא באזור מעלה אדומים והישוב קידר במה שמכונה נחל "אבו הינדי". שם נבנו יותר ממאה מבנים לא חוקיים אבל המנהל האזרחי והפרקליטות נתנו תשובה לבג"צ כי אין בכוונתם לאכוף את הצווים כי זה "בסדר עדיפות נמוך". זה מצב בלתי נסבל והאחריות מוטלת לפתחה של הממשלה ובעיקר על שר הביטחון משה יעלון.

עשרות עצי זית הושחתו ונזקים כבדים נגרמו לתשתיות במקום. כוחות גדולים של משטרה שהגיעו למקום נרגמו באבנים ועצרו תשעה מתפרעים 

עשרות ערבים תושבי הכפר ענאתה הגיעו לפני הצהריים (ראשון) למטע הזיתים של כפר אדומים, השחיתו עשרות עצי זית וגרמו נזקים כבדים לתשתיות במקום.

את האירוע ארגנה הרשות הפלשתינית שנערכה מבעוד מועד עם צוותי תקשורת רבים במקום, במטרה ליצור פרובוקציה באזור E1.

גדר המטע שהושחתה

כוחות גדולים של משטרה שהגיעו למקום נרגמו באבנים ונאלצו לבצע מעצרים בכדי להביא לסיום האירוע. שוטר אחד אף נפצע מאבנים שהושלכו אליו.

אנו רואים את האירוע בחומרה רבה. הן את ההתפרעויות והנזקים שנגרמו לחקלאים במקום, הן את המעורבות הפרובוקטיבית של הרשות הערבית, וחמור מכל, את מחדלו של המת"ק (מנהלת תאום וקישור) במה שנראה כשיתוף פעולה מצידו, גם אם בשתיקה, עם פעילותה של הרש"פ.

אנחנו קוראים לגורמי הפיקוד ולשר הביטחון לתחקר את האירוע עד תום ולהסיק את המסקנות הנדרשות ברמה הפיקודית והמבצעית, למשטרת ישראל למצות את הדין עם הפורעים ולדרג המדיני להעביר מסר תקיף ובלתי מתפשר לרשות הערבית ולהפסיק את פעילותה המתריסה והמסוכנת בשטחים שבשליטה ישראלית.

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון חשף מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, כי ביהודה ושומרון מתנהל מאבק על שטחי C, והוסיף כי הפלישות של הערבים בשטחי C "אינה בניה לא חוקית כזו או אחרת אלא השתלטות מכוונת על אדמות מדינה" 

גורם רשמי במנהל האזרחי. מנהל יחידת הפיקוח במנהל, מרקו בן שבת, הצהיר בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, כי מאחורי ההשתלטות הערבית קיימת "יד מכוונת".

"בשנתיים שלוש האחרונות מתנהל מאבק על שטחי C" אמר בן שבת, "המאבק הוא לא כמו שהכרנו של פלסטיני בודד שהקים את הבית שלו באופן לא חוקי אלא בניה יותר ממוסדת". בן שבת לא פירט אל מי הוא מכוון, אולם, גורמים המעורבים בנעשה ביהודה ושומרון מדווחים כי בכירים ברשות הערבית פועלים להשתלטות משמעותית על שטחי C כולל על אדמות מדינה במימון גורמים בינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך דיון של וועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב ובהשתתפות חברי כנסת בהם אורית סטרוק ואיילת שקד (הבית היהודי) נציגי צה"ל והמנהל האזרחי, גורמים בהתיישבות ותנועות אזרחיות בהם תנועת רגבים.

תחילה הקרין מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', מצגת הממחישה את המציאות בשטח, בה שטחי C הופכים ליעד לכיבוש ערבי. התמונות והתצ"אות שהוצגו עשו את שלהם ולאחר כך, הסכימו המשתתפים כי המצב בשטח מדאיג מאוד.

נציגי המנהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט וגם נציג הפרקליטות צבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת לא מרומזת על בית המשפט העליון כשטען "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי היא פניה לבג"צ".

דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד פנים בפרקליטות הצבאית, מתייחסים למציאות המתרחשת מיד לאחר מתן צווי ההריסה לעבריינים הערבים. לא עוברות שעות בודדות וכבר מוגשת עתירה לבג"צ על ידי הערבים באמצעות עמותות שמאל וארגונים בינלאומיים. בעתירה השבלונית, מבקשים הפולשים מבג"צ שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לערבים זכות תגובה בבית משפט לטענות המנהל. כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשרים למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.  המדינה מצידה לא נעמדת על הרגליים האחוריות למימוש הצווים ויוצא שהצו מקפיא את הליכי האכיפה אבל הבניה אל חוקית נמשכת.

במהלך הדיון ביקשה ח"כ אורית סטרוק להבין מדוע יועמ"ש איו"ש לא מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כדוגמת "צו תיחום". אולם תשובה מספקת לא נשמעה זולת ההצהרה שאלו "שיקולים מדיניים".

עוד התברר בדיון כי התופעה החמירה לאור מעורבותם של גורמים זרים שמשקיעים כספים רבים במימון הבניה הלא חוקית. על כך הגיבה ח"כ איילת שקד ואמרה שחייבים לפעול בחקיקה כנגד ההתערבות ההולכת וגוברת של אותם ארגונים זרים להשתלטות ערבית. דווקא בשטחי C דווקא באדמות מדינה.

בתום הדיון הגבנו כי "הכתובת למחדל היא ברורה: שר הביטחון יעלון, הוא האמון על הנושא והאחריות למתן תשובות ולמציאת פתרונות מוטלת על כתפיו. נכון לעכשיו מדינת ישראל, על כלל מערכותיה, לא ערוכה ולא גיבשה את ארגז הכלים הנדרש כדי להתמודד מול התופעה הזו ולנטרל אותה".

את שלושת דרישות הוועדה פירט ח"כ מוטי יוגב: "הועדה דורשת מממשלת ישראל ומשר הביטחון, להסדיר את ההתיישבות הערבית, בדואית, בשטחי יו"ש בכלל וב-E1 בפרט, בהתאם לחוק ולאינטרסים של ממשלת ישראל ולא בהתאם למדיניותם של גורמי חוץ עוינים.

הועדה דורשת מהמנהל האזרחי ורשויות החוק לאכוף את עבירות הבנייה וההשתלטות על קרקעות המדינה בסדר עדיפות סביב הכבישים הראשיים, סביב ההתיישבות היהודית ובשטח E1, האסטרטגי לירושלים בירת ישראל.

הועדה דורשת ממשרד החוץ וכן מהממונים על הארגונים הבינ"ל במתאם הפעולות בשטחים ובמנהל האזרחי, לאכוף את ההתנהלות הפרועה ללא חוק של ארגונים בינ"ל הפועלים בסיוע לגורמים העוינים לישראל"

בעוד ממשלת ישראל נכנעת ללחץ האמריקאי ומקפיאה תכניות בניה בשטח שבין ירושלים למעלה אדומים (E1) הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח ומקימה עשרות מבנים לא חוקים.

למרות כוונות ממשלת ישראל בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, הממשל האמריקאי עוצר בעד הממשלה שוב ושוב. כעת מתברר כי בעוד הממשלה נכנעת ללחצים האמריקאים הרשות הפלסטינית מקימה באזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.

מתחקיר שעשינו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. 

בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים.

כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות של נציגי תנועת רגבים, המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ומסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.

בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו.

אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C.

הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.

בדיון שהתקיים היום (שני) בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918, דחקו השופטים במדינה ללכת להליך של גישור. הנשיא גרוניס הציע את פרופ' יצחק זמיר, שופט עליון בדימוס, כמגשר.

המאבק על עתיד שטח אש 918 הגיע (שוב) לבית המשפט העליון. שופטי בג"צ דנו היום (שני) בעתידם של מאות הפלסטינים השוהים באופן בלתי חוקי בשטח אש בדרום הר חברון.

במהלך הדיון הפתיע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והציע לצדדים לפנות להליך גישור אצל השופט בדימוס יצחק זמיר. העותרים קיבלו את ההצעה בו במקום, אך נציגי הפרקליטות ביקשו להמתין עם ההחלטה עד אחרי החגים.

בעתירה דנו הנשיא, אשר גרוניס, והשופטים חנן מלצר ודפנה ברק ארז. בכל מהלך הדיון נכחו באולם עשרות  פלסטינים ופעילים מארגוני שמאל שונים. שלא במפתיע, בתום הדיון, נציגי העותרים ופעילי השמאל הביעו שביעות רצון מהצעת הגישור של הנשיא גרוניס.

כזכור, העתירה הוגשה ע"י האגודה לזכויות אזרח ומספר פלסטינים, תושבי שטח אש 918, בדרישה כי צה"ל לא יתאמן בשטח האש, צעד שיאלץ את פינויים של הפלסטינים המתגוררים במקום. הפלסטינים טוענים כי הם מתגוררים במקום כבר "עשרות שנים". אולם המדינה מכחישה זאת מכל וכול ומגבה את עמדתה בתצלומי אוויר, בעדויות של פקחי המנהל האזרחי ובחוות הדעת של חוקרים שונים. 

גם אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לתמונה, ובדקנו את תצלומי האוויר. כפי שניתן לראות שחור על גבי לבן, צהוב על גבי אדום, הפלסטינים הגבירו באופן "מקרי למדי" את קצב הבניה בשטח האש לאחר העתירה הראשונה שלהם בשנת 2000. וזה הסיפור כולו. פלישה לשטח האש ובניה בלתי חוקית, הגשת עתירה לבג"צ נגד צווי ההריסה, קבלת צו בינים נגד הפינוי וגרירת רגליים מצד המדינה במשך 12 שנה. כך מוקם כפר בלתי חוקי בחסות בג"צ, שכעת נמנע, בשל חשש מתגובת ארגוני השמאל, מלקבל את ההחלטה המתבקשת ולהורות על פינוי הפולשים לשטח האש, כמתחייב מעקרון שלטון החוק.

הפלסטינים וארגוני השמאל יכולים להיות מרוצים. הקמפיין התקשורתי צלח. שופטי העליון קיבלו את המסר והניחו לפלישה והעבריינות הפלסטינית להמשיך ולהתפשט.

בית המשפט העליון לא הפנה לגישור את הורי הבנות האשכנזיות והספרדיות בבית הספר בעמנואל, הוא לא הפנה את משפחות נפגעי הטרור לגישור מול המדינה בטרם אישר את שחרור המחבלים והוא גם לא הפנה לגישור את מגורשי גוש קטיף לפני שאישר את גירושם מביתם. הפניה לגישור בהליך מנהלי בבג"צ היא צעד חריג ולא מקובל, בוודאי לא כאשר העובדות כל כך ברורות והמדינה נחרצת בעמדתה.

קשה לברוח מהתחושה שבית המשפט חשש היום לקבל החלטות רק בשל קמפיין קטן מבית היוצר של ארגוני השמאל ועיתון הארץ ובשל נוכחותם של אנשי רוח מהשמאל הקיצוני באולם במהלך דיון. אנו קוראים לשר הביטחון להתנגד בכל תוקף להליך הגישור. למי שלא מגיע כלום אין אף פעם מה להפסיד מהליך גישור וזו הסיבה שעברייני הבניה הפלסטינים הסכימו לכך מיד. לצד הצודק אין כל סיבה להסכים להתפשר ובמקרה הזה המדינה היא הצד הצודק ללא כל ספק. על המדינה להשיב בשלילה להצעת הגישור ולדרוש את דחיית העתירה באופן מיידי

שופטי בג"צ ידונו בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918. מדינת ישראל אומרת כי הם פלשו למקום ביודעין. תצלומי אוויר הנמצאים בידינו מגלים כי מאז הגשת העתירה, הואצה הבנייה במקום

המאבק על עתיד שטח אש 918 מגיע (שוב) לבית המשפט העליון. שופטי בג"צ ידונו מחר (שני) בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות אדם שלא לממש את ההחלטה להקמת שטח אש בדרום הר חברון, אשר יאלץ את פינויים של פלסטינים. על אף שאין הוכחות בידי הפלסטינים, הם טוענים כי הם מתגוררים בשטח המבוקש כבר "עשרות שנים".

הרקע לעתירה הוא הצורך הצבאי לשטח אימונים בתוואי קרקע דומה לזה בדרום הר חברון, ומכאן הדרישה עוד לפני עשרות שנים לשטח אש 918. למרות שמשרד הביטחון בדק את השטח ווידא שאין במקום התיישבות פלסטינית, כמה פלסטינים טענו כי הם מתגוררים במקום ועתרו לבג"צ עוד בשנת 2000 כנגד מימוש ההחלטה.

העתירה לבג"צ מחד והתמהמהות של פרקליטות המדינה מאידך הביאו למצב שבו שהדרישה לא מומשה, ורק לאחר שתים עשרה שנים המדינה נתנה את תשובתה הנחרצת כי באזור המבוקש לא שכנו פלסטינים דרך קבע ואין מניעה להשמיש את המקום לשטח אש.

בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט העליון באוגוסט 2012 ניתן פסק דין ובוטלו צווי הביניים, אחרי 12 שנה. בתחילת 2013 הוגשו שוב שתי עתירות חדשות כנגד הריסת אותם מבנים. עם אותם טענות, אך גם הפעם השופט הוציא שוב צווי ביניים.

הדיון שיתקיים מחר יעסוק בתשובת המדינה מיולי האחרון הטוענת שהפלסטינים לא הגיעו למקום לפני שנת 2000 וכן צירפה חוו"ד של אנתרופולוג ומזרחן מאוניברסיטת בן-גוריון, יעקב חבקוק, שהביא תצהיר שמדובר בעדות כוזבת והאנשים לא היו שם קודם ולא חיו במערות.

גם אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לתמונה, ובדקנו את תצלומי האוויר. כפי שניתן לראות שחור על גבי לבן, צהוב על גבי אדום, הפלסטינים הגבירו באופן "מקרי למדי" את קצב הבניה בשטח האש לאחר העתירה שלהם בשנת 2000.

סיפור זה מלמד כי ארגוני השמאל הקיצוני מעלים על הנס את קדושת החוק כאשר זה נוגע ליהודים אך כשמדובר בפלסטינים החוק זז הצידה לטובת "השיקולים המוסרים". אלא שבמקרה של שטח אש 918 המוסר והחוק הולכים יד ביד.

כבר הוכח בעבר שהאזור המדובר הוא בסה"כ שטח מרעה עונתי והפלסטינים, הטוענים להתיישבות "היסטורית" במקום, מעולם לא התיישבו שם דרך קבע. מה גם שלהם בתים בעיר יטא הסמוכה. בחסות צו בית המשפט והתמהמהות פרקליטות המדינה פלשו הפלסטינים לאזור, הקימו מבני קבע ועכשיו דורשים להלבין את הפרת החוק ולהכיר בהם רטרואקטיבית כישובים לגיטימיים, אם פרקליטות המדינה היתה פועלת באופן יעיל ונחרץ מייד לאחר הגשת העתירה בשנת 2000 לא היינו נמצאים כעת במצב זה.