תגית: הרשות הפלסטינית

המנהל האזרחי מבקש לאשר לרשות הפלסטינית הקמת אתר להטמנת פסולת בלב שטח C אך לשימוש ערבי בלבד. מיקום האתר יהווה פגיעה בלתי נמנעת באקוויפר המזרחי ובנופים ייחודים של שמורת טבע מדברית

סמוך לצומת רימונים שבבנימין, מתכננת הרש"פ לפתוח אתר להטמנת פסולת, הנחשבת כשיטה הנחותה ביותר לסילוק פסולת, מאחר והיא גורמת לזיהום חמור של הקרקע ויוצרת נזקים בלתי הפיכים. באופן אבסורדי, הבנק הגרמני אמור לממן את הקמת האתר, בשעה ששיטת ההטמנה המזהמת, נאסרה לשימוש בכל רחבי גרמניה.

למרות שרוב הפסולת המיועדת מגיעה משטחי A  ו- B, בחרה הרשות הפלשתינית להקים את האתר האמור דווקא בשטח C  שהינו בשליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי מתכונן להקצות עבור הרשות את השטח, וזאת על אף שהרשות הצהירה שהאתר המתוכנן ישמש אך ורק את האוכלוסייה הערבית.

גבולו הדרומי של האתר גובל בשמורת הטבע "נחל מכוך" המתאפיינת במסלע קרסטי מחלחל ומשמעות הדבר היא איום משמעותי על האקוויפר המזרחי המשמש לשאיבת מי שתייה. בשבועות האחרונים הגשנו למועצת התכנון של המנהל האזרחי התנגדות חריפה לקידום התכנית, לצד התנגדויות נוספות שהוגשו, בהן גם החברה להגנת הטבע המתריעה מפני הפגיעה הצפויה בנופיה הייחודיים של שמורת נחל מכוך, באתרים הארכיאולוגיים ובאוכלוסיית החי והצומח.

ברשות הפלסטינית מתנים הקמת אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים בכך שלא ישרתו ישובים ישראלים – במנהל האזרחי לא פוסלים את ההתניה על הסף

שיגרנו באחרונה מכתב לשר הביטחון אהוד ברק, למפקד פיקוד המרכז האלוף ניצן אלון ולראש המנהל האזרחי תת אלוף מוטי אלמוז בדרישה שלא לאפשר הקמתם של אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים ביהודה ושומרון, אם אלה לא ישרתו גם את היישובים הישראלים באזור.

גילינו כי הרשות הפלסטינית, בשיתוף ארגונים בינלאומיים, מתכננים הקמתם של שני אתרים לסילוק פסולת (סמוך לצומת רימונים שבבנימין, וליד הישוב מעלה עמוס שבגוש עציון) וכן שני מכונים לטיהור שפכים (במרחב נחל מודיעים שבבנימין, ומערבית לשכם שבשומרון) – כל זאת תוך הצבת תנאי מפורש שאתרים אלה לא ישמשו את היישובים הישראלים הנמצאים באזור. יצוין כי מדובר באתרים שצפויים לקום בשטחי C, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

במכתב מודגש כי מדובר בדרישה גזענית, אשר תפגע קשות באיכות הסביבה ותביא לבזבוז כספים ומשאבים.
אנחנו דורשים משר הביטחון ומגורמי הצבא הבכירים שלא לשתף פעולה בשום צורה עם תנאים גזעניים שכאלה שייפגעו באוכלוסייה הישראלית ובאיכות הסביבה, וכן שלא לקדם את ארבעת הפרויקטים הללו – כמו גם פרויקטים אחרים שבהם תוצב דרישה דומה – כל עוד התנאי הגזעני והמקומם לא יוסר.

בעוד בעניין מגרון וגבעת האולפנה מפגינה המדינה נחישות יוצאת דופן – בעשרות מקרים בהם מעבדים פלסטינים בעזרת כלים הנדסיים כבדים אדמות ברחבי יו"ש בניגוד לחוק וללא היתר, מגלות רשויות האכיפה אוזלת יד מחפירה

בעתירה שהגשנו בימים אלה לבית המשפט הגבוה לצדק, ביקשנו להוציא צו על תנאי המחייב את שר הביטחון, את מפקד פיקוד המרכז ואת ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון לנמק מדוע אינם פועלים למיגור תופעת העיבוד הפלסטיני הפיראטי של עשרות שטחי אדמה ביהודה, בבנימין ובשומרון. במקביל מבקשת התנועה משופטי בג"צ להוציא צו ביניים שיורה לרשויות האכיפה לפעול לאלתר לעצירת העבודות.

"בכל רחבי יהודה ושומרון, באתרים שונים ובפיזור גדול, מתבצעות עבודות הנדסיות בקנה מידה ענק, ללא היתר, באמצעות כלי הנדסה כבדים, המכשירות קרקע טרשית שלא עובדה מעולם (או קרקע שעובדה חלקית ובאופן מוגבל) לשמש כקרקע חקלאית לכל דבר ועניין – בעוד המשיבים אינם עושים דבר בכדי למגר את הפעילות הנ"ל, המבוצעת בניגוד לחוק", לשון העתירה.

לעתירה צירפנו לא פחות משישה עשר מקרים בהם גילו פקחים של התנועה עיבוד קרקעות פלסטיני בלתי חוקי. מדובר בשטחים הנמצאים בבעלות המדינה או בבעלות פרטית בשטחי C (בהם אחריות ישראלית מלאה). באותם אזורים משתלטים הפלסטינים על קרקעות אשר לאחר עיבודן נוצר רצף עם שטחי חקלאות הצמודים להן. לצורך הפרויקט משתמשים העבריינים בכלים הנדסיים כבדים בעלות של מילוני שקלים, אשר ממומנים על ידי הרשות הפלסטינית וכן בידי גורמים זרים בעלי עניין.

בעתירה נטען כי מדובר בבעיה חמורה, בכמה מישורים. במישור המדיני – קובעים הפלסטינים עובדות בשטח, אשר בעתיד ישרתו את מטרותיהם להקמת מדינה באופן חד צדדי. במישור המשפטי – העבריינים עלולים לקבל בעתיד "חזקה" על הקרקע הגזולה, והשבת הגלגל אחורה תיהפך למעשה לכמעט בלתי אפשרית. במישור הביטחוני – העבודות, המתרסים והטראסות, מהווים סכנה ביטחונית, מאחר והם עלולים להקל על ביצוע פיגועים בצירי התנועה, יצירת דרכי מילוט וכו'. ובמישור הסביבתי – העבודות נעשות תוך פגיעה קשה והרסנית באיכות הסביבה ובנוף. במהלך השנים האחרונות ניהלנו תכתובת ענפה עם רשויות האכיפה, בדרישה לפעול כנגד הפלסטינים העבריינים. אולם, כמצוין בעתירה לבג"צ, הרשויות השתהו במתן התגובות, וכשאלו כבר הגיעו – הן היו לקוניות ומלאות סתירות פנימיות.

בשורה התחתונה, המדינה, בהחלטה מודעת ככל הנראה, מעלימה עין מהתופעה המדאיגה והחמורה, ובכך מעבירה מסר מסוכן בכל הנוגע למעמדו של שלטון החוק ביהודה ובשומרון, ככל שהוא נוגע לאוכלוסייה הפלסטינית.