דו"ח חדש שהוצאנו חושף מהלך חשאי שמבצעת הרשות הפלסטינית בעזרת מימון עצום מהאיחוד האירופי: השתלטות חקלאית עויינת ואסטרטגית על עשרות אלפי דונמים בשליטה ישראלית, באמצעות נטיעת רבבות עצים, הקמת אלפי מאגרי מים ופריצת מאות קילומטרים של דרכים

דו"ח חדש ומקיף שהוצאנו חושף חושף תכנית חשאית שמקדמת הרשות הפלסטינית בסיוע אירופי, של 'השתלטות חקלאית' ותפיסת אזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון הנתונים לשליטה ישראלית מלאה, על מנת לספחם בפועל לשליטת הרשות הפלסטינית.

הרשות הפלסטינית מקדמת מאז שנת 2009 תכנית לאומית להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי תוך תפיסת מקסימום שטח. דו"ח רגבים חושף כי החל משנת 2013 ההשתלטות החקלאית הפכה לליבת הפעילות – שלא כמו בנייה בלתי חוקית, היא מאפשרת להשתלט במהירות על שטחים נרחבים וקל יותר להציגה כפעילות הומניטרית ולגיטימית. בנוסף, על פי חוק המקרקעין החל ביו"ש, עיבוד מתמשך של קרקע מאפשר לתבוע עליה בעלות בפועל. הפעילות החקלאית מתמקדת במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.

שיטת הפעולה במיזמים אלו זהה: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים הכוללת הקמת תשתית צנרת, הקמת מאות בורות, מתקני אגירה ומיכליות מים. בשלב הבא מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות השתלטות חקלאית: נטיעת עשרות אלפי עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד. משנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 נוספו מאות אתרי השתלטות חקלאית חדשה המתפרשים על אלפי דונמים, ונפרצו מעל 150 דרכים חדשות בהיקף מצטבר של מאות קילומטרים.

מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017

על פי המחקר שערכנו בשיתוף ארגון 'עד כאן', הגורם המרכזי המופקד על ביצוע תוכנית ההשתלטות החקלאית על האדמות הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees). לאיגוד עשרות סניפים ברחבי יהודה ושומרון ויש לו קשר ל'חזית העממית לשחרור פלסטין', ארגון טרור שביצע פיגועים רצחניים רבים נגד אזרחי ישראל (כולל רצח השר רחבעם זאבי ופיגועי התאבדות בשנות האלפיים). בכירים בהנהגת החזית העממית שריצו עונשי מאסר על מעורבות בטרור, התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.

'איגוד הוועדות' מתגאה כי בשנים אלו סייע בשיטות ההשתלטות המתוארות ב'שיפור גישה' לכמעט 150,000 דונמים בשטחי C – כאשר שטחים עצומים מהקרקעות שנתפסו ועובדו לראשונה, מעולם לא היו בבעלות ערבית פרטית, אלא שייכות לריבון – מדינת ישראל.

מקורות המימון של פעילות איגוד הוועדות הם בעיקרם ממשלות זרות, האיחוד האירופי, וארגוני סיוע הומניטרי. בין השנים 2009–2017 מומנה פעילותו בסכום של 45,608,214€ לפחות. סכום זה הינו מספר מינימום על פי נתונים שפורסמו בפומבי במקורות גלויים, והם אינם כוללים את כלל הכספים שנתרמו לרשות הפלסטינית לצורך פרוייקטים חקלאיים.

הדו"ח מצביע על כך כי התגובה של הגורמים הישראלים למיניהם, כגון הממשלה, המנהל האזרחי, גורמי האכיפה ומשרד החוץ, רפה מאוד, ובמקרים רבים כלל אינה קיימת.

המנהל האזרחי, הגוף האמון על פי חוק על שמירת האדמות בשטחי C, מתייחס לפעילות הבלתי חוקית באופן נקודתי, וכמעט שאינו פועל ביעילות לבלימת מגמת ההשתלטות ולהשבת המצב לקדמותו.

גם במשרד החוץ, אם מתוך אי-הבנה שמדובר במהלך אסטרטגי אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי, ואף שבכירי המשרד מודעים לכך שהפעילות של האיחוד האירופי בשטחי C אינה חוקית, אין נוקטים צעדים דיפלומטיים לבלימת המימון והכוונת הפעילות.

הדו"ח קובע כי עקב ההשלכות האסטרטגיות כבדות המשקל של ההשתלטות החקלאית, אי אפשר לבחון אותה בראייה נקודתית ומונה שורה של המלצות לתגובה ישראלית מיידית לצד פעילות לטווח הארוך. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים. רק החלטה ברורה וחדה של קובעי המדיניות והידרשות מהירה וכלל-מערכתית לעניין מתוך הבנה שמדובר בתוכנית הנושאת משמעויות אסטרטגיות מסוכנות, תוכל לתת לה פתרון ראוי.

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ יחד עם מועצה אזורית שומרון דורשת צעדי אכיפה כנגד איזור התעשיה המסוכן שהתפתח מטרים ספורים מצומת יקיר שבשומרון, המונע את הרחבת הכביש וגרם לכמאתיים תאונות עם עשרות נפגעים

קרוב למאתיים תאונות דרכים נגרמו בארבע השנים האחרונות בשל איזור תעשייה פיראטי שהולך ומתרחב בשנים האחרונות סמוך לצומת יקיר בשומרון – אולם המדינה נמנעת מלאכוף את החוק ולהרוס את המבנים.

פנו פעם אחר פעם פנינו יחד עם המועצה האזורית שומרון למנהל האזרחי בבקשה לעצור את הבניה ולהרוס את המבנים המסכנים הן את הנוסעים הערבים והן את היהודים. בתי העסק פועלים ללא היתר בניה וללא רישוי עסק. המתחם נמצא במרחק מטרים ספורים מהכביש הסואן, המשרת עשרות יישובים יהודים וערבים בשומרון. חלק מהמבנים הוקמו על אדמות מדינה ובתחומי תב"ע בתוקף של הכביש, והם מונעים למעשה את הרחבת הכביש המתוכננת על פי תכנית האב לתחבורה, המבקשת להפחית את עומסי התנועה הכבדים במקום.

מאחר ומשרד הבטחון והמנהל האזרחי, נמנעו מביצוע פעולות אכיפה משמעתיות כנגד איזור התעשיה הבלתי חוקי, הגורם מדי יום לסכנת חיים, עתרנו לאחרונה לבג"ץ. על פי הסכמי אוסלו, הסמכות לרישוי עסקים פלסטיניים בשטחי C הועברה לידי הרשות הפלסטינית, אך למדינת ישראל נותרת הסמכות להפעיל את הכוחות והאחריות ביחס לביטחון פנים והסדר הציבורי. אף אילו רצתה הרשות הפלסטינית לתת רישיונות להפעלת בתי העסק, הרי שלא יכלה לעשות כן לאור סמיכות בתי העסק הבלתי חוקיים לתוואי הכביש, על כל ההשלכות הבטיחותיות הנובעות מכך וההשלכות התכנוניות (צו איסור בניה, תכניות בתוקף ועוד).

העסקים המסוכנים – על אדמות המדינה המיועדות להרחבת הכביש

העתירה הוגשה לאחר פניות חוזרות ונשנות בדרישה למנוע את פעילות המתחם ולסגור את הגישה אליו באמצעות גדרות בטיחות. לעתירה צורפה חוות דעת מומחה שהגיש נצ"מ בדימוס אודי אפרת, לשעבר ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל אפרת חושף כי על פי נתוני מוקד מועצה אזורית שומרון הפועל בחסות ובשת"פ עם משטרת ישראל וצה"ל, התרחשו במרחב הצומת בארבע השנים האחרונות, קרוב ל200 תאונות דרכים (!) אשר כ-60% מהן כללו נפגעים.

גרף התאונות בצומת יקיר – עשרות נפגעים בשנה

"חלק ניכר מבעיות הבטיחות החמורות ותאונות הדרכים המתרחשות בקטע כביש זה מושפעות באופן ישיר מתנועת רכבים מהעסקים הממוקמים בסמוך לכביש, כאשר הגישה אליהם נעשית תוך סיכון בטיחותי חמור ושלא על פי החוק ותקנות התחבורה", מציין נצ"מ אפרת.

בכתב העתירה מפרטים עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מתנועת רגבים, כיצד המנהל האזרחי "מתפרק הלכה למעשה מחובתו לאכוף את החוק באזור זה ולשמר את הסדר הציבורי וביטחון הפנים באזור". רגבים מבקשת מבג"ץ להוציא צו ארעי שיאסור את השימוש בבתי העסק, עד להכרעה בעתירה.

הרשות הפלשתינית פרצה דרך חדשה שתחבר בין המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו בלב שטח אימונים צבאי בדרום הר חברון, ואנרכיסטים אירופים הקימו מאחז המשמש כבסיס לפעילותם באיזור

הפלישה הערבית לשטחי האימונים של צה"ל שבדרום הר חברון הולכת ומתרחבת.  שטח האימונים 918 הממוקם בספר המדבר שממזרח ליישובים כרמל ומעון, הוכרז כשטח אש בסוף שנות ה-70, והוא משתרע על כ-33000 דונמים. בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון אירופי מאסיבי, הוקמו במקום מספר מאחזים ערבים בלתי חוקיים.

בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה בתוך שטח האש, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". ארגוני סיוע ובהם האיחוד האירופי מסייעים בהכנת תשתיות, דרכים ומבני ציבור. שטח 918 המדברי היה ריק לחלוטין בתחילת שנות האלפיים,  אך עד לסוף שנת 2017 נבנו בו מעל 500 מבנים בלתי חוקיים.

הצמיחה התאפשרה מאחר והמנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק במקום, לא פעל על פי חובתו לסלק בזמן אמת את הפלישות לשטחי האש ולאכוף את החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית. התנהלות זו איפשרה לרשות הפלשתינית ולגופים מטעמה להגיש סדרת עתירות לבג"ץ ולהקפיא את מימוש צווי ההריסה בחסות ההליך המשפטי שנמשך שנים ארוכות.

פעילים אנרכיסטים אירופאים הקימו לאחרונה בתוך שטח האש, מאחז בלתי חוקי נוסף בשם "צומוד", המשמש להם גם כבסיס יציאה לפעילויות בלתי חוקיות ותוקפניות כלפי חיילי צה"ל והיישובים הישראלים בסביבה.

מאחז האנרכיסטים 'צומוד'

בסוף השבוע שעבר, איתרנו דרך חדשה שפרצו הערבים במטרה לחבר בין שני מקבצים בלתי חוקיים. הדרך שאורכה מאות מטרים, ממוקמת בשטח טרשי במיוחד ובפריצתה הושקעו משאבים רבים – דבר המוכיח את מעורבותה של הרשות הפלשתינית במהלך.

במקביל להתרחבות הפלישה הערבית במקום, צה"ל למעשה מוריד בהדרגה את מספר האימונים והיקף השימוש שלו בשטח אש זה. חוסר המעש השיטתי מצד המנהל האזרחי מול הפלישה הערבית – חוזרת כמו בומרנג ומכפיל כח. כל חולשה – נענית בפלישה נוספת, והרשות הפלשתינית עושה בשטחי האימונים של צה"ל כבתוך שלה. ההשתלטות הערבית דוחקת בהדרגה את צה"ל מהשטח.

לפני חודש וחצי בג"ץ נתן אור ירוק לפינוי המאחז הבדואי הלא חוקי, ומאז הרשות הפלשתינית, מדינות אירופה והשמאל הקיצוני, עושים הכל כדי לטרפד את אכיפת החוק ומימוש פסק בג"ץ.

צפו בסרטון שיסביר קצת יותר על הדרמה האמיתית שברקע:


הרש"פ מקדמת מזה שנים 'סיפוח שקט' ושיטתי, שמטרתו להשתלט על אזורים אסטרטגיים ביו"ש, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. בעזרת מימון של מאות מיליוני אירו פועלת הרש"פ לייצר רצף טריטוריאלי ערבי ע"י הקמה ושדרוג של מאות כפרים לא חוקיים מדרום הר חברון ועד לצפון השומרון, ובכך לקבע שליטה בשטח.

עתרנו לבג"ץ כבר ב2009(!) בדרישה לממש את צווי ההריסה בחאן אל אחמר, מאחז הדגל של עוד עשרות מקבצים לא חוקיים שהוקמו בלב מרחב אדומים האסטרטגי, שמצפון לדרום – מחבר בין גוש עציון לרמאללה, ויושב על כביש מספר 1 – המחבר את ים המלח לירושלים ולאיזור המרכז – ממזרח למערב.

זו הסיבה לריכוז המאמץ וללחץ האגרסיבי המופעל על ישראל שלא תאכוף את החוק. זו גם הסיבה למה לישראל אסור לוותר.

בדיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה,  הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים, להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. "אנחנו קוראים להקמת גוף שיתכלל את צעדי האכיפה"

הבוקר התקיים דיון סוער בוועדה לקידום מעמד האישה, בו הוצג דו"ח ההמלצות שגיבש משרד המשפטים להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. בדיון השתתפו שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, בהם נציגי מטעמנו שנפגשו במהלך גיבוש הדו"ח עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור ועם שרת המשפטים שקד, ואף הגישו מחקר מקיף שערכו בנושא.

"לאורך השנה האחרונה עקבנו בהערכה ובדאגה אחרי פעילות הצוות וההמלצות שגיבש עד לפרסום הדו"ח", אומרת נעמי קאהן מהתנועה. "בהערכה, כי אחרי שנים ארוכות, הוצאה הפוליגמיה אל אור השמש בעזרת המחקר המקיף ביותר שנעשה נוכח הפוליגמיה במגזר הבדווי והשלכותיה החמורות על קרבנות הפוליגמיה כמו גם בהיבטים לאומיים".

"מצד שני", אומרת קאהן, "חלק מההמלצות הדו"ח לא מתקבלות על הדעת, חלקן מאפשרות לראשונה מתן הכשר חוקי לתופעה שנעשתה עד היום בהיחבא. הדו"ח מודה בנתוני המחקר שהגישה רגבים לצוות, לפיו בפזורה הבלתי חוקית הפוליגמיה גבוהה ב-50% מאשר ביישובי הקבע, ומאידך מציע להעניק שירותים מקיפים לתושבי הפזורה באופן שיוביל לביסוסה, וממילא יסכל את התכניות הממשלתיות להסדרת ההתיישבות הבדואית".

קאהן מונה עוד שורת חסרים בהמלצות הדו"ח, ובהן חוסר מענה אכיפתי כנגד הברחת נשים מתחומי הרשות הפלשתינית, חוסר מענה מספק וראוי נוכח תופעת הונאת הביטוח הלאומי בה אלפי נשים במשפחות פוליגמיות מתחזות לאמהות חד הוריות – ובך מקבלות הטבות נרחבות בתחום הקצבאות, בהקצאת מגרשים חינם מהרשות למקרקעי ישראל, ועוד".

"ברשות הפלשתינית, בירדן ובמדינות ערב יש פוליגמיה אפסית, ורק בישראל היא פורחת – בגלל כלכלת הקצבאות מהביטוח הלאומי", מסכמת קאהן. "במהלך הדיון התברר שיש קואליציה רחבה של ארגונים חברתיים – מימין ומשמאל – נגד החסר של הדו"ח באמצעי אכיפה. צמצום הפערים במגזר הבדואי הוא צעד נדרש ומבורך, אבל הוא לא יכול להחליף אכיפה נחושה ושיטתית כנגד עברייני הפוליגמיה. לא ייתכן לאפשר פוליגמיה באופן רשמי. חייבים להקים גוף שיתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים שיסנכרן מידע ויקדם אכיפה. כמו כל עבירה פלילית אחרת, צעדי המניעה אינם תחליף לאכיפה, שתימדד במספר תיקי החקירה וכתבי האישום".

בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו

בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.

ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.

במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.

יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.

לאחר שהושקעו מיליוני שקלים בהכשרת שכונה חוקית לשבט ג'אהלין הודיעה המדינה לבג"ץ כי לא תפנה את תושבי המקבצים שפלשו לשטח מעלה אדומים. עתירה שהגשנו חשפה כי הסכמת הבדואים לפינוי בהסכמה התפוצצה בעקבות לחץ ואיומים שהפעילה הרשות הפלשתינית

המדינה השקיעה בשנים האחרונות מיליונים רבים בפיתוח שכונה הכוללת תשתיות ומגרשים בשכונת "ג'יהאלין מערב" הסמוכה לאבו דיס, על מנת להעביר לשם, בחינם, כ-70 משפחות בדואיות שפלשו ובנו במהלך השנים עשרות מבנים בלתי חוקיים בשטח המוכרז של מעלה אדומים.

בעקבות עתירה שהגשנו הצהירה המדינה בפני בג"ץ כי בכוונתה לפעול בהקדם למימוש צווי ההריסה של המבנים הבלתי חוקיים. המדינה ציינה בעבר כי היא עורכת הידברות באמצעות המנהל האזרחי יחד עם נציגי הבדואים, שהחליטו עקרונית להתפנות בהסכמה ולבנות בתי קבע במגרשים שניתנו במתנה לכל בית אב.

אלא שבחודש שעבר חזרה בה המדינה והודיעה כי לא תממש בשלב זה את צווי ההריסה ולא תפנה את תושבי המקבצים.

הסיבה לכך הוא לחץ שהפעילה הרשות הפלשתינית על הבדואים שלא לעזוב את האזור שבו הם יושבים, וזאת משיקולים אסטרטגיים שכן מרחב אדומים הינו חלק מהתוכנית הפלשתינית להשתלט על אזורים בשליטה ישראלית על מנת ליצור רצף טריטוריאלי של הרשות הפלשתינית מצפון ועד דרום.

בעקבות הודעת המדינה, דחה בג"ץ את העתירה.

לצערנו אין דרך לתאר זאת אחרת. המדינה נכנעה פשוטו כמשמעו לאיומי הרשות הפלשתינית. זו התנהלות פסולה ומקוממת שמעבירה איתות ברור לעברייני הבניה שהם יכולים להמשיך בהתנהלותם באין מפריע, ונותנת זריקת עידוד למאמצי הרשות הפלשתינית להשתלט על אזורים אסטרטגיים.

הרשות הפלשתינית ועמותת שמאל נורבגית מצהירות על מבצע לנטיעת אלפי דונמים באזורים אסטרטגיים בשליטה ישראלית – כתגובה להצהרת טראמפ. חלק מהמימון – ממפלגת הלייבור הנורבגית. "הרשות הפלשתינית משתלטת על השטח, וממשלת ישראל ממשיכה לעצום עין" 

איגוד הוועדות החקלאיות ברשות הפלשתינית UAWC  – הנחשב למקבילה הפלשתינית של קק"ל, יצא אתמול (ראשון) בהכרזה דרמטית כי ייטעו עצים באלפי דונמים באיזורים אסטרטגיים בשטחי C, באזורים הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה – וזאת בתגובה על הצהרת טראמפ בנושא ירושלים.

על פי הצהרת הארגון, המבצע יתמקד במספר אזורים אסטרטגיים: מזרח ירושלים, הפזורה הבדואית באיזור מעלה אדומים ושטח 1E, ואזורים נוספים שבין ירושלים ויריחו. בנוסף יינטעו שטחים בין ירושלים ורמאללה.

באיזור גוש עציון, יתמקד המבצע בתקיעת 'טריז חקלאי' בין ביתר עילית לירושלים ובין ביתר עילית למרכז גוש עציון, וכן באיזור מזרח גוש עציון במרחב תקוע – בו ישנה השתלטות אינטנסיבית של הרש"פ מזה כשנתיים.

באיזור השומרון "הנמצא תחת התקפות מתנחלים", כלשונם, מתכננים הפלשתינים לנטוע באיזור הכפר קוצרא, שתושבים ממנו ערכו לאחרונה את הלינץ' כנגד טיול בר המצווה שנערך בסמוך, וכן באיזור הכפר עוריף הסמוך ליצהר.

חלק מהמימון למבצע מגיע מארגון נורבגי בשם NPA, הנתמך בין השאר על ידי גורמים רשמיים במפלגת העבודה הנורבגית. בשבוע שעבר נחתם הסכם בין מטה נורד, בכירה במפלגת העבודה הנורבגית ששימשה בעבר כסגנית שר במשרד ראש ממשלת נורבגיה, על העברת 20 מיליון דולר לטובת פעילותה של NPA ברשות הפלשתינית.

המהלך מהווה חלק מ'תכנית שורשים' – מהלך כולל שמפעילה הרשות הפלשתינית להשתלט על עשרות אלפי דונמים בשטחי C באמצעות עיבודים חקלאיים.

הרשות הפלשתינית התחילה בשיטה של עוד בית, עוד דונם ועוד עז, אבל בשנים האחרונות שינתה את הגישה. תכנית שורשים שואפת להשתלט על עשרות אלפי דונמים בעיבודים חקלאיים, מתוך כוונה מוצהרת שמדובר במהלך מדיני לחלוטין. בזמן שהרשות הפלשתינית דוהרת קדימה בעזרת מימון אירופי, ממשלת ישראל והמנהל האזרחי האמון על האכיפה, ישנים בעמידה ומפקירים את השטח.

המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה

המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.

בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא

בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.

המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.

הרשות הפלשתינית ממקדת מאמץ להקמת רשת מאחזים בלתי חוקיים בבקעת הירדן בסיוע זר, אליהם עוברים תושבים העיירות טאמון וטובאס המקבלים גיבוי כלכלי וגב משפטי מהרשות. כך נראה מאחז חדש שהוקם השבוע – שעות ספורות לאחר הפלישה לשטח

השטחים הנרחבים בבקעת הירדן מהווים לאחרונה יעד להשתלטות עוינת מצד הרשות הפלשתינית, המבקשת להרחיב את אחיזתה באיזור, הנמצא רובו ככולו בשטח C – הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

שיטת הפעולה מזכירה את המתרחש באיזור מעלה אדומים – שם הוקמו בשנים האחרונות מאות מבנים בלתי חוקיים על ידי האיחוד האירופי וגורמים זרים נוספים, במסווה של "סיוע הומניטרי", אשר בפועל מסייעים לרשות הפלשתינית להקים עשרות יישובים חדשים המתקבעים בשטח.

בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי כנגד המאחזים הפלשתינים במרחב אדומים אותו הובלנו, בשנתיים האחרונות חלה באיזור זה הקפאת מצב– המבנים הישנים אמנם נמצאים באמצע הליכים שיפוטיים המונעים כעת את הריסתם, אך מאידך המדינה פועלת למנוע את הקמתם של מאחזים פלשתינים חדשים.

בשל כך, העבירה הרשות הפלשתינית את מיקוד המאמץ לבקעת הירדן, והחלה בהקמתם של מאחזים בלתי חוקיים במודל דומה.

בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות מבנים בשיטה זו, המהווים חלק מתופעה רחבה ואסטרטגית. הרשות הפלשתינית למעשה מעתיקה אוכלוסיה מהעיירות הסמוכות טאמון וטובאס, תוך גיבוי כלכלי הכולל מבנים וציוד, לצד מתן סיוע משפטי הכולל הגשת עתירות וכדומה, וזאת על מנת לבסס את אחיזתה בנקודות אסטרטגיות ולקבוע עובדות בשטח.

בימים האחרונים איתרנו מאחז פלשתיני חדש שהוקם בסמוך לחרבת סמרה שבבקעת הירדן. העבריינים השתלטו על קרקע בסמוך מאוד לכביש 578, כביש מרכזי המוביל ליישובים הישראלים ולא הרחק מבסיס פלס ומחנה חטיבת כפיר.

הפלישה כללה גידור של שטח נרחב במקום, וכן הקמת מבנה מגורים שלצידו פאנל סולארי להפקת חשמל, אחד מסימני ההיכר הבולטים של סיוע כלכלי מצד גורם זר.

הפעם הצלחנו לתפוס את המאחז החדש תוך שעות ספורות מרגע הפלישה. כמובן שאנו  דורשים שהמנהל האזרחי ינקוט בדחיפות בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית ועברייני הבניה, אבל בעיקר אנו מצפים משר הבטחון לקבוע מדיניות ברורה שתיתן מענה רוחבי לתופעה הזו, לפני שיהיה מאוחר מדי.