תגית: זיהום אוויר

יכין זיק, מנהל הפעילות בתנועה השתתף בדיון שקימה ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפת פסולת בראשות חברת הכנסת יעל גרמן

"הוועדה בראשות חברת הכנסת גרמן, עשתה עבודה מקיפה וראויה לשבח, מול המפגע הסביבתי הפוגע אנושות בסביבה ובבריאותם של אזרחי ישראל.

הוועדה לא הספיקה להעמיק בסוגיית הטיפול בשריפות הפסולת ביו"ש, בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, ואף הנתונים שהופיעו בדו"ח בנוגע ליו"ש לקו בחסר, אך ציינה כי המשרד להגנת הסביבה מבין את חשיבות הסוגיה ואף הכניס את הטיפול בה לתכניות העבודה שלו לשנת 2019.

מפגעי הסביבה אינם מכירים את הקו הירוק ופוגעים בבריאות כלל האזרחים בלי להתחשב בשאלה מי גורם האכיפה הרלוונטי. אנחנו ברגבים נמשיך להיות עם אצבע על הדופק כדי לוודא שמסקנות הוועדה ייושמו וכי הטיפול בסוגיית שריפת הפסולת תטופל כראוי בכל הארץ".

המנהל האזרחי הודה בבג"ץ שהגשנו יחד עם מועצת שומרון, כי הוא מאפשר השלכת פסולת של העיר קלקיליה באתר הלא חוקי "באופן זמני", ומשנע אותה מהמקום בכספי הרשויות הישראליות שתושביהן ממשיכים להיפגע מהעשן. בג"ץ נזף במנהל האזרחי: "המדינה מפרה את החוק"

ועדת הפנים והגנת הסביבה עוסקת רבות במטרד העצום משריפת הפסולת במרחב קו התפר בו פועלות מזבלות רבות. העשן העולה מהן גורם למטרד ריח ולסכנות בריאותיות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים במרחב ההשפעה.

אחד המפגעים המרכזיים בסביבה, היא המזבלה הפיראטית של העיר קלקיליה, אשר בניגוד להצהרות המדינה והמנהל האזרחי בבג"ץ, ממשיכה לבעור באופן תקופתי גם בימים האחרונים. יחד עם המועצה האזורית שומרון עתרנו בשנה שעברה נגד המנהל האזרחי המאפשר את המשך פעילות המזבלה, ממנה סובלים תושבים במרחב כפר סבא, כוכב יאיר-צור יגאל, כמו גם היישובים צופים ואלפי מנשה.

בדיון האחרון בבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי המזבלה אכן לא חוקית, אלא שמסיבות של "כורח המציאות" ורצון לצמצם את השלכת הפסולת ושריפתה במרחב קלקיליה והכפרים שבסביבתה, התיר המנהל האזרחי לעיריית קלקיליה החל משנת 2010 להפעיל באתר תחנת מעבר פסולת למרות שהמקום איננו מוסדר מבחינה חוקית, על מנת לשנע ממנו את האשפה לאתר סילוק הפסולת החוקי "זהארת אל פינג'אן" הפועל בצפון השומרון.

שינוע האשפה של עיריית קלקיליה ממומן בכספי "קרן הניקיון" מכספי המיסים של רשויות מוניציפליות ישראליות, אך העירייה עצמה לא משתתפת בעלות שינוע האשפה לאתר החוקי. המנהל האזרחי הצהיר בדיון כי ערך סיורים במקום, וכי "התרשמות נציגי איכות הסביבה שפועלת תחנת מעבר, ואין עוד השלכת פסולת או שריפות".

במהלך הדיון התקשתה השופטת יעל וילנר לעכל את עמדת המדינה. "אדוני אומר כי אנו מסדירים זאת באופן בלתי חוקי, כי עדיפה אי חוקיות מאשר אי חוקיות אחרת?! יש הבדל כשהמדינה מפירה את החוק לבין כשהתושבים שם מפירים את החוק. המדינה אומרת: ככה אני מסדירה את זה, זה לא סביר. למה לא לאלצם להסדיר זאת חוקית ולהגיש היתרים"?

השופטים הורו לנו לצרף את עיריית קלקיליה כמשיבה לעתירה, וקבעו כי המדינה ועיריית קלקיליה יעדכנו עד תחילת אוקטובר "לגבי הפעולות הנעשות בשטח על מנת להפחית מפגעים ומטרדים הנובעים מתחנת המעבר".

אלא שמעבר לחוסר החוקיות בפעילות המנהל האזרחי עליה התקומם בג"ץ, המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המנהל האזרחי. שריפת הפסולת נמשכת לפרקים גם בימים האחרונים, והעשן ממשיך לגרום למטרד ריח ולסכנה בריאותית חמורה לתושבי האזור.

בג"ץ אמר במילים פשוטות: לא ייתכן שהמדינה תפר את החוק. על המנהל האזרחי לסגור את האתר הפיראטי לאלתר, ולאכוף את החוק באופן נוקשה ומרתיע. יש לקזז את עלות שינוע הפסולת של עיריית קלקיליה מכספי הרשות הפלשתינית, ולא מכיסם של האזרחים הישראלים הסובלים מהעשן.

תושבת 'מצפה אילן' סיפרה בדמעות בדיון בוועדת הפנים על העשן והזיהום מהמפחמות בצפון השומרון. "עובדים עליכם בעיניים, החקיקה קיימת כבר מזמן – האכיפה היא זו שחסרה" 

עשן המפחמות הפועלות בצפון השומרון, מזהם כבר שנים ארוכות את האוויר של מאות אלפי תושבים באיזור חדרה, חריש, פרדס חנה, ויישובי קו התפר באיזור צפון שומרון ומועצה איזורית מנשה.

המפחמות מייצרות פחם בתהליך שריפה מזהם המיוחד, המופק בעיקר מפסולת גזם של חקלאים מתחומי הקו הירוק. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בעניין בשנת 2012, המפחמות שפעלו בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה נסגרו, אולם המפחמות הממוקמות בשטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית, ממשיכות לעבוד וזיהום האוויר נמשך כשהיה.

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ציין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם כי התכנס צוות בינמשרדי בראשות משרד החקלאות שנועד לפתור את בעיית העשן מהמפחמות, וכי בעוד שבועיים ייחתם צו שיאסור העברת גזם עצים ללא היתר העברה. וכי יוכשרו 15 פקחים לאכיפת הצו במעברים. במשרד לאיכות הסביבה הודיעו כי יקצו תקציב לרכישת מרסקות גזם שיתנו פתרון לחקלאים וימנעו את שריפתו.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועה הטיח בפני חברי הוועדה נתונים ומספרים. "עובדים עליכם בעיניים. אנחנו כבר בדיון החמישי, וכבר כיום יש צו אלוף האוסר את העברת הגזם עם עונש בצידו של חמש שנות מאסר", אמר דויטש. "הבעיה היא לא החקיקה אלא האכיפה. כיום הרשויות מחרימות את המשאיות לימים ספורים ומשחררות אותן לידי העבריינים לעיתים עם הגזם. למיטב ידיעתנו הוגשו אפס כתבי אישום עד היום. ללא הגשת כתבי אישום פליליים והטלת עונשים כבדים, הזיהום יימשך. העשן לא מתחשב בקו הירוק".

רוחה שער, ממקימי היישוב מצפה אילן, סיפרה על התמודדותה עם מחלת הסרטן בדרכי הנשימה. "הסרטן לא מחכה, כשהטיפול בבעיה עובר מוועדה לוועדה וממגירה למגירה, הסרטן מתקדם. אפשר ללמוד ממנו מהירות ויעילות", אמרה שער בדמעות. "הבן שלי מתמודד עם קשיים בדרכי הנשימה. אי אפשר להשאיר את המצב בלי פתרון. אם אין פתרון – תגידו לנו רשמית שעלינו לעזוב את היישוב".

אנו מברכים על ההצעות לפעולה שעלו בדיון, אך אחרי לא מעט שנים שאנו עוסקים בסוגיה אנו כבר למודי הבטחות ואכזבות. נמשיך במעקב הדוק וללחוץ את הרשויות עד ליישום הפתרונות. מאות אלפי אזרחים לא צריכים לנשום אוויר מזוהם.

בתגובה לחשיפת תושבי חבל לכיש לאוויר רעיל במיוחד פנינו למנהל האזרחי בדרישה לעצור את שריפת הפסולת האלקטרונית סמוך לגדר ההפרדה.

מזה תקופה ארוכה סובלים תושבי אזור מזרח לכיש (ובהם היישובים חרוב, בני דקלים, שקף ועוד) ממפגע סביבתי חמור ומסוכן, בשל תופעת שריפת הפסולת האלקטרונית, מעבר לגדר ההפרדה.

השריפה הבלתי מבוקרת במזבלות הבלתי חוקיות הסמוכות לגדר ההפרדה שבמרחב חברון, משמשת להפרדת המתכות הנמצאות בפסולת מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, והיא מלווה בשריפת כימיקלים מסוכנים ויצירת מפגעי נשימה, עשן וריח קשים.

כתוצאה משריפת פסולת האלקטרוניקה והרכיבים החשמליים, משתחררים לחלל האוויר כימיקלים מזיקים כגון ארסן, בנזן, עופרת, קדמיום, דיאוקסינים ועוד.

על פי מידע שהגיע לידינו, חלק גדול מהפסולת מועברת לשטחי יו"ש מתוך תחומי מדינת ישראל – דבר האסור על פי חוק, בפרט כאשר בפסולת זו נעשה שימוש בלתי חוקי אשר גורם לזיהום סביבתי חמור.

פנינו בפניה דחופה למנהל האזרחי ולאלוף פיקוד המרכז, בדרישה לפעול לעצירה מיידית של פעילות השלכת הפסולת ושריפתה במרחב, ובנוסף לאתר את האחראים, לנקוט כנגדם באמצעים פליליים ולחייבם לשקם את המרחב שנפגע כתוצאה מהפעלת המזבלות.

המשך המצב המסוכן מתאפשר הודות למעבר של עשרות משאיות עמוסות בפסולת אלקטרונית מעבר לגדר ההפרדה. לפיכך יש לפעול לעצירה מוחלטת של העברת הפסולת מתחומי מדינת ישראל לתוך איו"ש, באמצעות אכיפת החוק במחסומים, החרמת רכבים המשנעים פסולת והטלת קנסות על העבריינים.

בתום דיון בעתירה הדורשת לפעול להפסקת פעילותן של המפחמות הבלתי חוקיות המזהמות בצפון השומרון נקבע כי החלטה בעניין תימסר במועד אחר

בית המשפט הגבוה לצדק דן בעתירה שהגשנו יחד עם תושבי חדרה וריחן ומועצות אזוריות נוספות כנגד המשך פעילותן של המפחמות בצפון השומרון, אשר מזהמות את האוויר, פוגעות באיכות הסביבה משני צדי הקו הירוק וגורמות לתחלואה בקרב התושבים.

בעתירה נדרשו רשויות האכיפה לפעול לאלתר להפסקת פעילות המפחמות. במהלך הדיון הציג בא כוחנו עוה"ד עמיר פישר תמונות עדכנות מהימים האחרונים המעידות כי הפעילות במקום נמשכת. נציגי הפרקליטות טענו בדיון כי המנהל האזרחי פועל להחרמת הגזם המשמש להפעלת המפחמות, ואילו נציג העבריינים הפלסטינים טען מצדו כי המדינה לא הגדירה אמות מידה להמשך פעילותן החוקית של המפחמות.

בדיון נכח גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהגיע כדי להביע הזדהות עם מצוקת התושבים.
הרכב שופטי בג"צ, בראשות השופטת מרים נאור, ימסור את החלטתו בעתירה במועד מאוחר יותר.

לצד הפרת החוק וזיהום הסביבה, גילינו כי מפעילי המפחמות הפיראטיות בצפון השומרון מסכנים את חיי הילדים הפלסטינים העובדים בהן

פנינו לפרקליטות המדינה, וכן ל"אגודה לזכויות האזרח" ולארגון "רופאים לזכויות אדם", והסבנו את תשומת לבם לכך שהילדים הפלסטינים, בגילאי 12-16, העובדים במפחמות הבלתי חוקיות הפזורות בצפון השומרון, חשופים לרעלים אשר מסכנים את חייהם באופן ישיר ועלולים לגרום להם – בסיכויים גבוהים מאד – לחלות בסרטן.

במכתבם לפרקליטות ציינו כי דו"ח מקצועי של הפרופ' אליהו ריכטר מצא שהחומר פורמאלדהיד הנפלט מהגזם השרוף במפחמות הוא חומר הגורם למחלת הסרטן ב"אופן ודאי". נתון זה, מעיד על רמת הסיכון הבלתי נסבלת אליה נחשפים הילדים והנערים שנאלצים לעבוד במפחמות, וכלל אינם מודעים לסכנה הגדולה בה הם שרויים בכל רגע ורגע כשהם שואפים את העשן המזוהם.

במכתבנו לפרקליטות ביקשנו לקחת עניין מהותי זה בחשבון בבואם לגבש עמדה בנוגע לטיפול במפחמות. כאמור, במכתב מקביל ששיגרנו ל"אגודה לזכויות האזרח" ול"רופאים לזכויות אדם", הצענו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לטפל בתופעה.