תגית: זיהום סביבה

על רקע ההתנגדויות של ארגונים ציוניים וסביבתיים, שהובלנו, דחתה ועדת המשנה להתנגדויות של המנהל האזרחי את התכנית להקמת אתר סילוק הפסולת "ראמון". התכנית ביזמת הרשות הפלשתינית ובמימון הבנק הגרמני, איימה על שמורת הטבע "נחל מכוך" ואף אסרה שימוש ישראלי במקום

לאחר חודשים ארוכים של דיונים והתייעצויות, פרסמה בתחילת השבוע ועדת המשנה להתנגדויות במנהל האזרחי את החלטתה שלא לאשר את התכנית להקמת אתר סילוק פסולת "ראמון". התכנית שנהגתה על ידי גורמים ברשות הפלשתינית וזכתה למימון גרמני נדיב, היתה להקים אתר הטמנה עבור הפסולת של תושבי רמאללה ואל-בירא בשטח הסמוך לישוב רימונים שבבנימין.

כבר מתחילתה התכנית היתה שנויה במחלוקת וזכתה להתנגדות רבה, הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלשתיני. אנשי סביבה ישראליים מתחו ביקורת על הבחירה במיקום האתר הנושק לשמורת טבע "נחל מכוך". אותם גורמים הביעו חשש מזיהום הקרקע והמים הצפוי לאור הטמנת הפסולת באזור הזה.

במקביל, אנחנו ומספר גופים נוספים, הגשנו התנגדות חריפה להקמתו בשל מדיניות האפליה של מנהלי האתר. לפי התכניות שהוגשו למועצת התכנון, הטיפול וההטמנה נועדו לשרת אך ורק את האוכלוסייה הפלשתינית וחל איסור גורף להכנסת פסולת של הישובים הישראלים שבבנימין.

מנגד, הוגשה גם התנגדות של פלשתינים שטענו שהקרקע בה אמור לקום אתר "ראמון" שייכת להם. לטענתם, על אף שגורמים ברשות הפלשתינית הפעילו עליהם לחץ, הם מתנגדים להקמת אתר פסולת בשטח המתוכנן שלדבריהם נמצא בבעלותם.

בהחלטת הוועדה עולה החשש מפגיעה סביבתית של האתר בנוסף ל"כלל הפגמים" הקיימים בה. "החשש שמא אישורה של התכנית תוביל לפגיעה סביבתית קשה באתר, חזק מדי לדידנו מכדי שנשליך יהבנו ואמוננו על המנגנונים המוצעים בתכנית ובתסקיר ההשפעה על הסביבה." אומר יו"ר הוועדה מיכאל בן שבת, מנהל אגף במנהל האזרחי.

לדבריו "הצורך בקיומו של אתר סילוק פסולת, אשר ישרת את התושבים במרחב זה, אינו מוטל בספק כלל וכלל. יחד עם זאת, נדמה, כי טוב יעשה לו ימצא מיקום אחר, פחות מסוכן לסביבה מזה שהוצג לנו בתכנית זאת".

לאור הבעיות החמורות שהתעוררו בתכנון והקמת אתר "ראמון" דחיית התכנית היא הדבר הנכון והמתבקש. לא סביר שמדינת ישראל תקצה שטח שבאחריותה לפעילות גזענית ומפלה כנגד אזרחים ישראלים. אנחנו בתנועת רגבים רואים חשיבות רבה בהקמת אתר סילוק פסולת ביהודה ושומרון ולכן הצענו חלופה שתיתן מענה לכלל האוכלוסיות במיקום אלטרנטיבי שלא יפגע בסביבה ובמרקם החיים.

עשרות מגרשים לפירוק רכב פועלים ללא היתר ברחבי הגליל. מלבד המפגע הסביבתי, הקרקע מזדהמת באופן חמור בשל השמנים והדלקים המסולקים ללא פיקוח נאות. פנינו למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המרחבית לתכנון ובניה בדרישה לנקוט הליכי אכיפה מרתיעים כנגד העבריינים

 בכל יום מפורקים ברחבי ישראל מאות ואלפי כלי רכב שהורדו מהכביש לאחר שיצאו מכלל שמישות. באיזור הגליל פועלים ללא רישיון וללא היתר עשרות מגרשים לפירוק רכבים, שרובם אף ממוקמים על קרקעות שלא נועדו לשם כך.

המגרטות הפיראטיות גורמות לפגיעה משמעותית בנוף וזיהום סביבתי חמור. הן אינן מקפידות על התקנות הסביבתיות הדורשות סילוק מותאם של חומרים שאינם מתכלים וטיפול מותאם בשמנים ודלקים, במטרה למנוע את חלחולם לקרקע וזיהום שכבות תת קרקעיות ומי תהום. בנוסף, גרוטאות הרכבים נותרות באתרים אלו לאורך שנים, תוך יצירת מפגע סביבתי מכוער וניתן אף להניח כי חלק מהרכבים מגיעים לשם בדרכים שאינם חוקיות בהכרח.

חלק מהעיסוק השוטף שלנו מתמקד בשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע של ישראל,  באמצעות מעקב על פעילות פוגענית ומזהמת משאבי קרקע, ואוצרות טבע ונוף. לשם כך פנינו לאחרונה לוועדה המרחבית לתכנון ובניה בגליל המזרחי, ולמנהלת המחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, בדרישה כי ינקטו פעולות פיקוח ואכיפה כנגד פעילות המגרטות הבלתי חוקיות הפועלות ברחבי הגליל.

פעולות אלו כוללות נקיטת אמצעים פליליים כנגד העבריינים, והשבת המצב לקדמותו – ובכלל זה פינוי המגרטות ושיקום הקרקע. למכתב צורפו, כדוגמה, תמונות עדכניות ממגרטת רכב פיראטית הממוקמת מדרום לכפר עילבון. אנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

בשבועות האחרונים הוזרמה כמות אדירה של בוצת ביוב ממתקן טיהור השפכים של אל-בירה לתוך נחל מכמש ולשמורת עין מבוע (ואדי קלט). בשנים האחרונות התרענו שוב ושוב כנגד הזיהום שמייצר המתקן

מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט. מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.

על פי הדו"ח החודשי של המנהל האזרחי מחודש מאי 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק 4-5 מיליון קוב!

כבר לפני כשנתיים פנינו במכתב דחוף למנהל האזרחי, בדירשה להתערבות מהירה ומיידית למניעת המשך קיומו של המפגע, שאף עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של המטיילים הרבים בוואדי קלט.

במכתב נשאל כיצד מתעתד המנהל האזרחי לדאוג כי תקלות בפעילות המתקן לא יחזרו בעתיד, מהן הפעולות שבכוונתו לבצע כדי להתאים את המתקן לקיבולת השופכין הקיימת, ובאלו פעולות ינקוט המנהל האזרחי כדי לשקם את אפיק נחל מכמש שמורת עין מבוע שניזוקו מהזרמת השופכין.

במנהל האזרחי השיבו כי "הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות וזוכה לטיפול שוטף מגורמי משרדנו, רשות הטבע והגנים וגורמי התיאום והקישור". המכתב פירט כי "בסיור שקיימנו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, הוצעה לפלסטינאים עזרה מקצועית בכל תחום בו יבקשו, והובהרו נהלי העבודה הנדרשים". בנוסף ציינו במנהל האזרחי כי ביצע עבודות לניקוי הנחל ופתיחתו.

בשבועות האחרונים חזר הביוב לזרום במשך ימים ארוכים לתוך נחל מכמש ומשם אל שמורת נחל פרת ועין מבוע במשך תקופה ארוכה. בשנים האחרונות התריעה רגבים מספר פעמים על הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה. למרבה הצער ניתן להעריך כי הביוב של אל בירה יחזור לזרום בוואדי קלט כבר בתקופה הקרובה. זה רק עניין של זמן.

בכניסה לישוב אבו סנאן שבגליל המערבי מוקמת בימים אלה תחנת דלק בלתי חוקית. בפניה לרשויות דרשנו לטפל לאלתר במבנה ובעבריינים

רכז השטח באזור הצפון שלנו גילה כי בימים אלה מוקם סמוך ליישוב אבו סנאן מבנה רחב ידיים אשר מתוכנן לשמש כתחנת דלק.

מבירור שערכנו עולה כי התחנה לא קיבלה היתר בנייה וכי השטח עליו היא נבנית גולש לאזור פתוח שבו – על פי תכנית המתאר – לא אמורה להתבצע בנייה. כמו כן כביש הגישה לתחנה יעבור דרך שטח פתוח שלא מיועד לסלילה. בנוסף, נתגלה כי אחד מבעלי הקרקע הנו ראש המועצה המקומית אבו סנאן.

פנינו לאחראים על הבנייה במחוז בדרישה לפעול נגד מפירי החוק ולהוציא צווים להפסקת בנייה ולהריסה, בהתאם לחוק.

שוטרי יחידת "להב" ופקחי מנהל מקרקעי ישראל פתחו במבצע לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישובים הבדואים בנגב

מחדל של שנים מגיע לכדי אכיפה משטרתית: בימים האחרונים פתחו גורמי אכיפת החוק במבצע להפסקת פעילותן של עשרות תחנות דלק פיראטיות בישובים הבדואים בדרום הארץ.

תחנות הדלק פעלו בלב שכונות מגורים של ישובים בדואים מוכרים, ללא פיקוח בטיחותי וללא הקפדה על אמות מידה סביבתיות נאותות. מפעילי התחנות פעלו בניגוד לחוק ותוך סיכון התושבים הגרים בסמיכות ופגיעה באיכות הסביבה ובמי התהום

המשטרה דיווחה כי במסגרת המבצע נסגרו עד כה חמש תחנות דלק לא חוקיות – שלוש ביישוב לקיה ושתיים בתל שבע. אולם, מנתונים שנמצאים בידינו מתברר שמדובר רק בקצה הקרחון. בדו"ח שפרסמנו עולה כי תחנות הדלק הפיראטיות הפכו לתעשייה של ממש ביישובי הבדואים בנגב. על פי המסמך, ברחבי הדרום פועלות לכל הפחות שישים ושבע תחנות דלק פיראטיות ללא פיקוח וללא רישיון. 
 
במנהל מקרקעי ישראל אומרים כי בכוונתם להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית נגד מפעילי התחנות להחזרי הוצאות הפינוי, ובהם – הפעלת ציוד הנדסי, פינוי ההריסות, עלויות כח אדם ועוד.

תחנות הדלק הפיראטיות שנסגרו ביישובים הבדואים סיכנו את בטיחותם של התושבים וזיהמו את הסביבה. מבצע האכיפה הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אולם הוא עדיין מעט מידי ומאוחר מידי. לא צריך לקחת שנתיים לאכוף את החוק כנגד עבריינים המפרים אותו ברגל גסה. יש לקוות כי זהו תחילתו של תהליך ארוך טווח של אכיפת החוק כנגד העבריינות המשתוללת ברחבי הנגב.