שופטי בג"צ קבעו כי המפחמות אכן מזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם של תושבי האזור, אולם דחו את העתירות שדרשו להרוס אותן באופן מיידי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, בראשותה של המשנה לנשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור, מסר את הכרעתו בעתירות שהגשנו יחד עם ישובי צפון השומרון ו-ודאי ערה נגד המשך פעילותן של המפחמות הפלסטיניות הבלתי חוקיות הפועלות בצפון השומרון (בשטח C), מזהמות את האוויר וגורמות לתחלואה.

השופטים נמנעו מלהורות על סגירת המפחמות, אך במקביל הסכימו פה אחד עם עמדת המדינה, ולפיה יש להמשיך ולהחרים את גזמי העץ, אף אם הם בוערים, וכן לעצור את המשאיות המעבירות לשטח המפחמות גזמי עץ.
 
בפסק הדין מודגש כי על המדינה להמשיך ולטפל במפגע, וכן כי על התושבים לפנות למינהל האזרחי במידה והמפחמות חוזרות לפעול.
 
לאחר מספר שנים בהן תושבי נחל עירון וחדרה סבלו מזיהום אוויר קיצוני שסיכן את חייהם של אלפי תושבי האזור, ומאחר והניסיונות להפסיק את פעילות המפחמות בדרכים מנהלתיות, לא עלו יפה, נאלצנו לפנות לבג"צ בעניין, יחד עם הישוב ריחן. "אנו שמחים שהצלחנו, יחד עם תושבי האזור, להביא לשינוי קיצוני בהתנהלות המדינה בעניין, ולהביא לביטולם של צווי הביניים אשר מנעו מהמדינה לאכוף את החוק במקום למעלה משנתיים.

אנו מקווים שתושבי האזור יוכלו לשוב בהקדם לשגרת חיים בריאה, ואנו נמשיך במעקב על מנת לוודא שהעבריינים המזהמים לא ישובו לזהם את האוויר של כולנו.

בתום דיון בעתירה הדורשת לפעול להפסקת פעילותן של המפחמות הבלתי חוקיות המזהמות בצפון השומרון נקבע כי החלטה בעניין תימסר במועד אחר

בית המשפט הגבוה לצדק דן בעתירה שהגשנו יחד עם תושבי חדרה וריחן ומועצות אזוריות נוספות כנגד המשך פעילותן של המפחמות בצפון השומרון, אשר מזהמות את האוויר, פוגעות באיכות הסביבה משני צדי הקו הירוק וגורמות לתחלואה בקרב התושבים.

בעתירה נדרשו רשויות האכיפה לפעול לאלתר להפסקת פעילות המפחמות. במהלך הדיון הציג בא כוחנו עוה"ד עמיר פישר תמונות עדכנות מהימים האחרונים המעידות כי הפעילות במקום נמשכת. נציגי הפרקליטות טענו בדיון כי המנהל האזרחי פועל להחרמת הגזם המשמש להפעלת המפחמות, ואילו נציג העבריינים הפלסטינים טען מצדו כי המדינה לא הגדירה אמות מידה להמשך פעילותן החוקית של המפחמות.

בדיון נכח גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהגיע כדי להביע הזדהות עם מצוקת התושבים.
הרכב שופטי בג"צ, בראשות השופטת מרים נאור, ימסור את החלטתו בעתירה במועד מאוחר יותר.

לצד הפרת החוק וזיהום הסביבה, גילינו כי מפעילי המפחמות הפיראטיות בצפון השומרון מסכנים את חיי הילדים הפלסטינים העובדים בהן

פנינו לפרקליטות המדינה, וכן ל"אגודה לזכויות האזרח" ולארגון "רופאים לזכויות אדם", והסבנו את תשומת לבם לכך שהילדים הפלסטינים, בגילאי 12-16, העובדים במפחמות הבלתי חוקיות הפזורות בצפון השומרון, חשופים לרעלים אשר מסכנים את חייהם באופן ישיר ועלולים לגרום להם – בסיכויים גבוהים מאד – לחלות בסרטן.

במכתבם לפרקליטות ציינו כי דו"ח מקצועי של הפרופ' אליהו ריכטר מצא שהחומר פורמאלדהיד הנפלט מהגזם השרוף במפחמות הוא חומר הגורם למחלת הסרטן ב"אופן ודאי". נתון זה, מעיד על רמת הסיכון הבלתי נסבלת אליה נחשפים הילדים והנערים שנאלצים לעבוד במפחמות, וכלל אינם מודעים לסכנה הגדולה בה הם שרויים בכל רגע ורגע כשהם שואפים את העשן המזוהם.

במכתבנו לפרקליטות ביקשנו לקחת עניין מהותי זה בחשבון בבואם לגבש עמדה בנוגע לטיפול במפחמות. כאמור, במכתב מקביל ששיגרנו ל"אגודה לזכויות האזרח" ול"רופאים לזכויות אדם", הצענו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לטפל בתופעה.

הגשנו עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המדינה לטפל במפחמות הבלתי חוקיות הפוגעות באיכות הסביבה ובבריאות התושבים, הדיון – בקרוב

בתום כשנתיים של התכתבות עם רשויות אכיפת החוק הגשנו לבג"צ בקשה להוצאת צווים בעניינן של המפחמות (אתרים לשריפת גזמי עצים לטובת תעשיית הפחם) הפועלות בצפון השומרון סמוך לוואדי ערא.

מדובר ב-15 מפחמות פלסטיניות הפועלות בלא רישיון ובאין מפריע, כשרובן מערבית לגדר הביטחון.
את החומר למפחמות מספקות עשרות משאיות המגיעות מישראל, מאחר ובאזור אין עצי הדר. באחרונה החלה פעולת הדלקת המפחמות, על מנת לייצר את הפחמים לעונה הקרובה. תיעדנו את הפעילות העבריינית המזהמת, והצילומים צורפו לעתירה.

בעתירתה דרשנו להוציא צו ביניים נגד המשך פעולת השריפה במקום, וכן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע היא מגלה אוזלת יד בטיפולה במפחמות. לעתירה צירפנו חלופת מכתבים עם המנהל האזרחי, המתפרשת, כאמור, על פני כשנתיים.

לאורך התקופה ביקשה הפרקליטות שוב ושוב מבית המשפט להאריך את תוקפם של צווי הביניים שהוצאו, אולם היא נמנעה מלהגיש את תגובתה – מה שמעלה חשד לניסיון "מריחה" שיביא לביטול הצווים כליל.
בדיקות מקצועיות שנערכו באזור גילו נתונים חמורים ומדאיגים בנוגע לזיהום האוויר ולתפוצת החלקיקים הנשימתיים המסוכנים. הדבר פוגע הן באוכלוסיה היהודית והן באוכלוסיה הערבית בסביבה.
התושבים מדווחים גם על ריח בלתי נסבל, כשהיישוב היהודי העיקרי הנפגע מהמפחמות הוא היישוב ריחן הסמוך שגם הצטרף לעתירה.

בג"צ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע אינה נוקטת צעדים כלפי המפחמות המזהמות והבלתי חוקיות, ובעליהן.

לאחר פניה שלנו למנהל האזרחי טיפל המנהל בהר האשפה הבלתי חוקי סמוך לכפר סילוואד שבבנימין, למרות זאת מצאו הפלסטינים דרך חדשה לזהם את האוויר באזור – שריפת פסולת

במשך שנים פעלנו להביא לסגירתו של אתר שפיכת פסולת, סמוך לכביש 60 צפונית לעפרה שבבנימין. מדובר במתחם הנמצא בשטח C (שליטה ישראלית מלאה) בו אגרו הפלסטינים כמויות אדירות של אשפה מסוגים שונים. כתוצאה מכך נוצר במקום הר שהתנשא לגובה רב.

במכתביה לרשויות האכיפה ציינו כי בנוסף להפרת החוק, יש בעצם קיום האתר פגיעה אנושה באיכות הסביבה – בקרקע ובאוויר.

לאחר חילופי מכתבים, שנמשכו כאמור זמן רב, הבטיח המינהל האזרחי ביו"ש לפעול לסגירת אתר סילוק האשפה ולשקם את הנוף בסביבה. האתר אכן נסגר ועבודות השיקום החלו, אולם לאחרונה גילינו כי הפלסטינים החלו לשרוף אשפה באתר סמוך – הפעם בשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות. בפנייה לרשויות הודגש כי חרף העובדה שהאתר המזהם נמצא בשטח פלסטיני – מאחר והפגיעה חורגת מהאזור המצומצם ומגיעה גם לאזורי C, אזי חלה חובה על המדינה לפעול לעצירת המפגע.

לאחר שהעלנו על סדר היום את נושא תחנות הדלק הפיראטיות בדרום הארץ, מסתמן כי סוף סוף יחלו בקרוב הרשויות לטפל בתופעה

במהלך החודשים האחרונים פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם למשטרת ישראל, למשרד הפנים, למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה, בדרישה לפעול כנגד כמאה תחנות דלק פיראטיות הפועלות באין מפריע ברחבי הנגב ומוכרות סולר בלתי תיקני למכוניות.

מומחים מזהירים כי הסולר המזוהם פוגע קשות באיכות הסביבה וגורם לזיהום אוויר משמעותי. בנוסף, השימוש בסולר הבלתי תיקני מהווה סכנה בטיחותית חמורה לכלי הרכב המתדלקים בו, ועלול ליצור תקלות טכניות וסכנה לחיי אדם. התחנות הפיראטיות פועלות ביישובים בפזורה הבדואית בנגב, כשבמקרים רבים מדובר במתדלקים ילדים אשר אינם ברי ענישה על פי חוק.

כאמור, בחודשים האחרונים פנינו לכל גורמי האכיפה האמונים על נושא זה בדרישה לפעול כנגד הפרת החוק הבוטה המסכנת הן את האוויר והסביבה והן את חיי הנוסעים בכלי הרכב בדרום.

לאחר רצף תגובות מתחמקות מצד הרשויות, אשר גלגלו את האחריות מהאחת לשנייה, יזמנו פגישה עם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ועם ראשי משרדו. בפגישה גילו השר ואנשיו הבנה רבה לחשיבות הטיפול במפגע והביעו נכונות כנה לפעול למיגורה. בעקבות כך, יזמנו פגישה עם נציגי משרד התשתיות והבאנו לחידוש שיתוף הפעולה בין מנהל הדלק במשרד לבין המשרד להגנת הסביבה.

כתוצאה מהמהלך, אמורים פקחי המשרד להגנת הסביבה להתחיל בקרוב לפעול כנגד תחנות הדלק הפיראטיות המסוכנות והבלתי חוקיות. נמשיך לעקוב אחר יישום האכיפה, בתקווה שבקרוב תעקר התופעה מן השורש לרווחת תושבי הדרום.

פלשתינים מפעילים במרחב הכפרים זבדה – ברטעה, עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אויר קשה ונרחב בכל האזור.

בצפון השומרון, באיזור הנושק לנחל עירון – ואדי ערא, פועלות עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אוויר סביבתי קשה. מפחמות אלו מייצרות כמויות גדולות של פחמים ומכניסות לבעליהם רווחים נאים על חשבון בריאות הציבור באזור, יהודים וערבים כאחד.

לאור סקר מקיף ודו"ח שנערך בנושא, פנינו לראש המינהל האזרחי בדרישה שיורה לפקחי המינהל לנקוט בצעדי אכיפה מיידיים לסגירת המפחמות וכן לדאוג לכך שהעבריינים יועמדו לדין בגין הפעלת המפחמות.

בפנייתנו ציינו את חומרת העבירות הגורמות למפגע בריאותי וסביבתי לכלל תושבי האזור. בהיעדר אמצעים כלשהם לטיפול בפליטות מזהמי האוויר, נפלטים לאוויר מזהמים (חלקיקים, פחמן דו חמצני, פורמאלדהיד ופחממנים) אשר גורמים בחשיפה מתמשכת לרעילות אקוטית, רעילות כרונית וגידולים סרטניים לכלל תושבי האזור, הנחשפים בעל כורחם למזהמים.

בדו"ח ניטור שפרסם המשרד להגנת הסביבה נקבע כי "בתקופת המדידה נרשמו ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים עדינים, הגבוהים מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי".

בנוסף לנזקים הבריאותיים גורמת פעילות המפחמות למטרדי ריח קשים לתושבי האזור וכן לזיהום סביבתי ובכלל זה מי התהום ונחלי האזור.

בתשובה לפניית שלנו, הודיע המינהל האזרחי על החמרת הפיקוח והאכיפה ביחס למפחמות המדוברות, בנוסף לכך חתם ראש המינהל על תיקון להיתר הכללי להבאת טובין, על פיו יאסר להכניס חומרי גלם לאזור המפחמות ללא היתר מהמינהל האזרחי מה שיכביד על תפעול המפחמות.

פנינו לפני למעלה מ-3 שנים במכתב למנהל האזרחי ולגורמי הביטחון השונים בבקשה להפסיק את פעילותה של מחצבה לא חוקית באזור גוש עציון. המחצבה בשטח 809 יושבת על שטח של כ-1000 דונם אדמות מדינה. הקרקעות הוקצו בעבר לחברה לפיתוח גוש עציון שאמורה הייתה להפעיל את האתר.

על אדמות המחצבה השתלטו 4 משפחות פשע מהכפר בית פאג'ר הסמוך והם מעסיקות תושבים מהכפר בעבודת המחצבה. המחצבה פועלת כבר למעלה מ-10 שנים ורשויות האכיפה אינן עושות מאומה כדי לעצור את שוד המחצבים.

מלבד הנזק הנגרם לשלטון החוק באזור מעצם הפרת החוק הבוטה והחצופה המתבצעת לאור יום, מסיבה הכרייה הבלתי חוקית נזקים אקולוגים כבדים. השפעותיה הסביבתיות חמורות והיא פוגעת פגיעה אנושה בקרקע, בנוף ובמשאבי הטבע. בנוסף לכך החציבה מהווה הפרעה ומטרד ציבורי חמור בהיותה מזהמת את האוויר באזור באבק חציבה רב.

יתרה מכך מחדל חמור זה מביא בהכרח לפגיעה קשה בזכות לשיוויון בפני החוק. ברחבי יהודה ושומרון פועלות מחצבות רבות הן בבעלות ישראלית והן בבעלות פלשתינית. כל המחצבות החוקיות נאלצות לפעול ע"פ דרישות החוק מה שכרוך בהוצאות כבדות ובכלל זה הוצאות תכנון, אגרה, רישוי, פיקוח ותמלוגים המגיעים לסכום כולל של מיליוני שקלים. כן נאלצות כל אותן מחצבות לפעול באזורים מתוחמים והכל כדי למזער את הפגיעה בפני השטח ולמקסם את יעילות הכרייה. מנגד, המחצבה המדוברת, פועלת ללא כל הגבלות ותוך שנחסכים ממנה כל אותן הוצאות אדירות הנלוות לפעילותן של המחצבות הפועלות על פי רישיונות כחוק. משנוכחה תנועת רגבים לדעת שרשויות האכיפה אינן מתכוונות לאכוף את החוק כנגד העבריינים, עתרה התנועה בענין לבג"צ.

ביום 21/09/10 הודיעה המדינה לבג"צ כי "אין חולק כי פעילותה של המחצבה … איננה מוסדרת כדין", בנוסף לכך הודיעה המדינה "כי בתקופה האחרונה הוחלט במנהל האזרחי על המשך פעולות אכיפה נגד פעילות הכרייה והחציבה באתר, וכלל הגורמים הרלונטיים הונחו לסייע בפעילות המוגברת המתוכננת לתקופה הקרובה".

בדיון שהתקיים בבית המשפט, הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 4 חודשים הודעת עדכון באשר לאכיפת החוק באתר. בהתאם לכך המדינה הגישה לבית המשפט הודעת עדכון ובה פירוט על פעולות האכיפה שבוצעו בתקופה זו במחצבה. עוד הודיעה המדינה כי הוחרמו כלים וציוד רב. פעולות אכיפה אלו, לדברי המדינה, הביאו להפסקה כמעט מוחלטת של החציבה באתר.

בדיון שהתקיים ביום 27/7/11 הורה בג"צ למדינה לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום אילו פעולות אפקטיביות ננקטות על מנת להביא לעצירת הפעילות במחצבה.