לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.
חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.
אז מה אנחנו דורשים? דין שווה! בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק. בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.
לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר. התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה: בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.
ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה! בושה לממשלת ישראל ובושה לבג"ץ
לאחר דיון סוער, בג"ץ דחה את החלטתו בעניין חאן אל אחמר
בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירת תנועת רגבים הדורשת לממש את צווי ההריסה שהוציאה המדינה עוד בשנת 2009 לפינוי המתחם.
בדיון טען נציג המדינה כי אין התנגדות לעצם מימוש הצווים אלא לעיתוי ולאופן בו ימומשו, וכי הדבר כרוך בשיקולים מדיניים וביטחוניים. ראש המל"ל, צחי הנגבי הופיע בדיון באופן אישי והמדינה ביקשה כי טיעוניה יועברו בדלתיים סגורות.
השופטים תהו בכמה זמן עוד מדובר ומה מבטיח שאכן יבוצעו הצווים כפי שהמדינה התחייבה לאורך השנים ולא ביצעה. ראש ההרכב השופט סולברג שאל, האם לדעת המדינה מדובר למעשה בעניין בלתי שפיט. השופט שטיין הקשה כיצד ניתן לדחות עתירה הדורשת לממש צווי הריסה, כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי.
התקהלות מחוץ לאולם הדיונים
תושבי חאן אל אחמר הביעו אף הם התנגדות לקיום דיון חסוי.
תנועת רגבים הסכימה לקיום דיון חסוי, אך ביקשה כי בית המשפט יתייחס לזכות הציבור לדעת אם הגורם המעכב את שלטון החוק מלממש את הצווים הוא מעורבות מדינות זרות.
בתום הדיון החסוי קבע ההרכב כי פסק דין או החלטה תישלח לצדדים.
נזכיר כי מדובר בדיון בעתירה השישית בסוגיית המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר הממוקם במישור אדומים בצמוד לכביש ירושלים – המלח, כאשר כל העתירות הקודמות נמחקו בשל התחייבויות המדינה לאכוף את החוק ולפנות את המתחם, וכבר לפני כ 5 שנים הוכשרו מגרשים לקליטת המפונים בג'אהלין מערב, על אדמות מדינה סמוך לאבו דיס. בנוסף, על פי טענות המדינה בוצעו צעדים רבים להגעה להסכמה עם תושבי המתחם.
מאיר דויטש מציג את תגובת רגבים לדיון בערוץ אל-ג'זירה
עו"ד אבי סגל המייצג את רגבים בעתירה זו מוסר: "על אף שבאופן עקרוני נכון שבית המשפט לא יתערב בסוגיות מדיניות, הרי שבמקרה בו המדינה נמענת במשך 15 שנים מלאכוף את החוק ובחסות מצב זה הרשות הפלסטינית ותושבי המתחם ממשיכים בהשתלטות על השטח, אין מנוס כי בית המשפט ישים סוף לסאגה ויקצוב לוח זמנים סביר למדינה לאכיפת החוק במקום."
בג"ץ פרסם הערב כי ייעתר לבקשת המדינה לקבלת ארכה נוספת לפינוי המאחז חאן אל אחמר עד לאחר הבחירות. "לחתום הסכם גז היסטורי בתקופת בחירות – אפשר, לקיים התחייבות של למעלה מעשור- אי אפשר?"
בחודש שעבר הגיע המועד בו קבע בג"ץ כי על המדינה להשיב מדוע לא פעלה לפינוי המאחז הבדואי הסמוך לירושלים כפי שהתחייבה בהליכים משפטיים בעשור האחרון. המדינה ביקשה הארכה נוספת, שמינית במספר, בטענה כי לא ניתן לעסוק בסוגיה בתקופת ממשלת מעבר, אף על פי שבדיונים קודמים טענה כי חל התקדמות משמעותית בגיבוש מתווה מוסכם לפינוי.
בית המשפט העליון בהרכב בראשות השופט סולברג כינה את בקשת ההארכה "חריגה" אך עם זאת קיבל את טענת המדינה ונעתר לה, תוך ציון "מורת רוח" וקבע תאריך חדש – ה1/2/2023, שלושה חודשים לאחר הבחירות לכנסת הבאה.
ממשלת המעבר מסוגלת לחתום על הסכם גז היסטורי ועל מינוי בכירים, אך אינה מסוגלת להשיב על שאלה פשוטה: מדוע מאחז בלתי חוקי שכבר הוכרע בבית המשפט העליון שוב ושוב שדינו להיהרס, עדיין עומד על תילו. בחסות המחדל המתמשך עברייני הבניה ממשיכים להרחיב ולפתח את המאחז ועוד עשרות "חאן אל אחמרים" צצים בכל מרחב E1. הממשלה מוכיחה שוב שהיא לא יודעת לשמור על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.
בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי בעתירה שהגשנו, המורה למדינה לנמק בתוך 120 יום, מדוע לא מימשה את ההתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ לפני כשלוש שנים, לפיה יאכפו את החוק "במועד קרוב".
"נוכח בקשות הדחייה התכופות, מקצתן מוצדקות יותר, מרביתן מוצדקות פחות; בשים לב לפרק הזמן הרב שבו העתירה דנן תלויה ועומדת, כמעט שלוש שנים; בהינתן העובדה כי ה'סאגה' הולכת ונמשכת למעשה עוד משנת 2009 אז הוצאו צווי ההריסה… אין מנוס עתה מעשיית צעד נוסף לקראת הכרעה, בדרך של מתן צו על-תנאי.
העובדה שצריך לעתור שוב ושוב לבג"ץ כנגד המדינה, כדי שזו תאכוף את חוקי התכנון והבניה, היא מבישה לכשעצמה. מביש כפליים הוא המצב בו המדינה מתחייבת בפני בג"ץ שוב ושוב כי תאכוף את החוק ולא עומדת בדיבורה. הרשות השופטת איננה אמורה להוציא את הערמונים מהאש עבור הרשות המבצעת.
עמית סגל פרסם בחדשות 12 כי חאן אל אחמר יועתק למרחק 300 מטרים ממיקומו הנוכחי.
זוהי תכנית הזויה של משרד הביטחון, המבקש לקבע ולהלבין את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. לא לחינם נבחר האיזור הזה, המחבר בין בית לחם, רמאללה ויריחו בו אין התיישבות ערבית לצורך פרויקט ההשתלטות הפלסטינית וכיבוש דה פקטו באמצעות רשת מאחזים בתמיכה אירופית.
המגרשים שפותחו בעבר לתושבי חאן אל אחמר
הקמה והכרה של יישוב ערבי במרחב הזה היא איוולת אסטרטגית ובטחונית עצומה. מדינת ישראל כבר הכשירה מגרשים לתושבי חאן אל אחמר על אדמות מדינה ביישוב ג'אהלין, אך הסיבה שלא ביצעה זאת עד היום היא התקפלות בפני הלחץ האירופאי. זה הזוי שגורמים בממשלה שתקפו את נתניהו השכם והערב, ובצדק, שלא מפנה את חאן אל אחמר, כעת יהיו אחראים למהלך גרוע הרבה יותר.
בג"ץ אישר דחיה בת חצי שנה בהודעת המדינה בעניין פינוי חאן אל אחמר. תנועת רגבים שהגישה את העתירה: דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה"
בג"ץ אישר הבוקר (רביעי) את בקשת המדינה, לקבל דחיה נוספת בת חצי שנה להצגת המתווה לפינוי חאן אל אחמר. ההחלטה ניתנה בעתירה השישית שהגשנו בדרישה לפינוי המתחם הבלתי חוקי, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית במסגרת ההשתלטות על שטחי C.
ראש ההרכב השופט סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, וכתב בהחלטה: "אין ספק, כי קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד. גם אם בכוחם של ניסיונות לקדם מתווה כזה או אחר לדחות מעט את הקץ, לא ניתן למתוח את החבל עד בלי די. גם לניסיונות אלו קִצבה וקץ. מגיע שלב שבו הניסיון הופך לביזיון; עם הדבר הזה, אין ניתן להשלים. תפקידנו כשופטים הוא לברר את העתירות שלפנינו; זו מלאכתנו, זו חובתנו. איננו יכולים לשבת בחיבוק ידיים, באפס מעשה, אל מול גרירת רגליים. מגמתנו היא להשלים את הדיון בעתירה זו סמוך לאחר שתוגש הודעת העדכון, ותגובות בעקבותיה; אם לטוב אם למוטב".
השופט שטיין הצטרף לדברי השופט סולברג וכתב כי "עיקרון החוקיות, שאותו אנו מצווים ליישם ולהעצים, אינו מאפשר למדינה "לשבת על הגדר" במשך שנים ארוכות ולהביט ממנה על מבנים בלתי חוקיים מבלי להכריע באופן מחייב בין הסדרתם להריסתם".
השופט ג'ורג' הביע את הסתייגותו מהביקורת שמתחו חבריו השופטים וציין כי "אינני רואה בעיתוי זה מקום לכבול את שיקול דעתנו באשר להמשך הדיון בעתירה".
דחיינות "אחרי החגים" אינה פתרון אלא חלק מהבעיה.
הביטוי "אחרי החגים" מסמל דחיינות אין סופית שמבקשת להתעלם מהמציאות ומהעובדות. כעת מנסה המדינה לדחות בפעם המי יודע כמה לדחות את התחייבותה לפינוי חאן אל אחמר ל"אחרי החגים" הבא בסביבות חג הפסח. הדחיינות לא תעלים את הדרישה הפשוטה: מדינת ישראל חייבת להיאבק בהשתלטות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון. חאן אל אחמר היה ועודנו מקרה הבוחן לשאלת הרוחב האסטרטגית.
משרד החוץ הודיע כי המדינה תבקש מבג"ץ ארכה נוספת בת חצי שנה לפינוי המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר. הסיבה – "חוות דעת מדינית של משרד החוץ".
משרד החוץ הודיע כי המדינה תבקש מבג"ץ ארכה נוספת למרות שבג"ץ פסק "לא עוד". הערב הוגשה לבג"ץ התשובה של המדינה בעניין העתירה שהגשנו כנגד המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר. בתשובת המדינה נכתב כי היא תבקש פרק זמן נוסף של חצי שנה להגשת עמדת המדינה, במהלכה יוצגו מסמך חסוי שיפרט את מכלול השיקולים העומדים בפני המדינה בעניין אכיפת צווי ההריסה במקום.
מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית, אמרנו שהממשלה תיבחן במעשיה ולא בהצהרותיה. היום אנחנו רואים שבניגוד להצהרות, הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו המסוכן של קודמתה, ומנהלת את מערך אכיפת החוק שלה על פי גחמות של מדינות זרות.
הבסיס לאנרכיה הוא אכיפת חוק באופן בררני וסלקטיבי. לא ייתכן שיש קבוצת אוכלוסיה הזוכה לחסינות מאכיפת החוק בגלל לחץ בינלאומי, בשעה שהחוק נאכף מול אוכלוסיה אחרת.בעבר טענה המדינה בבג"ץ, כי תדחה את אכיפת החוק בחאן אל אחמר, מחשש שהדבר יניע הליך בבית הדין הבינלאומי בהאג. בהתנהלות הזו, משדרת מדינת ישראל כי היא אורחת בשטח, כאשר למעשה היא שולטת במרחב יהודה ושומרון פרק זמן ארוך יותר משל המנדט הבריטי והכיבוש הירדני גם יחד. הגיע הזמן לנהוג בשטח כבעלי הבית וכגורם הריבוני האחראי על אכיפת החוק במרחב, הן על פי הדין הבינלאומי, והן בהתאם לזכות ההיסטורית של מדינת ישראל על חבלי יהודה ושומרון.
בית המשפט העליון נתן היום ארכה נוספת למדינה למתן תשובתה לגבי מועד פינוי המאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר עד ה5.9.2021 אך הדגיש בהחלטתו "ולא עוד".
כזכור, מדובר בעתירה שישית שהגשנו לבית המשפט הדורשת לפנות את חאן אל אחמר, כחלק מדיון משפטי שנמשך כבר יותר מעשור.
כבר ב 2018 התחייבה הממשלה בפני בית המשפט כי חאן אל אחמר יפונה, אך מאז ביקשה מבית המשפט מספר ארכות באמתלות שונות. בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר הצהרת המדינה כי תפנה את חאן אל אחמר בקרוב, ביקשה המדינה ארכה נוספת בטוענה שהקמת הממשלה החדשה מחייבת גיבוש מחדש של המדיניות לגבי המאחז הלא חוקי, אך נראה כי גם סבלנותו של בית המשפט פקעה והוא נתן ארכה קצרה והבהיר כי היא האחרונה שתינתן.
גם לבית המשפט העליון נמאס מתיאטרון האבסורד של הממשלה. חוסר האונים של ממשלות ישראל מול הבנייה העבריינית בחאן אל אחמר הוא סמל לאזלת היד שלה מול ההשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אנו שמחים לראות כי אפילו לשופטי בית המשפט העליון נגמרה הסבלנות מול מחדל האכיפה הזה ומול הפגיעה הקשה שלו בשלטון החוק ובאינטרסים של מדינת ישראל.
הבוקר פורסם בידיעות אחרונות, כי המנהל האזרחי הציע לתושבי חאן אל אחמר כי המאחז יוכשר במרחק של כ-200 מטרים בלבד ממיקומו הנוכחי, מעבר לכביש ירושלים ים המלח
אנחנו קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף שמתכנן המנהל האזרחי, המהווה קיבוע מסוכן של מאחזי הרשות הפלסטינית בשטח האסטרטגי הזה.
חאן אל אחמר, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי יהודה ושומרון, ממוקם בתא שטח קריטי בו מנסה הרשות הפלסטינית ליצור רצף טריטוריאלי בין בית לחם, יריחו ורמאללה. קיבוע המתחם מעבר לכביש יהווה ניצחון דה פקטו לתכנית ההשתלטות של הרשות הפלסטינית
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה חייב לבלום את המהלך!
מזה מספר חדשים בודקת מדינת ישראל פעם נוספת את הסדרת המאחז "חאן אל אחמר 2" – מקבץ בלתי חוקי הסמוך לחאן אל אחמר וזאת למרות שהפולשים לא עמדו בהסכם הקודם
בשנת 2018 עתרנו לראשונה לבג"ץ נגד המאחז שישב בחלקו על אדמות הישוב נופי פרת ובחלקו השני על אדמות מדינה. לאחר הגשת העתירה טענה המדינה כי הגיעה להסכם הפולשים ותבחן את האפשרות להסדרת המאחז בתנאי שיוגשו תוכניות בניה לא יותר מ45 יום, ובנתאי שלא יבוצעו שום שינויים בשטח.
לאחר ששמענו את עמדת המדינה התרענו בבית המשפט כי אין כל אפשרות לבחון את הסדרת המאחז מכיוון שהוא ממוקם על תוכניות מאושרות לכביש אזורי, אך בית המשפט התעלם וההסכם בין המדינה לפולשים – אושר.
שנתיים וחצי לאחר מכן, התוכניות לא הוגשו ועשרות בתים בלתי חוקיים נוספו למקבץ ההולך ומתרחב
לפנ כארבעה חודשים הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט בדרישה שיאכוף את החוק ויפנה את המאחז אך המדינה טענה כי הפולשים כן הגישו את התוכניות (לאחר כשנתיים וחצי, ולא 45 יום כפי שחייב בית המשפט) ולכן היא מבקשת לדחות את העתירה שהגשנו.
מדינת ישראל בוחרת שוב להעלים עין ולבוא לקראת פולשים הגוזלים את אדמתם. לא רק שהפולשים לא עמדו בהסכם שנקבע אז, ולא רק שהם הוסיפו לבנות ופלשו והתרחבו לאדמות נוספות, הם כעת מקבלים מהמדינה גיבוי משפטי. במקום שהמדינה תעמוד על שלטון החוק ועל החוזה שהיא עצמה העמידה להם היא נתלית בעזות המצב של פולשי המאחז ומתנערת מאחריותה לאכוף את החוק.
