בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרנו בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

חאן לובן ב־1912 וב־2017. צילום: יחזקאל בלומשטיין

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

בחסות האיחוד האירופי

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

המנהל האזרחי ובג"ץ בחרו לאמץ את טענות הפולש לאתר העתיקות 'חאן לובאן'. צו הביניים האוסר עליו לבנות במקום נותר על כנו, אך עתירת שהגשנו נמחקה

לפני כשנתיים השתלט חאלד דראגמה, תושב הכפר לובן א-שרקיה על פונדק הדרכים העתיק, ח'אן לובן, הניצב על אם הדרך בכביש 60 הישן ליד מעלה לבונה.

בסיוע ארגונים בינלאומיים, הוא החל לעשות במקום כבתוך שלו: הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בניה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, וגירש באלימות ואף תקף בגרזן יהודים שבאו לטייל במקום.

לאחר שהגשנו עתירה לבג"ץ בנידון, הוציאו השופטים צו ביניים האוסר על בניה במקום. בעקבות העתירה והפעילות המשפטית של רגבים, האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי על ידי המנהל האזרחי.

זמן קצר לפני הדיון הראשון בבג"ץ, הגביר דראגמה את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים

בדיון טען דראגמה כי יש לו בעלות חלקית (7.5% מזכויות הבעלות) במקום, למרות שהצגנו בפני בית המשפט תמונות מתקופת המנדט הבריטי המוכיחה כי המקום הינו אדמת מדינה במובהק, ומאחר ושימש כתחנת משטרה בריטית.

חאן לובן בתקופת המנדט. על השלט משמאל כתוב: תחנת משטרה

למרות הראיות ההיסטוריות, במינהל האזרחי מיהרו ליישר קו עם טענות הבעלות של הפולש, על אף שאלו הוצגו בצורה חסויה ולא ברורה, וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של העניין.

בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, בחרו השופטים לקבל את העמדה המפוקפקת של דראגמה והורו על מחיקת העתירה, תוך השארת צו הביניים האוסר עליו להמשיך בבניה בלתי חוקית ובהרס העתיקות. בנוסף נשמרה לרגבים הזכות להעלות בעתיד את כל הטענות המשפטיות שהועלו בעתירה.

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.

הגשנו לבג"צ בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי בגין המשך הפגיעה במבנה ההיסטורי סמוך למעלה לבונה

בפנייתה לבית המשפט הגבוה לצדק ביקשנו להוציא צו ביניים וכן צו ארעי נגד העבריין הפלסטיני שהשתלט על ח'אן לובן ובונה במקום תוך פגיעה חמורה במתחם. מדובר במקום בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית וכל פגיעה במבנה ובסביבתו עלולה להיות בלתי הפיכה.

נגד האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, ונגד רשויות האכיפה שמגלות במקרה זה אוזלת יד, תלויה ועומדת עתירה שלנו לבג"צ אשר דיון בעניינה נקבע לתחילת 2014. אולם, בשל העובדה שהעבריין הפלסטיני אינו ממתין לדיון אלא פועל בשטח וקובע עובדות – נאלצנו לשוב ולפנות לבג"צ בבקשה שזה יוצא צו נגד המשך הפגיעה הקשה במקום.

בנוסף, מתבקשים השופטים להורות למדינה לזרז את טיפולה בבדיקת מעמדו החוקי של הח'אן, כדי לאפשר לקדם את הטיפול בפרשה עוד בטרם הדיון שנקבע, כאמור, למועד רחוק.

עתרנו לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות לאלתר פלסטיני שהשתלט באלימות על מתחם היסטורי סמוך למעלה לבונה

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל בדרישה להורות להם לפעול לסילוקו של פלסטיני אלים שהשתלט על ח'אן לובן, הסמוך ליישוב מעלה לבונה שבבנימין.

בעתירה נטען כי האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, נכנס למתחם ההיסטורי לפני כשנה, ביצע במקום הרס וכן גידר שטחים ללא אישור. בנוסף, סילק דראגמה מהאזור כל אדם שהתקרב או ביקש להיכנס למבנה הח'אן. הוא עשה זאת תוך שימוש באלימות ובאיומים.

השטח עליו נמצא הח'אן הוא אדמות מדינה, והפלישה אליו היא בלתי חוקית בעליל. לאחר שהפניות שלנו לרשויות המוסמכות לא הביאו למיגור התופעה, נאלצנו לעתור לבג"צ בבקשה שיפעל לאכיפת החוק כלפי העבריין.