תגית: חוק

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ נגד סמכותה של 'ממשלת מעבר' לאשר את תזכיר 'חוק בגין' השנוי במחלוקת, ונדחנו אוטומטית כ'עתירה מוקדמת'. לאחר שהוגשה העתירה בפעם השניה והדיון בה נדחה שוב ושוב, נדחתה השבוע בשנית ע"י בג"ץ, והפעם כ"לא רלוונטית

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ לאחר אישור "תזכיר חוק בגין" בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, בהיותה 'ממשלת מעבר'.

תזכיר "החוק להסדרת התיישבות הבדואים" שגיבש השר לשעבר, בני בגין, אושר בממשלת המעבר תוך מחטף מהיר, ומבלי שניתן לשרים להעמיק בתכני השינויים שהציע השר בתזכיר החוק. בתזכיר שאושר, ביטל בגין שתי הסתייגויות מהותיות שקיבלה הממשלה בהחלטה קודמת (3707) בעת שאימצה את דו"ח וועדת גולדברג.

ועדת גולדברג המליצה ל'הלבין' חוקית את רוב הכפרים הבדואיים שהוקמו בניגוד לחוק, ואילו הממשלה הסתייגה מכך וקבעה כי יישובים חדשים יוקמו או יוכרו בדיעבד רק בכפוף להחלטת ממשלה קונקרטית לגבי כל יישוב. בגין השיב על כנה את ההמלצה להלבין אוטומטית מאות כפרים בלתי חוקיים.

שינוי מרכזי נוסף היה כרוך בסעיף שעסק באכיפת דיני התכנון והבניה, בו הקל בגין אף יותר מהמלצות גולדברג. בעוד שבהמלצות הועדה נקבע באופן נחרץ כי כל מבנה אשר הוקם ללא היתר, החל מיום הקמת הועדה, דינו הריסה וכי "מכאן ואילך חייבת להיות אכיפה נחושה ונמרצת". לעומת זאת, תזכיר בגין היה נחוש הרבה פחות, ונרשמה בו הסתייגות מאכיפה כלפי עברייני בניה המצטרפים להליכי ההסדרה. גם במקרה בו מדובר בבניה חדשה שבעליה הצטרף להליך ההסדרה – הומלץ להקל בהליכי האכיפה ולא לממש את צווי ההריסה.

 בעתירה שהוגשה זמן קצר לפני אישור תזכיר החוק בממשלה, נטען כי לאור אופייה המורכב של ההחלטה, חשיבותה הלאומית ודרך קבלתה  – אין בסמכותה של ממשלת מעבר לקבל את ההחלטה ודינה להתבטל. שופטי בג"ץ דחו בזמנו את העתירה בנימוק של "עתירה מוקדמת", מאחר והיא הוגשה בטרם אושר תזכיר החוק בממשלה.

לאחר אישור החוק בידי ממשלת המעבר הוגשה העתירה בשנית. בינתיים הוקמה הממשלה הנוכחית, ומשרדיה והרשויות השונות הקשורות בחוק הסדרת התיישבות הבדואים, החלו לפעול בהתאם לתזכיר החוק שקיבלה ממשלת המעבר, כולל בשינויים המהותיים שנקבעו בתזכיר.

לאחר שהשר לשעבר בגין התפטר מתפקידו כאחראי על יישום החוק, מונה שר החקלאות יאיר שמיר לעמוד בראש המהלך. זה האחרון הודיע כי הוא מקפיא את יישום החוק עד ללמידתו מחדש באופן מעמיק. הצהרה זו איששה הלכה למעשה את טענתנו כי החוק כבד המשקל ורווי ההשלכות, אושר בהליך חפוז ובלתי מקצועי על ידי ממשלת המעבר.

בניגוד להיגיון שדרש לדון בעתירה בהקשר האקטואלי שלה וללא סחבת, לא זו בלבד שהעתירה לא נידונה בטווח זמן קרוב להגשתה, אלא שאף הדיון נדחה שוב ושוב בשל בקשות לדחייה מצד פרקליטות המדינה. פנינו בבקשה להקדים את מועד הדיון בנימוק כי למרות הקפאת החוק באופן רשמי, הרי שחלקים ממנו – בהם גם ההמלצות השנויות במחלוקת שגיבש בגין – כבר מיושמים הלכה למעשה על ידי מטה היישום לחוק וברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, אולם השופטים לא נענו לבקשה.

השבוע דחו שופטי בג"ץ את העתירה בשנית, ללא שדנו כלל בטיעונים שהובאו בה, בטענה כי בפרק הזמן שחלף "בינתיים ניתנה החלטה של הממשלה הנוכחית המאזכרת את ההחלטה שניתנה בממשלת המעבר. בנסיבות אלה, לכל הטענות בשאלה מה היתה מוסמכת ממשלת מעבר להחליט – אין כל משמעות".

השופטים נאור, פוגלמן וסולברג לא הסתפקו בדחיית העתירה בצורה זו, אלא אף חייבו אותנו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. מסתבר כי כך נראה צדק בגרסת בית המשפט העליון.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

בעתירה נטען כי החירות שנטלה לעצמה הממשלה, המכהנת כממשלת מעבר, לאשר את המתווה – אינה חוקית ואינה סבירה

כשבועיים לאחר שאימצה הממשלה את מתווה השר בני בגין, אשר כולל שינויים דרמטיים בתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת ההחלטה השנויה במחלוקת.

בעתירה, המשתרעת על פני עשרים עמודים, טענו כי החלטת הממשלה לשנות את תכנית ההסדרה להתיישבות הבדואית בנגב אינה עומדת במבחן החוק, ולא במבחן הסבירות.

כזכור, בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות, בעודה מכהנת כממשלת מעבר המנועה מלקבל החלטות מרחיקות לכת, אישרה הממשלה את השינויים המפליגים שהכניס השר בני בגין לתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במסגרת השינויים, תקבל האוכלוסייה הבדואית הטבות רבות, בנוסף לאלו שכבר אושרו בתכנית המקורית.

השינויים, במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הבדואית, הם דרמטיים. לא סביר שממשלת מעבר, שלא זוכה לאמון הכנסת, תחליט בנושאים משמעותיים כל כך. מה היה קורה אם את ההחלטה הזו היו דוחים לממשלה הבאה? כל אדם בר דעת מבין שהחלטות מהסוג הזה לא מקבלים כשהממשלה עם רגל וחצי בחוץ.
בנוסף, ביקשנו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור על משרדי הממשלה לפעול ליישום ההחלטה.

בערב המחטף הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ נגד התכנית, עוד לפני ישיבת הממשלה המדוברת, אולם נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, דחה את העתירה בטענה שמדובר בעתירה מוקדמת. כעת אנחנו מקווים ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה ויחייבו את הממשלה להקפיא את ביצוע השינויים, או לכל הפחות לבוא לבית המשפט ולהסביר מדוע היה דחוף לממשלה לאשר שינויים דרמטיים במציאות פוליטית כה רעועה.

לאחר שנודע לנו כי בכוונת השר בגין להביא בשבוע הבא להצבעת בזק בממשלה את מתווה פראוור – ללא התיקונים שאושרו לפני כשנה, אנחנו קוראים לשרים בממשלה למנוע את המחטף

שיגרנו מכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה שיפעלו לסיכול הכוונה להביא לאישור מליאת הממשלה את דו"ח פראוור, שעסק בפתרון בעיית עבריינות הבניה הבדואית בנגב. וזאת מבלי להתחשב בתיקונים המשמעותיים שאישרה הממשלה לפני כשנה.

במכתב נאמר כי "זהו מחטף חמור והרה-אסון לנגב. לא ייתכן כי נושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה"

למכתב מצורף מסמך המפרט את הנקודות הבעייתיות במתווה שגיבש השר בני בגין.

שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

לאחר שגילינו כפר בדואי חדש ובלי מוכר בנגב, אנחנו דורשים מהרשויות להרוס אותו

בעוד המלצות דו"ח גולדברג בנוגע לפזורה הבדואית בנגב רק עושות את דרכן ליישום אחרי אישור הממשלה, מסתבר שבשטח המציאות לא מפסיקה להשתנות. בדיקה שערכנו גילינו כי בין השנים 2005 ו- 2010 נבנו עשרות בתים בלתי חוקיים בשטח בלתי מיושב בין דרג'את לתל ערד, סמוך לשמורת הטבע והאתר הארכיאולוגי באזור. המבנים הוצבו בצורה מסודרת, המעידה על תכנון ועל כוונה להקים במקום יישוב חדש ללא היתר.

פנינו באחרונה במכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים בדרישה להרוס את המבנים. למכתב צורפו תצלומי אוויר של השטח משנת 2005 ומ-2010 המעידים בבירור על בנייה שצמחה באזור יש מאין.

במאמץ משותף עם כמה משרי הממשלה הצלחנו לצמצם באופן ניכר את הנזקים שהיו גלומים בדו"ח גולדברג, ולהכניס לתכנית שינויים והבהרות רבי משמעות

ממשלת ישראל אישרה ב-11 בספטמבר 2011 את המתווה שגובש ע"י השופט בדימוס אליעזר גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית בנגב. מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לטפל מן השורש בבעייה החמורה הזו, אשר פוגעת באחיזה היהודית בדרום ובחזון הציוני. הדו"ח ככלל סלחני כלפי העבריינות הבדואית, שבאה לידי ביטוי לאורך שנים בהפרת חוק ובבנייה פרועה ברחבי הנגב. אולם, במאמץ משותף של "רגבים" ושל שרים שהבינו את חשיבות העניין, הוכנסו ברגע האחרון להצעת ההחלטה של הממשלה שינויים מהותיים שהפכו את הדו"ח לקל יותר לעיכול ולמזיק פחות לאינטרס הציוני, מאשר הגרסה הראשונית.

למשל, הובהר בסעיף 10 להחלטה כי התמורה בקרקע לה יזכו הבדואים שיפנו את הקרקעות עליהן השתלטו, לא תינתן מחוץ לשטח מוגדר ותחום בדרום.

כמו כן נקבע כי ההסדר יחול על מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה, ולא על אדמות מרעה.

בסעיף 11, שהוא אולי החשוב בכל התהליך, מובהר ומודגש מבחינה משפטית מעבר לכל ספק או ערעור כי אין בהצעת המדינה משום הכרה כלשהי בזכויות הבדואים על הקרקעות המדוברות, אלא זהו רצון טוב של המדינה להביא להסדרת העניין ותו לא.

אנו שמחים מהשינויים וההבהרות שהוכנסו להחלטת הממשלה, גם אם הדו"ח כולו כמכלול בעייתי בבחינת היותו נותן שכר לעבריינים מועדים.