לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט הרסו עיירית ירושלים וכוחות הביטחון את מתחם העסקים הלא חוקי שנבנה בסמוך לכפר חיזמה ומנע את הרחבת הכביש

עיריית ירושלים וכוחות הביטחון הרסו הבוקר את מתחם העסקים הפיראטי בכניסה הצפונית לירושלים. בעקבות העתירה שלנו בדרישה לפנות את המתחם, כעת ניתן יהיה סוף סוף להרחיב את הכביש ולשים סוף לפקקים הבלתי נגמרים במקום.

המתחם הפיראטי שכן למרגלות הציר הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים וגרם לעומסי תנועה רבים מדי יום שהעמידו את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, בפקקי ענק. אם לא די בעומסי התנועה, המתחם גרם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות בשל התנהלותו הרשלנית וקרבתו לגדר ההפרדה במקום.

מתחם העסקי הלא חוקי לפני ההריסה

ממש לא מזמן, בית המשפט המחוזי בירושלים החליט למחוק את העתירה שלנו כיוון שהמדינה הראתה את נכונותה לאכיפת החוק במקום והציגה בפני בית המשפט תכנית מסווגת לאכיפה כשמחק בית המשפט את העתירה התרשמנו כי הוא אכן התעמק בתכנית ולכן נענינו למחיקת העתירה, אך דרשנו בכל תוקף שהאכיפה במקום אכן תתבצע, ובמהירות האפשרית.

הבוקר, המדינה סוף סוף קיימה את הבטחותיה והרסה חלק משמעותי במתחם העסקים הפיראטי.

אחרי ההריסה

חבל אמנם שהיינו צריכים לגשת עד לכותלי בית המשפט בכדי לעורר את המדינה לאכוף את החוק במקום, אך אנו שמחים על התוצאה ועל ההצלחה שלנו. כעת מועצה איזורית מטה בנימין יכולה להמשיך לקדם את התכנית להרחבת הכביש, לשים סוף לצוואר הבקבוק ולשפר את איכות חייהם של כלל תושבי האזור.

קראו עוד בכתבה שהתפרסמה במקור ראשון: https://bit.ly/3jXEb3h

כל מי שמגיע לירושלים מהכניסה הצפונית, "נהנה" מדי יום מהפקקים הבלתי נגמרים בקטע הכביש הסמוך לכפר חיזמה בו הלך וצמח מתחם העסקים בלתי חוקי של הכפר המונע את הרחבת הכביש בנקודה הכי קריטית שלו.

מתחם העסקים הפיראטיים חיזמה נמצא במרחק מטרים בודדים לכביש הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים, בו נוסעים מדי יום מאות אלפי נוסעים – יהודים וערבים. צוואר הבקבוק הזה גורם לעומסי תנועה רבים מדי יום, וגורם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות.

לאור המטרד הגדול שנוצר לתושבים היהודים והערבים כאחד, בשנים האחרונות המועצה האזורית מטה בנימין מקדמת תכנית מסודרת להרחבת הציר, אך בגלל שהמתחם שוכן בדיוק על האזור המתוכנן להרחבה – התכנית תקועה.

לפני כשנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שהרשויות, משרד הביטחון ועיריית ירושלים יעצרו סוף סוף את המפגע. אך בימים האחרונים בית המשפט החליט על מחיקת העתירה. המדינה הודתה שהמתחם אמנם עומד בראש סדר העדיפויות לאכיפה, מסיבות ביטחוניות ותכנוניות, משום שהמתחם שוכן בשטח המיועד להרחבתו החיונית של הכביש, וציינה כי יש תוכנית לאכיפה שתאפשר את הרחבת הכביש, אולם אין לחשוף אותה מטעמים מבצעיים, ומועד יישומה ייקבע בידי כוחות הביטחון.

במהלך הדיון, נציג משרד הביטחון הציג לבית המשפט את התוכנית המסווגת במעמד צד אחד, והיא תועדה בחלק הסודי של פרוטוקול הדיון, ובסיומו קבע בית המשפט כי לא יתערב בהחלטת הרשויות להימנע לעת עתה מאכיפת החוק במתחם.

התרשמנו מבית המשפט כי הוא אכן התעמק בתכנית המסווגות ובהיבטים המבצעיים ולכן נענינו למחיקת העתירה אך אנו מוחים על ההחלטה להשהות את אכיפת החוק במתחם. פעולות האכיפה במרחב היו צריכות להיעשות עוד עם הקמת העסק הראשון. לולא היסוסי הרשויות ושאננותן לא היינו נדרשים להגשת עתירה, ומערכת הביטחון לא היתה נדרשת לגיבוש תכניות מסווגות ופעולות מבצעיות. עד שאכיפה משמעותית לא תיעשה במרחב- מאות אלפי תושבים יהודים וערבים הנוסעים בכביש מדי יום, ימשיכו לסבול מעומסי תנועה כבדים, ובינתיים לצערנו גם הסביבה תמשיך להינזק, וכוח ההרתעה של רשויות החוק ילך וייחלש. אנו מצפים שעיריית ירושלים ומערכת הביטחון יקדמו את התכנית מוקדם ככל האפשר, ויעמדו בהתחייבות שהציגו בפני בית המשפט.

תנועת רגבים ממשיכה לתקוף את פעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי, ועתרה לבג"ץ כנגד מאחז חדש שנבנה ללא היתר על קרקע בבעלות ערבית פרטית בין ירושלים למעלה אדומים

תנועת רגבים עתרה השבוע לבג"ץ נגד שר הביטחון והמנהל האזרחי, מאחר והם אינם אוכפים את החוק נגד מאחז נוסף של האיחוד האירופי, שהוקם סמוך לכפר חיזמה שליד פסגת זאב.

זו איננה העתירה הראשונה של תנועת רגבים נגד האיחוד האירופי, אלא שהפעם מצביעה העתירה על העובדה כי כלל המבנים במאחז שנבנה במהלך שנת 2015, נבנו על ידי האיחוד האירופי על גבי קרקע בבעלות ערבית פרטית.

רוב אדמות הכפר חיזמה הוסדרו ברישום בטאבו עוד לפני מלחמת ששת הימים. הקרקע לא שייכת לבדואים ולא לאיחוד האירופי שבנה במהלך השנה האחרונה כ-15 מבנים בלתי חוקיים.

המבנים החדשים על רקע סימון החלקות הפרטיות

בתחילת השנה שעברה פנתה רגבים אל המנהל האזרחי בדרישה להרוס 13 מבנים במקום, אלא שהמנהל האזרחי השיב כי בשל צו ארעי שניתן בבג"ץ שהגישו התושבים במקום, לא ניתן לבצע כנגדם פעילות אכיפה.

בפברואר 2015 דחה בג"ץ את העתירה הערבית וביטל את הצו, ובכך פתח את האפשרות לגופי האכיפה לפעול במקום. לאחר שפניות חוזרות ונשנות מצד רגבים לא נענו, עתר השבוע הארגון לבג"ץ.

'המאחז האירופי' – חמש דקות נסיעה מפסגת זאב

בעתירה (בג"ץ 5533/16) הודגש כי מעבר לעובדה שהמבנים נבנו ללא היתרי בניה ובניגוד לכל דין, אלא שאלו אף הוקמו על גבי אדמות פרטיות מוסדרות של תושבים פלשתינים מהאזור – עובדה הדורשת מגופי האכיפה להעמיד בראש סדרי העדיפויות את אכיפת החוק במקום.

מדיניות אי האכיפה מחזקת את תכניתו המוצהרת של ראש הרשות הפלסטינית להרחיב את המאחזים הבדואים שבמרחב אדומים. זאת במטרה לחזק את אחיזת הרשות הפלסטינית בשטחים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה ולתפוס שטחים בעלי משמעות אסטרטגית, הסמוכים לעורקי תחבורה ראשיים, ובדרך זו לכבול את ידיה של מדינת ישראל במסגרת מו"מ עתידי.