תגית: חממות

חשיפה מיוחדת: תיעוד של יחידת האופנועים שמאתרת חממות סמים בלב שטחי האימונים של צה"ל בבסיס צאלים. "המציאות בשטח ממחישה את ממצאי דוח מבקר המדינה על אובדן המשילות בנגב: הרשויות לא עומדות בקצב של ארגוני הפשע"

חממות הקנאביס של ארגוני הפשיעה בשטחי האש של בסיס צאלים ממשיכות לפרוח. כך נראות חממות סמים חדשות שאיתרה יחידת האופנוענים בשטחי האש של צה"ל בסמוך לבסיס צאלים שבנגב. בכל אתר גידול של ארגוני הפשע ישנם מאות ואף אלפי צמחי קנאביס, כאשר שווי הסחר של כל חממה מגיע לכדי מיליוני שקלים.

אנחנו עוקבים אחר תעשיית גידול הסמים של ארגוני הפשע, הפועלים בשטחי האש של צה"ל שנים רבות – כמעט באין מפריע. לאחרונה הוציא הארגון התראה דחופה למשטרת ישראל, למשטרה הירוקה, לרשות מנהל מקרקעי ישראל ולרשויות נוספות האמונות לטפל בבעיה, עם תיעוד של עשרות חממות סמים חדשות שהוסיפו ארגוני הפשע בשטחי האש במהלך החודשים האחרונים, כולל מיקומן המדויק באמצעות נ.צ.

ממשלת ישראל הפקירה את שטחי האימונים של צה"ל בנגב. כמעט בכל קפל קרקע, ניתן למצוא חממת סמים, ערוץ גידולים, רכבים המיועדים להשקייה ודישון. הרשויות עושות כל שביכולתן למיגור וצמצום קצב הפעילות של ארגוני הפשע, אך כדי להילחם בתופעה הקשה הזו דרוש מאבק ארצי ומקיף הרבה יותר.

דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע האחרון מצביע על ליקויים חמורים באובדן המשילות וההרתעה בנגב. על ממשלת ישראל להתייחס בכובד ראש לממצאי הדוח שפורסים בשורה ארוכה את מה שהמציאות זועקת כבר במשך שנים – ההפקרות וחוסר הנוכחות של שלטון החוק בנגב רק הולכים ומעמיקים. ממשלת ישראל חייבת להפסיק להתעלם מאבדן המשילות בנגב, לפני שיהיה מאוחר מדי.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

לאחר שחשפנו את רשת המאחזים הבדואים הבלתי חוקיים באזור רחובות-גדרה, רשויות האכיפה הרסו חלק מחווה חקלאית שהוקמה תוך פלישה לקרקעות פרטיות.

בעקבות תלונה שהגשנו, הגיעו בסוף השבוע שעבר פקחי היחידה הארצית לחווה חקלאית בלתי חוקית של איבראהים אבו עסא, והורו על הריסת חלק מהמבנים במקום.

החווה מהווה חלק מרשת מאחזים בלתי חוקיים שהוקמה בשנים האחרונות על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

אבו עסא וחבריו נהגו לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מבעלי החלקה, ולאחר מכן לגדר שטח נרחב, בו הוקמו סככות וחממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.

כזכור, לאחר שהערכנו כי רשת המאחזים היא מגמה מאורגנת ושיטתית, שלחנו איש קש דובר ערבית, שהציג את עצמו כמתעניין ברכישה. התיעוד המצולם הבהיר כיצד עובדת השיטה וגם הוכיח כי הפולשים אחראים לכאורה גם להעלמת מס שיטתית.

התיעוד העלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור שנרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.

בעקבות חשיפת התיעוד הגשנו תלונות רשמיות, שבעקבותיהן הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. הודות לתיקון חוק התכנון והבניה בשנה שעברה, הוצא השבוע צו הריסה מנהלי שדרש מאבו עסא להרוס את המבנים בעצמו, בטרם ייקנס במאות אלפי שקלים. בשבוע האחרון נאלץ אבו עסא להרוס חלק מהחווה הבלתי חוקית שלו, והקרקע עליה השתלט תחזור לבעליה.

פעילות גופי האכיפה היתה נחושה ויעילה במקרה הזה. אנו מברכים על הצעדים שננקטו השבוע, אבל זה רק חלק מתוך התמונה השלמה. נמשיך לעקוב וללחוץ כדי שהאכיפה תימשך עד למיגור הפזורה הבלתי חוקית באיזור גדרה.

מצ"ב סרטון ארכיון עם קטעים מתוך תיעוד המצלמה הנסתרת קרדיט צילום – תנועת רגבים.

בשנתיים האחרונות מוקמת רשת מאחזים בדואים באיזור רחובות-גדרה תוך פלישה לאדמות של חקלאים יהודים ובניית מתחמי מגורים מתחת לחממות. איש קש שנשלח מטעמנו 'לרכוש' קרקע מראש הרשת, תיעד במצלמה נסתרת את הפעילות, הכוללת לכאורה גם העלמת מס שיטתית

מעקב ממושך שניהלנו בשנתיים האחרונות, מעלה תמונת מצב של רשת מאחזים בלתי חוקיים שמקימים ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

בראש התופעה עומד לכאורה אברהים אבו עסא, איש עסקים בדואי מאיזור הדרום, שעבר לפני כעשור לאזור גדרה בה רכש נחלה. המעקב שניהלנו תוך תיעוד נסתר באמצעות איש קש, מלמד על שיטת הפעולה בה נקטו אבו עסא וגורמים נוספים.

איזור גדרה רווי באדמות בבעלות פרטית של חקלאים יהודיים, שרובן נרכשו בשנים שקדמו להקמת המדינה. כיום נמצאות חלקות אלו, בבעלות 'מושע', המשותפת ליורשים רבים, לעיתים עשרות בכל חלקה. חלקות אלו לא עברו פרצלציה פנימית, ומבחינה קניינית, כל גרגר אדמה בשטח נמצא בבעלות משותפת של כלל הבעלים.

על פי התיעוד ומסמכים שונים, אבו עסא נוהג לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מהיורשים, ובכך מכניס דריסת רגל חוקית בקרקע. בשלב הבא, אנשיו מגדרים חלק מהחלקה המשותפת, ללא הסכמתם הנדרשת של כלל השותפים בשטח, ובכך קובע בפועל את השטח שאותו הוא דורש מכלל השותפות. לאחר הרכישה הרשמית, צצים באיזורים המגודרים בקפידה, חממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.

התיעוד מעלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור נרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.

במתחם הראשי בו מחזיק אבו עסא עצמו, פועל עסק משגשג בשם 'חוויה בגבעה" – הכולל קטיף עצמי של תותים, פינת חי ועוד, המושך מבקרים רבים, בעיקר בסופי שבוע, ובהם גם לא מעט מוסדות חינוך. בעוד שאבו עסא רכש עד היום רק כ-10 דונמים בחלקה, הוא מעבד ובונה בפועל בשטח גדול פי שנים.

הבחירה של אבו עסא וחבריו למקד את פעילותם דווקא על קרקע פרטית בבעלות משותפת, איננה מקרית, והיא מבוצעת כאסטרטגיה מחושבת היטב. בעוד שבמקרים של פלישה ובבניה בלתי חוקית על אדמות מדינה, ישנם מספר גופי אכיפה רשמיים שבסמכותם ובאחריותם לסלק את הפולשים ולאכוף את החוק,  כשמדובר באדמות פרטיות – הבעיה ניצבת בעיקר לפתחם של החקלאים שנותרים חסרי אונים מול הגורמים העברייניים שקובעים עובדות בשטח.

"השאר תשלם בשחור"

במהלך המעקב הממושך שניהלנו, נשלח 'איש קש' מטעמנו שהציג עצמו לאבו עסא כלקוח פוטנציאלי, ויצא איתו לסיור בשטח. במהלך הסיור שתועד בסתר הציע אבו עסא לאיש הקש לרכוש חלקה, תוך שהוא מתאר לו את אפשרויות המגורים הנוחות במקום.

אבו עסא: "זה הכל למכירה… הנה, אתה רואה? (מצביע על חלקה) זה בנה לו כאן חצי דונם עם גינה. עשה גם שירותים, מקלחת. מקום לעל האש… בפנים יש מטבח, חדש שינה, טלויזיה, עצים".

איש קש: "זה נכתב על שמי כמו אצלנו (הערבים, במילת כבוד), או במחשב של המדינה"?

אבו עסא: "על ת.ז. ישראלית זה הופך להיות רשום על שמך בטאבו… רואה את מה שבנה שם ההוא? קנה אותה לאחר יום אחד בלבד, עכשיו הוא מכסה את המבנה… תבנה לך חממות כמו אלו. שים לך חשמל, תעשה שער נעול – אף אחד לא ידבר איתך. תעשה בפנים מה שאתה רוצה".

בהמשך הסיור אבו עסא אף מציע לכאורה לאיש הקש של תנועת רגבים, לשלם 'בשחור' על רוב העסקה ולדווח לרשויות המס רק על חלק קטן ממנה.

איש קש: "אני יכול לשלם בתשלומים"?

אבו עסא: "אוכל לארגן לך 3 תשלומים. אבל תביא צ'קים מראש"…

איש קש: "אני מעדיף לשלם במקום ולקבל הנחה".

אבו עסא: "אם תשלם במקום נגיע לעורך דין, נעשה הסכם והשטח שלך… לאחר מכן יגיע אליך שובר תשלום של העירייה בגובה 6 אחוז… אבל אל תרשום ברשומות את כל הסכום. עדיף לך, כך תלבין את הכסף. תרשום 50-70 אלף שקל, את השאר בשחור. ככה כולם עושים. מתישהו ערך הקרקע יעלה מאוד… רואה את השטח שלי למעלה? 5 מיליון יתנו לי ואני לא מוכר".

המעקב שלנו מצביע על מגמה מכוונת, מאורגנת ושיטתית. התופעה נולדה לפני שנתיים בסך הכל, ונכון להיום ישנם כבר כחמישה עשר מתחמים שהוקמו בשיטה הזו, בתא שטח מאוד מצומצם, ולא למותר לציין שחלקם נמצאים בסמיכות רבה מאוד לבסיס תל נוף.

כולם מכירים את הכאוס הקיים בנגב בתחום הבניה הבלתי חוקית, שהמדינה בקושי יודעת איך להתמודד איתו. אם המדינה לא תפעל עכשיו בנחישות, בעוד מספר שנים אנחנו נתעורר ונגלה סביבנו עוד פזורה בלתי חוקית  – אבל הפעם במרכז הארץ.

לא סמים על צה"ל ■ תיעוד נדיר שלנו חושף: עברייני הסמים במגזר הבדואי הקימו בשטחי האימונים של מחנה צאלים, תעשיית סמים המגלגלת עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. "הרשויות נמנעו מלהתמודד, מדינת ישראל חייבת לחזור לנגב"

שטחי האש המדבריים של בסיס צאלים, הפכו למקלט בטוח עבור מגדלי סמים מהמגזר הבדואי. אחרי שניהלנו מעקב ממושך אחרי התופעה, חשפנו היום (רביעי) תיעוד נדיר של שיטת הגידול של אלפי צמחי מריחואנה בלב שטחי האש, ואת הדרך בה מוברחים השתילים מהמקום לקראת מכירתם.

מחנה צאלים הנחשב לאחד מבסיסי האימון החשובים של צה"ל, עולה בשנים האחרונות לכותרות, בעיקר בהקשר של מכת הגניבות ממנה סובלים החיילים המתאמנים בבסיס. עבריינים מהמגזר הבדואי הרכובים על טרקטורונים, נכנסים ללא חשש לשטחי האימונים במהלך תרגילי ירי וגונבים תחמושת וציוד צבאי,

אלא שכעת מתברר, כי דווקא שם, בין ירי פגזי הטנקים, המטווחים ושטחי הניווטים, מסתתרים גם אלפי שתילים של מריחואנה, שנשתלו על ידי עבריינים בדואים במספר רב של חממות גידול.

העבריינים מנצלים את העובדה ששטחי האש סגורים לכניסת אזרחים, ומקימים חממות ארעיות בפינות נסתרות של שטחי האש. כל חממה, בה נשתלים מאות צמחי מריחואנה. מכוסה ביריעת בד בצבעי המדבר, כדי להקשות על איתור המקום. למקום מובאים מיכלי מים ודשן, ולאור השמש והחום נותר לעשות את שלהם. על פי ההערכות, שווי עציצי המריחואנה בכל חממה עומד על יותר ממיליון שקלים, וסך המחזור השנתי של כלל החממות במקום, נאמד בעשרות מיליונים.

תיעוד ממצלמת אבטחה נסתרת שהותקנה ליד אחת החממות, מראה את העבריינים מגיעים בטרקטורונים ובג'יפים אל המקום, ומעמיסים במשך שעות ארוכות את הסמים אל כלי הרכב.

סרטון האבטחה שצולם כבר בקיץ שעבר, מתפרסם כעת כחלק מקמפיין חדש הקורא "להחזיר את המדינה לנגב". בתיעוד נוסף שצולם בימים האחרונים, הגיעו אנשינו למספר חממות גידול נוספות ותיעדו את המתרחש במקום, ובכוונתם להעביר את הצילומים לידי המשטרה.

במשך שנים תיעדנו והתרענו מפני העבריינים הבדואים שגונבים תחמושת וציוד צבאי באין מפריע, אלא שכעת מתברר כי זהו רק קצה הקרחון. צה"ל ורשויות החוק העדיפו לא להתמודד בצורה משמעותית כנגד הפלישה לשטחי האש, ולא פעלו בצורה נחרצת מול העבריינים שעושים כאן כבתוך שלהם. ההתנהלות הזו הובילה לאובדן הריבונות באיזור, ולמציאות של מדינה בתוך מדינה, אחרת אי אפשר להסביר כיצד תעשיית סמים עצומה, צומחת באין מפריע מתחת האף של צה"ל והמשטרה. אם אנחנו לא רוצים לאבד את הנגב, מדינת ישראל חייבת לחזור לכאן במלוא העוצמה.