סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

בעוד בעניין מגרון וגבעת האולפנה מפגינה המדינה נחישות יוצאת דופן – בעשרות מקרים בהם מעבדים פלסטינים בעזרת כלים הנדסיים כבדים אדמות ברחבי יו"ש בניגוד לחוק וללא היתר, מגלות רשויות האכיפה אוזלת יד מחפירה

בעתירה שהגשנו בימים אלה לבית המשפט הגבוה לצדק, ביקשנו להוציא צו על תנאי המחייב את שר הביטחון, את מפקד פיקוד המרכז ואת ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון לנמק מדוע אינם פועלים למיגור תופעת העיבוד הפלסטיני הפיראטי של עשרות שטחי אדמה ביהודה, בבנימין ובשומרון. במקביל מבקשת התנועה משופטי בג"צ להוציא צו ביניים שיורה לרשויות האכיפה לפעול לאלתר לעצירת העבודות.

"בכל רחבי יהודה ושומרון, באתרים שונים ובפיזור גדול, מתבצעות עבודות הנדסיות בקנה מידה ענק, ללא היתר, באמצעות כלי הנדסה כבדים, המכשירות קרקע טרשית שלא עובדה מעולם (או קרקע שעובדה חלקית ובאופן מוגבל) לשמש כקרקע חקלאית לכל דבר ועניין – בעוד המשיבים אינם עושים דבר בכדי למגר את הפעילות הנ"ל, המבוצעת בניגוד לחוק", לשון העתירה.

לעתירה צירפנו לא פחות משישה עשר מקרים בהם גילו פקחים של התנועה עיבוד קרקעות פלסטיני בלתי חוקי. מדובר בשטחים הנמצאים בבעלות המדינה או בבעלות פרטית בשטחי C (בהם אחריות ישראלית מלאה). באותם אזורים משתלטים הפלסטינים על קרקעות אשר לאחר עיבודן נוצר רצף עם שטחי חקלאות הצמודים להן. לצורך הפרויקט משתמשים העבריינים בכלים הנדסיים כבדים בעלות של מילוני שקלים, אשר ממומנים על ידי הרשות הפלסטינית וכן בידי גורמים זרים בעלי עניין.

בעתירה נטען כי מדובר בבעיה חמורה, בכמה מישורים. במישור המדיני – קובעים הפלסטינים עובדות בשטח, אשר בעתיד ישרתו את מטרותיהם להקמת מדינה באופן חד צדדי. במישור המשפטי – העבריינים עלולים לקבל בעתיד "חזקה" על הקרקע הגזולה, והשבת הגלגל אחורה תיהפך למעשה לכמעט בלתי אפשרית. במישור הביטחוני – העבודות, המתרסים והטראסות, מהווים סכנה ביטחונית, מאחר והם עלולים להקל על ביצוע פיגועים בצירי התנועה, יצירת דרכי מילוט וכו'. ובמישור הסביבתי – העבודות נעשות תוך פגיעה קשה והרסנית באיכות הסביבה ובנוף. במהלך השנים האחרונות ניהלנו תכתובת ענפה עם רשויות האכיפה, בדרישה לפעול כנגד הפלסטינים העבריינים. אולם, כמצוין בעתירה לבג"צ, הרשויות השתהו במתן התגובות, וכשאלו כבר הגיעו – הן היו לקוניות ומלאות סתירות פנימיות.

בשורה התחתונה, המדינה, בהחלטה מודעת ככל הנראה, מעלימה עין מהתופעה המדאיגה והחמורה, ובכך מעבירה מסר מסוכן בכל הנוגע למעמדו של שלטון החוק ביהודה ובשומרון, ככל שהוא נוגע לאוכלוסייה הפלסטינית.

בעקבות זיהוי תופעה של התגברות הפרות בניה של פלסטינים במהלך ימי חול המועד, כשהפקחים בחופשה מרוכזת – אנחנו קוראים לציבור לפקוח עין ולסייע לנו למלא את תפקידנו

מסתבר שבזמן שהמוני בית ישראל חוגגים באירועי חול המועד השונים, עברייני בניה פלסטינים מנצלים את ימי החג על מנת לקבוע עובדות בשטח.

הפלסטינים "גילו" כי במהלך ימי חול המועד פקחי המנהל האזרחי נמצאים בחופשה והשטח מופקר. מניסיון השנים האחרונות בתקופות של חול המועד מתברר כי הפלסטינים נערכים מראש לימים הללו שבהם "לית דין ולית דיין". הם מכינים מראש תכניות, חומרי בניה ותשתיות , וברגע שהפקחים יוצאים לחופשת החג שלהם – מתחילה בניה פראית ונקבעות עובדות בשטח. מלבד היותה בלתי חוקית, הבניה פוגעת קשות גם בנוף ובאיכות הסביבה.

אנחנו קוראים לציבור לדווח בטופס הנמצא באתר שלנו על כל הפרת בניה בשטח שבה הם נתקלים במהלך ימי חול המועד, כמו גם  במהלך השנה כולה.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

לאחר פניה שלנו למנהל האזרחי טיפל המנהל בהר האשפה הבלתי חוקי סמוך לכפר סילוואד שבבנימין, למרות זאת מצאו הפלסטינים דרך חדשה לזהם את האוויר באזור – שריפת פסולת

במשך שנים פעלנו להביא לסגירתו של אתר שפיכת פסולת, סמוך לכביש 60 צפונית לעפרה שבבנימין. מדובר במתחם הנמצא בשטח C (שליטה ישראלית מלאה) בו אגרו הפלסטינים כמויות אדירות של אשפה מסוגים שונים. כתוצאה מכך נוצר במקום הר שהתנשא לגובה רב.

במכתביה לרשויות האכיפה ציינו כי בנוסף להפרת החוק, יש בעצם קיום האתר פגיעה אנושה באיכות הסביבה – בקרקע ובאוויר.

לאחר חילופי מכתבים, שנמשכו כאמור זמן רב, הבטיח המינהל האזרחי ביו"ש לפעול לסגירת אתר סילוק האשפה ולשקם את הנוף בסביבה. האתר אכן נסגר ועבודות השיקום החלו, אולם לאחרונה גילינו כי הפלסטינים החלו לשרוף אשפה באתר סמוך – הפעם בשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות. בפנייה לרשויות הודגש כי חרף העובדה שהאתר המזהם נמצא בשטח פלסטיני – מאחר והפגיעה חורגת מהאזור המצומצם ומגיעה גם לאזורי C, אזי חלה חובה על המדינה לפעול לעצירת המפגע.

בקרב הבדואים בנגב התפתחה כלכלה שחורה ממוסדת ומסודרת. מאות ואלפי בתי עסק לא יודעים כלל מהו ניהול ספרים ואיך נראים דו"חות מס. על קופה רושמת לא שמעו שם בכלל, ובעצם – שמעו והחליטו לצפצף.

כאזרחים פשוטים החפצים להתפרנס בכבוד מיגיע כפיהם, כולנו בוודאי מכירים את מסכת הייסורים וההיתרים הנדרשים בדרך להקמת עסק משפחתי פשוט. יהיה זה מוסך, חנות מכולת או עסק למתן שירותים, בדרך להקמתו נידרש לעבור מסלול רישוי לא פשוט וגם לא זול. היתרי בניה, רישיון עסק, תעודות ביטוח, אישורים על ניהול ספרים ותשלומי מיסים, אלו רק חלק מן האישורים שיהיה עלינו להנפיק בטרם נקבל לידינו את רישיון העסק המיוחל. וכמובן, איך שכחנו, תשלומי אגרה, ועוד אגרה, ועוד אגרה… העיסוק הבירוקראטי ימשיך ללוות אותנו במשך כל חייו של העסק – קופה רושמת, דיווחים חודשיים לרשויות המס ולמע"מ, דו"ח של רו"ח, וכמובן, תשלומי המס, המקדמות, שומות קדימה ושומות אחורה, אגרה שנתית לרשם החברות ועוד ועוד.

אין ספק, לא פשוט להתפרנס היום במדינה היהודית. לא פשוט? אלא אם כן אתה בדואוי.

בעוד מיליוני אזרחי המדינה נאנקים תחת עולן של המערכות הבירוקראטיות ומפרישים חלק נכבד מהכנסתם לתשלומי מיסים נהנים תושבי הפזורה הבדווית מחיים קלים ונוחים בהרבה. בשביל לפתוח עסק בפזורה כל שנדרש הוא מיקום מתאים, מעט חומרי בניה וידיים עובדות, והופ, בתוך ימים יש לך עסק פורח ומשגשג. אצל הבדווים בנגב אין צורך בניירת, זה פשוט מיותר. רוצים לחסוך שם כנראה בכריתת העצים לייצור נייר ולכן לא יודעים שם מהו רישיון ואך נראה טופס. מיסים? אגרות? מה זה בכלל?! מה פתאום שמישהו בנגב יתחלק איתנו, כלל אזרחי המדינה, ברווחיו?! בישראל, יודע כל בעל עסק מתחיל כי אם יש רשות שלא כדאי להתעסק איתה, הלא זו רשות המיסים. איך אומרים אצלנו – "מי שמתחיל איתם לא גומר". אז זהו, שהגיבורים הגדולים האלה נאלמים דום לנוכח עבירות מיסוי בקנה מידה חסר תקדים המבוצעות בנגב.

בקרב הבדווים בנגב התפתחה כלכלה שחורה ממוסדת ומסודרת. מאות ואלפי בתי עסק לא יודעים כלל מהו ניהול ספרים ואיך נראים דו"חות מס. על קופה רושמת לא שמעו שם בכלל, ובעצם – שמעו והחליטו לצפצף. ובעצם, מדוע לא? אם אין אכיפה מדוע לשלם? אם אין פיקוח ואין חקירות מדוע להיות פראייר ולוותר על מחצית ההכנסה?

הבעיה והנזק הכלכלי למדינה לא מסתיימים באי תשלום מיסים. כשהעסק לא רשום וכך גם לא הכנסותיו הרי שעל פי רישומי המדינה בעליו לא מתפרנס. במדינת הרווחה הישראלית מי שאינו מתפרנס נחשב עני ומי שנחשב עני מקבל קצבאות, והרבה. הבנתם את זה?!

אנחנו הבנו את זה ולכן החליטו פקחי הדרום של התנועה לעזור לרשויות המס לבצע את מלאכתן. בתוך ימים מופו ללא כל קושי 77 בתי עסק מדגמיים הפועלים בניגוד לחוק בפזורה הבדווית בנגב. בתי העסק צולמו והעסקים בהם תועדו בפרוטרוט. המיפוי הועבר לרשויות המס, המע"מ והביטוח הלאומי בצירוף תמונות תקריב ונתונים נוספים. כעת, סברנו לתומנו, יזדרזו הרשויות, יפשטו על בתי העסק, יחקרו, יפתחו תיקים, יגבו מיסים ויסגרו את בתי העסק.

האמת שכאן ובשונה מהבניה הבלתי חוקית הרבה שאנחנו מטפלים בה באמת האמנו שהרשויות יפעלו. חשבנו שכשמדובר בכסף, והרבה כסף, הרשויות יעשו את המוטל עליהן ויחסכו לקופת המדינה ולמשלם המיסים הישראלי הפראייר מאות מיליוני שקלים בשנה. אבל גם כאן, למרבה ההפתעה עד כה לא בוצע דבר. חודשים שוכבות הפניות על שולחנם של הממונים ומעש אַין.

בג"צ: על המדינה לקבוע לו"ז להריסת המאחזים הלא חוקיים שבכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון.

ביום 29/06/09, הגשנו עתירה לבג"צ בה נדרש בג"צ להורות למדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו כנגד עשרות בתים לא חוקיים בכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון. בדיון שהתקיים בעתירה ביום 03/09/09 בפני השופטים ארבל, מלצר ורובינשטיין, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה ועל האכיפה הלא שיוויונית שבין המאחזים הישראלים והפלשתינים.

בהחלטה שנתן הרכב השופטים בראשותה של השופטת ארבל, הורו השופטים למדינה "לפעול למימוש הצווים שהוציאה ולקבוע לוח זמנים למימוש הליכי הפיקוח לגבי המבנים הלא חוקיים האחרים … המדינה תגיש בתוך 45 יום … הודעת עדכון ובה תפרט את הפעולות הננקטות למימוש הליכי הפיקוח בהתייחס למבנים הבלתי-חוקיים כפי שפורטו בתגובת המשיבה, וכן התייחסות באשר למימוש הצווים ביחס למבנים הבלתי חוקיים". יצויין כי החלטת ההרכב מתבססת על החלטה מקבילה שניתנה ע"י הרכב בראשות השופטת בייניש בבג"צ שלום עכשיו נגד שר הביטחון ואח' (9051/05) בעניין חרשה והיובל.