תגית: יהודה ושומרון

תנועת רגבים עותרת נגד מתחם עסקים בלתי חוקי המסכן את חיי תושבי גבעון החדשה והסביבה. "ההפקרות בבניה הבלתי חוקית גורמת סכנה לכל נוסעי הדרך"

יחד עם מועצה אזורית מטה בנימין עתרנו השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפנות את מתחם העסקים הבלתי חוקי הנמצא על כביש הגישה לגבעון החדשה.

מתחם עסקים בלתי חוקי פורח בכביש הגישה ליישוב שמערב בנימין. חנויות, מוסכים ועסקים קטנים חונקים את הכביש ומסכנים את חיי התושבים הנוסעים עליו. ללא פיקוח וללא אישורים הנסיעה על הכביש הופכת מדי יום למסוכנת יותר ויותר. שדה הראייה נחסם, אין תמרורים ורמזורים שיעצרו את התנועה במידת הצורך, אנשים הולכים על כבישים ללא שוליים מותאמים ומכוניות מתפרצות אל הכביש הראשי מצירים שנפרצו גם הם, בצורה בלתי חוקית.

מלבד אכיפות נקודתיות והריסות של מבנים בודדים המנהל האזרחי מסרב להתעסק בנושא באופן מקיף ושיטתי.

כביש הגישה אל גבעון החדשה איננו הכביש היחידי בו קיימת התופעה. גם בכניסה ליישובים בית אריה, בכפר לובן א שרקיה הסמוך ליישובים עלי ומעלה לבונה בבנימין, וכן גם בצומת הכניסה לעיר אריאל, בכביש חוצה שומרון ליד יקיר ועוד.

כבישי גישה רבים ביהודה ושומרון סובלים מחניקת הכבישים ומהשתלטות על אדמות בצידי הדרך. מעבר לבניה הבלתי חוקית על שטחים שהופקעו לטובת הכביש בצו ההפקעה והבניה שם אסורה, קיימת גם עליה מוכחת במספר תאונות הדרכים הנגרמות בשל העומס שנוצר מעסקים שנבנים לא כחוק, בלי תכנון לטווח ארוך. הבניה שם מסוכנת קודם כל מבחינה תחבורתית. הגיע הזמן לשמור על חיי התושבים הנוסעים על הכבישים הללו, יהודים וערבים כאחד.

הרשות הפלסטינית מעמיקה בעזרת האיחוד האירופי את פעילות ההשתלטות שלה על אדמות בלב גוש עציון בין כביש 60 ליישוב נווה דניאל.

בשנתיים האחרונות הקימה הרשות הפלסטינית באזור זה, החולש אסטרטגית על כביש ירושלים-חברון, כפר עתיק כביכול, אותו היא מכנה בשם "שושחלה".

על שיטת העבודה מספר ישי חמו, רכז הפעילות שלנו ביהודה ושומרון: "בשנתיים האחרונות פעילים מהעיירה הערבית אל חאדר, המקבלים מימון מהרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי, נכנסו לשרידים של שתי שומרות עתיקות, אותם מבנים חקלאיים הנפוצים מאוד באזור הסטף ובהרי ירושלים, שיפצו אותם והפכו אותם לבתי מגורים, ומשם היתה הדרך קצרה להקמה של עוד מבנים רבים, חדשים לחלוטין".

השלט על המבנים המשופצים, עליו מתנוסס סמל האיחוד האירופי, מספר כי במקום שכן כביכול כפר עתיק בשם שושחלה, אלא שעיון בתצלומי האוויר מגלה מציאות אחרת לגמרי: רק בשנתיים האחרונות נבנו מעל 15 מבני מגורים, המחוברים לתשתית של חשמל סולארי ומיכלי מים בעזרת מימון אירופי. עיון בתצלומי אוויר משנת 1967 ובמפה עתיקה משנת 1880 גם הוא מעלה כי במקום לא היה דבר.

"מדובר בצעד נוסף של השתלטות הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי על אזורים אסטרטגים ביהודה ושומרון", אומר חמו. "אנחנו מכירים את זה מהבנייה הלא חוקית במרחב אדומים, אנחנו מכירים את זה מההשתלטות והבניה המפותחת בתוך שטחי האש של צה"ל בהר חברון וגוש עציון, וכן מהפעילות החקלאית הענפה שמבצעת הרשות הפלסטינית במטרה לתפוס בעלות על עשרות אלפי דונמים שעברו עיבוד חקלאי בלתי חוקי".

"זוהי דוגמה נוספת הממחישה היטב כי אין ואקום בשטח. כאשר מדינת ישראל לא מסדירה את המקרקעין ביהודה ושומרון, הרשות הפלסטינית מנצלת את ההזדמנות כדי להשתלט על השטחים הללו ולספח אותם לשליטתה דה פקטו".

שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון מוסיף, כי "כאשר מסלפים עובדות וממציאים עם שלא היה ולא נברא אין גם בעיה לשקר ביומיום ולהמציא כפרים ויישובים שמעולם לא היו כאן. האיחוד האירופאי שמלווה את הרש"פ יד ביד בניסיון לנשל את העם היהודי מארצו ממשיך לסייע ולממן את תעשיית השקרים של הרש"פ".

"לטווח הקרוב, התחקיר החשוב הזה שוב ממחיש עבורנו את החשיבות של מעקב ושמירה על אדמות הלאום בגוש עציון ובכלל ביהודה ושומרון, ומאידך לטווח הרחוק הוא מוכיח כי אין מנוס מהחלת ריבונות ישראלית, שתביא לשליטה, פיקוח ובעיקר אכיפה מלאה. יש לנו מדינה אחת ואין לנו שום רצון להגיש אותה לאויבנו".

יכין זיק, מנהל הפעילות בתנועה השתתף בדיון שקימה ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפת פסולת בראשות חברת הכנסת יעל גרמן

"הוועדה בראשות חברת הכנסת גרמן, עשתה עבודה מקיפה וראויה לשבח, מול המפגע הסביבתי הפוגע אנושות בסביבה ובבריאותם של אזרחי ישראל.

הוועדה לא הספיקה להעמיק בסוגיית הטיפול בשריפות הפסולת ביו"ש, בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, ואף הנתונים שהופיעו בדו"ח בנוגע ליו"ש לקו בחסר, אך ציינה כי המשרד להגנת הסביבה מבין את חשיבות הסוגיה ואף הכניס את הטיפול בה לתכניות העבודה שלו לשנת 2019.

מפגעי הסביבה אינם מכירים את הקו הירוק ופוגעים בבריאות כלל האזרחים בלי להתחשב בשאלה מי גורם האכיפה הרלוונטי. אנחנו ברגבים נמשיך להיות עם אצבע על הדופק כדי לוודא שמסקנות הוועדה ייושמו וכי הטיפול בסוגיית שריפת הפסולת תטופל כראוי בכל הארץ".

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רה"מ ושר הביטחון ונגד אלוף פיקוד מרכז וראש המינהל האזרחי, נדרש שבג"ץ יורה להם לממש את ההתחייבות להרוס את המאחז הבלתי חוקי חאן אל-אחמר. בעתירה מצוטטים דברי ראש הממשלה, שאמר כי המקום יפונה עם או בלי הסכמה וכי הדבר יקרה בתוך כמה שבועות.

מאז מתן פסק הדין בעתירה הרביעית עברה כשנה ומאז ביטול צו הארעי שניתן במסגרת העתירות המאוחרות עברה כחצי שנה, למרות התחייבויותיה המפורשת של המשיבים כי יפעלו להעתקת המאחז חאן אל אחמר עד לחודש יוני 2018 ,לא נעשה הדבר על ידם עד מועד זה ואין כל צפי ברור לכך.

כזכור, נתניהו הצהיר במהלך ישיבת סיעת הליכוד בחודש נובמבר האחרון, כי: "חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאד… חאן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית המשפט, זאת המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצר".

בישיבת ממשלה התייחס נתניהו לעניין פינוי המאחז וציין: "כי הוא יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר. נעשו כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינלאומית וניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה – חאן אל-אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש."

בכתב העתירה הודגש שדברי נתניהו מדברים בעד עצמם. "לא יעלה על הדעת כי על אף התחייבויותיה המפורשות של המדינה לאורך עשור של דיונים משפטיים, ובפרט הצהרות נתניהו בחודשים האחרונים, יהיו אוויר בעלמא".

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו בדרישה לסלק פולש ערבי שהשתלט בעזרת מימון אירופי על מעיין וחאן דרכים עתיק בבנימין. למרות שהמדינה 'בוחנת' מספר שנים "כיצד להפעיל את חוק העתיקות הירדני", קבע בג"ץ כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה"

חאן לובן ממוקם בדרך העולה למעלה לבונה מכיוון צפון ובו מעיין ומבנה היסטורי הממוקם על אם הדרך העתיקה – דרך האבות (כביש 60) ומוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה17. לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שנוער מעלה לבונה התחיל לשפץ את המעיין, הגיע חאלד דראגמה מהכפר לובן א שרקייה ובסיוע האיחוד האירופי סגר את המתחם לשימושו הפרטי. בנה גדרות, תחם את המעיין, שיפץ את המבנה והפך אותו לביתו, תוך נקיטת צעדים אלימים להרחקת המטיילים והתושבים שהגיעו לאזור.

בשנת 2013, הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה לסלק את הפולשים מהמקום ולהחזיר את החאן לטובת הכלל. בעקבות העתירה, המנהל האזרחי הכריז על המתחם כאתר עתיקות, ובג"ץ הוציא צו ביניים שאסר על המשך העבודות במקום, אך אלו נמשכו באין מפריע. המדינה טענה בזמנו כי נקטה בהליכי אכיפה מסויימים וכי דראגמה טוען לזיקה חלקית על שבריר מהשטח שסביב החאן. למרות שלא מדובר במסמכי בעלות בעלי תוקף ממשי, בג"ץ איפשר לדראגמה להגיש בקשה להיתר בנייה תוך 45 יום ממתן פסק הדין, תוך בדיקה של החלת חוק העתיקות במקום.

השנים חלפו, ודראגמה העמיק את אחיזתו במתחם, מבלי שהגיש בקשה להיתר בניה, מאחר וצעד זה היה דורש ממנו להוכיח בעלות ממשית על השטח, ומאידך לא ננקטו צעדי אכיפה ממשיים כנגדו. בשל כך עתרנו בשנת 2018 בפעם השניה.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ הודתה המדינה כי דראגמה לא הגיש בקשה להיתר בניה, אך לדבריה לאורך השנים פעלה משפטית והוציאה צווי הפסקת עבודה.

עוד טענה המדינה כי "בחינת היתכנות החלת חוק העתיקות הירדני טרם הושלמה לאור מכלול נסיבות העניין והמורכבות הכרוכה בכך" – טענה שהועתקה מילה במילה מתשובת המדינה לעתירה משנת 2013.

בג"ץ החליט לדחות גם את העתירה החוזרת, לאור טענת המדינה כי נקטה הליכי אכיפה ופעלה משפטית במקום, בנימוק כי "אין דרכו להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים".

"נוכחנו לדעת שהממונה 'בוחן' במשך כחמש שנים איך להפעיל את חוק העתיקות" אומר אבי סגל, עורך דין בתנועה. "אם בירושלים או בגוש דן אדם היה פולש לשטח עתיקות והופך אותו לביתו, היו מסלקים אותו באופן מיידי, אבל כאן המדינה עדיין בוחנת איך להפעיל את החוק, וזאת למרות שהמדינה הודתה שלפולש אין בעלות מלאה על המקום, ועל אף שהבניה וההשתלטות נעשו תוך הפרת צו שיפוטי של בג"ץ".

ערבים מהכפר נבי סמואל, פלשו למתחם הארכיאולוגי של קבר שמואל הנביא, והחלו בהכשרת חניון חדש ולא חוקי לגביית תשלום מהמבקרים במקום. "זהו גן לאומי ומקום קדוש, העבודות צריכות להיעצר בדחיפות".

קבר שמואל הנביא הממוקם סמוך לגבעת זאב, הוא אחד מהאתרים המקודשים לשלוש הדתות, ובכל שנה מבקרים בו מאות אלפי מתפללים ומבקרים. מתחם נבי סמואל הוא גן לאומי, המכיל עתיקות רבות מתקופת הבית השני, וכן שמורת עצי אלון קדומים.

בתקופה האחרונה פרצו תושבים מהכפר נבי סמואל לתוך תחומי הגן הארכיאולוגי, ובאמצעות טרקטור הכשירו מגרש, ככל הנראה לצורך הקמת חניון באמצעותו יגבו כסף מהמתפללים המגיעים למקום. המקום נמצא בשליטה מלאה של מדינת ישראל ובסמוך לגבעת זאב מצד אחד ולשכונת רמות בירושלים מהצד השני. ממקומו על פסגת ההר אפשר לצפות על כל ירושלים. בכל מהלך ההיסטוריה אפשר למצוא ממצאים שיצביעו על התיישבות יהודית במקום, מבית ראשון והתקופה החשמונאית ועד העת החדשה.

תיעדנו את העבודות שנעשו במקום ללא כל היתר ובניגוד לכל דין, והוצאנו פניה בהולה למנהל האזרחי הממונה על אכיפת החוק במקום, על מנת שיעצור את העבודות לאלתר. "על המנהל והמדינה לעשות ככל שהם יכולים כדי לעצור את בניית החניון", כתב עו"ד אבי סגל בפנייה. "אזלת היד של הרשויות בנושא גורמת לפגיעה גדולה בממצאים הארכיאולוגיים ומאפשרת זילות בחוק הישראלי החל במקום".

קשה לאמוד כעת את עוצמת הנזק שנגרם לאתר הארכיאולוגי, כמו גם פגיעה אפשרית בממצאים קדומים. אנחנו נחשפים לפגיעה במקומות חשובים בכל רחבי יהודה ושומרון, כגון בניה במקומות בעלי משמעות היסטורית, הרס עתיקות, וצפצוף על החוק. כבר אמרנו בעבר, מי שהארץ חשובה לו, לא פוגע בה, המדינה חייבת לעצור את ההרס.

צו חדש עליו חתם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשבוע שעבר, מחריף את המאבק במכירת קרקעות ליהודים. "מדינת ישראל צריכה להגיב בהסרת החסמים הישראליים לרכישת קרקעות".

הרשות הפלסטינית מחריפה את צעדי המאבק שלה במכירת קרקעות ליהודים, וקובעת כי מעתה גם ערבים בעלי תעודת זהות ישראלית המבקשים לשכור או לקנות נכס ביהודה ושומרון, יידרשו לקבל אישור לכל עסקה משירות המודיעין הכללי ומנגנוני 'הביטחון המסכל' של הרשות הפלסטינית.

חשפנו בחדשות 2 את המסמך עליו חתם ראמי חמדאללה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, לפיו היתר להשכרת נכסים או מכירתם, יינתן אך ורק בכפוף לאישור שירותי הבטחון ברשות הפלסטינית.

ההחלטה החדשה מבקשת למנוע רכישת בתים וקרקעות על ידי יהודים במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, המתבצעות בדרך כלל באמצעות אנשי קש.

"כל המעוניין להשכיר או למכור נכס לפלסטיני המחזיק תעודת זהות ישראלית, צריך לקבל את אישור הרשות המקומית שהנכס בתחומה", נכתב בצו שנחתם אך בשבוע שעבר. "אם הנכס נמצא מחוץ לתחום שיפוט של רשות מקומית, יבקש את אישור דריקטוריון השלטון המקומי".

על פי ההחלטה, "שירות המודיעין הכללי ומנגנוני הבטחון המסכל יבצעו את הבדיקות הבטחוניות ויתנו את המלצתם תוך שבועיים מהגשת הבקשה".

בסעיף נוסף קובע חמדאללה כי לא ניתן יהיה לשנות את ההחלטה, וכי "כל התנגדות או החלטה סותרת להחלטה זו – בטילה".

ההחלטה האחרונה, מהווה חוליה נוספת בשרשרת החלטות וחוקים גזעניים שהעבירה הרשות הפלסטינית, שמטרתן איסור ומניעת מכירת קרקעות ליהודים ביהודה ושומרון כמו גם במזרח ירושלים.

לאחרונה אנחנו רואים החמרה באמצעים שנוקטת הרשות הפלסטינית בסוגית מכירת קרקעות ליהודים, אם זה במאסר עולם ועבודות פרך שנגזרו על עיסאם עאקל, תושב ישראלי ואזרח אמריקאי, בחשד למכירת בית ליהודים במזרח ירושלים, ואם זה רציחתו של סוחר קרקעות בג'לג'וליה, רצח שבוצע לכאורה על ידי אלמונים, אך טביעות האצבע במעשה מובילות אל הרשות הפלסטינית.

בשום מקום אחר בעולם לא היינו מעכלים חוק כזה, שבו אדם מוכר קרקע או בית ליהודי, דינו מוות. מדינת ישראל חייבת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לעצור את ההידרדרות הזו. מעבר לאמירה הערכית שאנחנו לא מקבלים חוקים גזעניים כאלו ולא משלימים איתם, מדינת ישראל צריכה בתגובה להסיר את החסמים שהיא עצמה משמרת ביהודה ושומרון, ולאפשר לכל אזרח פרטי למכור ולקנות קרקע – כמו בכל מקום אחר בארץ ובעולם.